פסק דין פדיון יחיד בהוצל"פ פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד המבקש והמשיב 1 במסגרת בקשת המבקש למתן פסק דין הצהרתי לפיו כל המיטלטלין אשר מצויים בדירת המבקש ברח' כצנלסון 100 בגבעתיים ואשר פורטו ברשימה אשר צורפה לתובענה נפדו על ידי המבקש והם שייכים לו בלבד. המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לתובענה ובו הצהיר, בין השאר, כדלקמן: בעקבות עיקול אשר הוטל על מיטלטליה של החייבת, שדמי מיידאן דנה, במסגרת תיק הוצאה לפועל, אשר נפתח על ידי המשיבה 5 ביקש לפדות את המיטלטלין שלה. הוא פדה את המיטלטלין תמורת 4,500 ₪. בעת פידיון המיטלטלין אף אחד מהמשיבים האחרים לא נקט בהליך עיקול כנגד החייבת. הוא פנה אל תיק ההוצל"פ של המשיב 1 כדי לפדות את המיטלטלין והבין שהמשיב 1 התנגד לבקשתו לפיה המיטלטלין נפדו על ידו. המבקש פנה עוד פעמיים כדי לבדוק האם המשיב 1 עדיין עומד על כך שיבוצע ההליך של עיקול המיטלטלין והוצאתם וב"כ המשיב 1 לא טרח לחזור אליו. כל המסמכים הרלוונטיים אודות הפידיון הועברו אל ב"כ המשיב 1. למיטב ידיעת המבקש החייבת לא רכשה כל פריט לדירתה מיום ביצוע הפדיון הנ"ל. החייבת הגישה תצהיר בתמיכה לתובענה ובו הצהירה כי מיום פדיון המיטלטלין על ידי המבקש היא לא רכשה פריטים נוספים לדירתה. המבקש צירף לתובענה קבלה אודות תשלום שנעשה ע"ס 4,500 ₪ מיום 8/7/04 וחוות דעת של שמאי אשר מפרט 8 פרטי מיטלטלין בשווי 2,780 ₪, לפי הערכה לצורך מימוש מהיר. בנוסף לכך צורפה רשימת תיקי ההוצל"פ של החייבת כאשר דובר בתיקים בהיקף של 5,405,461.94 ₪. המשיב 6 הגיש הודעה לפטור אותו מהדיון תוך ציון כי אינו מתנגד לבקשה. המשיב 1 הגיש תגובה ובה הודיע כי הוא מתנגד לבקשה. בתגובה נטען, בין השאר, כי המבקש מתגורר בבני ברק כאשר החייבת מתגוררת בגבעתיים וכי לא ברור מה הקשר ביניהם כאשר הוא כלל אינו מתגורר במקום הימצאותם של המיטלטלין. המבקש נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי יש בינו ובין החייבת קשר ידידותי, לא אינטימי וזוגי. המבקש הוסיף כי לאחר הפידיון הוא נתן לה לעשות בהם שימוש כאשר הוא ייקח אותם אם הוא יצטרך. ב"כ המבקש סיכם את טענותיו בתום הדיון וטען כי ברגע שהוא פדה את המיטלטלין הוא הבעלים והוא רשאי לעשות עמם מה שהוא רוצה. ב"כ המשיב 1 סיכם את טענותיו וטען, בין השאר, כי במידה ובית המשפט ייעתר לבקשה יהיה מעין סחף שכל חייב יפנה לצד ג' כביכול לפדות מיטלטלין ובאופן זה ירוקן הליכי עיקול בבית החייב. בנוסף לכך נטען כי המבקש לא הוכיח כי מה שפדה כביכול אכן אותם מיטלטלין אשר מצויים בדירת החייבת. דיון על פי תדפיס רשימת תיקי ההוצל"פ של החייבת אשר צורף לתובענה, עולה כי שולמו 4,500 ₪ לתיק ההוצל"פ הגדול ביותר, אז בסך של 5,140,591 ₪ כאשר סכום החוב בתיק ההוצל"פ של המשיב 1 עמד ע"ס 16,517 ₪ בלבד. אין חולק כי הכספים אשר שולמו, שולמו ישירות לתיק הוצל"פ אחד בלבד כאשר המשיבים הנוספים לא זכו לכספים כלשהם. לו הכספים היו מחולקים לכלל הזוכים דאז ספק אם המשיב 1 היה זוכה לשיעור משמעותי וזאת לנוכח ההבדל הגדול בין סכומי החוב בתיקים השונים, למעלה מ-5 מיליון ₪ ביחס ל- 16,517 ₪. בחוות הדעת אכן לא פורטו מירב הפרטים על מנת שניתן יהיה לזהות את מכלול המיטלטלין אשר פורטו בחוות הדעת הנ"ל מיום 3/6/04. אמנם מצוין שנת הרכישה של 4 פרטים ועל כן איך שהוא ניתן לזהות אותם פריטים, ואותם פריטים בלבד. מעבר לכך, המבקש לא הוכיח בפועל כי הוא שילם את הכספים אשר שולמו לצורכי פידיון המיטלטלין בפועל מכספו. רשום בקבלה כי הם שולמו על ידי צד ג', אולם המבקש לא צירף אישור מחשבון הבנק שלו על מנת להוכיח זאת בפועל. כמו כן המבקש לא הצליח להוכיח לבית המשפט כי הוא רכש את המיטלטלין עבור עצמו אלא לכל היותר פדה אותם והשאיר אותם בביתה של החייבת ללא תמורה שכן לא עשה דבר על מנת ליטול לידיו את המיטלטלין הנ"ל בפועל. בנוסף לכל האמור לעיל, אין להתעלם מכך שהמבקש שילם לתיק אחד מבין מספר תיקים ועל כן, ניתן לראות בכך ולו לכאורה העדפת נושים אסורה. נקבע בפסיקה, זה מכבר כי פסק דין הצהרתי אשר ניתן כנגד נושה אחד אינו מחייב משיבים אשר לא צורפו כצד לאותה תובענה. ב"כ המבקש הגיש לתיק בית המשפט לאחר סיכומי הצדדים פסק דין ע"א (ת"א) 1961/01 הרב פולמן נ' עו"ד ישי בית און תק-מ"ח 1 וטען כי בנסיבות דומות שבהם המערער רצה טובתם של החייב ובני ביתו ופדה את השעבודים קבע בית המשפט כי משניתן אישור של ראש ההוצאה לפועל למכירה לא ניתן לבטל הכרזתו של הקונה החדש. יחד עם זאת, ניתן לראות בגוף פסק הדין כי דובר שם על פדיון שעבודים כדי להסיר מעל ראשי החייב ובני משפחתו את הסכנה כי יפונו מביתם מבלי שינתן להם סידור חלוף כאשר נקבע מה שנקבע על מנת למנוע פינויו של החייב אגב פדיון השעבוד. באותו מקרה דובר בנושה יחיד ולא במצב שבו נעשה פידיון אצל נושה יחיד מבין רבים. בנוסף לכך, יש הבדל בין הסרת שעבוד ובין פדיון מיטלטלין אשר למעשה נשארו "במתנה" וללא תמורה בביתה של החייבת. כאשר מדובר במספר רב של נושים, להבדיל מהסרת שעבוד על נכס כאשר מדובר בנושה יחיד, תשלום סכומי פידיון לנושה יחיד מבין רבים הינו בגדר העדפת נושים פסולה. כמו כן, עסקינן בפסק דין הצהרתי, להבדיל מהחלטת ראש הוצאה לפועל אשר התיר פידיון מיטלטלין ככל שמדובר בתיק הפרטני הנ"ל כאשר ברור הוא כי המשיבים הנוספים לא היו צד לאותו הליך, באופן פורמלי. המיטלטלין מצויים בדירת החייבת ועל כן, חזקה היא כי היא הבעלים של כל המיטלטלין אשר מצויים בדירתה. בהעדר פירוט מספיק בחוות הדעת הנ"ל אשר צורפה לתובענה אודות המיטלטלין, לא ניתן יהיה להבדיל בין המיטלטלין אשר פורטו בחוות הדעת ובין המיטלטלין אשר מצויים בפועל בדירת החייבת. כך, למשל, לא ניתן לזהות כי "שידה" בדירתה = "שידה" בחוות הדעת. לא ניתן לזהות כי ה"שטיח" בחוות הדעת אכן ה"שטיח" בדירת החייבת. בנוסף לאמור לעיל, נראה לבימ"ש זה כי מטרת הפדיון איננה לצורך רכישת המיטלטלין בפועל אלא לכל היותר מחווה של המבקש לאפשר לחייבת ליהנות מהשימוש באותם מיטלטלין ללא הגבלה בזמן ואגב כך, למנוע מהנושים לנקוט בהליכי הוצל"פ ככל שמדובר באותם מיטלטלין. מכאן, אין בפני ביהמ"ש יסוד תום הלב הדרוש לצורך מתן פס"ד הצהרתי, סעד מן הצדק, וכאמור לעיל, מקור המימון לכספי הפדיון לא הוכח בפועל. לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את בקשת המבקש וכן מחייב את המבקש לשלם למשיב 1 סך של 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. מטלטליןהצהרת בעלותבעלותפסק דין הצהרתי