תביעה שטרית בגין שטר חוב

פסק דין פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים היום במעמד הצדדים במסגרת תביעה שטרית ע"ס 3,500 ₪ בגין שטר חוב ע"ס 35,000 ₪ מיום 9/7/03 אשר הוגש על ידי התובע כנגד הנתבע. היות וניתנה לנתבע רשות להתגונן בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב ההתנגדות לביצוע השטר הנ"ל אשר הוגש על ידי הנתבע כנגד התובע, תצהירו של הנתבע אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות משמש ככתב ההגנה בתיק. להלן טענות ההגנה של הנתבע כעולה מכתב ההגנה הנ"ל: ביום 9/7/03 שכר רכב מהתובע כאשר מדובר בהשכרה מאדם פרטי שלא באמצעות חברה, ומטעם זה לא הוצאה לידי הנתבע קבלה. תקופת השכירות היתה "בערך" חודש וחצי, ולאחר מכן הנתבע החזיר לידי התובע את הרכב. הרכב הוחזר תקין וללא נזק כלשהו כאשר למשכירו לא היו טענות כלשהן כלפיו ביום שהחזיר את הרכב. ביום השכרת הרכב, ה- 9/7/03 חתם על שטר החוב בסך של 35,000 ₪ במקרה של נזק או במקרה ולא יוחזר הרכב. הכסף בגין השכרת הרכב שולם לו ביום ההחזרה במזומן. למרות זאת הנתבע נתבע לשלם 35,000 ₪ כאשר הוא שילם לו כל מה שהיה חייב לשלם לו בגין השכרת הרכב. התובע עשה את "התרגיל" הנ"ל גם לאנשים אחרים. ביום 14/11/04 ניתנה החלטה ובה נקבע, בין השאר, כי ניתנה לנתבע רשות להתגונן, וכי כל צד מתבקש להגיש תצהירי עדות ראשית בו זמנית תוך 45 יום מאותו יום, קרי עד ליום 29/12/04. למרות זאת אף צד לא הגיש את תצהיריו עד אותו מועד כאשר התובע הגיש את תצהירו ביום 29/3/05, והנתבע טען בתחילת הדיון כי הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות. התובע ביקש לדחות את הגנתו של הנתבע, אולם מאחר ושני הצדדים לא הגישו תצהירים במועד, כאשר גירסת הנתבע היתה ידועה לתובע מראש נקבע, כי יוארך המועד להגשת תצהירי עדות ראשית כאשר תצהירו של הנתבע ישמש כתצהיר עדות ראשית מטעמו. בתצהירו של התובע נטען כדלקמן: החל מיום 9/7/03 התובע העביר לנתבע רכב כאשר סוכם בין הצדדים כי ישלם התובע לנתבע סך של 100 ₪ ליום בגין השכרת הרכב. הנתבע החזיק ברכב כמעט ברציפות מיום 9/7/03 ועד ליום 2/1/04. בתחילה הוא שילם לתובע מראש בגין תקופת השימוש אשר נקבעה בין הצדדים, ובעת שסוכם על הארכת תקופת השכירות נהג הנתבע לומר לו מתי יגיע על מנת לשלם עבור התקופה. בשלב מסוים הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו, התעלם מפניות התובע, ועל כן נאלץ התובע לבוא לביתו על מנת לקחת ממנו את הרכב. למרות שהחוב הגיע לסך של 2,000 ₪, לאחר הבטחות הנתבע לשלם סכום זה, בעת שיקבל כסף קיבל את הרכב בחזרה. יחד עם זאת הנתבע לא שילם את חובו, ונצבר חוב נוסף בסך של 1,500 ₪. בהמשך לכך התובע ביקש מהנתבע להחזיר את הרכב באותו יום ביום 2/1/04, אותו יום שבו הוקלטה השיחה נשוא התמליל. הנתבע נותר חייב לתובע סך של 3,500 ₪, וביום החזרת הרכב לא שילם לתובע דבר אלא הודיע לתובע כי יקבל את משכורתו תוך 8 ימים ולאחר מכן ישלם לתובע את מרבית חובו. בעקבות זאת פנה התובע לנתבע לאחר מכן כדי לקבל את הכסף, אולם הנתבע לא שילם לו דבר, ועל כן הגיש את השטר לביצוע ביום 9/2/04. בתחילת הדיון הוסכם בין הצדדים כי השאלות והתשובות מפרוטוקול הדיון מיום 21/4/04 יהוו חלק בלתי נפרד מדיון ההוכחות. הנתבע נחקר תחילה במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי תקופת ההשכרה היתה מיום 9/7/03 עד ליום 31/12/03 כאשר הוא הכחיש כי דובר בתקופה בת חודש וחצי. הנתבע אישר בנוסף במהלך החקירה הנגדית כי השיחה אשר פורטה בתמליל אכן התנהלה כפי שכתוב אולם ציין כי השאלות היו מטעות. הנתבע הוסיף לענין זה כי לא אישר בתמליל כי הוא חייב לתובע כספים כלשהם. הנתבע נשאל מדוע הוא לא הביא עד על מנת לבסס את טענתו, והוא השיב כי מדובר באח של ברק ואולי התובע כבר דיבר איתו. לבסוף הנתבע נשאל האם הוא שילם את הכספים בעת החזרת הרכב, והנתבע השיב כי הוא שילם את כל הכסף מראש. התובע נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי קיים פירוט בתצהירו כיצד הגיע לסך של 3,500 ₪ כאשר הנתבע נהג לקחת את הרכב "בקרדיט". הנתבע סיכם את טענותיו וטען כי הוא אינו חייב לתובע דבר כאשר כל הסכומים שולמו מראש. התובע סיכם את טענותיו וטען כי לנתבע סתירות רבות כאשר תקופת השימוש ברכב לא היתה נכונה. התובע הצביע על סתירה נוספת בהתייחס למועד ביצוע התשלום בפועל. עוד נטען כי הנתבע טען מצד אחד כי אינו חייב לתובע דבר, אולם בתמליל שאושר על ידו נאמר על ידי הנתבע אחרת. דיון כאמור לעיל, הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו והסתפק במפורט בתצהיר אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות. חסר בגרסת הנתבע התייחסות מפורשת למועד או המועדים שבהם שילם כספים לתובע בפועל. כמו כן אין כל חישוב מדויק ומסודר בנוגע לימי השכירות בפועל, כאשר אין חולק כי הנתבע השתמש ושכר רכב מהתובע למשך תקופה ממושכת. כמו כן, לנתבע טענת פרעתי אשר לא פורטה או בוססה כלל. בנוסף לאמור לעיל, הנתבע הצהיר בתצהירו כי שילם את כל מה שהיה צריך לשלם ביום שבו החזיר את הרכב. לעומת זאת המבקש העיד במהלך החקירה הנגדית כי שילם את כל מה שהיה צריך לשלם מראש. כמו כן המבקש הצהיר בתצהירו כי מדובר בתקופת השכרה בת חודש וחצי בערך מיום 9/7/03, ולעומת זאת בחקירה הנגדית העיד כי מדובר בתקופת השכרה מיום 9/7/03 עד ליום 31/12/03. על כן לנתבע סתירות שונות כפי שפורטו לעיל, כאשר טענת הפרעתי אשר נטענה על ידי הנתבע לא פורטה במידה הנדרשת. אמנם מוטל על מגיש שטר חוב לביצוע נטל הוכחה ראשוני על מנת לבסס את סכום התביעה, אולם במקרה דנן מנגד היה על הנתבע לבסס טענת הפרעתי הנ"ל, טענה אשר כלל לא פורטה והוכחה. כמו כן, נטען על ידי הנתבע כי היה לו עד שיכול היה לבוא ולבסס את גירסתו, אולם הנתבע לא הזמין את העד הנ"ל לדיון בפועל. לאור האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה במלואה, מורה בזאת על המשך הליכי הוצאה לפועל, וכן מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. תביעה שטריתשטר חובחובשטר