פסק דין השאלה שבמחלוקת האם יש להורות לכונס נכסים, שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל, להמציא ערבות, או כי הזוכה יבטיח פעילותו על ידי החוב הפסוק, וזאת מלבד התחייבות עצמית שמסר. זו השאלה הנצרכת להחלטה זו. רקע עובדתי המבקש הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בקשה למימוש משכון זכויות המשיבים בנכס מקרקעין בישוב נוקדים (להלן: "הנכס"). במסגרת הבקשה ביקש ב"כ המבקש למנותו ככונס נכסים על זכויות המשיבים בנכס. לבקשתו צירף את הסכמתו למינוי כאמור וכתב התחייבות עצמית, אף כי כותרתו "כתב ערובה". ביום 22.11.04 נתנה ראש ההוצאה לפועל החלטה כדלקמן: "יש להמציא הסכמת הזוכה כי אחריות כונס הנכסים תובטח בחוב הפסוק, או לחילופין להציע ערובה אחרת מלבד חתימת כונס הנכסים על כתב התחייבות אשר כלל אינו בגדר ערובה". 4. ביום 30.11.04 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנזכרת, וביקש להסתמך על שני פסקי דין, שבהם נקבע כי די בהתחייבות עצמית של כונס הנכסים ואין מקום להורות על ערבות נוספת או הבטחת אחריות הכונס בחוב הפסוק (בר"ע 1461/00 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' שבתאי אמנון ואח', (לא פורסם); בר"ע 2795/00 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' אליאס צור ואח', (לא פורסם) - צורפו לבקשה). 5. ראש ההוצאה לפועל דחתה הבקשה לעיון חוזר בקובעה: "ההחלטה שניתנה ביום 22.11.04 מתיישבת עם פסק הדין שצורף לבקשה ובודאי שאינה עומדת בסתירה לו. ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה להנחת דעתו. כאמור בהחלטה הנ"ל, כונס הנכסים רשאי (ולא חייב) להמציא הסכמת הזוכה כי אחריות כונס הנכסים תובטח בחוב הפסוק ולחילופין יכול הוא להציע ערובה אחרת בטרם תינתן החלטה לעניין טיב הערובה הנדרשת". 6. על החלטה זו של ראש ההוצאה לפועל, היינו, שלא להסתפק בכתב התחייבות של כונס הנכסים, הוגשה בקשה זו למתן רשות ערעור. 7. ביום 19.12.04 הוריתי למשיבים ליתן תגובתם לבקשה זו. הבקשה על נספחיה וההחלטה הומצאו למשיבה במסירה אישית, אך עד כה לא ניתנה תשובתה. בעניינו של המשיב הודיע המבקש כי הינו שוהה בחו"ל מזה כשנה, וכי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל הומצאה לו באמצעות תחליף המצאה, ומבקש לפוטרו מהמצאת הבקשה וההחלטה. נעניתי לבקשה ופטרתי את המבקש מהמצאה למשיב (בש"א 8299/04 החלטה מיום 30.12.04). 8. משחלף המועד למתן תגובת המשיבה וזו לא הוגשה, עתר המבקש להיענות לבקשתו לביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל, על יסוד הנימוקים שפורטו בבקשה. תמצית נימוקי הבקשה 9. שני נימוקים עיקריים בפי המבקש: האחד, ראש ההוצאה לפועל התעלמה מהאמור בסעיף 7(ג) לשטר המשכון, שעל פיו הסכים הממשכן כי כונס הנכסים יהיה משוחרר ממתן ערובה כל שהיא, אלא אם ידרוש זאת הבנק; השני, האמור בשני פסקי הדין הנזכרים שצירף לבקשה ובהם נתקבלו הערעורים על החלטות ראשי ההוצאה לפועל שלא הסתפקו בכתב התחייבות של כונס הנכסים. המסגרת המשפטית 10. ב"כ המבקש הודיע כי הינו מסכים כי הבקשה תידון כבערעור על יסוד בקשתו, ולפיכך על פי סמכותי בתקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, תידון הבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דעתי היא כי דין הערעור להתקבל, ואבהיר. 11. סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), הדן במינוי כונס הנכסים על ידי ראש ההוצאה לפועל, קובע כדלקמן: "(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך בכך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסוים של החייב. (ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו. (ג)....". (ההדגשה שלי - א.פ.). תקנה 82 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצל"פ") קובעת כך: "(א) הורה ראש ההוצאה לפועל שעל כונס הנכסים לתת ערובה, לא יינתן צו המינוי לפני שניתנה הערובה, אלא אם הורה ראש ההוצאה לפועל הוראה אחרת. (ב) הזוכה רשאי לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק". (ההדגשה שלי - א.פ.). כן מקובלנו כי דרך מימוש משכון יהא כמימוש פסק דין בשינויים המחויבים, כפי שנקבע בחוק המשכון, התשכ"ז-1967 ובסעיפים 81 ו - 81(ב)(1) לחוק ההוצאה לפועל. המורם מהוראות אלו הוא, כי לראש ההוצאה לפועל ניתן שיקול דעת נרחב אם למנות כונס נכסים לנכס, וכן לנושא הערובה שתינתן לשם הבטחת אחריותו של כונס הנכסים למילוי תפקידו, אם בכלל. מסגרת פעולות הכונס ואחריותו והבטחה על ידי החוב הפסוק 12. נקדים מספר כללים. כונס הנכסים המתמנה על ידי ראש ההוצאה לפועל כפוף להוראותיו ולפיקוחו ועליו לפעול על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל (סעיפים 53-60) ותקנות ההוצאה לפועל (תקנה 80-91) (והשווה: תקנות 388-392 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כן נפסק כי כונס הנכסים אינו סוכנו או שלוחו של הנושה אשר הציע או ביקש את מינויו, אלא פועל מטעם בית המשפט כעושה דברו (OFFICER OF THE COURT) ומוטלת עליו חובת אובייקטיביות במילוי תפקידו (ע"א 1034/92 רמות זכרון בע"מ נ' ד"ר וולף ואח', תק-על 93(1) 84). ההלכות שנפסקו לעניין הפיקוח של בתי המשפט על כונסי הנכסים שהתמנו על פי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אמורות לשמש, בדרך של היקש, אמות מידה לפיקוח שחייב ראש ההוצאה לפועל להפעיל כלפי כונס נכסים שהתמנה על פי חוק ההוצאה לפועל (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, עמ' 484). חוק ההוצאה לפועל איננו מעניק לזוכה שפעל בשמו עדיפות על פני זוכים אחרים (ע"א 584/81 הכונס הרשמי נ' קרני ואח', פ"ד ל"ו(3) 747). כונס הנכסים חב חובת נאמנות זהה כלפי כלל הנושים האמורים ליהנות מפירות הכינוס ועליו לפעול לקידום האינטרסים של כלל הזוכים. משכך מנותק הקשר בין חובתו לזוכה, שבשמו הגיש את הבקשה לביצוע פסק הדין, או מימוש המשכנתא או המשכון, לבין חובתו ככונס נכסים שהתמנה על ידי ראש ההוצאה לפועל, שחובתו זהה כלפי כל הנושים. זאת ועוד. כונס נכסים שמעל בתפקידו מוטלת עליו אחריות אישית לכל נזק שגרם מתוך זדון או רשלנות, ומאפשר לראש ההוצאה לפועל לדרוש ממנו הפקדת ערבות להבטחת אחריותו ואף לרדת לנכסיו האישיים (בר"ע (תל-אביב-יפו) 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' מטלון ואח', תק-מח 2003 (3) 4965). וגם זאת. תקנה 82(ב) לתקנות ההוצאה לפועל מתירה לזוכה לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק, ולא לחייב, או לראש ההוצאה לפועל, ובמקרה דנן, לא זו בלבד שהזוכה לא ביקש זאת, אלא אף מתרעם על עצם הקביעה שבהחלטה כי יבטיח את פעילותו של הכונס בחוב הפסוק, גם אם המדובר בבא כוחו. 13. על יסוד האמור לעיל, מצטרף אני לנפסק בבר"ע 1461/00 הנ"ל וכן בבר"ע 2795/00 הנ"ל (שצורפו לבקשה זו), כי אין להכביד על הזוכה-המבקש, להבטיח פעילותו של הכונס באמצעות החוב הפסוק, אך בשל העובדה כי בא כוחו נתמנה לכונס נכסים, שכן, כאמור, אחריותו של הכונס שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל הינה אחריות אישית למילוי תפקידו כדין ואינה קשורה כלל במבקש, אף כי הינו משמש כבא כוחו. לפיכך, אין מקום להורות כי המבקש יבטיח פעילותו של הכונס באמצעות החוב הפסוק. הבטחת הפעילות באמצעות ערבות אחרת 14. עדיין יש לבחון את השאלה, האם יש מקום להורות כי הכונס ימציא ערובה, מלבד כתב ההתחייבות העצמית שהעביר עם בקשתו למינוי כונס נכסים והסכמתו שניתנה למינוי. כאמור, על פי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה להנחת דעתו. "רשאי" נאמר ואינו "חייב" והנושא נתון לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל. במקרה דנן, ראש ההוצאה לפועל לא נתנה נימוק בהחלטתה מדוע אינה מסתפקת בכתב ההתחייבות של ב"כ המבקש ומדוע זה סבורה היא כי יש להוסיף לכך ערובה אחרת. סבורני, כי אם לא הסתפקה ראש ההוצאה לפועל בכתב ההתחייבות שהגיש ב"כ המבקש, היה עליה ליתן נימוק להחלטתה כי יתן ערובה נוספת. 15. זאת ועוד. בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מוגדרת "ערובה" כ - "ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת", היינו דינה של "התחייבות" של כונס הנכסים כדין "ערובה" אשר רשאי ראש ההוצאה לפועל לבקש מכונס הנכסים, ולפיכך אין רבותא "בערבות" שנדרש הכונס ליתן. וגם זאת. כאשר ביקש המחוקק להבטיח פעילותו של כונס הנכסים באמצעות כתב ערבות טרח והורה על כך בתקנה 391(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ואף קבע את טופס 46 שעל פיו יש לערוך את כתב הערובה. הוראה דומה לא חוקקה בחוק ההוצאה לפועל או בתקנותיו. כל שנקבע על פי תקנה 81(א) לתקנות ההוצאה לפועל הוא טופס 16 שבתוספת, היינו צו למינוי כונס הנכסים, ואין כל דוגמא לכתב ערבות שעל הכונס ליתן בעת התמנותו לתפקידו. לפיכך, דעתי היא, כי די בכתב ההתחייבות שצירף ב"כ המבקש לבקשה לקיים את תנאי הערובה הנדרשת. עד כאן באשר לנימוק השני אשר עליו ביסס המבקש בקשתו זו למתן רשות ערעור. הסכמת המשיבים בשטר המשכון לוותר על מתן ערובה מטעם הכונס 16. אשר לנימוקו הראשון הסומך על האמור בסעיף 7(ג) לכתב המשכון. אומנם נימוק זה לא הועלה על ידי ב"כ המבקש לפני ראש ההוצאה לפועל, בשעה שהגיש את הבקשה לעיון חוזר, אולם אין מניעה כי טענה זו תועלה במסגרת בקשת רשות הערעור ובסמכות בית המשפט שלערעור לדון בטענה שכזו, ואף בטענות עובדתיות, אפילו לא הובאו כלל בפני ראש ההוצאה לפועל (רע"א 3738/01 קוויט ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2002 (1) 106). 17. בסעיף 7 לשטר המשכון, עליו חתומים המשיבים, נאמר כך: "(א) כל כונס נכסים ו/או מנהל (להלן: "הנציג") שימונה כאמור לעיל יחשב כבא כוח הממשכן ויהיה רשאי, בין השאר, בכפוף לאישור בית המשפט: (1) לקבל לרשותו את הנכס.... (2)..... (3) למכור ו/או להשכיר ו/או להסכים למכור ו/או להשכיר את הנכס כאמור... (ב) .... (ג) הממשכן מסכים בזה כי הנציג יהיה משוחרר ממתן ערובה כל שהיא אלא אם הבנק ידרוש מתן ערובה כאמור". הנה כי כן, על פי הסכמת המשיבים בחתימתם על שטר המשכון, משחררים הם כונס הנכסים ממתן ערובה כל שהיא בבואו לפעול במסגרת סמכותו לתפיסת הנכס והבאתו לידי מכירה. הסכמה זו יש לכבד. 18. המסקנה היא, כי במקרה דנן, לאור הנימוקים שהובאו, הערעור מתקבל במובן שכתב ההתחייבות שמסר ב"כ המבקש, לעת הגשת בקשתו למינוי ככונס נכסים, די בו, ואין עליו להציע ערובה נוספת, או כי המבקש יבטיח את פעילותו על ידי החוב הפסוק. 19. אין צו להוצאות. כינוס נכסיםערבותהוצאה לפועל