תקנות הפלת''ד כאב וסבל תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976 בתוקף סמכותי לפי סעיף 4(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרה בתקנות אלה, "הסכום המקסימלי" - הסכום המקסימלי שנקבע בסעיף 4(א)(2) לחוק או כפי שהוא הוגדל, צמוד למדד המחירים לצרכן. 2. חישוב הפיצויים (א) בכפוף לאמור בתקנה 3, סכום הפיצויים יהיה סך הכל של אלה: (1) שני פרומיל מן הסכום המקסימלי כפול מספר הימים שבו היה הניזוק מאושפז בבית חולים, במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה; (2) אחוז אחד מן הסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות לצמיתות שנגרמה לניזוק כתוצאה מן התאונה; לענין זה, "אחוזי הנכות" - כפי שנקבעו בהתאם למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. (ב) לא היה הנפגע זכאי לפיצוי לפי תקנת המשנה (א) או שסבל נזק שאינו נזק ממון שאינו מכוסה על-ידי אותה תקנה, יהיה סכום הפיצויים, הסכום שהוסכם עליו או שייפסק, ובלבד שהסכום לא יעלה על עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי. 3. הפחתת סכום הפיצויים אירעה התאונה למי שמלאו לו ביום התאונה שלושים שנה, יוקטן סכום הפיצויים לפי תקנה 2(א)(2) באחוז אחד לכל שנה שמלאה לו מעל לשלושים שנה. 4. הפיצויים במות הניזוק נגרם מותו של הניזוק כתוצאה מן התאונה, יהיה סכום הפיצויים לעזבונו עשרים וחמישה אחוזים מן הסכום המקסימלי. 5. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום א' בתשרי תשל"ז (25 בספטמבר 1976). תקנות הפלת''ד - תשלומים תכופים תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט-1989 בתוקף סמכותי לפי סעיף 5ו לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - החוק) ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - "בקשה" - בקשה לתשלום תכוף לפי סעיף 5א לחוק; "חסוי" - כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תקנות סדר הדין" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; "תשלום תכוף", "תלויים" ו"תביעה עיקרית" - כמשמעותם בסעיפים 5 ו-5א לחוק. 2. דרישה (א) דרישה לתשלום תכוף ממי שחייב בפיצויים לפי החוק, תהא ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת ותהא נתמכת בתצהירו של הפונה. (ב) היה הפונה חסוי - יתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב, לפי הענין. 3. צרכי מחיה (א) צרכי מחיה, לענין סעיף 5(ב)(2) לחוק, הם צרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים. (ב) בקביעת שיעור התשלום החדשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע, לפי הענין, יש להתחשב בהכנסתו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה האמורה; כמו כן יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפי הענין, ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קיצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר. (ג) בהתחשבות בהכנסתו של הנפגע קודם לתאונה כאמור בתקנת משנה (ב), לא תובא בחשבון הכנסה שעלתה על ההכנסה המרבית כמשמעותה בסעיף 4(א)(1) לחוק. 4. צרכי סיעוד צרכי סיעוד לענין סעיף 5(ב)(2) לחוק הם הזדקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק הבית; לענין זה - "פעולות יום-יום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית; "השגחה" - פיקוח על הנפגע למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים. 5. סדר דין בבקשה (א) בקשה לבית המשפט תוגש לפי הוראות תקנות אלה והדיון בה יתנהל לפיהן. (ב) תקנות סדר הדין יחולו על הדיון בבקשה במידה שאינן סותרות הוראות תקנות אלה ובשינויים המחוייבים. 6. בקשה ותצהיר (א) בקשה תהא ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת ותהא נתמכת בתצהירו של המבקש. (ב) היה המבקש חסוי - יתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב, לפי הענין. 7. הזמנה וכתב תשובה (א) הוגשה בקשה, תומצא למשיב הזמנה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת ובה יוזמן להגיש כתב תשובה לבקשה, תוך שלושים ימים לאחר קבלת ההזמנה או תוך זמן אורך יותר שקבע בית המשפט או הרשם. (ב) המשיב יהיה רשאי לצרף תצהיר לכתב התשובה. 8. אי-קיום התקנות מבקש שלא ימלא אחר הוראה מהוראות תקנות אלה, רשאי בית המשפט לצוות על מחיקת בקשתו או לצוות עליו לקיים את ההוראה בתוך זמן שיקבע. 9. הדיון בבקשה (א) במועד שנקבע לדיון בבקשה יתייצב המצהיר עצמו בבית המשפט כדי שניתן יהיה לחקרו על תצהירו; דין אי התייצבות לפי תקנה זו כדין אי התייצבות לדיון לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין. (ב) לא ביקש המשיב לחקור את המצהיר או שהחקירה נסתיימה, יחליט בית המשפט אם יש מקום להבאת ראיות אחרות או נוספות בנוגע לשאלה פלונית שקבע. (ג) בתום הדיון בישיבה הראשונה יתן בית המשפט את החלטתו בבקשה, זולת אם ראה לנכון לדחות את המשך הדיון לשם הבאת ראיות כאמור בתקנת משנה (ב). (ד) החליט בית המשפט שישולם למבקש תשלום תכוף, יקבע בהחלטתו את המועד האחרון להגשת התביעה העיקרית. 10. איחוד התביעה והבקשה הוגשה הבקשה יחד עם התביעה העיקרית או לאחר שזו כבר הוגשה לבית המשפט, יאוחדו שתיהן באותו תיק בית משפט. 11. ביטול תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (סדרי דין מקוצר לתשלום תכוף), התשל"ו - 1976 - בטלות. 12. תחולה והוראות מעבר (א) הוראות תקנות אלה יחולו גם על תיקים של בקשות ותביעות לתשלום תכוף התלויים ועומדים לפני בית משפט ביום תחילתן. (ב) ננקטו הליכים בתיקים כאמור בתקנת משנה (א) לפני תחילתן של תקנות אלה, יראו אותם כאילו ננקטו לפיהן, אולם בית המשפט רשאי להורות על השלמת מסמכים ופרטים חסרים שיש להמציאם לפי תקנות אלה. תקנות הפלת''ד - תשלומים עיתיים תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים עיתיים), תשל"ח-1978 בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, סעיף 46 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. תשלומים עיתיים בית-המשפט מוסמך לפסוק כי פיצויים בשל הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, כולם או מקצתם, ישולמו בתשלומים עיתיים שיהיו צמודים למדד המחירים לצרכן בכל אחד מאלה: (1) הנפגע יפסיד כתוצאה מתאונת הדרכים 40% או יותר מכושר השתכרותו בעתיד; (2) הפיצויים ישמשו לנפגע מקור עיקרי למחייתו; (3) הפיצויים ניתנים לתלויים בנפגע שנפטר. 2. בקשה להגדלת התשלומים (א) נפגע רשאי לבקש מבית-המשפט שיגדיל את התשלומים שנפסקו אם נתקיימו שנים אלה: (1) חלה החמרה במצבו, לרבות בכושר השתכרותו, כתוצאה מתאונת הדרכים והוא המציא ראיה לכאורה על כך; (2) חלפו ששה חדשים ממועד הקביעה האחרונה בענינו; (ב) נענה בית-המשפט לבקשה ישולם התשלום המוגדל לנפגע החל ממועד ההחמרה במצבו. 3. זכותם של תלויים (א) נפטר נפגע לאחר שנפסקו לו תשלומים עיתיים, תשולם לתלויים שפרנסתם כולה או מקצתה היתה עליו ערב פטירתו, קיצבה באחוזים שלהלן מהסכום שנפסק, ובלבד שסך כל הקיצבאות לא יעלה על הסכום שנפסק: (1) לאלמנה - 66%; (2) לאלמנה שיש לה ילדים - 66%; ובתוספת - בעד ילד אחד - 14% בעד שני ילדים - 24%; בעד שלושה ילדים או יותר - 34%; (3) לילדים שהניח אחריו הנפגע ואין אלמנה המקבלת בעדם תוספת לפי פיסקה (2) - (א) לילד אחד - 66%; (ב) לשני ילדים - 80%; (ג) לשלושה ילדים - 90%; (ד) לארבעה ילדים או יותר - 100%. (4) הניח אחריו הנפגע אלמנה או ילדים הזכאים לקיצבה לפי תקנה זו וגם תלויים אחרים, תשולם לתלויים האחרים קיצבה השווה לסכום שלפי תקנה זו היה מתווסף לקיצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו הנפגע. (ב) נפטר נפגע כתוצאה מתאונת הדרכים, לאחר שנפסקו לו תשלומים עיתיים לפי שיעור הפסד השתכרות פחות מ-100%, יהיה הבסיס לקיצבה לפי תקנה זו 100%. 4. תשלום על חשבון (א) במשך ששה חדשים מיום שנפטר נפגע כאמור בתקנה 3 ישולם לראש המשפחה הנותר, ובאין ראש משפחה לזכאים האחרים, הסכום ששולם לנפגע עד פטירתו. (ב) סכום ששולם לפי תקנת משנה (א) יקוזז מקיצבת התלויים שתשולם כאמור בתקנה 3, בששה תשלומים שווים. 5. זכות אלמנה שנישאה אלמנה זכאית לפיצויים עיתיים כאמור בתקנה 3 כל ימי אלמנותה; ואם נישאה זכאית היא לקבל עם נישואיה קיצבה לחמש שנים נוספות בסכום חד-פעמי. 6. זכות הילדים (א) ילד זכאי לפיצויים עיתיים כאמור בתקנה 3 כל עוד נתקיים בו אחד מאלה: (1) לא מלאו לו שמונה-עשרה שנה; (2) לא מלאו לו עשרים שנה ועיקר זמנו מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על -יסודי; (3) לא מלאו לו עשרים ואחת שנה והוא בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון תשי"ט -1959 (נוסח משולב). (ב) ילד נכה זכאי לפיצויים כל זמן שאינו מסוגל לכלכל את עצמו. 7. שינויים בזכאות התלויים חל שינוי בזכאות של אחד מהתלויים המשפיע על זכאותם של התלויים האחרים לפיצויים עיתיים, יחולו תקנות אלה, בשינויים המחוייבים, מיום השינוי. 8. דין אלמן לענין תקנות אלה דין אלמן כדין אלמנה. תאונת דרכיםתקנות