להלן פסק דין בערעור בנושא תשלום בגין הוצאות תיקון מחפר: פסק דין 1. ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום (כב' השופט ורדי) בת.א. 2669/00 לפיו נדחתה תביעת המערערת כנגד המשיבה. 2. הדברים אמורים בתביעה שניה שנוהלה בין הצדדים בקשר לאותה פרשה. מדובר היה במסירה של מחפר שהעבירה המערערת למוסך של המשיבה על מנת שתטפל בתיקונו. טענת המערערת היתה כי למרות שתקופת התיקון המובטחת תימשך לכל היותר 7 ימים, הרי שבפועל נשאר המחפר מושבת במוסך בתקופה של כ- 3 חודשים ולפיכך על המשיבה לפצותה על נזקיה בגין מניעת הרווח שנגרמה לה. בתביעה האחרת תבעה המשיבה את המערערת לתשלום בגין הוצאות התיקון. 3. לאחר בחינת עדויות וראיות הצדדים קבע השופט המלומד כי לא נגרם במקרה זה עיכוב בלתי סביר, שכן מקור העיכוב נבע מהצורך לייבא חלפים שנדרשו לתיקון וסוכם שאלה ישלחו במשלוח רגיל ולא במשלוח מיוחד. כמו כן נבע העיכוב גם מכך שהמערערת הוציאה משאבה הידראולית מהמחפר בהיותו במוסך המשיבה ומסרה אותו לתיקון במקום אחר וכל עוד לא הוחזרה המשאבה לא ניתן היה להשלים את התיקון. לאחר שהמשאבה הוחזרה אכן בוצע התיקון בסמוך לכך. את קביעותיו ומסקנותיו ביסס השופט הן על השתקי פלוגתא בגין הקביעות בתביעה הנוספת האמורה והן על ניתוח העדויות שהובאו בפניו. כמו כן בחן את הסוגיה לאור נטל הראיה ונטל השכנוע וקבע כי המערערת-התובעת לא עמדה בנטל זה. 4. המערערת הגישה עיקרי טיעון ארוכים ביותר בהם ניסתה לתקוף כל קביעה וכל ממצא שנקבעו בפסק-הדין, כאשר לדבריה לא נוצר כאן כל השתק ואילו לפי העדויות היה מקום להגיע לתוצאה הפוכה, מה גם שהנטל להסברת השיהוי בביצוע התיקון רבץ על כתפי המשיבה וזו לא עמדה בו. כמו כן טענה המערערת כי פסק-דינו של בית-משפט השלום היה קצר יתר על המידה ולא ניתח באורח מפורט דיו את הטעמים לקביעת הממצאים והמסקנות אליהם הגיע השופט. 5. לאחר עיון בפסק-הדין נשוא הערעור ובטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה המסקנה היא כי אין כל הצדקה להתערב בממצאיו ובמסקנותיו של השופט המלומד. לא זו בלבד שאכן התקיים במקרה זה השתק פלוגתא (להבדיל מהשתק עילה), אלא שהקביעות הללו נשענו גם על העדויות שהובאו בפני בית-המשפט. אין צורך להאריך את היריעה בכל פסק-דין ואין כל מקום לטרוניה לגבי הקיצור שבו נקט השופט הנכבד אשר פירט את הדרוש פירוט באורח סביר. הטענה כאילו היה על נציגי המשיבה להסביר למנהל המערערת את העובדה שהזמנת החלפים בדרך המוסכמת תביא לעיכוב בביצוע התיקון, הינה טענה שלא זו בלבד שלא הועלתה במהלך הדיון בערכאה הדיונית, אלא שאף לגופה אין בה כדי לסייע למערערת. לא על המשיבה מוטלת החובה לניהול פעילות המערערת ומנהל המערערת הוא שהיה מודע לכך והוא שחייב היה לבקש הסברים אם אמנם נראה היה שקיימת כאן אי בהירות מסויימת. מכל פנים זהו מקרה שבו אין מקום לדחיית הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו בפסק-הדין, הממצאים שנקבעו בפסק תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בפסק כל טעות שבחוק. במקרה מעין זה אל לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית, ואין אנו נדרשים להציג פסק-דין משלנו, העונה על מכלול השאלות שהתעוררו, לצד פסק-דינה של הדרגה הראשונה, אלא עלינו רק להיווכח כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן ומהדין (ע"א 323/89 קוהרי נ' מ"י פ"ד מה(2) 142, 168; ע"א 478/88 בקר נ' שטרן פ"ד מב(3) 679,680 ; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית מעודכנת תשס"ג, עמ' 523). 6. סוף דבר- הערעור נדחה ועל המערערת לשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ + מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק. הפקדון שהופקד ע"י המערערת יועבר לב"כ המשיבה ע"ח ההוצאות. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)מחפר (באגר)