להלן פסק דין בנושא נזקים בהובלה: פסק-דין השאלות העומדות לדיון הן: האם מי מהנתבעות אחראית לנזק שאירע למסך פלזמה 42 אינץ בעת ביצוע ההובלה מבית התובעים למעבדה לתיקון ? אם כן? מהו סכום הפיצויים שעל מי מהנתבעות לשלם לתובעים? כללי: ביום 28.7.05 רכשו התובעים מחנות למוצרי חשמל בשם "אקספרט מחשבים", אשר בבעלות ברוך בן-ארויה, מסך פלזמה 42 אינץ' בסכום כולל של 13,500 ₪ (להלן-"המסך"). נתבעת 1, הינה חברה בע"מ העוסקת בביצוע משלוחים ושליחויות . נתבעת 2, הינה חברת בת של נתבעת 1 העוסקת גם בביצוע משלוחים ושליחויות. במהלך חודש 8/07 התקלקל המסך. התובעים פנו אל מר בן-ארויה וביקשו לתקן את המסך. מר בן-ארויה פנה אל מעבדה לתיקון מחשבים "ספרינט מחשבים" (להלן:"נתבעת 3") וזו האחרונה פנתה אל חברת כץ משלוח בינעירוני מהיר בע"מ (להלן:"נתבעת 1") על מנת שתשנע את המסך מבית התובעים למעבדת התיקון שבצפון הארץ. הנתבעת 1 העבירה את שינוע המסך לנתבעת 2, שהיא חברת בת שלה. ביום 26/8/07 שלחה נתבעת 3 עובד מטעמה לביתם של התובעים, על מנת לקחת את המסך. התובעים ארזו את המסך בניילון "פצפץ" וקרטון, ע"פ ההנחיות קיבלה מנתבעת 3. לטענת התובע, המסך היה ארוז כראוי ובהתאם להנחיותיה של נתבעת 3, לבית התובעים הגיע שליח אחד של נתבעת 2 העמיס לבדו את מסך הפלזמה לרכבו ונסע. לאחר כשבועיים ימים הודיע מנהל סניף חיפה של נתבעת 1 לתובעים, שהמסך נשבר. נתבעת 1 הסכימה לפצות את התובעים בגין הנזק בסך 1500 ₪ , התובעים סרבו, ופנו אל בית משפט נכבד זה. לטענת נתבעת 1, התובעים הזמינו דרך נתבעת 3 את שירותיה, עובד מטעמה הגיעה לביתם של התובעים וגילה כי מסך הפלזמה לא ארוז כראוי, הובהר לתובעים באמצעות מסמך ובו פירוט תנאי המשלוח כי הנתבעות 1 ו-2 אינן אחראיות לדברים שבירים ו/או העלולים להתקלקל. ע"פ ס' 2 לתעודת המשלוח נקבע כי האחריות על העברת דברים שבירים יהא על השולח, ניתנת אפשרות לבטח את המוצר, דבר אשר לא נעשה ע"י התובעים. הנתבעות טענו, כי מאחר והמסך היה מלכתחילה מקולקל, אין להטיל עליה את מלוא האחריות לנזק, זאת מאחר ולא ידוע מהי מידת הנזק ההתחלתי שנגרם למסך, מעבר לשבירה. לפנים משורת הדין הסכימו הנתבעות 1 ו-2 לשלם סכום בסך של 1900 ₪ זאת בהסתמך על פסק הדין שניתן בבית משפט לחוזים אחידים בי-ם לפיו אחריותה של הנתבעת 1 מוגבלת עד לסך של פי 100 משווי משלוח. עלות המשלוח 19 ₪, לפיכך רף עליון שהנתבעות מוכנות לשאת הינו סך של 1900 ₪. עדויות מטעם התובעים העידו התובעים עצמם, ועד מטעמם, מר ברוך בן ארויה. מר בן ארויה העיד כי קישר בעסקת רכישת המסך בין התובעים לנתבעת 3, ולאחר שהתגלתה תקלה במסך, פעל במסגרת האחריות ופנה שוב אל נתבעת 3, וזו האחרונה שלחה את נתבעת 1 לבית התובעים, על מנת שיביאו את המסך אליה למעבדה. מטעם הנתבעים הופיעו מנהל נתבעת 1 ו-2, מר ארז פייג. מטעם נתבעת 3 הופיע מר דמידיאנו אורי, אשר העיד שמסך זה לא יובא על ידי הנתבעת 3, וכי חברת אמפא היא זו שנתנה את האחריות למסך.. דיון ומסקנות שאלת האחריות: נתבעת 1 הוזמנה ע"י נתבעת 3 לצורך שינוע המסך, והמבצעת בפועל של השליחות היתה הנתבעת 2. נתבעת 2 שלחה נציג מטעמה לקחת את המסך, והנפיקה מטעמה מסמך המפרט את תנאי המשלוח לתובעים. במסגרת תנאי המשלוח חלה אחריות על נתבעת 1 על נזק שנגרם למיטלטלין ו/או משלוח מטעמה. השליח מטעם נתבעת 2 הגיע לבית התובעים נשא לבדו לרכב את המסך שהיה ארוז. לאחר שהמסך הגיע אל נתבעת 1, גילו שהמסך נשבר. לא ידוע אימתי נשבר המסך, אך לפי עדויות התובעים, המסך יצא מבית התובעים כשהוא מקולקל, אך שלם. לכן על הנתבעות 1 ו-2 להוכיח שהן לא התרשלו בהובלת המסך ובשמירה עליו. נתבעות אלו לא עשו מאומה על מנת להוכיח זאת. על כן, חלה על הנתבעות 1 ו-2 האחריות לנזק שנגרם למסך. אינני סבור שעל הנתבעת 3 מוטלת אחריות לנזק שנגרם, שכן מדובר במכשיר שלא היה באחריותה, והיא בחרה חברה מקצועית להובלת המסך מבית התובעים לחיפה. שאלת הנזק: בכתב התביעה תובעים התובעים פיצויים כדלקמן: עלות המסך בסך של 13,500 ₪. עלות מנוי בחברת הכבלים בסך של 241 ₪, על כל חודש מתאריך 26/8/07 עוגמת נפש - 4,000 ₪ וכן הוצאות משפט בעת ההובלה היה המסך משומש ומקולקל. לא ידוע מה היתה עלותו של המסך במצבו באותה עת. לאור העובדה שהמסך היה בשימוש במשך שנתיים וחודשיים שוויו אינו כמסך חדש. התובעים לא הוכיחו מה היה שוויו של המסך בעת שנודע להם על השבר במסך. יחד עם זאת הנתבעות 1 ו-2 העידו שהיו מוכנות לשלם את הסך 1,900 ₪ וגם מעבר לסכום זה. סבור אני שלאור נכונותן של הנתבעות 1 ו-2 לפצות את התובעים מעבר לסכום הנקוב בתעודת המשלוח, הסך 4,000 ₪ מהווה פיצוי סביר בנסיבות הענין. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות 1 -2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) את הסך 4,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (24.12.07) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בסך 400 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק-הדין ועד ליום התשלום בפועל. התביעה כנגד נתבעת 3 נדחית. הובלות