פסק-דין 1. המבקש הגיש בקשה לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) למינוי בורר על פי סעיף בוררות הנמצא בעשרה (10) הסכמים שנחתמו לטענתו, בינו לבין המשיבה - מועצה מקומית עראבה (להלן: המועצה), אשר חלקם צורף לבקשה. 2. על פי הפירוט בבקשה, המבקש הוא מהנדס אזרחי במקצועו ומודד מוסמך, תושב הכפר עראבה. לטענתו הועסק על ידי המועצה על פני תקופה העולה על 10 שנים במספר פרויקטים, בחלקם כמפקח ובחלקם האחר כמתכנן. בין הצדדים נכרתו מספר הסכמים. לכשהתעוררו מחלוקות בנוגע לאופן חישוב שכר טרחתו, וזה לא שולם לו למרות שהעבודה הושלמה ונמסרה לידי המועצה, פנה המבקש בבקשה למינוי בורר. בנוגע לחלק אחר מן ההסכמים לא אפשרה לו המועצה להשלים את העבודה על אף קיומו של הסכם תקף. בנסיבות אלה ולאחר שהמועצה הפסיקה להעסיקו, פנה המבקש לבית המשפט בבקשה כאמור למינוי בורר. לטענת המבקש, באופן התנהלות המועצה נעשה ניסיון לסכל את ההסכמים עליהם היא חתומה עמו, ולאחר הודעת ביטול ההסכמים, אף הפרה את תוכנם, כאשר כל זאת עשתה על בסיס שיקולים פוליטיים, לאור חילופי תפקידים במועצה, ומן הטעם שהמבקש נמנה על אנשיו של היריב הפוליטי של ראש המועצה. 3. הבקשה הוגשה עוד ביום 9/6/09 ורק ביום 23/3/10 הגישה המועצה את תגובתה, וזאת לאחר שהמבקש נדרש לחזור ולבצע המצאות לדיון. מטעם המועצה הייתה התייצבות ראשונה ב-14/3/10 מבלי שהוגש כתב תשובה לאותו מועד, ומבלי שהוגשה בקשה להאריך המועד להגשתה. לעמדת המועצה, מדובר בהסכמים שבחלקם אינם חתומים על ידי "החשב המלווה" של הרשות, שנערכו בעיצומה של מערכת הבחירות, הסכמים שאינם חוקיים, שנעשו ללא מכרזים, ולשאלת בית המשפט אם העבודה בוצעה, השיב ב"כ המועצה, שרק באופן חלקי, בהתייחס להסכמים הראשונים שנעשו. מכול מקום, ככול שנעשו עבודות, שולמה התמורה במלואה. בהתייחס להסכמים אחרים, אלה בוטלו. עוד טענה המועצה, כי מדובר בעבודות שככל שבוצעו, נתגלו בהן ליקויים אשר הכריחו את המועצה לפנות לקבלנים נוספים כדי להשלים את העבודה ולתקנה. בהתייחס למועד כריתת ההסכמים וריכוז כריתתם בעיצומה של מערכת בחירות, הגישה המועצה תלונה למשטרה בעילה של שוחד בחירות. ועוד, הסכם פיקוח מיום 3/11/08 מתייחס להסכם פיקוח על פרויקט שכבר בוצע במלואו עובר לאותו מועד, והמהנדס מטעם הקבלן הוא אחיו של המבקש - המפקח, באופן שיכול ליצור ניגוד אינטרסים. ועוד, אושרו שם תשלומים על ידי המבקש כמפקח עוד בטרם נחתם ההסכם עם הקבלן המבצע ועם המפקח; חלק מן ההסכמים נדונים בבית המשפט, והדרישה למינוי בורר, לא תהא אלא בירור מקביל שאין לאפשרו. המועצה טענה עוד כי בנסיבות העניין עליהם אף לפנות לממונה על רשויות מקומיות, והיא ביקשה לעשות כן, וכן עתרה לצירופו של משרד הפנים כצד להליך, בשל החשד לשוחד בחירות ולאי תקפות ההסכמים. המועצה ביקשה אף להעביר תוכן הבקשה למשרד הפנים וליועץ המשפטי לממשלה . בית המשפט נעתר לבקשה. הדבר נעשה על ידי בית המשפט בדרך של זימון המשיבה מס' 2 וצירופה להליך. 4. הפרקליטות כמייצגת את משרד הפנים התייצבה לדיון ביום 27/6/10. לעמדתה, אכן עולה כי בהסכמים החתומים לכאורה כדין, היה סעיף בוררות בנוסח דומה, בזו הלשון: "סכסוכים ו/או חילוקי דעות בין הצדדים יובאו בפני בורר המקובל על שני הצדדים או כל צד ימנה בורר מטעמו ושני הבוררים במקרה שלא יגיעו להחלטה מתקבלת יהיו מוסמכים למנות בורר שלישי ולשלושתם תהא סמכות להחליט ברוב דעות". ואולם למרות האמור, אין מקם למינוי בורר וזאת בהסתמך על טענות המועצה, בנוגע לאי תקפותם של ההסכמים. על-פי הפירוט המובא בטענות המועצה: בארבעה הסכמים אין חתימה של "החשב המלווה", על אף שבאותה עת מונה "חשב מלווה" למועצה; ששה הסכמים נוספים שנעשו בנובמבר 2008, פחות מחודש לפני הגשת רשימת מועמדים. הסכם אחד מאותה רשימה נערך לכאורה בין ה"סיבוב הראשון" ל"סיבוב השני" של הבחירות, כאשר מר עלי עסאלה - השתתף בבחירות בשני הסיבובים; והמבקש עצמו היה מועמד מס' 3 ברשימה שהתמודדה בבחירות למועצת הרשות, ואותה רשימה תמכה במר עלי עסאלה; עוד טען משרד הפנים כי יש לשים לב שמדובר במספר הסכמים שנעשו בצורה מרוכזת וללא מכרז, בעיצומה של מערכת הבחירות, וזאת כאשר הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אוסרות על כריתת הסכמים שנערכו ללא אישור של היועץ המשפטי של המועצה; דיון ומסקנות: 5. דרישת התשלום מתייחסת להסכמים משנת 2005 ואילך, בהיקף כספי לא מבוטל, בנוגע ל-10 הסכמים, על-פי הפירוט הבא: הסכם מיום 20/10/05 - כביש 3 - תכנון הסכם מיום 20/10/05 - כביש 47 - פיקוח הסכם מיום 31/3/06 - כביש 23 - פיקוח הסכם מיום 1/8/07 - כביש 23 - פיקוח ההסכמים שפורטו לעיל אלה אינם חתומים על ידי החשב המלווה של הרשות באותה עת, מר דוד אפרתי. טענה זו של המועצה לא נסתרה. הסכם מיום 19/5/08 - מגרש כדוררגל - פיקוח הסכם מיום 19/5/08 - כבישים, 5, 41, 44 - פיקוח הסכם מיום 10/9/08 - בית ספר יסודי ז' - פיקוח הסכם מיום 10/9/08 - אגף בי"ס יסודי אלבטוף - פיקוח הסכם מיום 3/11/08 - פיזור אספלט ומצעים הסכם מיום 15/11/08 - הנחת קווי מים הסכמים אלה נערכו בסמוך למועד הבחירות. שתי הטענות העובדתיות הנ"ל, לרבות הטענה כי ההסכמים נכרתו מבלי שקדם להם מכרז, ומבלי שנתקבל אישור של היועץ המשפטי של המועצה, לא הוכחשו על ידי המבקש. 6. סע' 203 לפקודת העיריות עוסק בדרישות צורניות של חוזה כדי שהסכם עם רשות מקומית יהיה למחייב. דרישות אלה הן מהותיות להסכם של חוזה עם העירייה, הכולל קיימת התחייבות כספית. הסכם בוררות נכלל בגדר הסכמים כאלה (ראה, ה"פ (חי') 258/06 סלנר הנדסה בע"מ נ' עיריית נהריה, כב' השופט יצחק עמית, ניתן ביום 19/2/08). על פי ההוראה האמורה, חוזה של העירייה הכולל התחייבות כספית, יכול שיחייב את העירייה רק אם בצד החוזה קיימת חותמת העירייה, חתימה של ראש העירייה והגזבר. הוראה זו מפקודת העיריות אומצה על ידי פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], בסעיף 34א. 7. על פי סע' 142ג(א)(5)לפקודת העיריות, אשר קובע את סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו, ואשר אומץ גם בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], בסע' 34א לפקודה: "התחייבות כספית מטעם העירייה (ולענייננו, המועצה - ש' ו') לא תחייב את העירייה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצויין בכתב כי מונה לעירייה חשב מלווה וכי זו תחייב את העירייה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור - בטלה;". הוראה זו היא חד משמעית, ומצביעה על חוזה הבטל מעיקרו, ולא רק על חוזה הניתן לביטול. ככלל, בית משפט לא נותן תוקף להסכם שאינו עומד בדרישות הסעיף, גם אם לכאורה גורם הדבר לעיוות דין. יש לחזור ולהדגיש כי מדובר בכספי ציבור, והדרישות האמורות, שהן מהותיות לעצם תקפותו של ההסכם, באות להבטיח שימוש זהיר ומבוקר בכספי הציבור. אין חולק במקרה דנן, כי ארבעה הסכמים מבין אלה שצורפו לבקשה לא נחתמו על ידי החשב המלווה. ואולם על-פי הוראות החוק כאמור, משמונה חשב מלווה נדרשת חתימתו ואף לא כחתימה ראייתית בלבד, אלא כדרישה קונסטיטוטיבית המקימה את התחייבותה של אותה רשות מקומית. 8. פגם נוסף נוגע לעריכת הסכמים ללא מכרז, זאת בניגוד לקיום חובת מכרז על פי סע' 192 לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950 הקובע: "לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין או הזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי הוראות התוספת הרביעית". (ההדגשה אינה במקור - ש' ו'). הכלל הוא אפוא, חובת עריכת מכרז, ואם טענת המבקש היא כי חל עליו הפטור לערוך מכרז, עליו לבסס טענה זו בראיות. בנושא חובת המכרזים ניתן להפנות לעת"מ (מחוזי-ב"ש) 359/05 אבו פריד אחמד נ' עיריית רהט [השופט ברוך אזולאי, ס' נשיא], ניתן ביום 31/5/06, שם נקבע שהכלל הוא חובת מכרז בהתקשרות בחוזה למתן שירותים, אלא אם כן נקבע פטור ממכרז כאמור בסע' 198-197 לפקודת העיריות, וכאשר ההלכה היא שהשימוש בסעיף הפטור צריך שייושם באופן זהיר. כך למשל שירותי גבייה אינם חוסים תחת הפטור לעבודות הדורשות ידע ומומחיות מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים. לעניין זה בנוגע לשירותי גבייה, ראה גם עת"מ (י-ם) 525/02 מילאון נ' עיריית אילת [השופט עזרא קמא], ניתן ביום 30/7/02. 9. חובת מכרזים חלה על כל רשות מקומית על פי הדין הנוגע לכל סוג של רשות מקומית. בדרך כלל, כל התקשרות להזמנת טובין או שירותים או לביצוע עבודות מחייבת פרסום מכרז על ידי הרשות המקומית (עירייה לפי סע' 197; מועצה מקומית לפי סע' 192 לצו מועצות מקומיות, תשי"א-1958). במקרה דנן, לא נסתרה הטענה כי לא קדמו להסכמי העבודה השונים הליכי מכרז, ואף לא נטען לפטור מקיומו. 10. פגם נוסף הוא פעולה בניגוד לסעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי), תשל"ו-1975, המורה כי: " לא תתקשר רשות מקומית בחוזה בכתב אלא לאחר שקיבלה על ההעסקה חוות דעת משפטית בכתב". אין כול טענה בדבר קיומה של חוות דעת משפטית, המאשרת תקפותם של הסכמים אלה. 11. עוד אין להתעלם מטענת המועצה, בדבר החשד לשוחד בחירות, בנוגע לסמיכות ההסכמים שנחתמו ב- 2008, ולזהות החותמים על ההסכם, מבלי שהועלתה גרסה עובדתית סותרת. לעניין מינוי מקורבים יש להפנות לעע"ם 8582/05 (מועצה מקומית סאג'ור נ' המרכז לטניס בישראל, ניתן ביום 13/12/06, להלן: פרשת סאג'ור), שם קבע בית המשפט שכאשר הקצתה המדינה כספים לפרויקט ספציפי, הרי שחל איסור חמור על המועצה להעביר כספים ייעודיים למימון מטרות אחרות, וזאת על פי סע' 31ד(ב) לחוק יסודות התקציב הקובע: "רשות מקומית לא תשתמש בהקצבה לפיתוח אלא למטרה שלשמה נועדה". באותו פסק דין נקבע כי המועצה המקומית סאג'ור וראש המועצה המקומית סאג'ור פעלו כפי שפעלו ונמנעו מהעברת הכספים להשלמת בנייתו של מרכז הטניס בשל דרישתו של ראש המועצה למנות מקורבים למרכז הטניס. בענייננו, לא הועלתה כול טענה שיש בה כדי ליתן הבהרות מדוע נחתמו 6 הסכמים בסמוך למועד הבחירות, חלקם בסמיכות יתרה, ללא מכרז שקדם, וללא אישור חוו"ד משפטית של יועץ משפטי של המועצה. 12. כפי שהובהר בפרשת סאג'ור התחייבויות של רשות ציבורית הן יצור משפטי בין קלעיים, כאשר מתכונתו, צורתו ומהותו - חוזי אולם תוכנו ואופיו מושפעים מהעובדה שרשות ציבורית היא צד לו, ולכן נוצרת דואליות נורמטיבית המחפיפה אותן לשתי מערכות דינים עיקריות: מערכת העקרונות והכללים של המשפט המינהלי ומערכת דיני החוזים והטרום חוזים (עמ' 11 של פסק הדין). כאשר קיים, איפוא, מקרה בו החלטת רשות מקומית מבוססת לכאורה על בסיס שיקולים זרים ובלתי עניינים החורגים מסמכותה, הרי שיש באלה כדי לאיין את החובה שיכולה הייתה לקום מהמערכת החוזית. 13. לענייננו, לשאלת תוקפו של סעיף הבוררות בהסכמים שלפחות חלקם בטלים מעיקרם ניתן להפנות רע"א 4986/08 (4986/08TYCO BULIDING SERVIES נ' אלבקס וידיאו בע"מ, להלן: פרשת טייקו). בית המשפט קבע שם, שכאשר קיימת תניית בוררות בהסכם מותנה, הרי שלכאורה אם ההסכם המותנה לא התקיים הרי שמדובר בחוזה בטל מעיקרו בדומה לחוזה בלתי חוקי, ולמרות האמור, יכולה תניית הבוררות גם במקרה כזה להמשיך ולהתקיים, גם אם ההסכם כולו בטל, וזאת כאשר ניתן להפריד - על בסיס כלל "העיפרון הכחול" - בין סעיפי ההסכם לסעיף הבוררות, ובהסכמת הצדדים שניתנה מראש בעת כריתת הסכם או בדיעבד, כי אכן נושא כזה נמסר להכרעתו של הבורר . קרי; כי לבורר נתנה הסמכות להכריע בשאלת תקפות הסכמי הבוררות (יושם עוד לב להערות השופט עמית, באותו פסק דין אליו הצטרפה השופטת חיות). 14. במקרה דנן, לפחות בנוגע לארבעה הסכמים אין חתימה של החשב המלווה, ולגביהם קיימת לפיכך הוראה סטאטוטורית לבטלות מעיקרא. בנוגע להסכמים הנוספים, ישנה התעלמות מעקרונות של המשפט המינהלי. במקרה כגון זה, שאלת תוקפו של הסכם בוררות, צריך שתהא נתונה להכרעת בית המשפט, במיוחד כאשר הטענה היא שמדובר בחוזים הבטלים מעיקרם. ועוד, על פי נוסח הסעיף בנושא העברת המחלוקות לבורר, לא ניתנה לאחרון הסמכות להכריע בתקפות ההסכמים. במקרים כגון אלה, אף סעיף הבוררות אינו יכול להישאר על כנו. 15. נדגיש עוד, כפי שציין ב"כ משרד הפנים, שאם קיימים הסכמים אחרים שבהם קיים סעיף בוררות והם נדונים בבית המשפט, משבחר המבקש לעמוד על חובת מינוי הבורר דווקא בנוגע להסכמים מסוימים, היה עליו להבהיר במה אלה שונים מן האחרים ומדוע לא הביא לידיעת בית המשפט את ההליכים המקבילים הקיימים בין הצדדים בבית המשפט. 16. מכול הטעמים המפורטים לעיל, דין הבקשה למינוי בורר, נדחית. לכאורה, משהוגשה הבקשה כפי שהוגשה, ומשנדחתה הבקשה, מן הדין היה להטיל הוצאות על המבקש. למרות האמור, בנושא האחרון, אין להתעלם מדרך התנהלותה של המועצה. לאור אי הופעת המועצה במועד הראשון אליו זומנה, ולאור הדחיות בדיונים בשל אי המצאת תגובתה במועד, לא יינתן צו להוצאות לזכותה. התוצאה: 17. אשר על כן, אני דוחה את בקשת המבקש למינוי בורר. בנסיבות העניין, יישא כול צד בהוצאותיו. יישוב סכסוכיםשכר טרחההנדסה / מהנדסבוררות