סעיף 2 (א) לחוק החנייה לנכים, תשנ"ד-1993, מתיר לרכב נושא תג נכה לחנות מקום בו החנייה אינה מותרת ובלבד שהוכחו ארבעת התנאים המנויים בסעיף ובכלל זה היעדר גרימה ל-"הפרעה ממשית" לתנועה. "הפרעה ממשית לתנועה" פורשה כהפרעה ( לרבות הפרעה פוטנציאלית) לכל שימוש מותר במרחב הציבורי ( רע"פ 5273/12 זאב גיא נ' מדינת ישראל (8.4.14)). הנטל להוכיח כי החנייה לא גרמה להפרעה ממשית מוטל על הנאשם ( רע"פ 604/10 לביא נ' מדינת ישראל (10.5.10)). ##להלן פסק דין בנושא גרירת רכב נכה:## 1. על פי כתב התביעה, ביום 21.5.08 סמוך לשעה 18:00 החנה התובע את רכבו, שצבעו כחול, לפני מפרץ חניה של אוטובוסים בבית החולים הדסה "עין כרם" בירושלים, כשהוא מציב תו נכה בחלון הקדמי. לטענת התובע, עם שובו למקום החניה סמוך לשעה 21:20 התברר לו שהרכב נגרר על ידי הנתבעת. מיד כשהגיע התובע לרכב, נוכח כי הרכב ניזוק בחלקו השמאלי, בדלתות המרכב השמאליות. הפגיעות בדלתות היו בצבע לבן, התואם את צבעו של הרכב הגרר. התובע טוען, כי העלה את נושא הפגיעה בפני נהג הגרר, שנכח במקום (להלן - הגורר), אך נענה על ידי הגורר שהדבר לא קשור אליו וכי השריטות היו ברכב לפני הגרירה. עוד טוען התובע, כי מעיון בדו"ח הבדיקה, שנערך על ידי המפקח מטעם הנתבעת עובר לגרירה (להלן - הדו"ח) עולה, כי לא מצויינים בו נזקים בדלתות השמאליות, ומכאן משתמע, לטענת התובע, כי הדלתות לא היו פגועות עובר לגרירה וכי הנזק נגרם במהלכה, והאחריות לכך רובצת לפתחה של הנתבעת. 2. התובע דורש סכום של 3,682 ש"ח, המורכב מסכום של 2,720 ש"ח (נזק ישיר על פי חוות דעת של השמאי דורון עד מטעם התובע), 462 ש"ח (שכר טרחת השמאי) וכן סך של 500 ש"ח בשל עוגמת נפש, ביטול זמן, הוצאות הגשת התביעה וטלפונים. 3. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובע החנה את הרכב בתוואי המיועד לאוטובוסים באופן שהפריע לתנועה תקינה של התחבורה הציבורית, ועל כן היה צורך לפנות את ציר התנועה, למרות קיומו של תו הנכה על גבי הרכב. עוד נטען, כי התובע הציג לגורר שארית ישנה של צבע לבן על דלת הרכב באיזור שלא היה יכול להיפגע על ידי הרכב הגורר, ומאידך לא היה כל זכר לצבע כחול, צבעו של רכב התובע, על גבי אלמנט כלשהו של רכב הגרר. 4. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, לרבות בדו"ח, וכן בתמונות - הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. 5. עיון בדו"ח מעלה, כי סומנו בו פגיעות פח וצבע בשני צדדיו של רכב התובע וכן פגיעות פח וצבע בתחתית הרכב בשני הצדדים. אכן לא סומנה בדו"ח פגיעה בדלתות צד שמאל אך היתה, כאמור, פגיעה קודמת בחלקו השמאלי של הרכב, ולא ניתן לטעון שבעת הגרירה היה הרכב נקי מפגיעות כלשהן. 6. אשר לפגיעה בדלתות בצד שמאל - אמנם הנתבעת לא צירפה תמונות של הרכב לפני גרירתו, ואילו התובע הגיש במהלך הדיון תמונות (ת/1), שבהן נראית שריטה לבנה על דלתות הרכב, אולם לא צויין המועד המדוייק שבו צולמו התמונות. כל שנאמר בכותרת לתמונות (ת/1) הוא "תצלומי שלמה אלון לאחר האירוע 35-880-87" (זהו מספר הרכב - א.ש.) גם השמאי מטעם התובע, מר דורון עד, צירף תמונות לחוות דעתו. דא עקא, שבדיקת הרכב על ידי השמאי נערכה ביום 28.10.08, חמישה חודשים לאחר האירוע (!), והתמונות צולמו ביום 24.10.08. יש בפרק הזמן שחלף כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק הנטען בדלתות הרכב. 7. זאת ועוד, אין זה סביר שתהיה שריטה בצבע לבן על גבי רכבו של התובע, שהוא כאמור בצבע כחול, ומאידך לא נמצא כל צבע כחול על גבי רכב הגרר. 8. בנוסף, גם אם נקבל את טענת התובע כי הנזק נגרם במהלך הגרירה, הרי שיש לקחת בחשבון כי לתובע אשם תורם לנזק הנטען, הואיל והוא החנה את הרכב במשך שעות רבות במקום שהפריע לתנועה, ובכך גרם לצורך בגרירתו, תוך נטילת סיכון שבמהלך הגרירה עלול להיגרם נזק לרכב. 9. לאור כל האמור, לא הורם הנטל המוטל על התובע להוכחת תביעתו, ועל כן דינה להידחות. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום. רכבנכותגרירת רכבחניית נכים / תו נכה