גזר דין 1. הנאשם וחברה שבניהולו הורשעו על פי הודאתם (נאשמת 2 באמצעות הנאשם) בעבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), כפי שיובא להלן. בכתב האישום המתוקן 2 נטען כי הנאשם נרשם כעוסק מורשה על פי חוק מע"מ בחודש אוגוסט 95, בענף עבודות טיח. בחודש פברואר 97 נרשמה נאשמת 2 כעוסק מורשה והנאשם שימש מנהלה הפעיל בתקופה הרלוונטית לכתב האישום. כתב האישום כולל אישומים רבים הן כנגד הנאשם בלבד, והן כנגד הנאשם והנאשמת שבניהולו ביחד. אישום 1 עד שלושים ואחד מתייחס רק לגבי נאשם 1: נטען כי הנאשם לא הגיש 31 דו"חות במועדם לתקופות שבין יוני 97 ועד אוגוסט 2001 כפי שמפורט בכתב האישום, כאשר רק דו"ח חודש יוני 97 הוגש באיחור ושאר הדו"חות טרם הוגשו. הוראת החיקוק המיוחסת לנאשם, אי הגשת דו"ח במועד בניגוד לסעיף 117(א)(6) ביחד עם סעיפים 67 ו-88 לחוק מע"מ וביחד עם תקנה 20 ו-23 לתקנות מע"מ, תשל"ו-1976 (להלן: "תקנות מע"מ"). אישום שלושים ושניים- כנגד נאשם 1 בלבד: נטען כי בתקופה שבין 8/95 ועד 8/99 (למעט קלסר תיעוד המתייחס לתקופה שבין מאי 97 ועד אוקטובר 97), הנאשם לא שמר ברשותו או ברשות מי מטעמו פנקסי חשבונית שמחויב היה לשמור עפ"י חוק. הוראת החיקוק המיוחסת לנאשם, אי שמירת פנקסים ומסמכים, עבירה בניגוד לסעיפים 75 +118 לחוק מע"מ. אישום שלושים ושלושה ועד ארבעים ושלושה כנגד נאשם 1 בלבד: נטען כי הנאשם בתקופה שבין דצמבר 95 ועד אוקטובר 97 דרש תשומות בסך 195,590 ₪, שלא כדין, ובהעדר מסמכים על אף שנתבקש ע"י חוקרי מע"מ לא אחת ובתאריכים המפורטים בכתב האישום להמציא את המסמכים לביקורת אולם לא שעה לדרישה. הוראת החיקוק המיוחסת לנאשם, ניכוי תשומות שלא כדין ובהעדר מסמכים, עבירה בניגוד לסעיף 117(ב)(4) לחוק מע"מ (11 עבירות). אישום ארבעים וארבעה ועד מאה עשרים ותשעה- כנגד נאשם 1 בלבד: נטען כי הנאשם בתקופה שבין פברואר 97 ועד דצמבר 98 הוציא 81 חשבוניות מס מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוציא את החשבוניות. החשבוניות הוצאו לעוסקים שונים, ובגין עבודות שונות ושירותים מגוונים אשר סופקו ע"י אחרים, כאשר סכום העסקאות מגיע, בערכים נומינליים לכדי 4,580,048₪ והמע"מ ע"ס 778,608₪. נטען כי הנאשם במעשיו, התחמק מתשלום מס אמת ובאמצעות 5 מן החשבוניות שהוציא שלא כדין, אף גרם לכך שאדם אחר התחמק או השתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו. הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם: הוצאת חשבונית מס מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית, עבירה בניגוד לסעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ (81 עבירות) וכן 5 עבירות של מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב, עבירה בניגוד לסעיף 117(ב1) לחוק מע"מ. אישום מאה ושלושים עד מאה ארבעים ושישה- נגד הנאשמים 1 ו-2: נטען כי הנאשמת באמצעות נאשם 1 לא הגישה במועד 17 דו"חות תקופתיים לתקופה שבין דצמבר 97 ועד אוגוסט 2001. הוראת החיקוק המיוחסת לנאשמים, אי הגשת דו"חות במועד, עבירה בניגוד לסעיף 117(א)(6) ביחד עם סעיפים 67 ו-88 לחוק מע"מ וביחד עם תקנה 20 ו-23 לתקנות מע"מ. אישום מאה ארבעים ושבעה עד מאה חמישים ותשעה: נטען כי הנאשמת באמצעות הנאשם, בתקופה שבין ספטמבר 98 ועד מרץ 99, הוציאה 13 חשבוניות מס במטרה להביא לכך שאחרים יתחמקו או ישתמטו מתשלום מס, כאשר סכום העסקאות עומד ע"ס 686,182₪ (בערכים נומינליים), והמע"מ ע"ס 116,651₪. הוראת החיקוק המיוחסת לנאשמים, 13 עבירות של מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס, בניגוד לסעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ. 2. המאשימה בטיעוניה לעניין העונש מבקשת מבית המשפט להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי וקנס מרתיע. לגבי נאשמת 2, קנס מרתיע. המאשימה מפנה למדיניות הענישה בעבירות על חוק מע"מ. טוענת המאשימה כי תיקו של הנאשם נסגר במאי 2003 ורטרואקטיבית מינואר 1999 עקב אי דיווח וחוסר ראיות על פעילות עסקית. התיק של הנאשמת נסגר במאי 2003 רטרואקטיבית מינואר 2000 עקב אי דיווח וחוסר ראיות על פעילות עסקית. טוענת המאשימה כי סכום המס שלא שולם עומד ע"ס 1,090,849 ₪, כאשר בערכים של היום מדובר בסכום של 1,630,000 ₪. לציין כי הסכום הינו חלקי ולא מתייחס לכלל הדו"חות. המאשימה מוסיפה כי למעט סכום של 3,000 ₪, לא שולם דבר להסרת המחדל. באת כוח המאשימה פירטה בהרחבה שיטת הפעולה של הנאשמים. בתמורה לסכומי כסף, הוציאו הנאשמים ומסרו חשבוניות על שמם, לעוסקים שלא היו רשומים כחוק במשרדי המאשימה ואשר ביצעו עבודה עבור אחרים ונזקקו לחשבוניות מס. על פניו הגדילו הנאשמים את הכנסות העסק וכדי לאזן הסכום, דאג הנאשם לגבי חלק מהתקופה להוציא חשבוניות תשומות ובכך הקטין ואיזן את סכומי המס בדו"חות שהגיש לרשות מע"מ. העבירות של שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות הינן עבירות שקל מאוד לבצע, אולם לא כך לגבי גילוין, ולעבריין מובטחת הנאה מיידית עת מקבל תקבול מיידי מרוכשי החשבוניות. בתי המשפט קבעו, לא אחת, כי לאור הפגיעה באוצר המדינה ובאזרחים שומרי החוק הנובעת מביצוע עבירות אלה יש להחמיר עם הנאשמים ואין מנוס משליחתם למאסר. 3. בא כוח הנאשמים בטיעוניו לעניין העונש מבקש מבית המשפט להשית על הנאשם עונש של מאסר לתקופה קצרה וזאת בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, על אף שהוא לא מקל ראש בחומרת המעשים ובהיקפם הכספי. בא כוח הנאשמים הציג בפני בית המשפט תמונת חייו של הנאשם. הנאשם בן 33 נשוי ל-4 נשים ויש לו 19 ילדים. מדובר בבן יחיד לאב שלפני 5 שנים עבר אירוע מוחי ומאז מרותק למיטה וזקוק לסיוע צמוד. הנאשם עם כל בני משפחתו גרים בבית אביו והנאשם מטפל בו במסירות. בשנים האחרונות הנאשם לא עובד לפרנסתו ולפרנסת בני משפחתו. מצבם הכלכלי קשה מאוד, והמשפחה מוכרת לרשויות הרווחה בעיריית רהט. הציג אישור מטעם המחלקה שממנו מצטיירת תמונה קשה של משפחה שבקושי מתקיימת. אם לא די בכך, הרי לאחרונה, הנאשם עבר תאונה ונפצע בידיו וכל עולמו חרב עליו. בא כוח המשיב מבקש מבית המשפט להתחשב גם בעובדה שהנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט. בא כוח הנאשמים מודע למדיניות הענישה בעבירות על חוק מע"מ. הגיש פסיקה שתומכת בבקשתו להקל עם הנאשם ולהתחשב בנסיבותיו האישיות. מבקש להשית על הנאשם מאסר לתקופה קצרה, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע ולהימנע מהטלת קנס, דבר שיכביד על בני משפחתו. 4. העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן עבירות חמורות. בית המשפט העליון קבע את מדיניות הענישה בעבירות מסוג דנן בשורה של פסקי דין. על פי העיקרון שנקבע על ידי בית המשפט העליון, המבצע עבירות של העלמת מס מתוך כוונה להותיר בידיו כספים המגיעים לאוצר המדינה, ייחשב וייראה כגוזל כספי הציבור, והעונש הראוי שיש להשית עליו הוא עונש של מאסר בפועל, שלא לריצוי בעבודות שירות. שכן, עונש אחר עלול להחטיא את המטרה במדיניות הענישה בעבירות מסוג דנא. לא אחת נקבע בפסיקה כי עבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות הינה בבחינת אבי אבות הטומאה בשל הקלות בהוצאתן, והקלות לעשות בהן שימוש, כאשר הניזוק היחיד מהפצתן היא מדינת ישראל. 5. בענייננו, מדובר בביצוע עבירות בדרך של תרמית ממש. מדובר בדרך של התנהגות שיטתית שבה הנאשמים מוציאים חשבוניות בסכומים של מאות אלפי שקלים לעוסקים שלא רשומים כחוק במשרדי המאשימה, מסיבות שונות שביצעו עסקאות ונתנו שירותים לעוסקים אחרים נזקקו לחשבוניות מס, ובתמורה בגין כל עסקה קיבלו עמלה. הנאשמים לא הסתפקו בכך, וכדי לאזן את גידול ההכנסות, הנאשם דאג להמציא חשבוניות תשומות ובכך הקטין את סכומי המס בדוחות שאותם הגיש למאשימה. בשלב מאוחר יותר הנאשמים הפסיקו להגיש דו"חות כמתחייב בחוק. אין המדובר במעשה אחד, אלא בסדרה של מעשים, הנסיבות הן חמורות, העבירות נמשכו לאורך זמן (יוני 97 ועד אוגוסט 2001), תוך כוונה, לא רק להימנע ממילוי דרישות דיני המס, אלא תוך כוונה להפר אותם הפרה יזומה, אקטיבית ובוטה, מתוך בצע כסף לשמו, ולצורך רווחים קלים, על חשבון אוצר המדינה. מעשי הנאשמים מקוממים (ובפרט של הנאשם). הנאשמים לא ניצלו את הזמן הארוך (8 שנים תמימות) שבניהול המשפט על מנת להחזיר את הכספים שאותם גנבו בפועל (מדובר בסכום העולה על 1,600,000 ₪). מדברי בא כוח הנאשם והמסמכים שהוגשו מצטיירת תמונה קשה מאוד, של משפחה ברוכת ילדים (19 ילדים מ-4 נשים), המוכרת למחלקת הרווחה בעיריית רהט, החיים במצוקה כלכלית קשה. יתירה מזאת, כל המשפחה מתגוררת בבית אביו של הנאשם, שהינו איש סעודי שזקוק לתמיכה צמודה. הנאשם הוא בנו היחיד ונטל הטיפול באביו רובץ עליו. כל אחד מהצדדים הגיש פסיקה המתאימה לו. אין חולק כי בעבירות מסוג דנא, מדיניות הענישה ברורה וידועה. בא כוח הנאשמים מבקש לחוס על הנאשם ולהשית עליו עונש של מאסר לתקופה קצרה ובמידת האפשר העונש ירוצה בדרך של עבודות שירות. 6. מכל האמור לעיל, אני משית על הנאשמים העונשים הבאים: על הנאשם 1: א. 18 חודשי מאסר בפועל. ב. 18 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירות דומות לעבירות בהן הורשע, תוך 2 שנים, וזאת בהתאם לסעיף 52(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. ג. קנס בסך 50,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. ד. מאחר והנאשם מרצה עונש מאסר בגין עבירת תעבורה, כפי שהודיע לי בפתיחת הדיון , ירוצו עונשי המאסר במצטבר זה לזה. על הנאשמת 2: בהתחשב במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם והעובדה שהחברה סגורה ואינה פעילה, אין מקום להטיל קנס על הנאשמת. מיסיםמע"מ (מס ערך מוסף)