פסק דין הערעורים, שהדיון שבהם אוחד, מופנים כנגד החלטות הועדה הרפואית העליונה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959. המערער, יליד 1946, מוכר כנכה על פי החוק בגין שורה של פגימות. שתיים מבין הפגימות המוכרות הינן נשוא הערעורים שבפני. ע"א 2894/05 - בקע סרעפתי ועדה רפואית מהדרג הראשון קבעה את נכותו של המערער בגין פגימה זו בשיעור של 10%, לפי פרט 12(2)גI המתייחס לאזופגיטיס בצורה קלה. ערעור על החלטה זו נדון בתאריך 26.07.05 על ידי הועדה הרפואית העליונה, אשר בדקה את המערער ועיינה בחומר הרפואי שהוצג לה, כולל חוות דעתו של פרופ' רטן. בדיון שקיימה הועדה בעניינו של המערער צויינו ממצאי בדיקות שנערכו לו במחלקה הגסטרואנטרולוגית בבי"ח איכילוב, גסטרוסקופיה בה אובחן בקע סרעפתי ללא דלקת בושט, עם חשד של מעט דלקת במעבר ושט קיבה, וביופסיה שאבחנה דלקת קלה ברקמת הקיבה וכן חוו"ד של פרופ' רטן מדצמבר 2004. על סמך נתונים אלה, קבעה הועדה כי אינה מקבלת את עמדתו של פרופ' רטן לפיה אפשר וצריך להסתפק בקביעה לפיה אובחן אזופגיטיס באנדוסקופיה מבלי שהממצא תואר על ידו ולו במילה אחת. הועדה חלקה גם על המסקנה לפיה חומרת האזופגיטיס נקבעת על פי חומרת התלונות. להשקפת הועדה ממצאי בדיקת הגסטרוסקופיה שנערכת למערער, לאחר חווה"ד, תקינים ולא נמצאו סימנים של אזופגיטיס מאקרוסקפית או מיקרוסקופית. לאור ממצא הגסטרוסקופיה, דחתה הועדה את הערעור והותירה על כנה את החלטת הועדה הרפואית מהדרג הראשון. טענות הצדדים ודיון: בערעור שהוגש לבית משפט זה טוען המערער כי הועדה הרפואית העליונה נהגה בו באופן שרירותי ומגמתי, ובמקום להתרכז בתוצאות הצילומים שבוצעו לבקשתה וכן תוצאות הגסטרוסקופיה וסיכומי המחלה, אשר הוגשו לה בנוסף על חוו"ד המומחה, התרכזה בבחינות קליניות בלתי רלבנטיות. בהמשך מנתח המערער את הראיות הרפואיות שהונחו בפני הועדה והמסקנות שיש להסיק מהן, להשקפתו. לאור האמור לעיל, טוען המערער כי יש להעדיף את חוות דעתו של פרופ' רטן ולקבוע את דרגת נכותו בשיעור 30%. סעיף 12א לחוק קובע כי הערעור לבית משפט זה יתייחס לשאלות משפטיות בלבד. עיון בערעור שבפני מעלה כי כל טענות המערער הן בתחום הרפואי עובדתי. בהחלטתה המפורטת מציינת הועדה הרפואית העליונה את המסמכים הרפואיים והממצאים הקליניים עליהם סמכה מסקנותיה. לבית משפט זה אין את הכלים לנתח את תוצאות הבדיקות שנערכו למערער, ולא בכדי הגביל המחוקק את הדיון לשאלות משפטיות. הועדה מציינת את ממצאי הגסטרוסקופיה ומבהיר כי אין הם מצביעים על קיומו של אזופגיטיס. קביעה זו הינה בתחום מומחיותה של הועדה הרפואית ובית המשפט לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה הרפואי של הועדה. מעבר לדרוש אציין כי הועדה קבעה את נכות המערער על פי פרט 12(2)ג'I לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) התש"ל-1969, המתייחס לאזופגיטיס בצורה קלה, וזאת תוך ציון העובדה שהממצא הינו בקע סרעפתי (מותאם), וזאת בהתאם לסמכות שהוענקה לה בתקנה 11 לתקנות הנכים המאפשרת קביעת דרגת נכות מותאמת. הועדה התחשבה בקיומם של סימני דלקת הקלים במפגש בין הושט לקיבה וסימני דלקת קלים בקיבה, תוך שילובם של פרטים 11(2)(ג) ו- (ה), שהאחד עוסק באזופגיטיס (דלקת בושט) והשני מתייחס לבקע סרעפתי. בהפעילה את שיקול דעתה כמפורט לעיל, פעלה הועדה על פי הסמכות שהוענקה לה בחוק, ואין מקום להתערבותו של בית המשפט במסקנות העובדתיות והרפואיות. עמוד שדרה צווארי וקרסול (ע"א 3118/04) ערעור זה מתייחס להחלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 21.07.04, לפיה נדחו טענות המערער ככל שהן נוגעות לפגימות בעמוד שדרה צווארי והותירה על כנה את החלטת הועדה מהדרג הראשון, לפיה מסתכמת הפגימה בנכות בשיעור 1%. באשר לקרסול, הערעור התקבל חלקית ושיעור הנכות הועלה ל- 5%. בערעור שבפני מעלה המערער שורה של השגות המתיייחסות לועדה, אופן קבלת ההחלטות על ידה ומבקש מבית המשפט להעדיף את חוות הדעת של המומחים מטעמו ד"ר מירובסקי וד"ר אבי דן, אשר קבעו שיעורי נכות גבוהים מאלה שנקבעו לו על ידי הועדה הרפואית. עיון בפרוטוקול הועדה הרפואית העליונה מיום 21.07.04 מעלה כי המערער לא שיתף פעולה עם הרופאים, וניסה להעצים את התסמינים. הועדה מציינת כי הבדיקה נערכה בישיבה על כיסא, מאחר שהנבדק סובל מכאבים בעמוד שדרה מותני ומועמד, לדבריו, לניתוח חוזר "בתצפית מחזיק את עמ"ש הצווארי בפלקסוס קבועה כשסנטרו נוגע בבית החזה. כשנתבקש ליישר את עמוד השדרה הצווארי, ביצע תנועה של מספר מעלות וטען שאינו מסוגל ליותר מכך. כאשר נתבקש לכופף את ראשו, היה הרווח בין הסנטר לבית החזה כארבעה וחצי ס"מ סיבוב ימינה (אקטיבי) כ- °20 ושמאלי כ- °30 , הטיות כ- °20 לכל צד. הועדה התרשמה מחוסר שיתוף פעולה גמור, מלא. יש לציין שבתום הבדיקה, לפני שיצא את החדר, ניצפו סיבובים של הצוואר °60 לכל צד, והתנועות היו חדות וחלקות. מוסר על רגישות בין 5C ל- 1D. מאחר שהחזיק את ראשו בתנועה המתוארת לעיל, לא ניתן היה להחליט ספאזם של שרירי הצוואר, אם כי היה רושם שקיים ספאזם בטרפציוס הימני בחלקו האמצעי". בהמשך נבדקה אפשרות לקיומה של פגימה נוירולוגית בצוואר, הועדה לא מצאה דלדול כלשהו בשרירי כפות הידיים והחזרי האמות נמצאו תקינים. לפיכך, נקבע כי לא נמצאה נכות נוירולוגית הקשורה בעמוד השדרה הצווארי. טענות המערער באשר לקרסול נבדקו באופן יסודי, ועל סמך הממצאים שתוארו בבדיקה, נקבעה נכות המערער בשיעור 5%, לפי פרט 49(2)ו'I לתקנות הנכות המתייחס להגבלה קלה ללא דפורמציה בתנועות פרקי כף הרגל. הועדה גם התייחסה לחוות הדעת שהוצגו בפניה על ידי המערער ודחתה את האמור בהן, בהסתמך על ממצאי בדיקותיה. באשר לחוות דעתו של ד"ר מירובסקי קבעה הועדה כי אין היא מקבלת את האמור בה, מאחר שבניגוד לממצאי המומחה, צפתה הועדה בתנועות סיבוביות מלאות של הצוואר. המערער חולק על מסקנות הועדה בתחום המקצועי ומעלה טענות (שלא נמצאו להן תימוכין) על אפליה והתנכלות. לא מצאתי בטיעוני המערער כל שאלה משפטית הטעונה בירור וכל השגותיו מופנות כנגד ממצאים רפואיים והערכת חוות דעת של מומחים שהוצגו על ידו. מעבר לדרוש אציין כי פרוטוקול הועדה הרפואית, אשר צוטט על ידי לעיל, מדבר בעד עצמו וכולל נימוקים מפורטים למסקנות הועדה. לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את שני הערעורים. המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. צבאשירות צבאיבקע