להלן פסק דין בנושא מחלוקת על עלויות שיפוץ: פסק דין א. הרקע העובדתי ועיקר טענות בעלי הדין בפני שתי תובענות אשר הדיון בהן אוחד בהיותן מבוססות על אירוע אחד שעניינו ביצוע עבודות שיפוצים. התובע ב-ת.א. 81397/00 (להלן: "אהרוני") הינו קבלן שלד אשר נשכר על ידי הנתבע באותה תובענה (להלן: "מערבי") לבצע עבודות שיפוצים ותוספות בביתו של מערבי (להלן: "הבית"), ובשלב מאוחר יותר, כמפורט להלן גם בחצר הבית (להלן: "החצר"). אהרוני טוען בתביעתו (להלן: "תביעת אהרוני") כי מערבי שילם לו את מלוא שכרו בעבור ביצוע העבודות שנכללו במסגרת ההצעה המקורית בסך 15,000 דולר, אך, נמנע מלשלם לו את מלוא תמורת העבודות הנוספות שביצע לאחר שסוכמה ההצעה המקורית (להלן: "העבודות הנוספות" או "התוספת"). לגרסת אהרוני בכתב תביעתו, מערבי חייב לו סכום של 48,960 ₪ כיתרה בלתי מסולקת עבור התוספת. בכתב ההגנה שהגיש בתביעת אהרוני, טען מערבי כי אהרוני השלים וביצע את העבודות הנוספות אך מחירן לא נסגר מראש בין הצדדים, וכי רק לאחר השלמת התוספת דרש אהרוני בעבורה סך 12,000 דולר. מערבי מוסיף וטוען כי לאחר התמקחות סוכם בינו ובין אהרוני "בעל פה ובלחיצת יד" כי יתרת התשלום לסילוק סופי של דרישת אהרוני עבור ביצוע התוספות יעמוד על סך 3,800 דולר, וכי מערבי שילם לאהרוני סך 1300 דולר, ונותר חייב לו עוד 2500 דולר בלבד. טרם החל הדיון בתביעת אהרוני, הזדרז מערבי להגיש נגד אהרוני ב-ת.א. 17685/03 תביעה לתשלום סך 74,728 ₪ (להלן: "תביעת מערבי"), בבסיס תביעת מערבי טענה לפיה התרשל אהרוני בביצוע עבודות השיפוץ וכי התגלעו בבית ובחצר ליקויים ונזקים רבים אשר עלות תיקונם על פי חוו"ד מומחה מטעמו מגיע לסכום של 41,458 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח).מערבי עתר לחייב את אהרוני בתשלום הסכום הנ"ל וכן עתר לחייב את אהרוני בפיצויים בגין אי נוחות ועגמת נפש בסכום של 30,000 ₪ וכן בהוצאות עריכת חוו"ד. בכתב הגנתו בתביעת מערבי טען אהרוני, בהסתמך על חוו"ד מומחה מטעמו, כי אמנם התגלעו ליקויים בעבודתו אך סה"כ עלות תיקון הליקויים בביתו של מערבי מסתכמת לסך של 2300 דולר בלבד (ללא מע"מ). ב. המחלוקת המחלוקת בדיון המאוחד מחייבת קביעת ממצאים באשר למערכת ההסכמית בין בעלי הדין וההתחשבנות הכרוכה בעלויות השיפוץ, והן בהערכת מהות ועומק הליקויים הנזקפים לאחריותו של אהרוני. ג. דיון וממצאים 1. אשר לתביעת אהרוני: 1.1 גרסתו של אהרוני באשר לעלות התוספות לא הייתה עקבית: בתצהיר עדותו טען אהרוני כי עלות התוספות שביצע הסתכמה לסך של 17,000 דולר (סעיף 9 לתצהירו), בעוד שכתב תביעתו המקורי ציין כי עלות התוספות עמדה על סך 12,000 דולר (עמ' 7 לפרוטוקול). הסברו של אהרוני לפער בין שתי הגרסאות נראה בעיני דחוק ועדותו הסותרת באשר לעריכת ההתחשבנות בין הצדדים (עמ' 6 לפרוטוקול) - אינה תורמת לאמינותו. 1.2 אין חולק כי התוספת התייחסה רובה ככולה לשטח החצר ועל פי גרסתו לא נתן אהרוני למערבי הצעת מחיר לגבי החצר (עדותו בעמ' 10). 1.3 מערבי הפריד בתצהיר עדותו בין עלויות השיפוץ בבית (סך 15,000 דולר) ובין עלויות השיפוץ בחצר (סך 3,500 דולר) (עמ' 12 לפרוטוקול) עוד העיד מערבי כי על חשבון התוספת שילם לאהרוני סך של 5,675 דולר (שם בסעיף 9 לתצהירו). 1.4 בחינת גרסתו של מערבי מעלה כי הוא העריך את עלות התוספת בסכום כולל של 9,475 דולר (סעיף 11 לתצהירו) ובמהלך עדותו הסתבר כי גם גרסתו אינה נקייה מספקות. ניסיונו של מערבי לתרץ פירכות בעדותו בנימוק לפיו כביכול שרר אמון הדדי בינו ובין אהרוני (עמ' 13,15 לפרוטוקול), הינו ניסיון מפוקפק, ונחה דעתי מסקירת העדויות כי שני בעלי הדין גם יחד לא הביאו בפני בית המשפט גרסה מלאה ומתועדת וזאת מנימוקים שהשתיקה יפה להם (ובכלל זה הימנעות מתיעוד מלא של תשלומים וקבלות מחמת עינא בישא של שלטונות המס). 1.5 לקושי של אהרוני על דרכו להוכיח את תביעתו, נזקפת גם העובדה כי הוא הודה שחלק מן העבודות שנכללו בתוספת ובגינם דרש תשלום נוסף - נכללו בהצעה המקורית. הדברים אמורים לגבי פריט לא זניח כמו עבודות הביוב בסכום של 4000 דולר. הסבריו באשר לתוספת לא שכנעו אותי בהגיונם, אני מתקשה לקבל כי עבור צינור מים המתחבר לביוב הראשי וברז מים - ניתן לחייב ב-4000 דולר (עמ' 4 לפרוטוקול). 1.6 אהרוני ביקש לבסס את הערכת תמורת התוספת בחוו"ד מטעמו של אינג' דוד אייזן, אשר בפתיח לחוו"ד ציין כי באשר לא עלה בידו להיכנס לבית - אמד את עלויות התוספת בהתאם לכמויות העבודה כפי שנמסרו לו על ידי אהרוני (עמ' 2 לחוו"ד ועדותו בעמ' 1,2 לפרוטוקול ישיבת יום 6.7.04). 1.7 חוו"ד זו על ממצאיה, לוקה בחסר באשר בסיס הנתונים שלה (דהיינו מידות שטחים ואורכים של חלקי בניה ואביזרים) לא נמדדו בפועל, אלא כגרסת אייזן: "אני לקחתי את הרשימה שיש בתוספת שאלתי את הקבלן (אהרוני) מה הכמויות ולפי זה אמדתי את המחירים" (עמ' 2 לפרוטוקול). 1.8 לא זו אף זו: אייזן מודע לעובדה כי בתוספת ישנם סוגים של עבודות הדומות לאלו שהיו בהצעה מקורית - ולגרסתו המחיר צריך להיות בהתאם רק בשינוי הכמות (שם בעמ' 2) מכאן שהבין כי עיקר העניין שיש לזקוף לחוות דעתו הינו דווקא באומדן מפוכח ומקצועי של הכמויות אך אלו כאמור לא נסקרו על ידו אלא התקבלו בחזקת אמת מפיו של אהרוני. סבורני כי חוו"ד של אייזן בסוגיה זו - נטולה ערך ראייתי של ממש ואין בה כדי לבסס את תביעת אהרוני. 1.9 אני פוסק אפוא כי לא עלה בידו של אהרוני, הנושא בנטל הראיה להוכיח מהו השכר הראוי (או המוסכם) בעבור התוספת. אשר על כן אני דוחה את תביעת אהרוני (ב-ת.א. 81397/00) למעט חיובו של מערבי לשלם לאהרוני סך של 2500 דולר על פי הודאתו בכתב ההגנה ובתצהיר העדות. 2. תביעת מערבי 2.1 בתביעתו נסמך מערבי על חוו"ד של מומחה מטעמו, אינג' בוריס סדצקי אשר בחוו"ד מיום 5.8.02 סקר את הליקויים בבית ובחצר. סדצקי עמד בעיקר על ליקויי רטיבות ואיטום, תופעות סדיקה ותיקוני טיח וצבע. בחוו"ד ייחס סדצקי לאהרוני רשלנות וביצוע עבודה בסטייה מתקנים ובניגוד לפרקטיקה מקובלת. סדצקי העריך את עלות תיקון הליקויים בסכום של 41,458 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח ). 2.2 בחקירתו הנגדית של סדצקי הסתבר כי חלק מסוים מקביעותיו ו/או הערכותיו הכספיות, נסמכים על בסיס רופף. בעמ' 9 לפרוטוקול הוא מודה: "לשאלתך איך אני יודע מתי הליקוי הוא תוצר של השיפוץ ומתי הוא תוצר של הבניה ההיסטורית - אני לא יודע. אני באתי לבדוק את הליקויים בבנייה החדשה". 2.3 יחד עם זאת נחה דעתי כי בכל הנוגע לסוגיית הרטיבות - שהיוותה בעיה קשה ומטרידה - חוו"ד של סדצקי מבוססת בעיקרה. מעדות שני המומחים ניתן להבין כי תרומה עיקרית לבעיית הרטיבות יש לזקוף להעדר איטום בקירות המסד שגרמה לרטיבות קפילארית (עדות אייזן בעמ' 4, עדות סדצקי בעמ' 9,10) ופחות מכך לפגמים בעבודת הריצוף. 2.4 לעומת זאת, מצאתי כי ממצאיו של סדצקי באשר לתופעות פילוס ויישור קירות לא לוקחות בחשבון את העובדה כי רוב הקירות החיצוניים של הבית לא נבנו על ידי אהרוני (למעט הקיר השמאלי - כמפורט בסעיף 3.3 לחוו"ד סדצקי). 2.5 אשר לתופעות הסדיקה - עדויות המומחים מפרנסות למצער את אחריותו של אהרוני לתופעות הסדיקה במטבח וחדרי האמבטיה. 2.6 לעומת זאת, לאור גרסת סדצקי בעמ' 11 לפרוטוקול לא מצאתי אחיזה לייחס אחריות לאהרוני לליקויי החלונות (הליקוי האמור תומחר על ידי סדצקי בסכום של 2000 ₪). 2.7 על יסוד המקובץ מעדויות המומחים הוכח בפני כי יש לייחס לאהרוני אחריות לקיומם של ליקויים בבית ובחצר של מערבי, אם כי בסכומים נמוכים יותר מאלו שנקבעו על ידי סדצקי. לאחר שנתתי דעתי לעדויות המומחים אני פוסק כי יש לחייב את אהרוני בתשלום עלות הליקויים כדלקמן: תיקון מפגעי רטיבות, אטום וניקוז סך 10,000 ₪ טיח וצבע בקירות מעטפת 3,000 ₪ בנייה (בניכוי ליקויי החלונות) 5,000 ₪ תיקוני טיח וצבע 2,450 ₪ סה"כ לחיוב אהרוני 20,450 ₪ לסכום זה יש להוסיף מע"מ כדין. 3. עגמת נפש 3.1 לא הובאו בפני ראיות ישירות לעניין ריחות עובש ו/או תחושה בלתי אסטטית כתוצאה מסדקים בבית, גם הסכום הנתבע ע"י מערבי בסך 30,000 ₪ הינו מוגזם לאין שיעור. 3.2 עם זאת נחה דעתי כי עצם קיומם המוכח של ליקויי רטיבות מקיפים בדירה כמו גם הצורך בביצוע עבודות התיקונים של יתר הליקויים, שמקורם בעבודתו המרושלת של אהרוני, כרוכים במידה לא מבוטלת של פגיעה בהנאה, טרדה ולכלוך המהווים עילה לפסיקת פיצוי שאינו נזק ממון. אני פוסק למערבי תחת ראש נזק זה סכום של 7,500 ₪. ד. סוף דבר: אני מחייב את מערבי לשלם לאהרוני סך 10,200 ₪ בתוספת מע"מ כדין, דהיינו, סך 11,934 ₪ לסכום זה יוסף סכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 13.8.00 ועד ליום התשלום בפועל. אני מחייב את אהרוני לשלם למערבי את הסכומים כדלקמן בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 12.2.03 ועד ליום התשלום בפועל. עלות תיקון ליקויים בתוספת מע"מ 23,927 ₪ עגמת נפש 7,500 ₪ סה"כ 31,427 ₪ 3. על יסוד הוראת סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973,יש לקזז את הסכום הפסוק לזכות אהרוני (בסך 11,934 ₪) כנגד הסכום הפסוק לזכות מערבי (בסך 31,427 ₪), וזאת לאחר עריכת החישוב המתחייב מתוספות הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה. 4. לאור התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את אהרוני לשלם למערבי לגבי שתי התובענות גם יחד את הוצאות המשפט בסכום של 2000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,500 ₪ ובתוספת מע"מ כדין. הודעה זכות הערעור. שיפוצניקשיפוצים