האם זכאי מתווך לדמי תיווך במקרה בו אין חתימה על מסמך בו רשומים פרטי הנכס ? בית המשפט פסק כי בהיעדר חתימה על מסמך בו כלולים כל פרטי הנכס, לרבות מספר הבית, לא יהיה זכאי מתווך לדמי תיווך, וזאת מאחר וההסכם אין בו גמירות דעת. הוא אינו קונקלוסיבי והוא בניגוד להוראות הדין. להלן פסק דין בנושא דמי תיווך ללא חתימה: פ ס ק - ד י ן התובעת, גב' שלומית מזרחי, הגישה תביעה כספית ע"ס של 25,100 ₪ כנגד הנתבעים, גב' מיכל זמירין (להלן: הנתבעת) וכנגד מר יהודה שמעוני (להלן: הנתבע), שעניינה אי תשלום דמי תיווך. על פי הנטען בכתב התביעה, חתמה הנתבעת על הסכם הזמנת שירותי תיווך בגין הדירה ברחוב סביון 17 רמת גן (להלן: הדירה), ממנו עולה כי התחייבה לשלם לתובעת אחוז אחד בצירוף מע"מ מהסכום שיתקבל ממכירת הדירה. הנתבע חתם על הסכם לפיו התחייב לשלם 2% בצירוף מע"מ מהסכום של רכישת הדירה (להלן: ההסכם עם הנתבע). בכתב התביעה העלתה התובעת פרשה של עסקה שבסופו של דבר לא יצאה אל הפועל, ובגינה היא דרשה את התשלום בסך של 5,100 ₪ מאת הנתבעת. בסיכומיה בחרה התובעת לזנוח טענה זו. התובעת התמקדה למעשה בטיעוניה אך ורק בעבור העסקה השנייה, היא עסקת המכר שבין הנתבעת לנתבע. התובעת לא סיכמה את טענותיה אף לעניין פיצויי עוגמת נפש, ובעניין זה טענותיה אף לא הוכחו, ולפיכך אני דוחה את ראש נזק זה. נשאלת אם כן השאלה: האם התובעת זכאית לדמי תיווך בגין עסקת המכר של הדירה. סעיף 14 לחוק המתווכים ומקרקעין, תשנ"ו 1996 (להלן: החוק), קובע כי מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח, אם נתקיימו כל אלה: הוא היה בעל רישיון לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך. הוא מילא אחר הוראות סעיף 9 לחוק. הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב. טוענים הנתבעים בסיכומיהם שהתובעת לא הוכיחה שמתקיימת בה דרישת סעיף 14 (1) לחוק. לא מצאתי מקום להידרש לעניין זה, שכפי שהובהר בהרחבה להלן, לאור העובדה שסברתי שיש מקום תחילה לדון בשאלה 'האם התובעת הייתה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בין הצדדים בהסכם מחייב'. לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר ששקלתי את השיקולים הרלוונטיים, אני סבור שהתובעת לא הייתה הגורם היעיל בעסקה נשוא התביעה. אכן, אין חולק על כך שהנתבעת פנתה לתובעת בבקשה שתפעל למכור את דירתה. הנתבעת פנתה לתובעת כפי שפנתה למתווכים אחרים, וכפי שפעלה למכירת הדירה בדרכים אחרות, ככל שיכלה. הנתבעת - שעדותה הייתה מהימנה ואמינה בעיניי - ציינה שהתעקשה שלא תהיה בלעדיות לתובעת בכל הקשור לדירתה. בסיכומיה טוענת התובעת שניתן ללמוד - לאור האמור בתצהיר הנתבעת - כי אדם סביר היה דורש בחזרה את המפתח, וזאת כאמור לאור הטיעונים הקשים כנגד התובעת, אולם האמנתי לתובעת ולדבריה בחקירתה הנגדית, שלא מצאה מקום להטיל בתובעת דופי ולא מצאה לנכון לבקש חזרה את המפתח. כאמור, עדותה של הנתבעת הייתה אמינה, קוהרנטית, ולא נסתרה כלל בחקירתה הנגדית. ולפיכך, בכל הקשור לנתבעת, הרי דינה של התביעה להידחות. לגבי הנתבע: אין חולק שהתובעת הראתה לנתבע את הדירה. השאלה היחידה המתעוררת היא האם התובעת הייתה הגורם היעיל בעסקה, היינו, האם התובעת היא זו שהראתה לנתבע את הדירה לראשונה. האם היא זו שפעלה וגרמה לו לראות את הדירה ובסופו של דבר להתקשר בעסקה? לאחר ששמעתי את העדויות, אני סבור שאף דינה של התביעה כנגד הנתבע להידחות. אף עדותו של הנתבע הייתה אמינה בעיניי. עדותו נתמכה אף בעדותו הנוספת של המתווך, מר יובל שלומי. התמונה העולה מעדותו אף הושלמה מהדברים שנאמרו ע"י הנתבעת עצמה. טוענת התובעת בסיכומיה כאילו קיימות סתירות בין עדויות הצדדים, אולם לטעמי קיומן של סתירות שאינן מהותיות בעדות, אינו מעיד בהכרח על עדות שקר. נהפוך הוא: היעדר התאמה בין העדויות מעיד על כך שהעדים לא תיאמו גרסאות אלא השתדלו להעיד מזיכרונם האישי ולפרט את הפרטים אותם הם זוכרים. האמנתי לנתבע שאמר לתובעת, לאחר שנודע לו על הדירה, כי הוא הודיע לה שהוא כבר ראה את הדירה. האמנתי לנתבע שחזר ואמר לה זאת, הן במשרד, הן בכניסה לבניין ואף בכניסה לדירה. כאמור, עדותו הייתה אמינה ולא נסתרה כלל בחקירתו הנגדית. אבקש לייחד מספר מילים לנושא שעלה בדיון זה, נושא שכבר נדרשתי אליו בעניין אחר, והוא עצם העובדה שהתובעת לא החתימה את הנתבע על המסמך בו פורטו כל פרטי הדירה. הוראות החוק ברורות: מתווך זכאי לדמי תיווך אם הוא מילא אחר הוראות סעיף 9. הוראות סעיף 9 קובעות בין היתר כי על הלקוח לחתום בכתב על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך ומקרקעין, הכוללות את כל הפרטים שנקבעו ע"י השר. תקנות המתווכים והמקרקעין קובעות שחובה לציין בין היתר אף את פרטי הנכס נשוא פעולת התיווך. בהיעדר חתימה על מסמך בו כלולים כל פרטי הנכס, לרבות מספר הבית, לא יהיה זכאי מתווך לדמי תיווך, וזאת מאחר וההסכם אין בו גמירות דעת. הוא אינו קונקלוסיבי והוא בניגוד להוראות הדין. במקרה דנן, הנתבע חתם על הסכם בו הודתה בהגינות רבה התובעת שלא החתימה אותו מראש על מלוא פרטי הנכס, ומילאה את פרטי הנכס בדיעבד. גם אם הייתי קובע שהתובעת הייתה הגורם היעיל בעסקה נשוא תיק זה, הייתי סבור שהיא לא הייתה זכאית לדמי תיווך לאור דברים אלו. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעות. אני מחייב את התובעת בהוצאות התביעה וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 7,000 ₪ + מע"מ שיחולק כדלקמן: 4,000 ₪ + מע"מ - לטובת הנתבעת. 3,000 ₪ + מע"מ - לטובת הנתבע. מסמכיםדמי תיווךתיווך