פסקֿֿדין התובע טוען כי נהג במונית, וכאשר כבה המנוע עקב תקלה, הגיח לפתע רכב הנתבעים ופגע במונית מאחור, תוך שהוא גורם נזק (ראה סעיף 4 לכתב התביעה). שיעור הנזק הנתבע הוא בהתאם לחוותֿֿדעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. הנתבעים טוענים כי רכבם נסע בדרך כאשר הבחין הנהג פתאום ברכב התובע, כשזה יוצא מדרך צדדית בנסיעה לאחור ונעצר בנתיב נסיעת רכבם. הנהג ברכב הנתבעים בלם, אך האירוע המפתיע וקוצר מרחק הבלימה היו בעוכריו ורכב הנתבעים פגע קלות בחלקו האחורי של רכב התובע (ראו סעיף 4 לכתב ההגנה). הצדדים שבפניי חלוקים אפוא הן בשאלת האחריות לאירוע התאונה הן בשאלת היקף הנזק שנגרם לרכב התובע באירוע התאונה. בשלב ראשון נדרשו הצדדים להגיש ראיותיהם בשאלת האחריות לתאונה ולסכם בסוגיה זו, כפי שאכן עשו. לצורך הכרעה במחלוקת שבין הצדדים בשאלת האחריות כאמור, שמעתי את שני הנהגים ועד נוסף, שהגיע למקום התאונה לאחר התרחשותה - בנו של הנתבע 1; גם עיינתי בשאר חומר הראיות שהניחו לפניי שני הצדדים, הכולל, בין היתר, את הודעות הנהגים, את תצלומי הנזק שנגרם לרכב התובע, את כתבי הטענות, הפרוטוקול ופסקֿֿהדין שניתנו בביתֿֿהמשפט לתביעות קטנות בנתניה (תק 2514/04); חווֹתֿֿדעת ועוד. יצוין שבשלב מסוים התעוררה מחלוקת בין הצדדים בשאלת זהות הנהג שנהג ברכב הנתבעים, ואולם טענה זו נזנחה באופן מפורש בסיכומי התובע. הואיל וכך, לא מצאתי לעסוק בה עוד. לאחר בחינה, שקילה ואיזון של כלל חומר הראיות ולאחר עריכת מאזן-ההסתברויות, מצאתי כי התאונה התרחשה בנסיבות בהן עצר רכבו של התובע עצירה מוחלטת בנתיב הימני בדרך - כנראה, עקב תקלה - ומיד לאחר העצירה פגע בו מאחור רכב הנתבעים, אגב גרימת נזק. אציין כי מצאתי את עדותו של התובע עדות אמינה, סדורה ורצופה. התובע חזר על גרסתו בהזדמנויות קודמות: בהודעה על התאונה לחברת הביטוח, בכתב התביעה שהוגש לביתֿֿהמשפט לתביעות קטנות ועוד. בדבריו ובעמידתו לפניי מצאתי סימני אמירת אמת. זאת ועוד: גרסת התובע עלֿֿאודות נסיבות התרחשות התאונה מקבלת חיזוק מהודעתו הטלפונית של הנהג ברכב הנתבעים וכן מסתירות ופרכות שנמצאו בגרסת הנתבעים, ואפרט: לא מצאתי ליתן כל אמון בגרסת עד ההגנה מר שרון כֹהן. בדבריו ובעמידתו לא נתגלו כלל סימני אמירת האמת. ההפך הוא הנכון: העד סתר את דבריו (ראו, לדוגמה, עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 16-17, לעומת עמ' 16, שורה 14, ועוד), וניכר כי הוא משתדל מאוד להתאים את גרסתו לגרסת הנתבעים - גם על חשבון אמירת האמת. גם בגרסת הנתבע 1 נמצאו סתירות - הן בין עדותו לבין הודעות קודמות הן בין גרסאותיו הקודמות לבין עצמן. כך, למשל, אציין כי ישנן גרסאות שבהן הוא מאשר כי עובר לתאונה היה רכב התובע בעצירה, שאז פגע בו רכב הנתבעים (ראו כתב ההגנה), וישנן כאלה בהן הוא טוען כי התאונה אירעה שעה שרכב התובע נסע לאחור (עדותו לפניי). הסתירות הרבות והפרכות המופיעות בגרסאותיהם השונות של הנתבעים, לא רק שפוגעות במהימנות ואמינות גרסתם, אלא שהן אף פועלות לחיזוק גרסת התובע. הואיל ואין מחלוקת על כך שמדובר בתאונה בה פגעה חזית רכב הנתבעים בחלקו האחורי של רכב התובע (מה שמקובל להגדיר כתאונת חזית/אחור), וכאשר גרסת הנתבעים לפיה רכב התובע נסע לאחור אינה מרימה את הנטל המוטל על כתפי הטוענים אותה, הרי שלאחר בחינת חומר הראיות ולאחר עריכת מאזן-ההסתברויות, מצאתי כי התובע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו. יחד עם זאת יצוין כי שוכנעתי שעצירת הרכב אכן לא הייתה מלווה בסימני עצירה (אורותֿֿבלם וכיוצא באלה) ושהרכב נעצר בנתיב הנסיעה ממש, ולא בצד הדרך. גם לא הוכחו לי אופייה או מהותה של אותה תקלה ברכב התובע, אשר נטען כי גרמה לעצירתו פתע. לאור כל אלה מצאתי להשית רשלנות תורמת על כתפי התובע בשיעור של 25%. לפיכך אני מחייבת את הנתבעים לשאת ב-75% מנזקיו המוכחים של התובע. אשר להיקף הנזק: התובע ציין כי זמן-מה לפני אירוע התאונה היה ריכבו מעורב בתאונה נוספת, בה נגרם נזק גם כן למוקד האחורי בריכבו. הוא לא צירף כל חומר הנוגע לאותה תאונה מבחינת מהות והיקף הנזק או הוכחה שתוקן, אם תוקן. היסטוריית התאונות אינה מוצאת ביטוי אף לא בחוותֿֿהדעת שצורפה לכתב התביעה, ובאותו מסמך אין התייחסות גם להיקף הנזק שנגרם ויחסו לשווי הרכב. משכך, על מנת לאפשר לצדדים לבצע את ההליכים המקדמיים הנדרשים על מנת להעמיד את המחלוקת בעניין הנזק על אדנים יציבים, נקבעת בזאת ישיבת קדםֿֿמשפט (ללא עדים) ליום28.4.08 , שעה 11:30. בהתאם ייקבע המשך הטיפול בתובענה. מוניתהתנגשות