המחלוקת בתיק היא בין המשכירים והשוכרים באשר לנזקים שנגרמו לטענת המשכירים בדירה על ידי השוכרים, והמשכירים מבקשים להיפרע מנזקיהם באמצעות שיק בנקאי על סך 10,000 ₪. להלן פסק דין בנושא צ'ק בנקאי - שכירות: פסק דין 1. המבקשים, עורכי דין במקצועם ובעיסוקם הגישו תובענה בהליך של טען ביניים וביקשו מבית המשפט להורות לצדדים מה דין שיק בנקאי מספר 6894895 על סך 10,000 ₪ (להלן: "השיק") המופקד בידיהם מכוח הסכם שכירות שנעשה בין הטוענים ביום 29/12/2002 (להלן: "ההסכם"). 2. רקע עובדתי: א) המבקשים הם עורכי דין שייצגו את הטוענים 1 ו-2 (להלן: "המשכירים") וזאת בהסכם לשכירות מיום 29/12/2002 שנערך בינם ובין הטוענים 3, 4 (להלן: "השוכרים"). הסכם השכירות התייחס לדירה בת 4.5 חדרים, הנמצאת ברחוב בלפור 5 בתל אביב ולה צמודה חניה (להלן: "הדירה"). ההסכם הוארך ביום 4/1/2004 והוארך פעם נוספת על ידי השוכרת הגב' תמר יפת ובערבותו של שרון יפת וזאת ביום 29/12/2004. ב) השיק נשוא התובענה ניתן במסגרת הארכת החוזה מיום 29/12/2004, שבסעיף 3.1 לו נכתב: "להבטחת תשלום כל נזק שייגרם למשכיר כתוצאה מאי מילוי תנאי הסכם השכירות על ידי השוכר ולהבטחת פירעון כל תשלום אשר השוכר התחייב בתשלומו לפי תנאי הסכם זה, יפקיד השוכר במעמד חתימת הסכם זה בידי עו"ד ברנר שיק בנקאי בסך 10,000 ₪". בסעיף 3.4 לאותו הסכם נכתב: "המשכיר יחזיר לשוכר את כל הבטוחות שניתנו על פי סעיף זה, תוך 60 ימים מיום פינוי המושכר והשבת החזקה בו למשכיר, ובלבד שהשוכר קיים את כל ההתחייבויותיו על פי הסכם זה, להנחת דעתו של המשכיר". ג) השוכרים פינו את הדירה ביום 5/9/2005 אך לאחר שהדירה נבדקה על ידי המשכירים, טענו המשכירים, שהשוכרים גרמו לנזקים לדירה והם ביקשו מהמבקשים להעביר אליהם את השיק הבנקאי אשר הופקד בהתאם לסעיף 16 להסכם השכירות וסעיף 3 להסכם הארכה. ד) השוכרים באמצעות בא כוחה של הגב' יפת טענו, כי אין להעביר את השיק למשכירים ויש להשיב אותו לגב' יפת וכי העברת השיק הבנקאי על ידי המשכירים, מנוגדת לתנאי הנאמנות לפי ההסכם. המבקשים דרשו מהמשכירים כי יעבירו להם כתב שיפוי ולפיו הם ישפו את המבקשים בגין נזקים שיגרמו להם, אם יתברר בהליך שיפוטי, כי הם לא היו זכאים לנזקים ושהמבקשים לא היו זכאים להעביר את השיק לידי המשכירים. ה) המשכירים סרבו למסור כתב שיפוי כזה והמבקשים בחרו להעביר את הסוגיה להכרעת בית המשפט בדרך של טען ביניים על מנת שבית המשפט יכריע בענין זה. ו) המבקשים קיבלו פטור מהתייצבות לישיבת ההוכחות בתיק, ואף לא נדרשו להגיש סיכומים בתיק. 3. מאחר שדובר בשיק בנקאי שהיה צורך לפרוע אותו בתוך שישה חודשים ממועד פרעונו, על מנת שלא יפוג תוקפו, הוסכם כי המבקשים יפרעו את השיק ויחזיקו בכספים שיתקבלו עד להכרעת בית המשפט. 4. למעשה, המחלוקת בתיק היא בין המשכירים והשוכרים באשר לנזקים שנגרמו לטענת המשכירים בדירה על ידי השוכרים, והמשכירים מבקשים להפרע מנזקיהם באמצעות אותו שיק על סך 10,000 ₪. 5. אין צורך להכריע בשאלה, אם המבקשים היו צריכים למסור את השיק למשכירים כפי שדרשו המשכירים, שכן ענין זה כבר למעשה אינו רלוונטי. תמורת השיק מופקדת בפועל אצל המבקשים. הצדדים מבקשים להכריע בשאלה, אם מגיע למשכירים מהשוכרים את אותו סכום של השיק. ואם בית המשפט יכריע שעל המשכירים לקבל סכום זה, המבקשים יעבירו את תמורת השיק למשכירים. 6. תמצית טענות המשכירים: א) המשכירים טענו, כי על פי הסכם השכירות משנת 2002 הדירה היתה במצב טוב ותקין וראויה לשימוש (סעיף 4 לאותו הסכם). ועל פי סעיף 11.2 להסכם התחייבו השוכרים לתקן על חשבונם כל נזק או קלקול בדירה, למעט בלאי סביר. כמו כן נקבע בסעיף 11.2 להסכם: "בתום השכירות ימסור השוכר את המושכר לידי המשכיר כשהוא מסויד וצבוע ובמצב תקין, כפי שקיבלו....". ב) גם בהסכם ההארכה להסכם השכירות מיום 29/12/2004, עליו חתמה הגב' יפת כשוכרת, נקבע במפורש, כי יחולו אותם תנאים של ההסכם המקורי ובסעיף 2 לאותו הסכם התחייבה השוכרת להשיב את החזקה במושכר במצב תקין, מסויד וללא שבר או קלקול ובתנאי שהדבר יהיה לשביעות רצון המשכירים. ג) המשכירים טענו, כי בניגוד למוסכם, כאשר הם הגיעו לדירה ביום 5/9/2005 על מנת לקבל את החזקה בה, התברר כי הדירה אינה ראויה למגורים, מושחתת והרוסה. הדירה לא סוידה ובוודאי שלא על ידי בעל מקצוע ולא להנחת דעת המשכירים והם נאלצו לסייד את הדירה על חשבונם. כמו כן הדירה נמסרה על ידי השוכרת כשיש חורים רבים בקירות. כתמים על הרצפה, בכניסה לדירה, כתמים אלו לא היו בעת השכרת הדירה למשכירים. כמו כן טענו התובעים, שארונות המטבח נמסרו להם פגומים ומלוכלכים. היו תקלות וליקויים בשקעי חשמל ומנורות וליקויים באינסטלציה. ד) על מנת לתקן ליקויים אלו, ועל מנת להקטין את נזקיהם, בוצעו התיקונים מטעם המשכירים על ידי בעל מקצוע ולאחר שקיבלו מספר הצעות מחיר, (ת/4 עד ת/6), בוצעו תיקונים וניקיון בסך 8,655 ₪ וצורפה חשבונית מיום 16/11/2005 (ת/7). ה) התובעים טוענים, כי נגרמו להם נזקים נוספים כמו למשל; בעקבות הצורך בביצוע תיקונים, הדירה לא הושכרה במשך שלושה חודשים באופן שגרם נזק כספי כבד ועקיף. כמו כן בזבוז ימי עבודה הנובע מהצורך ללוות בעלי מלאכה וכן הצורך לשלם שכר טירחת עורך דין. סכום זה עולה על סכום שיק בסך 10,000 ₪ ובכוונתם לתבוע בתביעה נפרדת את ההפרש בין סכום השיק לסכום הנזק בפועל. 7. תמצית טענות השוכרים: א) בהודעת הפרטים שהוגשה על ידי הגב' יפת, היא טענה, כי בהסכמי השכירות הראשוניים רצתה המשכירה להוסיף סעיף המחייב את השוכרים בסיוד כל הדירה, אך השוכרים סרבו לכך ורק בחוזה ההארכה האחרון שנחתם עם הגב' יפת בעת הליך גירושיה, ניצלה המשכירה את מצבה של השוכרת והכריחה אותה להוסיף את סעיף הסיוד. ב) השוכרת טענה, כי היא סבלה לאורך כל תקופת השכירות ממסכת הטרדות של המשכירה והמשכירה גם ניצלה סעיף בחוזה שמאפשר לה להראות את הדירה לעשרות קונים פוטנציאליים וגרמה לה להטרדות ולהשפלות. ג) השוכרים טענו, כי בתום תקופת השכירות האחרונה, דאגה השוכרת לסייד את הדירה ולהביא את הדירה למצב סביר. 8. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וסיכומיהם הגעתי למסקנה ולפיה המשכירים הוכיחו כראוי כי נגרמו להם נזקים לפחות בסכום השיק, ולפיכך על המבקשים יהיה להעביר את תמורת השיק למשכירים - הטוענים 1, 2: א) טענת השוכרת ולפיה רק בחוזה הארכה האחרון היא הוכרחה לחתום על סעיף שבו היא מתחייבת לסייד את הדירה בתום תקופת השכירות, איננה נכונה מבחינה עובדתית. הסכמי השכירות (המקורי והארכותיו) קובעים במפורש את חובת השוכרים להסדרת הליקויים במושכר ויש התחייבות מפורשת של השוכרים להחזיר את הדירה כאשר היא מסוידת וצבועה ובמצב תקין. ועוד צוין במפורש בסעיף 11.2 להסכם הראשון, כי: "סעיף זה הוא תנאי עיקרי בהסכם". לפיכך, יש לבדוק, אם הדירה אכן הוחזרה כשהיא תקינה, מסוידת ללא חורים בקירות ובתקרה, ללא שברים, ונקיה באופן סביר. ב) שני הצדדים צירפו תמונות של הדירה לאחר פינויה על ידי השוכרת. ג) המשכירים צירפו תקליטור ובו ניתן לראות באופן חד משמעי, כי הדירה לא הוחזרה כשהיא מסוידת כראוי, יש חורים במקומות שונים, כתמים ברצפה ועוד. (ת/3). כמו כן צורפו תמונות (ת/2.1 עד ת 2.14) אשר ניתן להתרשם מהם באופן חד משמעי, כי נותרו בדירה ליקויים לאחר שהשוכרת עזבה את הדירה. ד) השוכרת עצמה צירפה תמונות אשר צולמו על ידי מר יפת כאשר הוא ביקר בדירה בנוכחות המשכיר. מהתמונות אשר צורפו וחלקן אף סומנו (1- 17) ניתן לראות באופן מפורש, כי נותרו חורים בקירות (למשל תמונה מספר 2), נותרו כתמים ברצפה (למשל תמונה 6, 9 ו-10). נותר שבר / כתם באמבטיה (תמונה 12), ובמקלחון (תמונה 11). הדירה נצבעה בצורה לא מקצועית וניתן לראות שינוי בגוונים של הצבע באותו קיר (תמונה 16) וכיוצ"ב. כלומר, מהתמונות שצורפו על ידי השוכרים, עולה, כי נותרו ליקויים בדירה לאחר שהם פינו אותה. ה) השוכרים טענו לראשונה בדיון, כי הכתמים היו ברצפת הדירה עוד לפני שהם שכרו אותה והשוכרת אישרה, כי היא לא ביקשה ממי שסייד את הדירה, שהוא יצבע משקופים, דלתות, ותקרות. ו) בהסכמי השכירות, כאשר תואר המושכר, לא צוין ולו ברמז, כי הדירה היא במצב מוזנח או שהשוכרים מקבלים את הדירה כשיש בה ליקויים אלא הוצהר, שהדירה היא במצב טוב ותקין (בסעיף 4 להסכם השכירות מיום 29/12/2002): "השוכר מצהיר כי ראה, בדק ובחן את המושכר עובר לחתימת ההסכם וכי המושכר במצב טוב ותקין ראוי לשימוש ומתאים למטרותיו והוא מוותר בזאת על כל טענה מכל סוג שהוא ביחס למושכר, לרבות טענת ברירה מחמת מום ו/או פגם ו/או אי התאמה" (הדגש אינו במקור - א.כ.). הגב' רוזנברג המשכירה הדגישה, כי לא היו ליקויים כאלו בדירה לפני שהושכרה למשכירים - הטוענים 3, 4 (סעיפים 3 ו-7 לתצהירה). וכן ציינה בחקירתה הנגדית, כי היא לא תבעה את המשכירים הקודמים ולא היתה מסוכסכת איתם (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 7). ז) במצב שבו הסכמי השכירות מצביעים על דירה מושכרת, כשהיא נמסרת לשוכרים במצב טוב ותקין, ובמצב שבו כשהדירה מוחזרת למשכירים לאחר פינוייה על ידי השוכרת, ניתן לראות בה ליקויים רבים, שוכנעתי, כי אותם ליקויים אירעו בתקופה שבה השוכרים היו בדירה ולא שוכרים קודמים. מכל מקום, השוכרים לא ביקשו לזמן לעדות משכירים קודמים שהיו בנכס ואף לא הוכיחו את יתר טענותיהם. כך למשל, טענה השוכרת, כי היא ביקשה מסייד איש מקצוע לסייד את הדירה ואף צירפה מסמך הנחזה להיות מסמך בכתב שמאשר זאת על ידי אותו סייד. אלא שאותו סייד לא זומן לעדות מטעמה. אותו מסמך חסר פרטים מהותיים כמו למשל; השנה שבה הוא נערך, הסכום שלכאורה שולם לאותו סייד בגין עבודתו, ועוד. כשנשאלה השוכרת בעדותה, כמה כסף הוא גבה על הסיוד השיבה: "למה זה חשוב כרגע? לא היה לי רלוונטי להכתיב לו את הסכום" (עמ' 8 שורות 16 - 17 לפרוטוקול). מכל מקום, מהתמונות שצורפו הן על ידי המשכירים והן על ידי השוכרים עולה, כי אותה צביעה שנערכה מטעם השוכרת, היתה צביעה שאינה מקצועית ומרושלת ביותר והמשכירים אינם צריכים להסתפק בעבודה כזו. הוכח כי קירות המושכר נותרו מלוכלכים, עם הבדלי גוונים בחלקם ומלאים בחורים. השוכרת ציינה בעדותה, כי "הסייד לא סייד את התקרה החורים נמצאים גבוה זה חורים שנשארו אז יכול להיות שנשארו מספר חורים אחרי שהסייד סיים לסייד" (עמ' 14 שורה 7 לפרוטוקול). ח) המשכירים הוכיחו כראוי את הנזקים שנגרמו להם. הם צירפו חשבונית ח-ן מס' 455 ע"ס 8,655 ₪ שמסר לידיהם מבצע השיפוץ (ת/7) המעידה על תשלום לבעל המקצוע, והשוכרים לא העלו טענות באשר לאותה חשבונית או באשר לעבודות שכלולות באותה חשבונית. כמו כן מצאו עצמם המשכירים נאלצים לשכור שרותי עו"ד כיוון שהמבקשים נמנעו מלהעביר את השיק למשכירים, שכן ב"כ השוכרת כתב להם במכתב מפורשות, כי הם יהיו חשופים לתביעה מצד השוכרת, אם השיק יועבר אליהם. זאת ועוד, היה צורך בביצוע העבודות על ידם, ומטבע הדברים לפחות במשך שבועיים לאחר שהשוכרת פינתה את המושכר, לא ניתן היה להשכיר את המושכר לשוכר אחר (סעיף 39 לתצהיר המשכירה). (המשכירים טוענים, שלפחות שלושה חודשים לא יכלו להשכיר את המושכר, אך אין צורך להדרש לכך בתביעה דנן, שכן הם ביקשו וקיבלו צו לפיצול סעדים ובמקרה דנן, אין לפסוק נזקים בסכום העולה על 10,000 ₪). דמי השכירות היו בסך 800 דולר כך ששבועיים של שכירות הם 400 דולר. וכבר מטעם זה, מגיע למשכירים בצירוף סכום התיקון שבוצע בפועל, הסכום של 10,000 ₪. 9. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, זכאים המשכירים - הטוענים 1, 2 לקבל את תמורת השיק מהמבקשים. ב) הטוענים 3, 4 ישאו בהוצאות המבקשים ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 600 ₪ + מע"מ ובהוצאות הטוענים 1, 2 ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500 ₪ + מע"מ. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל. שיק בנקאיבנקשכירותשיקים