להלן פסק דין בנושא ביטול רישום משכון על דירה: פסק דין רקע ביום 2.9.03 נרשם משכון (להלן: "המשכון") לטובת המשיבה על זכויות המבקש בדירה ברחוב ענבל 26 דירה מס' 4 בפתח תקווה (להלן: "הדירה"). בתובענה שלפני עותר המבקש להצהיר כי המשכון בטל, כי תוקפו של המשכון לכל היותר חמש שנים, כי המשכון אינו מהווה בטוחה ו/או עירבון לחובותיו של אייל תשובה וכי המבקש אינו חייב למשיבה חוב בגין רכישת חומרי בניה או כל חיוב אחר. טענות המבקש בנין המגורים בו מצויה הדירה (להלן: "הבניין בפתח תקווה") נבנה באמצעות עמותה שהקים המבקש. בסמוך לשנת 2001 התקשרה העמותה עם בנו של המבקש, אייל תשובה (להלן: "אייל") בהסכם לפיו יבנה אייל תוספת של שתי דירות על גג הבניין בפתח תקווה. להבטחת התשלום עבור חומרי הבניין הדרושים לבניית התוספת לבניין בפתח תקוה הסכים המבקש לשעבד את זכויותיו בדירה לטובת המשיבה, אשר עוד קודם לכן סיפקה חומרי בניין לאייל בקשר עם בניית בניין ברחוב השלושה בבני ברק (להלן: "הבניין בבני ברק"). המבקש חתם על מסמכי המשכון מתוך אמונה כי השיעבוד נועד להבטיח את תשלום פירעון חשבון חומרי הבניין שסופקו לבניית התוספת בבניין בפתח תקווה בלבד. המבקש פרע את כל חובו למשיבה אולם זו דחתה את דרישתו למחוק את המשכון בטענה שהמשכון נועד להבטיח גם פירעון חוב בסך 140,000$ של אייל שטרם נפרע. המבקש טוען כי המשכון ניתן להבטחת חוב המבקש למשיבה ולא להבטחת חובו של אייל. למיטב ידיעת המבקש, אייל שילם את חובו למשיבה. מכל מקום, המבקש אינו מעורב בעסקיו של אייל ולא הסכים לערוב לחוב של אייל. המשכון ניתן כערובה שתוקפה 5 שנים בלבד. למרות זאת נמצא כי המשיבה ו/או מי מטעמה שינו את שטר המשכון באופן המאריך את תקופת השעבוד ל - 30 שנה. טענות המשיבה המשיבה סיפקה לאייל ולמבקש חומרי בניין לבניית הבניינים בפתח תקווה ובבני ברק בהתאם להזמנתם. משאיימה המשיבה להפסיק לספק למבקש ולאייל חומרי בניין בשל אי תשלום תמורתם, הציע המבקש ביום 21.5.02, למשכן לטובת המשיבה דירות בבעלותו ו/או בבעלות העמותה להבטחת תשלום תמורת חומרי הבניין שיסופקו לבניין בפתח תקווה ולבניין בבני ברק. בהתאם חתם המבקש על מכתב כאמור (להלן: "הסכם המישכון") והמציא הצהרה בה הודה כי הוא והעמותה חייבים למשיבה סך של 250,000$. המשיבה לא הזדרזה לרשום משכון על פי הסכם המישכון והרישום בוצע רק ביום 2.9.03 לאחר שהמבקש בקש לרשום את המשכון כדי שזכויותיו בדירה לא יעוקלו על ידי נושיו, וחתם על שטרי משכון. תוקפו של המשכון לא הוגבל וכך גם עולה מהנוסח המקורי "מעל 5 שנים" אשר נמחק בשל דרישת רשם המשכונות לשנות את נוסח שטר המשכון באופן שיירשם "משכון ל - 30 שנה". דיון א. בתצהירו מיום 23.3.08 טוען המבקש (סעיף 3): "המסמכים המצורפים לתצהיר הינם מסמכים הסטוריים, אשר בוטלו ולא נעשה בהם כל שימוש, הא-ראיה, כי לא נרשם משכון עם עריכתם". בחקירתו העיד המבקש (ש' 5 בע' 1 לפרוטוקול מיום 2.4.08): "ש. אתה ראית את המסמכים שאנחנו צרפנו לתצהיר. ת. ראיתי. ש. אתה כותב שזה מסמכים הסטוריים. נתת תצהיר תשובה וכתבת שם שהמסמכים האלה הם מסמכים הסטוריים. ת. מה זה פירוש הסטוריים? אמרתי מזוייפים. ש. אני מפנה לנספח א' ו -ב' לתצהיר המשיבה, מציגה לך את המסמכים המדוברים. לא אתה חתמת. ת. זו כתב יד שלי, נתתי אותם באמונה ואם אתם מספקים סחורה, אני נתתי כסף, בטחונות. זו חתימה שלי. אני מאשר את חתימתי וחתימת העמותה על המסמכים." נמצא כי המבקש חתם על הסכם המימוש בכוונה ליתן בידי המבקשת בטחונות לפירעון תמורת חומרי בניין שסיפקה המשיבה. ב. טענת המבקש לפיה הסכם המישכון בוטל, אינה נתמכת בראיה הראויה לאמון והיא נדחית. ג. לטענת המבקש, בהתאם להוראות תקנה 7 לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשנ"ד - 1994 (להלן: "תקנות המשכון"), נדרש לציין בשטר המשכון שמשכון נועד להבטחת חובו של אחר. משבשטר המשכון לא נרשם כי המשכון נועד להבטחת חובו של אייל, לא ניתן לייחס את המשכון לחוב של אייל. אין חולק כי המבקש הסכים לשעבד את זכויותיו בדירה להבטחת חובו למשיבה ושטר המשכון משקף הסכמה זו. לפיכך, אין בכך שהוראת תקנה 7 לתקנות המשכון ביחס לחוב של אייל למשיבה לא קויימה, כדי לפגוע בתוקף רישום המשכון. משכך, אין ללמוד מהמחדל עליו מצביע המבקש אפילו יש בו ממש, על ביטול הסכם המישכון. אשר על כן, אני דוחה את טענת המבקש וקובע כי הסכם המישכון תקף. ד. מהאמור בשטר המשכון (נספח לתובענה) ביחס לתקופת הרישום, עולה כי במקור נרשם "מעל 5 שנים" ודי בכך כדי לסתור את טענת המבקש לפיה הוגבל תוקף המשכון ל - 5 שנים. יתר על כן, מהאמור בהסכם המישכון עולה כי המבקש הסכים לשעבוד הזכויות בדירות הדירות להבטחת פירעון חוב שיווצר מאספקת חומרי בניין ש"סופקו ויסופקו בעתיד עד לתשלום מלא של כל החובות". לפיכך, אני קובע כי המבקש הסכים לשעבד את זכויותיו בדירה לטובת המשיבה ללא הגבלה בזמן. ה. במכתב ההסכמה ציין המבקש: "הנדון מישכון נכסים לצורך אספקת חומרי בנין ממר סבן יעקב חומרי בנין בע"מ כ. אזר החתום מטה בעל נכסים ברח' עינבל 26 פת' דירה 4 לצורך אספקת חומרי בנין לבנין בכתובות א. רח' שלוש השעות 30 בני ברק לבנין המוקם. ב. רח' העינבל 26 פ"ת קומה ד' שתי דירות. ..." מהאמור לעיל, עולה כי המבקש הסכים לשעבד את זכויותיו בדירה להבטחת פירעון חוב למשיבה בגין אספקת חומרי בניין גם לבניין בפתח תקווה וגם לבניין שנבנה על ידי אייל בבני ברק. לפיכך, אני דוחה את טענת המבקש לפיה המשכון לא נועד להבטחת פירעון חוב של אייל בגין חומרי בניין שסיפקה לו המשיבה לבניית הבניין בבני ברק. ו. נטל הראיה להוכחת הטענה כי החוב המובטח במשכון נפרע מוטל על המבקש. לא זו בלבד שנטל הראיה לא הורם מהראיות ניתן להסיק בבירור שהחוב טרם סולק. כך עולה מהעובדה שהמשיבה גובה את דמי השכירות מנכס שבבעלות אייל (סעיף 15 לסיכומי המבקש), וכך עולה מדברי המבקש במכתבו לבית הדין לענייני ממונות בראשות הרב ערוסי מיום 31.12.06 (מוצג 2). הטענה כי החוב המובטח במשכון נפרע, נדחית. ז. מחקירת עורך דין גיא פכר עולה כי בעת רישום המשכון ולאחר חתימת המבקש שינה עו"ד גיא פכר את נוסח שטר המשכון באופן שנכתב: "30 שנים" במקום: "מעל 5 שנים" מבלי לבקש את הסכמת המבקש (ש' 16 - 23 בע' 8 לפרוטוקול מיום 2.4.08). על פי הסכם המישכון, מכוחו נרשם שטר המשכון, הסכים המבקש לשעבד את זכויותיו בדירה לטובת המשיבה "עד לתשלום מלא של כל החובות". משכך ונוכח האמור בסעיף ד שלעיל ביחס לתקופת השעבוד, אין בשינוי נוסח שטר המשכון כדי לשנות מזכויות ו/או חובות הצדדים להסכם המישכון. סוף דבר אני דוחה את התובענה. המבקש ישלם למשיבה את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 20,000₪ בצירוף מע"מ כחוק. משכוןמקרקעין