החלטה 1. המבקשים הגישו לבית משפט זה את התובענה שבת.א. 371/05 ובה עתרו לתשלום פיצויים "עקב נסיבות מחיצתה למוות על ידי בולדוזר - דחפור (...)" של המנוחה. בבקשה שלפני עותרים המבקשים "לחשוף את זהותו של מפעיל הכלי הכבד - הדחפור שהפעיל אותו ביום הארוע מושא התביעה ושהיה אחראי למותה של המנוחה ריישל קורי". 2. המבקשים טענו כי המשיבה אינה מכחישה את העובדה שהדחפור היה מעורב בארוע נשוא התביעה. לטענתם - "2. יש לתובעים אינטרס ברור בצירוף מפעיל הדחפור כנתבע נוסף. זהותו של המפעיל אינה ידועה לתובעים וכן ידועה לנתבעת, שהפעילה אותו או שלחה אותו כשליח שלה ומן הסתם סביר כי הוא נחקר גם במסגרת חקירת מצ"ח. 3. צירופו של מפעיל הכלי כצד יכול לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולסייע בידי בית המשפט להכריע בעובדות השנויות במחלוקת". המבקשים הוסיפו וטענו כי אם תעלה המשיבה טענה כי פרטיו של מפעיל הדחפור חסויים, הרי שבא כח המבקשים יסתפק, "לעת הזאת", בשמו הפרטי או בשם משפחתו של מפעיל הדחפור "ובלבד שהמדינה תודיע כי היא מייצגת אותו ותקבל בשמו כתבי בי דין". 3. המשיבה הגיבה בכתב וביקשה לדחות את הבקשה. המשיבה טענה כי מן הבקשה לא עולים נימוקים ענייניים שיש בהם כדי להצדיק היענות לה. לטענתה, "לא ניתן להבין מהבקשה כיצד שמו של מפעיל הדחפור יסייע לתביעה בניהול תביעתה". המשיבה טענה כי - "מפעיל הדחפור פעל מטעם ובשליחות מדינת ישראל ביום הארוע נשוא כתב התביעה. פעולותיו נבדקו ונמצא שפעל כדין בנסיבות הקשות ששררו במקום. מדינת ישראל נוטלת את האחריות למעשי חייליה ושלוחיה ובכלל זה, מפעיל הדחפור, כאשר פעילותם נעשית במסגרת מילוי תפקידם, כדין, בסמכות, על פי הוראותיה לצורך מיגור הטרור, שמירה על בטחון החיילים והאזרחים וזאת כנגד פעולות טרור רצחניות שהיו מנת חלקה של מדינת ישראל נכון לתקופה מושא הארוע המצויין בכתב התביעה". המשיבה הוסיפה וטענה כי בתיקים בהם נתבעת מדינת ישראל בגין פעולות כוחות הבטחון "לא נהוג לחשוף שמותיהם של חיילים ואנשי כוחות הבטחון שפעלו בשליחות המדינה, כדין, שכן חשיפת שמותיהם עלולה לפגוע בבטחונם האישי, ואין זה ראוי שמי שפעל מטעם המדינה וצה"ל ובשליחותם היה (צריך להיות, ככל הנראה, "יהיה". ע.ג.) בטחונו האישי חשוף למהלכים לבר משפטיים והתנכלויות שעלולות להגרם כתוצאה מחשיפת פרטיו". המשיבה הרגישה כי האינטרס הכספי של התביעה לא יפגע מאי חשיפת שמו של מפעיל הדחפור שכן "ככל שמי מהמעורבים בפרשה יהיה אחראי לתוצאותיה, המדינה עומדת מאחורי אחריות זו". על שום כך ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה. 4. דיון א. לאחר עיון בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות הענין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הבקשה. ב. לאור הצהרתה של המשיבה כי היא נוטלת את האחריות למעשיו של מפעיל הדחפור וכי אם הוא ימצא אחראי לתוצאות הפרשה, היא תעמוד מאחורי אחריות זו, אינני רואה כל הצדקה לחשיפת שמו של מפעיל הדחפור לצורך צירופו כנתבע נוסף. מקום שהמדינה נוטלת את האחריות על מעשיו של מפעיל הדחפור אין עוד כל צורך בצירופו של מפעיל הדחפור כבעל דין נפרד. ג. בנסיבות הענין, אף אינני סבור כי חשיפת זהותו של מפעיל הדחפור תסייע למבקשים בניהול תביעתם, כנטען על ידם. אם יש בכוונתם של המבקשים להזמין את מפעיל הדחפור כעד, לא תהיה כל מניעה לעשות כן, באמצעות המשיבה, אף אם פרטיו של מפעיל הדחפור לא יהיו חשופים. אם המבקשים יבקשו לזמן את מפעיל הדחפור לעדות והמשיבה תערים קשיים על בקשת התובעים, כי אז יורה בית המשפט על חשיפת שמו של מפעיל הדחפור כדי לאפשר למבקשים לזמנו באמצעות בית המשפט. ד. בנסיבות הענין אינני רואה כל טעם נוסף שיצדיק את חשיפת שמו של מפעיל הדחפור. 5. אחרית דבר אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את הבקשה. ב. ענין ההוצאות ישקל בסוף הדרך. מקרי מוותציוד מכני הנדסי (צמ"ה)דחפור (בולדוזר)חשיפת זהות