ניכוי מס - חישוב הפסדי שכר

טעות חישוב הפסד השתכרות בעתיד נפלה באופן חישוב הפיצוי המגיע עקב שימוש בתוכנה המבצעת ניכוי מס ביחס להפסדי שכר, כך שהחישוב בפועל בוצע על-פי נתונים של פסיקת פיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בעוד שהתיק עסקינן בתאונת עבודה שאיננה תאונת דרכים.

להלן פסק דין בנושא ניכוי מס - חישוב הפסדי שכר:

פסק דין

א.     בתיק זה הוגשו ערעור וערעור-שכנגד על פסק דין שניתן בבית משפט קמא (כב' השופט א. אליקים), בתיק אזרחי 24606/01, ביום 13.2.05.

בפסק דינו פסק בית המשפט קמא פיצויים לנפגע שי בן עזרא, בגין תאונת עבודה שארעה לו בשירות הנתבעות ביום 27.10.00.

שני הצדדים מערערים על פסיקת בית המשפט בשאלת החבות: המערערות על עצם חבותן, ועל שיעור הרשלנות התורמת שנפסקה, ואילו הנפגע, שי בן עזרא, מערער בערעור-שכנגד על הרשלנות התורמת שהוטלה עליו.

ב.     עיינו היטב בטענות הצדדים ולאחר ששקלנו אותן, סבורים אנו שבשאלת החבות ובשאלת הרשלנות התורמת, נתן בית משפט קמא פסק דין ראוי, מנומק ומפורט שבדין יסודו, ואין מקום להתערב בו.

מבלי שנרחיב מעבר לנדרש, מפנים אנו בענין זה לדבריו של בית-המשפט העליון ב-ע"א 8133/03 עודד יצחק נ. לוטם שיווק בע"מ ואח', תק-על, 2004 (4), 426, המאוזכר בפסק-דינו של בית-משפט קמא.

ג.     עוד חלקו הצדדים על גובה הפיצוי שנפסק לשי בן עזרא כאשר המערערות סבורות שנפסק לו פיצוי יתר ואילו שי בן עזרא סבור כי הפיצוי שנפסק לו איננו מכסה את נזקיו שהוכחו.

בענין זה יש לציין כי לאחר מתן פסק הדין הגיש שי בן עזרא בקשה לבית המשפט לתיקון פסק הדין בגין טעות חישובית שנפלה בסעיף 51 לפסק הדין לענין אופן חישוב הפסד ההשתכרות בעתיד, המחייבת תיקון באופן שבמקום לפסוק לתובע סכום של 895,500 ₪ בגין הפסד שכר בעתיד, צריך היה לפסוק לו 1,193,985 ₪.

טעות זו נפלה באופן חישוב הפיצוי המגיע עקב שימוש בתוכנה המבצעת ניכוי מס ביחס להפסדי שכר, כך שהחישוב בפועל בוצע על-פי נתונים של פסיקת פיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בעוד שבענייננו עסקינן בתאונת עבודה שאיננה תאונת דרכים.

המשמעות הכספית הנובעת מטעם זה היא שבמקום חיוב בתשלום סכום של 264,700 ₪, התבקש תיקון פסק הדין באופן שהחיוב יעמוד על 456,408 ₪, לאחר ניכוי תשלומי מל"ל.

בית משפט קמא אכן נוכח לדעת כי טעה בענין הנ"ל והוציא פסיקתא שהעמידה את חיובן של המערערות על סכום של 456,408 ₪ לתשלום בתוך 30 יום בצרוף שכר טרחת עורך דין, מע"מ, ואגרת משפט, הכל כמפורט בפסיקתא שניתנה ב- 1.3.05.

ד.     שקלנו את טענות הצדדים לעניין גובה הפיצוי ומסקנתנו היא כי נכון יהיה להפחית במעט את בסיס השכר לחישוב הפסדי ההשתכרות לעתיד.

ה.     כפי שציין בית-משפט קמא, המדובר הוא בנפגע יליד 1974, שאיבד כתוצאה מן התאונה את הראיה בעינו השמאלית והותקנה לו עדשה תותבת לצורך אסתטי. הנפגע עבר שני ניתוחים בעינו ואושפז למשך 10 ימים. נכותו הרפואית הועמדה על 30%, שיעור שביהמ"ש ראה בו גם את שיעור נכותו התיפקודית.

הנפגע החל ללמוד הנדסה לפני התאונה, השלים את לימודיו לאחריה וקיבל תואר של מהנדס מכונות ב- 30.7.02. שכרו, כפי שהוכח בפני ביהמ"ש עמד על סכום משוערך של 9,000 ₪ לחודש.

שכרו של הנפגע למוען מתן פסק הדין עומד למרות מגבלותיו, על סכום של כ-9,500 ₪ ברוטו לחודש.
שכרו הפוטנציאלי של הנפגע לעתיד נאמד על ידי ביהמ"ש בעזרת טבלאות שכר של מהנדסים שהוצגו במשפט. בפני הנפגע עומדות עוד שנות עבודה רבות ושכרו בעת מתן פסק הדין גבוה משכרו לפני התאונה. במצב זה, ביצע ביהמ"ש חישוב אקטוארי לענין הפסד כושר השתכרות לעתיד על פי נכות תפקודית של 30% על בסיס שכר של 15,000 ₪ לחודש.

ו.     אין כל פסול בכך שבית-משפט קמא ראה לנכון לערוך חישוב אקטוארי של הפיצוי המגיע לנפגע בגין הפסד כושר ההשתכרות לעתיד.

השיקולים שהציב בית-משפט קמא לנגד עיניו בבואו להעריך את שיעורו של הפיצוי המגיע מקובלים עלינו אף הם, פרט לכך שנוכח הקשיים עליהם עומד בית -משפט קמא עצמו בנימוקי פסק-דינו,ונוכח העובדה ששכרו של הנפגע, כיום, לכאורה, גבוה משכרו לפני התאונה, לא היה מקום לחרוג, כך סבורים אנו, בקביעת בסיס השכר, מעבר לשיעור של 50% משכרו המשוערך של הנפגע עובר לתאונה.


השכר המשוערך של הנפגע, עובר לתאונה הוא: 9,000 ₪ לחודש, כפי שקבע בית-המשפט בסעיף 45 של פסק-הדין. לפיכך, מעמידים אנו את בסיס השכר לצורך חישוב הפסד ההשתכרות לעתיד על הסכום של 9,000 ₪ לחודש בתוספת 50% = 13,500 ₪ לחודש, נכון למועד פסק-דינו של בית משפט קמא.

חישוב הפיצוי המגיע בגין הפסד כושר ההשתכרות לעתיד יעמוד על: 13,500 ₪ לחודש X 30% נכות X מקדם היוון 265.33 = 1,074,587 ₪.

סכום נזקיו של הנפגע, לפי סעיף 59 של פסק-הדין , יעמוד לאור תיקון זה על סכום כולל של 1,502,587 ₪.

מסכום זה יש להפחית 20% בגין תרומת רשלנותו של הנפגע, וכן להפחית את תקבולי הביטוח הלאומי בסכום של 841,180 ₪, כך שהנפגע זכאי ליתרת פיצוי בסכום של 360,890 ₪ נכון למועד פסק-דינו של בית-משפט קמא.

ז.     לא מצאנו ממש בכל שאר הטענות שהועלו על-ידי הצדדים, לא במסגרת הערעור, ולא במסגרת הערעור -שכנגד.

אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי במובן זה שאנו מורים שפסק דינו של בית משפט קמא יתוקן כך שבמקום הסכום של 456,408 ש"ח יבוא הסכום של 360,890 ש"ח נכון למועד פסק דינו של בית משפט קמא.
     אנו דוחים את הערעור -שכנגד.

     שאר חלקי פסק דינו של בית משפט קמא יעמדו בעינם ללא שינוי.

     אין צו להוצאות בהליכי הערעור.

הפקדון, ככל שהופקד, יוחזר על ידי המזכירות לידי ב"כ המערערות עבור מרשותיו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון