להלן פסק דין בנושא תביעה נגד מע"צ בגין נזקי רכוש לרכב: פסק דין התביעה שבפני עניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב מיצובישי מ.ר. 8284924 (להלן: "הרכב"). התובע מר מתתיהו אברהם (להלן: "התובע") היה הבעלים ומחזיק הרכב במועד הרלוונטי לאירוע נשוא דיון זה. לטענתו ביום 17.3.2005 בשעה 20:30 או בסמוך לכך הוא נסע ברכב בכביש גהה מעל מחלף אשדוד (להלן: "הכביש"). לפתע רכב צד ג' אשר נסע לפניו עלה על עמוד שהיה זרוק בכביש והעיפו אל עבר רכבו ובנוסף רכבו שלו עלה על עמוד נוסף שהיה זרוק על הכביש. לטענתו הנתבעת מע"צ (להלן: "מע"צ") הייתה במועדים הרלוונטיים לאירוע נשוא כתב תביעה זה המחזיקה או המתחזקת של הכביש; שני העמודים היו שייכים לה; והיא זו שאחראית לנזקים שנגרמו לרכב. מטעם התובע העידו בפני התובע עצמו ואשתו הגב' יונית מתתיהו. שניהם מסרו בעקרון תיאור דומה לזה הנטען בכתב התביעה. מע"צ בכתב הגנתה טוענת, כי לא דווח לה על כל מפגע מסוג "עמודים זרוקים בכביש" במועד הרלוונטי לתאונה והיא צרפה לכתב ההגנה גם דו"ח של מרכז הבקרה שלה המאשר טענה זאת. בנוסף טענה מע"צ, כי היא פעלה כדבעי לתחזוקת קטעי הכביש שבאחריותה וכי היא עושה כמיטב יכולתה לטפל במפגעים מיד עם קבלת מידע אודות קיומם ולשם כך היא אף מפעילה מוקד דיווח הפועל 24 שעות ביממה וסיורים. היא מציינת (סעיף 1.ה לכתב הגנתה), כי אין לייחס לה רשלנות וכי התובע לא הוכיח, כי הכביש באחריותה או בתחזוקתה של מע"צ. מטעם מע"צ העיד בפני מר גליק אלכס אשר במועד הרלוונטי לתאונה היה מנהל נפת רמלה. מר גליק אישר (סיפא לעמ' 6 בפרוטוקול ורישא לעמ' 7) כי אזור התאונה מצוי באחריותה של נפת רמלה של מע"צ. בתחילת עדותו (עמ' 7 בפרוטוקול) ציין מר גליק, כי במקום נעשו עבודות אם כי טען, כי המדובר בעבודה של קבלן כבישים. לאחר התנגדות ב"כ התובע להרחבת חזית חזר בו מר גליק מעדותו וטען, כי אינו יודע על כל אירוע שהתרחש בשנת 2005. בהמשך ציין מר גליק, כי צוותים מטעם מע"צ עושים ביקורת בכביש מדי יום בשעות הבוקר אך ציין כי צוותי הביקורת מדווחים רק אם הם מאתרים תקלות (והם אינם מדווחים אם אין תקלות). דיון יסודות עוולת הרשלנות בהתאם לפקודת הנזיקין כוללים קיומה של חובת זהירות (קרי: אחריות); הפרת חובת הזהירות (קרי:התרשלות); נזק וקיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות והנזק. התשובה לשאלה האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק מצויה במבחן הצפיות. מבחן זה כולל בחובו שני היבטים: "ההיבט הראשון, הוא ההיבט העקרוני, ובו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות. ההיבט השני, הוא ההיבט הספציפי, ובו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לניזוק פלוני, בנסיבותיו של אירוע אלמוני, קיימת חובת זהירות"...ההיבט הראשון, עניינו בקיומה או בהעדרה של "חובת זהירות מושגית"...ואילו ההיבט השני, עניינו בקיומה או בהעדרה של "חובת הזהירות הקונקרטית'". (ע"א 145/80 - שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח' , פ"ד לז(1), 113 ,עמ' 114-115). כאמור מר גליק, אישר כי הטיפול בכביש ובאחזקתו מצוי באחריות מע"צ. הכביש הינו כביש מרכזי בו נוסעים כלי רכב רבים מדי יום. מע"צ צריכה לצפות והיא יכולה לצפות, כי אם תתרשל באחזקת הכביש או אם תתרשל בשעה שהיא מבצעת עבודות אחזקה בו עלול להיגרם נזק לנהגים ולכלי רכב הנוסעים עליו. האם קיימת למע"צ גם חובת זהירות קונקרטית והאם מע"צ הפרה חובת זהירות זאת? יש לזכור, כי "חיי היום- יום מלאים סיכונים, אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו ב אחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת הזהירות הקונקרטית אינה מתגבשת". (ע"א שלמה ועקנין הנ"ל. שם בעמ' 119-120). מר גליק העיד בפני, כי במועד הרלוונטי בוצעו עבודות בכביש. מע"צ צריכה להיות ערה לכך כי בשעה שמבוצעות עבודות בכביש הסיכון להתרחשות תאונות ונזק גובר. זאת בין בשל מגבלות שעלולות לגרום העבודות עצמן על התנועה בכביש ובין בשל תקלות שעלולות לנבוע מהציוד המשמש בעבודות עצמן. מר גליק טען תחילה, כי בוצעו עבודות בכביש אך טען, כי לא מע"צ היא שביצעה אותן. בהמשך ובתגובה להתנגדות ב"כ התובע ציין, כי לא ידוע לו על כל אירוע בכביש אך למעשה לא חזר בו מכך שבוצעו עבודות בכביש. לדעתי בין אם מע"צ עצמה מבצעת את העבודות ובין אם קבלן אחר מטעמה הוא שמבצע עבודות בכביש המצוי באחריות מע"צ הרי האחריות רובצת גם לפתחה של מע"צ. יחד עם זאת מסופקני אם אכן גורם אחר מלבד מע"צ פעל במקום שכן לו כך היה הייתה זאת בוודאי מזדרזת ומבקשת צרופו כנתבע או שהייתה מבקשת לשלוח לו הודעת צד ג' מתאימה. אני מקבל את עדות התובע והעדים מטעמו ביחס לאופן התרחשות התאונה והנזק שבא בעקבותיה. נוכח עדותו של מר גליק, כי נעשו עבודות בכביש במועד הרלוונטי אני קובע, כי סביר יותר להניח, כי העמודים שהיו מצויים בכביש וגרמו לנזק לרכב התובע היו קשורים ישירות בעבודות שבוצעו בכביש. זאת לעומת האפשרות שהעלה מר גליק (עמ' 7 שורה 18) לפיה העמודים נפלו מרכב שנסע בכביש. נכון אומנם, כי מע"צ אינה יכולה להבטיח, כי בכל עת ובכל שעה משעות היממה לא תתרחש תקלה בכביש אך עליה להבטיח, כי עמודים המוצבים בכביש המצוי באחריותה והמהווים חלק מציוד הקשור לביצוע עבודות בכביש יהיו מעוגנים היטב ולא יהוו מכשול בפני נהגים הנוסעים בו. מכשול אשר עלול לגרום אף לפגיעה בנפש. אני מקבל אומנם את טענת מע"צ, כי ברישומיה לא דווח על כל אירוע במקום אך אינני סבור, כי די בכך שאירוע לא דווח למע"צ על מנת ללמד שזה כלל לא התקיים. זאת ועוד מע"צ ומר גליק שהעיד מטעמה לא הביאו כל ראיה או כל עדות מטעם הצוות אשר מבצע לטענתם את הביקורת והבדיקה בכביש. עדות שניתן היה ללמוד ממנה, כי מע"צ אכן ביצעה את הביקורת הנטענת בכביש וכי הביקורת מצאה כי העבודות המבוצעות בכביש מבוצעות באופן בטיחותי שאיננו מסכן את הנוסעים עליו. כיוון שכך אני קובע, כי למע"צ אחריות מושגית כלפי נהגים הנוסעים בכביש במקום שהיה מצוי בתחום אחריותה, הייתה קיימת לה גם אחריות קונקרטית במסגרת האירוע נשוא דיון זה ובשעה שעמודים ששימשו בעבודות שבוצעו בכביש הגיעו לנתיב הנסיעה היא הפרה את חובת הזהירות הנדרשת ממנה והתרשלה באופן שגרם לנזק לרכב התובע. מהו הנזק שנגרם לתובע? התובע טוען לנזק ישיר בסך של 7,007 ₪. הוא צירף הערכת שמאי ביחס לגובה הנזק וכן חשבונית תשלום למוסך בגין תיקון הנזקים. בנוסף הוא צירף אישור מטעם חברת הביטוח, כי הוא לא תבע את חברת הביטוח, בגין האירוע נשוא דיון זה. אני מכיר בנזק זה כנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתרשלות מע"צ. בנוסף התובע טוען לנזקים בסך של 800 ₪ בגין אובדן ימי עבודה ונסיעות. נזקים אלה לא הוכחו וממילא לא הוכח הקשר בינם לבין התרשלות הנתבעת. יצויין כי הוגש לבית המשפט ע"י ב"כ התובע לאחר הדיון אישור על אי הגשת תביעה. סיכום הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע: (1) 7,007 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. (2) שכ"ט עו"ד בסך 785 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. (3) אגרת בית משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום האגרה בקופת בית המשפט ועד ליום הפרעון המלא בפועל . מע"צ