סעיף 6 ב' סיפא לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 קובע כי בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה להביא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי בסוגיית אחוזי נכות בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. הלכה היא כי היתר להביא ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות שעל פי דין, ינתן במקרים מיוחדים וחריגים. בית המשפט הצביע על שני סוגי טעמים, העשויים להתיר מתן היתר כזה. (1) טעמים משפטיים, כגון שההליך בו נקבעה הנכות היה נגוע בפגם מהותי דוגמת תרמית או בטלות מעיקרה. (2) טעמים עובדתיים, כגון מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז שנקבעה נכותו ועד לדיון בבית המשפט או כאשר התגלתה נכות נוספת. בית המשפט פסק כי המגמה הראויה בכל הקשור להבאת ראיות לסתור במובן ס' 6 ב' הנ"ל, היא מגמת צמצום ההיתר להבאת ראיות לסתור, שהרי כל מטרתו של סעיף 6 ב' הוא קיצור ההליך שבפני בית המשפט, והימנעות מהקושי האובייקטיבי להכריע בין חוות דעת רפואיות שונות או סתורות. על כן היתר שכזה, המתיר לבעל דין להביא ראיות לסתור, יינתן בנסיבות חריגות יוצאות דופן. להלן רשימת פסקי דין בנושא: בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד בר"ע 2029/01 קרנית ואח' נ' יוסף חוסה גולדברג בקשה להבאת ראיות לסתורראיות