עיקול חשבון בנק הדואר

להלן החלטה בבקשה להסרת עיקול חשבון בנק הדואר: החלטה 1. ביום 19.1.2000 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, במסגרת הליכי פשיטת רגל, והוא הוכרז כפושט רגל ביום 13.7.2000. 2. ביום 1.9.2003 הגיעו הליכי פשיטת הרגל לסיומם עם מתן הפטר . 3. בפני בקשת החייב להסיר עיקול שהוטל על ידי עירית ירושלים על חשבונו של המבקש בבנק הדואר, ביום 13.12.2007. 4. יצויין כי תחילה ניתנו החלטות להסרת העיקול, ככל שהוא נוגע לתביעות חוב שהתגבשו לפני מתן צו הכינוס, אולם על פי תגובת העיריה ובדיקת הכנ"ר, הסתבר כי עירית ירושלים - שלא הגישה כלל תביעת חוב נגד החייב - חידשה לאחר מתן ההפטר הליכי גבייה נגד המבקש, בגין 32 קנסות חניה אשר הוטלו עליו עד שנת 1998, ולפיכך הוטל העיקול. בעניין זה הובהר בתשובת העיריה כי על המבקש רבץ קנס שתפח לכדי סכום של 10,772 ₪, וזה צומצם על פי החלטת העיריה, לשיעורו המקורי, בסך של 2360 ₪. 5. העיריה מתנגדת להסרת העיקול. טענתה כי ההפטר אינו חל על קנס שהוטל לפני יום מתן צו הכינוס, נוכח הוראת סעיף 69 (א)(1) לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם- 1980, הקובע כי צו ההפטר לא יחול על "חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס". עוד טוענת העיריה כי הקנסות הוטלו על פי הוראת סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב- 1982, בדומה להטלת קנסות תעבורה, אשר גם עליהם חלה הוראת חיקוק זו. 6. הכנ"ר סבור כי קנסות העיריה כלולים במסגרת ההפטר. קנסות אלה מוטלים מכוחו של חוק עזר עירוני, (חוק עזר לירושלים, תשכ"א- 1960), ואילו הוראת סעיף 69(א) (1) לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם- 1980, מכוונת ל"עבירות ו/או קנסות אשר נקבעו בחקיקה ראשית, לדוגמה: חוק העונשין, פקודת התעבורה", ואשר גבייתם נעשית מטעם המדינה, ולא לצרכיה של רשות מקומית. עוד נטען, כי קבלת פרשנות מרחיבה, עלולה להביא לכך שבגדר "קנס" יכללו גם "קנסות" המוטלים מטעמן של רשויות המס, כגון אלה המוטלים בגין אי הגשת דוחות במועד, באופן שיסכלו קבלת הפטר ממשי ויציאה מעולם של חובות. 7. ב- ר"ע 277/82 - נירוסטה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1), 826 (עמ' 829-830), אומר השופט ברק, בתוארו אז: "מקובלת עלינו ההבחנה בין "קנס פלילי" מזה לבין "קנס אזרחי" או "קנס מינהלי" מזה (ראה: ע"פ 758/80). הראשון מהווה סנקציה בגין ביצועה של עבירה פלילית, האחרון מהווה אמצעי אזרחי או מינהלי לאכיפת החוק... לעתים, ההבחנה בין שני הקנסות האמורים אינה קשה כלל ועיקר. כך הוא הדבר, מקום שהקנס האזרחי לא בא אלא לשמש תחליף לשימור ערכו הריאלי של הכסף ומהווה תחליף להצמדה ולריבית. כך הוא גם הדבר, מקום שהקנס לא בא אלא כדי לכסות את הוצאותיה של המדינה בגין טיפולה המיוחד באזרח... קושי זה קיים באותם מצבים, אשר בהם הקנס האזרחי והמינהלי, כמו גם הקנס הפלילי, הם בעלי אופי עונשי. אכן, לא פעם ניתן להצביע על כך כי הקנס האזרחי אינו אך תרופתי גרידא, ויש בו ממד עונשי (ראה: בג"צ 361/76, בעמ' 286; ע"פ 352/81). כיצד, אם כן, נבחין בין קנס, שבא להטיל סנקציה "פלילית", לבין קנס, שבא לאכוף את החוק בדרך הענישה "האזרחית"? דומה שהתשובה היא, כי את ההבחנה בין שני הקנסות יש לדלות מהוראותיו של החוק עצמו" (הדגשה אינה במקור). על פי הוראת סעיף 30 לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961, "שר התחבורה יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם...". צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002, שהוצא מכוח הוראת סעיף 30 קובע בסעיף 3 לתוספת כי "עבירת קנס" תהא, בין היתר: "עבירות על פי חוק עזר של עיריה או מועצה מקומית בדבר העמדת רכב וחנייתו - (1) לגבי חניה או העמדת רכב במקום חניה מוסדר - דרגה א'. (2) לגבי עצירה, חניה או העמדת רכב במקום אסור לחניה כמפורט בחלק ב' לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, שהיא גם עבירה לפי חוק העזר כאמור..." (ויקבעו שיעורי קנס על פי חומרת ההפרה). בהתאמה, קובעת הוראת סעיף 222 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 את סמכותו של "עובד הרשות המקומית" שהוסמך לכך, אשר יש לו "יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס, ..... למסור לו הזמנה בנוסח שנקבע; בהזמנה יואשם המוזמן באותה עבירה ותינתן לו הברירה לשלם קנס בשיעור שנקבע במקום להישפט על העבירה האמורה", ובהוראת סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי, נאמר כי "לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א)... יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס." 8. הוראות החיקוקים במסגרתם פועלת העיריה להטלת קנסות חניה, מלמדות איפוא, כי קנסות אלה הינם בעלי אופי עונשי ומהווים סנקציה מעין פלילית. מסקנה זו עולה מהגדרת ההתנהגות "כעבירת קנס", העונש הקצובים והנבדלים בהתאם למהות ההפרה, והקביעה כי יש לראות את עובר עבירת הקנס כמי שהורשע על ידי ערכאה שיפוטית ונגזר עליו עונש של קנס. אי הכללתו של קנס בעל מהות עונשית בגדר הפטר - ואין אני דן בקנס "אזרחי", משהדבר לא נדרש - נועד למנוע מציאת מקלט במסגרת הליכי פשיטת רגל למי שנענש בגין מעשיו. אין להלום מצב שבו חוטא יצא נשכר ונפטר מקנסות עונשיים שאינם נגזרים או תלויים כלל ביצירת חובות בתום לב. מטיבו של קנס "עונשי" שהוא מוטל בגין התנהגות שהחוק אסרה - בענייננו הוראות התעבורה - ומכאן שיצירת החיוב הכספי לא נעשתה בדרך שהגנת הליכי פשיטת רגל פרושה עליה. אין נפקא אם הקנס נוצר בשל הפרות תעבורה "מוניציפליות" המטופלות על ידי עובדי הרשות או בשל הפרות הנתונות לסמכות טיפולם של שוטרי התנועה דווקא. אלה ואלה הינן בבחינת עבירות תעבורה, שיש לשאת בעונש הכספי, או האחר, המוטל בגינן. 9. על פי הבהרות העיריה כאמור, מדובר בעשרות דוחות תעבורה שהמבקש לא שילמם במשך עשור שנים נוכח הקפאת הליכי הגבייה בשל פשיטת הרגל. המבקש זכה נוכח כך גם במחיקת כל תוספות הפיגורים. אין במתן ההפטר כדי לאפשר למבקש להמשיך ולחמוק מתשלום הקנסות המוטלים עליו. הבקשה נדחית. המבקש ישא בתשלום הוצאות העיריה בסך של 1,000 ₪. חשבון בנקבנקדוארבנק הדוארעיקולעיקול חשבון בנק