פסק דין בפני תביעה כספית לתשלום סך של 77,873 ₪. עיריית בת ים (להלן: "התובעת"), הינה רשות מקומית אשר בתחום שיפוטה נמצא הנכס ברחוב הסוללים 9 בת ים. לגישת נתבע 1 ונתבעת 2 אשר החזיקו בנכס הנ"ל נותרו ביתרת חובה בגין חובות מוניציפאליים של ארנונה, מים ביוב וכו' על עסקם. חובות אלו טרם שולמו ומשכך הגישה התובעת את תביעתה. יתרת החוב נכון ליום הגשתה (20/02/06) הינה 77,884.55 ₪. התראות אשר נשלחו עד להגשת תביעה זו טרם נשאו פרי. מנגד טענו הנתבעים כי מעולם לא החזיקו במבנה נשוא התביעה. לגישתם חברת אורית אלקטרוניקה בע"מ היא אשר ניהלה במקום את עסקיה על פי רישיון עסק מיום 08/07/97 (נספח א' לבר"ל). אשר אושר על פי בקשה מיום 13/06/96. לגישתם, לאור העובדה כי עו"ד ארז בי עזר אשר מונה ככונס נכסים כשנתיים קודם לכן(להלן: "נתבע 3"), מכר את זכויותיהם במבנה לצד ג' ובמסגרת תפקידו היה עליו לשלם את החוב לעירייה. ביום 13/12/06 התקיים בפני בדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אשר ניתנה בהחלטה מיום 31/12/06. בדיון מיום 16/04/07 לאור בקשת ב"כ התובעת, הורתי על תיקון כתב התביעה והוספת עו"ד ארז בי עזר אשר מונה ככונס נכסים כנתבע שלישי לכתב התביעה. בדיון אשר נערך 11/11/07 הוסכם בין הצדדים כי לאור שיחה עם הנתבע 3 ישנו צורך לבצע בירור נוסף באשר לתקופה בו החזיקו הנתבעים בנכס. בתאריך ה-11/11/07 הציע בית המשפט לצדדים כי יינתן פסק דין לפי סמכות בית המשפט מכוח סעיף 79א (א) לחוק בתי המשפט. ביום 27/03/08 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני ביניהם כדלקמן: לאחר קבלת דוחות העירייה הוחלט למחוק את נתבע 3 מכתב התביעה. הצדדים יגישו סיכומים קצרים ובכך יסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על סמך ס' 79א' לחוק בתי המשפט. ביום 5.5.08 הוגשו סיכומי התובעת, וביום 30.6.08 הוגשו סיכומי הנתבעים. יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו. בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו. המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11). כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים. יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג {ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337). וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}. גם חז"ל, התלבטו מהי הדרך הנכונה ליישב סכסוכים שהגיעו אל בית הדין וחלקם צידדו בדרך הפשרה. וכך נאמר בגמרה (מסכת סנהדרין, דף ב' עמ' ב'): "ר יהשוע בן קרחה אומר: מצווה לבצוע (= להביא לידי פשרה) שנאמר:" אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" [זכריה,ח'] והלא במקום שיש משפט- אין שלום, ובמקום שיש שלום -אין משפט! אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הוי אומר: זה הביצוע(=פשרה)." מטיעוני הצדדים עולה כי חברת אורית אלקטרוניקה בע"מ, אשר החזיקה בפועל בנכס היתה חברה בשליטת הנתבעים. יש ממש בטענת ב"כ התובעת לפיה אין די בכך שהוצא רישיון עסק לטובת החברה, וזאת מאחר והרישום במסמכי העירייה נותר על שמם של הנתבעים כפי שעלה מחקירת הנתבע בדיון מיום 13/12/06 עמוד 2 שורות 7-12): "ש. אתה יכול להציג לי חשבון ארנונה אחד בו רשום שחברת אורית אלקטרוניקה היא שקיבלה את החשבון מהעירייה? ת.החברה לא קיימת כבר מזמן, אני חושב שזה לא רלוונטי. לא התעמקתי בזה אף פעם. ש. אם אומר לך שמאפריל 95 שדווח לעייריה עד אפריל 04, החשבונות הגיעו על שמך ועל שם אשתך? ת. יכול להיות". באשר לטענת הנתבעים כי בעת שמונה כונס היה עליו להסיר מהנכס את כל חובותיו, לאחר שהובהר כי החל ממנוי הכונס לא נותר כל חוב על הנכס, נראה כי החובות הנתבעים הינם בגין התקופה בה החזיקו הנתבעים בנכס והחוב הינו שלהם ובמידה ואכן כחלק מתפקידו של הכונס היה להסיר כל חוב מהנכס כולל חוב ארנונה הרי שאין התובעת צד להליך ולא היא זו שצריכה לדאוג לביצוע חובותיו של הכונס, אם היו כאלו, בקשר לארנונה. אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים {(ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם)} ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים, לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 68,400 ₪, אשר ישולמו, לאור מצבם הכלכלי של הנתבעים, ב-36 תשלומים שווים ורצופים של 1,900 ₪ כ"א, החל מיום 1.9.08 ובכל 1 לחודש שלאחריו. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת מחצית מהוצאות המשפט וכן סך של 3,600 ₪+מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד (לתשלום עד ליום 10.10.08). ארנונה (חובות)עירייהחובארנונה