מעידה בגלל בור בכביש

פסק דין א. הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר) מיום 9.3.06, בת.א. 20903/01 שלפיו נדחתה תביעתו של המערער. המערער, תושב ג'סר אל זרקא, יליד 16.1.1989, הגיש תביעתו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, ביום 9.3.01 עת מעד בכביש שביישובו, מחמת בור שהיה, לגירסתו, באמצע הכביש. המערער היה כבן 12 ביום התאונה. ב. במהלך קדם המשפט ולאחר מכן במהלך ישיבת ההוכחות, הוצגו בפני בית משפט קמא מספר תמונות בכל הנוגע לשאלה שהיתה שנויה במחלוקת בין הצדדים, דהיינו: היכן נפל ונפגע המערער. מטעם ב"כ המערער הוגשו במהלך קדם המשפט תמונות המצורפות בתיק המוצגים למוצג ת/4, וכן ת/7, כשלפי הנטען נפל המערער בבור באמצע הכביש מול המכולת של אחמד עמאש. ג. לעומת זאת, הוגש על ידי חוקר מטעמה של המשיבה מוצג נ/1, המראה שתי תמונות שצולמו על ידי החוקר כשבהן מצביע המערער על מקום נפילתו (באחת מן התמונות ניצב אביו של המערער לידו). בית משפט קמא ציין בפסק דינו כי התמונה שהוצגה על ידי החוקר (נ/1) שונה מן התמונות שהוגשו מטעמו של המערער והמציגות בור באמצע הכביש מול המכולת של אחמד עמאש. ד. בישיבת ההוכחות הגישה ב"כ המערער תמונה חדשה שסומנה ת/1 ואשר נועדה להראות כי חוסר הדימיון בין התמונה שצולמה על ידי החוקר, לבין התמונה שהוגשה מטעמו של המערער, נובע מכך שמדובר בשתי גדות של אותו רחוב. בנוסף להגשת התמונות, כמפורט לעיל, העידו בפני בית משפט קמא, בכל הנוגע לאירוע התאונה, המערער עצמו, עד מטעמו של המערער אוסאמה עמאש, אביו של המערער מר עמאש חמדאן, כל אלה מטעם התביעה, ואילו מטעם המשיבה העיד מזכיר המועצה המקומית מר חאלד ג'ורבאן. ה. בפסק הדין קבע בית משפט קמא שעיון מדוקדק בתמונה ת/1 שהוגשה מטעמו של המערער, אל מול התמונות שבמוצג נ/1, שהוגשו על ידי החוקר שמטעם המשיבה, מביא למסקנה מפורשת וחד משמעית כי אין המדובר בשתי גדות של אותו רחוב. בית משפט קמא הוסיף, שהתמונה ת/1 היא, על פי הכתוב עליה, מתאריך 27.8.01, ואילו תמונות החוקר נ/1 צולמו כשישה חודשים לאחר מכן. מכאן הסיק בית משפט קמא שחלוף הזמן, שישה חודשים בין צילומי ת/1 לעומת נ/1, אין בו כדי להסביר את השוני העצום והבולט שבין שתי התמונות. בית משפט קמא מפרט ומנמק בהרחבה בפסק דינו את ההבדלים שבין ת/1 לעומת התמונות שבמוצג נ/1, ומגיע למסקנה שלא עלה בידי המערער להרים את נטל ההוכחה הנדרש ממנו על מנת ליישב את הסתירה העולה מדבריו, דהיינו: המערער אישר כי הראה לחוקר שמטעם המשיבה את מקום נפילתו - כפי שניתן לראות בתמונה נ/1, ובו זמנית טען המערער כי נפל ברחוב המצוי בתמונה ת/1, וגם שם הצביע על מקום נפילתו. לפי קביעתו של בית משפט קמא מדובר בשני מקומות שונים, מכאן מסקנת בימ"ש קמא שלא בידי המערער להרים את נטל ההוכחה לגבי נסיבות האירוע הנטען על ידו, ולכן נדחתה התביעה. ו. על כך מונח בפנינו ערעורו של המערער הטוען כי ההשוואה שנעשתה על ידי בית משפט קמא בין התמונות איננה נכונה, ואינה מתאימה למצב העובדתי, מה עוד שבית משפט קמא לא ערך ביקור במקום. עוד נטען בערעור שהחוקר שצילם את נ/1 לא הופיע למתן עדות, כמו כן גם לא הובא לעדות מהנדס המועצה (אלא המזכיר), ולטענת ב"כ המערער היה על בית משפט קמא לאמץ את עדותו של עד הראיה הניטרלי מר עמאש אוסאמה, ולקבל את התביעה על יסוד עדותו של מר עמאש אוסאמה וכן עדות המערער ואביו. ז. עיינו בעיקרי הטיעון שהוגשו על ידי ב"כ המערער וב"כ המשיבה וכן שמענו את טיעוניהם של באי כח שני הצדדים בישיבת בית המשפט מיום 17.4.07. הגענו למסקנה לפיה דין הערעור להידחות. ח. מעיון בצילום ת/1 שהוגש מטעם המערער, לעומת שתי התמונות שבמוצג נ/1, וכן בשאר התמונות שהוגשו לתיק המוצגים, עולה שאכן קיים שוני ניכר בין התמונה ת/1 לבין התמונות נשוא המוצג נ/1, כפי שכב' בית המשפט קמא פירט ונימק בהרחבה בפסק דינו. כאמור בפסק דינו של בית משפט קמא אישר המערער בעדותו כי הוא הראה לחוקר שמטעם המשיבה את מקום נפילתו, והצביע על מקום הנפילה בתמונה נ/1, ויחד עם זאת טען כי נפל ברחוב הנראה בתמונה ת/1, וגם שם הצביע על מקום נפילתו. משנראה בעליל כי מדובר בשני מקומות שונים, הרי נוצרה סתירה בולטת ומהותית בגירסתו של המערער, סתירה שלא ניתן ליישב אותה, ומכיוון שכך, בדין הגיע כב' ביהמ"ש קמא למסקנה לפיה לא עלה בידי המערער להרים את נטל ההוכחה לגבי נסיבות האירוע הנטען על ידו. ט. לא ניתן לקבל את טרוניית ב"כ המערער על כך שהחוקר מטעם המשיבה לא הופיע למתן עדות. כאשר הוגש המוצג נ/1 לא עמדה ב"כ המערער על העדתו של החוקר, ולא זו בלבד אלא שהעדתו לא היה בה כדי להועיל למערער שאישר כי הוא הצביע בפני החוקר על מקום נפילתו בתמונה נ/1 (וכאמור באחת התמונות גם נראה אביו לידו). הטענה שמהנדס המועצה לא הובא למתן עדות (במובחן ממזכיר המועצה) אין בה כדי להתגבר על הסתירה הבולטת בגירסתו של המערער, שהרי השוני הבלתי ניתן ליישוב בין מקום הנפילה לפי התמונה ת/1, לעומת מקום הנפילה לפי המוצג נ/1, בולט לעין מעיון בתמונות שהוגשו בפני בית משפט קמא. י. לסיכום הדברים סבורים אנו שפסק דינו של בית משפט קמא מנומק ומבוסס היטב ואין מקום להתערבותנו במימצאיו, קביעותיו ומסקנותיו של כב' בית המשפט קמא. לפיכך אנו מורים בזאת על דחייתו של הערעור. בנסיבות הענין, בהתחשב בכך שהמערער נפגע בהיותו קטין, ובשים לב להוצאות שנפסקו לחובת המערער בבית משפט קמא, מורים אנו שלא יהא צו להוצאות בערכאת הערעור. תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבוריכביש