שאלת הסיבה לנזק בביטוח רכוש

השאלה העיקרית העומדת לדיון הינה סיבת קרות הנזק: האם אכן הכשל במתקן הפרטי של המבוטחת הוא אשר גרם להפרעות בקו החשמל, וזאת כטענת הנתבעת, או שמא הפגיעה במתקנים הפרטיים אירעה עקב נחשול מתח שהגיע מקו החשמל של הנתבעת, כטענת התובעת. להלן פסק דין בשאלת הסיבה לנזק בביטוח רכוש: פסק דין הצדדים לתביעה והעובדות העומדות בבסיסה: 1. התובעת הינה חברת ביטוח אשר ביטחה בזמנים הרלוונטיים לאירועים המפורטים לתביעה זו את חברת "סנפרוסט בע"מ" (להלן: "המבוטחת"). בבעלות המבוטחת מפעל השוכן במגדל העמק, אשר החשמל למתקני המפעל מוזן ומסופק על ידי הנתבעת, באמצעות קו הנקרא "יפעת". אין מחלוקת כי מתקני החשמל המותקנים בחצרי המפעל הינם מתקנים פרטיים של המבוטחת, הנמצאים באחריותה ומתוחזקים על ידה באמצעות חברת "אלקו" (להלן: "אלקו"). 2. ביום 25.6.02 בשעות הבוקר ובסמוך לכך, קפץ מפסק הזרם דל השמן (להלן: "המזד"ש") במפעל המבוטחת. החשמלאי הראשי של המבוטחת, מר שרון עובדיה (להלן: "עובדיה") ערך בדיקה, ביחד עם נציג חברת "אלקו" האחראית כאמור על תחזוק מערכת המתח הגבוה במפעל המבוטחת, ואלה מצאו כי פיוז A63 של שנאי 3 החליק מהמחזיקים. הפיוז הוחזר למקומו (להלן: "האירוע הראשון"). 3. ביום 26.6.02 בשעה 11:30 או בסמוך לכך חלה הפסקת חשמל במפעל, ולטענת עובדיה במקרה זה יצא עשן מהמזד"ש. או אז זומן גם נציג הנתבעת למקום. בבדיקה התברר כי שנאי המתח של ההגנה הווטמטרית אינם תקינים והוחלט לנתק את שנאי המתח ולהחזיר את החשמל (להלן: "האירוע השני"). 4. לאחר כשעה קפץ שוב המזד"ש ונציג חברת "אלקו" הבחין שאחד ממגיני הברק פרוץ ואינו תקין. או אז נערכה התייעצות בין נציגי המבוטחת, "אלקו" והנתבעת והוחלט לנתק את מגיני הברק. לאחר שמגיני הברק נותקו החשמל הוחזר והמערכת תפקדה. 5. בעקבות אירועים אלו הורו נציגי הנתבעת למבוטחת לפעול להחלפה של שנאי המתח ומגיני הברק ואלו אכן הוחלפו ביום 5.7.02, כאשר ביום 8.7.02 נעשה כּיול המכשירים ומדידות. טענות התובעת: 6. בהתאם לפוליסת ביטוח "אש", אשר צורפה כנספח א' לכתב התביעה, שילמה התובעת למבוטחת את הנזקים אשר נגרמו למבוטחת כתוצאה מהאירועים המפורטים לעיל. הנזקים פורטו בחוות דעתו של השמאי דן ארבל אשר צורפה כנספח בכתב התביעה. סך הכל שילמה התובעת למבוטחתה סך של 76,939 ₪ (סכום הנזק בניכויי ההשתתפות העצמית) סכום זה ביחד עם שכר טרחת השמאי (3,138 ₪) ושכר טרחת מהנדס החשמל מר סלוצקי (להלן: "סלוצקי", סך של 2,867 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית הוא הנתבע במסגרת התביעה שבפני. 7. לטענת התובעת רשאית היא לתבוע סכום זה מהנתבעת, כמזיקה, מכוח סעיף 62 (א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981. לשיטתה, בדיקות שנערכו על ידי מומחים מטעמה, וביניהם סלוצקי, העלו כי אירוע הנזק נשוא התובענה נגרם כתוצאה מנחשול מתח יתר ברשת ההזנה של הנתבעת אשר גרם לגל "הלם" במִסדר המתח הגבוה במפעל המבוטחת, תוך פגיעה במשני המתח, מגיני הברק ובמזד"ש. 8. התובעת טוענת כי על פי סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], היות ואין למבוטחת כל ידיעה או יכולת לדעת מהן הסיבות שגרמו לנזק, והיות והנזק נגרם מנכס שלנתבעת הייתה שליטה מלאה עליו, נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת ועליה לשכנע את ביהמ"ש כי לא התרשלה במקרה הנדון. 9. לתמיכה בטענותיה צירפה התובעת את תצהירו של עובדיה (ת/3), את חוות דעתו של סלוצקי (ת/2) ואת תצהירה של הגברת ג'ינה שוורץ, עובדת במחלקת שיבוב של התובעת (ת/1). יצוין כי לאחר שלב שמיעת ההוכחות ובטרם הוגשו הסיכומים ביקשה התובעת להגיש ראיות הזמה הכוללות את חשבוניות חברת "אלקו" הנוגעות לתקופה מיום 28.5.00 ועד ליום 31.12.04. בהחלטתי מיום 27.3.07 לא התרתי את צירוף הראיות הללו, מהטעמים המפורטים שם. טענות הנתבעת: 10. הנתבעת טוענת כי אירוע הנזק נשוא התובענה נגרם כתוצאה מתקלה במתקן החשמל הפרטי של מפעל המבוטחת. לטענת הנתבעת תקלות אלה הן שגרמו להפסקות החשמל בקו החשמל ולא להיפך קרי, שהפסקות החשמל הן שגרמו לתקלות. יצוין כי מסיבה זו הוכתר תיק זה בכותרת "הביצה והתרנגולת", וזו אכן לב ליבה של המחלוקת - מה קדם למה - התקלות במערכת החשמל הפרטית של המבוטחת או ההפרעות בזרם החשמל של הנתבעת. 11. הנתבעת טוענת כי אין מקום להפוך את נטל הראיה במקרה הנדון. לטענתה אין לה כל ידיעה לגבי הסיבות לקרות הנזק אשר אירע כאמור לשיטתה במתקן הפרטי של המבוטחת. כמו כן טוענת הנתבעת כי לא מתקיימים יתר התנאים הנקובים בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. 12. לתמיכה בטענותיה הגישה הנתבעת את חוות דעתו של מר ולדימיר לוין (להלן: "לוין", הוגש וסומן נ/1) ואת תצהירו של מר גדעון יחיא (להלן : "יחיא"), עובד הנתבעת, אשר ביקר במפעל המבוטחת לאחר האירוע השני (נ/2). עדים אלו, כמו גם עדי התובעת, נחקרו על תצהיריהם ומטעם הצדדים הוגשו סיכומים בכתב. השאלות הדורשות הכרעה: 13. השאלה העיקרית העומדת לדיון הינה סיבת קרות הנזק: האם אכן הכשל במתקן הפרטי של המבוטחת הוא אשר גרם להפרעות בקו החשמל, וזאת כטענת הנתבעת, או שמא הפגיעה במתקנים הפרטיים אירעה עקב נחשול מתח שהגיע מקו החשמל של הנתבעת, כטענת התובעת. 14. עוד יש להידרש לשאלת נטל ההוכחה, ובמידת הצורך, לשאלת גובה הנזק. אדון בשאלות אלה, לאו דווקא בסדר המפורט לעיל. שאלת נטל ההוכחה: 15. במקרה הנדון אין מחלוקת שהנזק התגלה בחלקי המתקן הפרטי השייך למבוטחת: כך נפגעו מגיני הברק ונמצאו שרופים (ראה התמונות אשר צורפו לחוות דעת סלוצקי ת/2), כך פרץ עשן מהמזד"ש הראשי השייך כאמור למבוטחת. אמור מעתה - האש פרצה ממתקנים השייכים למבוטחת ולכן אין תחולה לאמור בכלל 38 לפקודת הנזיקין. 16. הוא הדין לעניין סעיף 41 לפקודת הנזיקין. הפעלת סעיף זה דורשת קיומם של שלושה תנאים מצטברים, אשר הנטל להוכיח את קיומם מוטל על התובע: אי ידיעה בדבר הסיבות אשר הובילו לנזק; נזק שנגרם מנכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; מאזן ההסתברויות לעניין קרות הנזק, הנוטה לחובת הנתבע, ראה בעניין זה ע"א 241/89 ישראליפט (שרותים) תשל"ג בע"מ נ' רחל הינדלי, פד"י מ"ט (1) 45, בעמ' 75, 79. 17. במקרה הנדון סבורני כי לא התקיים ולו תנאי אחד מהנקובים בסעיף 41 הנ"ל: לנתבעת אין כל עדיפות במידע לגבי הסיבות לקרות הנזק, הנזק ארע כאמור במתקן הפרטי של המבוטחת, המתוחזק על ידי אלקו מטעמה; לא הייתה לנתבעת שליטה על המתקן ממנו פרצה האש, גם לא על פי המבחנים המרחיבים שנקבעו בפס"ד ישראליפט הנזכר לעיל; "מאזן ההסתברויות" אינו נוטה בהכרח לחובתה של הנתבעת במקרה הנדון. לפיכך, נטל ההוכחה נותר על כתפי התובעת, ועליה לשכנע את ביהמ"ש, על פי מאזן ההסתברויות הנוהג במשפט האזרחי, כי גרסתה עדיפה על פני גרסת הנתבעת. האומנם? שאלת מקור הנזק: 18. אקדים את המאוחר. לא מצאתי מקום להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת, ושתי הגרסאות נותרו עמומות. מצאתי סדקים ובקיעים בכל אחת מן הגרסאות, כשבכל גרסה נותרת וצפה שאלה אחרת בלתי פתורה. המומחים מטעם הצדדים לא הצליחו להביאני לידי קביעת ממצאים חד-משמעיים. כל אחד מהתרחישים אשר הובאו על ידי הצדדים נראה בעיני סביר באותה מידה, ובמקרה כזה דין התביעה להידחות. להלן אפרט קביעתי זו. האם אכן נחשול מתח שמקורו בנתבעת הוא שהביא לפגיעה במתקנים של המבוטחת? 19. השאלה שבכותרת הינה כאמור גרסת התובעת. כדי לקבלה, היה על ביהמ"ש להשתכנע כי אכן אירע נחשול מתח באספקת הזרם של הנתבעת והוא שגרם לפגיעה במתקנים, שעד לאותו מועד היו תקינים. 20. מהראיות עולה שאין כל רישום בנושא נחשולי מתח, וזאת למרות עדותו של יחיא בעמוד 44 שורה 4. כל שיש בנמצא הוא דיווח על הפרעות בקו "יפעת", ראה נספח ב' לנ/1. ממסמך זה עולה כי אכן היו הפרעות בקו גם בעת האירוע הראשון וגם בעת האירוע השני, והמועדים בהם חלו ההפרעות מתיישבים עם עדותו של עובדיה בנוגע לזמני התקלות שהתגלו אצל המבוטחת (ראה סעיפי 2-7 לת/3). 21. הרישום בדבר ההפסקות בקו "יפעת" אינו מקדם אותנו בפיצוח השאלה שבמחלוקת: כאמור, אין מחלוקת שהפסקות חשמל אכן אירעו, השאלה היא אם אלה התרחשו כתוצאה מהתקלות במתקן הפרטי של המבוטחת או להיפך (לכן הערתה של ב"כ התובעת בסיכומיה לעניין "המקריות המופלאה" של המועדים (סעיף 1ה' לסיכומים) - אינה ברורה; בין אם גרסת התובעת היא הנכונה, בין אם גרסת הנתבעת היא הנכונה, סמיכות מועדים חייבת להיות). 22. כך נותרים אנו ללא תיעוד בדבר קיום נחשול מתח. סלוצקי ביקש ללמוד על קיומו של נחשול שכזה לנוכח המצב של מגיני הברק. סלוצקי הסביר בחקירתו שבדיקתו העלתה שמגן הברק נפרץ חיצונית (עמ' 12 שורות 15-19), וזאת להבדיל מפריצה פנימית, ודבר זה מעיד לטענתו על קיומו של נחשול המתח שפגע חיצונית במגן הברק. 23. לא מצאתי מקום להסתפק בעדותו זו של סלוצקי כדי לבסס את הממצא שנחשול מתח שמקורו בנתבעת הוא שפגע במגן הברק. ראשית יש לזכור כי סלוצקי ביקר במפעל המבוטחת רק ביום 9.7.02, דהיינו לאחר שבוצעו החלפת הציוד והכּיול, ומסקנתו מתבססת על בחינת הציוד המפורק. שנית, אם סלוצקי ראה מקום להדגיש ולחדד את ממצא הפריצה החיצונית בעת עדותו בעל פה, מדוע הוא לא מצא נכון לעשות כן בחוות דעתו, אשר בה אין כל זכר לממצא זה? 24. זאת ועוד, לוין התייחס בעדותו לדברים אשר נאמרו על ידי סלוצקי ושלל אותם. לוין טען בעדותו כי סימני הפריצה יכולים להיות בכל מקום (עמ' 33 שורות 1-2), וסיפק מספר הסברים אפשריים לפריצה (עמ' 37 שורות 18-22). 25. לא זו אף זו, התרשמתי כי חוות הדעת שנִתנה על ידי סלוצקי לא התבססה על חקירות ובדיקות מעמיקות כי אם על סמך התרשמות מקצועית בלבד, תוך העדפת תרחיש אפשרי אחד על פני מספר תרחישים אפשריים. סלוצקי כלל לא התייחס לאותם תרחישים אפשריים נוספים - לא העלה אותם ולא שלל אותם. בנוסף, הודה סלוצקי כי נתפס לכלל טעות בשרטוטיו, אותם תיקן בתחילת עדותו (עמ' 9 שורות 10-12); סלוצקי הודה שלא ברר מתי נעשה טיפול בלוחות החשמל אצל המבוטחת (עמ' 14 שורה 17); סלוצקי הודה שלא דיבר כלל עם מי מאנשי "אלקו" לגבי נושא סיבת הנזק וסיבת האירוע (עמ' 14 שורה 23), הגם שאנשי "אלקו" הם שתחזקו את מערכת החשמל אצל המבוטחת באופן שוטף (עדות עובדיה בעמ' 20 שורה 11) והם שביקרו במפעל המבוטחת, הן לאחר האירוע הראשון והן לאחר האירוע השני (עדות עובדיה עמ' 20 שורה 19, עמ' 21 שורה 15). 26. זה המקום לתמוה על החלטתה של התובעת שלא להביא לעדות מי מאנשי "אלקו", כמו גם לא להציג כל מסמך ו/או פרוטוקול בדיקה מאלו שנעשו בזמן אמת בעת הטיפול באירוע הראשון והשני. עובדיה בעדותו נקב בשם הטכנאי מ"אלקו" שהגיע ביום 25.6.02 (אמנון חן, עמ' 20 שורה 25). עובדיה העיד כי בעת האירוע הראשון הבדיקות שנעשו על ידי "אלקו" היו גם חזותיות וגם פנימיות (עמ' 21 שורה 4). 27. יתרה מזאת, עובדיה העיד: "אחרי שהחזרנו חשמל ב-25.6 התייעצנו עם רמי בן-צבי והוחלט להזמין ניידת בדיקה של "אלקו". סלוצקי בעדותו נשאל והשיב כי הזמנת בדיקת מעבדה אינה עניין שבשגרה: "אם לא הייתי רואה דברים מיוחדים אני לא מזמין מעבדה. אלא דברים שגרתיים, לא מזמינים מעבדה כל קפיצת פיוז" (עמ' 13 שורות 24-25). אם בכל זאת החליטו נציגי "אלקו", בהתייעצות עם אנשי המבוטחת, לזמן בדיקת מעבדה במקרה הנדון, וזאת עוד בטרם אירע הנזק, היה מקום להביאם לעדות על מנת להבהיר לביהמ"ש מה היו הממצאים שראו בשטח בזמן אמת וכיצד בחרו להתמודד עם ממצאים אלו. 28. התובעת בחרה אם כן שלא להביא ראיות מטעם "אלקו" בעניין הטיפול באירועים בזמן אמת. התובעת בחרה גם שלא להביא ראיות לגבי דרך טיפול "אלקו" במערכת החשמל הפרטית באופן שוטף. אמנם התובעת ביקשה לצרף ראיות נוספות, ללא הגשת תצהיר מטעם נציג "אלקו", כאשר ראיות אלה כללו חשבוניות בלבד. לא התרתי את צירופן של ראיות אלה וכפי שציינתי בהחלטתי מיום 27.3.07, ספק אם די בחשבוניות אלה כדי להבין את מהות הטיפול במערכת, כאשר לנתבעת לא נִתנה כל זכות לחקור נציג מטעם "אלקו". במצב דברים זה, חסרונן של הראיות המצוינות לעיל, אם לגבי הטיפול בתקלות בזמן אמת, אם לעניין הטיפול השוטף במתקן החשמל, מקימות את החזקה שראיות אלה היו פועלות לרעת התובעת, וראה בעניין זה ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) נ' טלקאר, פד"י מ"ד (4) עמ' 595. 29. בנוסף למצוין לעיל, מצאתי ממש בטענות הנתבעת עליהן אעמוד להלן, טענות שיש בהן כדי להפחית מסבירות התרחיש אשר הועלה על ידי התובעת. ראשית, טענה הנתבעת כי אם אכן היה נחשול מתח בקו "יפעת", מן הסתם היו נפגעים צרכנים נוספים, ולא כך היא, למרות הנטען בסעיף 2ב' לסיכומי התובעת (עדות יחיא בעמ' 44 שורה 9, עמ' 33 שורה 3-8). שנית, הנתבעת הסבירה את תפקידו של מגן הברק (לוין בעמ' 32 שורות 7-8, יחיא בעמ' 43 שורות 21-22), ותמהה כיצד מגן ברק תקין האמור לעמוד בפני מתח גבוה מאות מונים (של ברק), אינו עומד בפני נחשול מתח. שלישית, ציינו העדים מטעם הנתבעת כי עם ניתוק מפעל המבוטחת מקו החשמל והסרת המפגע (עקיפת מגיני הברק הפגועים), פסקו התקלות (יחיא בעמ' 42 שורה 8, לוין בעמ' 31 שורה 18). 30. גם בהתנהגות המבוטחת בזמן אמת ניתן למצוא חיזוק לכך שהמבוטחת עצמה ראתה את המקור לנזק במתקניה היא ולא במתקני הנתבעת. עובדיה, כשנשאל אם הוא יודע מה המקור לתקלה השיב "לא" (עמ' 23 שורה 1). סלוצקי בעדותו אישר כי תחילה לא בא כלל לחוות דעה בנושא מקור הנזק (עמ' 12 שורה 5), והוא נכנס לתמונה רק כאשר הסתבר שהנזק גבוה משיעור ההשתתפות העצמית ויש מקום להפעיל את חברת הביטוח (עמ' 13 שורות 1-7). שוב אזכיר כי הפניות הראשונות מצד המבוטחת היו לנציגי "אלקו" ונציגי הנתבעת נקראו רק כדי לנתק את אספקת החשמל למפעל. 31. התובעת ניסתה להסתמך על מקרים אחרים בהם הטיל ביהמ"ש את האחריות לפיצוי בשל נחשולי מתח גבוה על הנתבעת. אין הנדון דומה לראיה. מרבית הפסיקה אשר צורפה על ידי התובעת לסיכומיה הינה פסיקת בתי משפט לתביעות קטנות, המתייחסת לאירועים בהם נפגעו מכשירי חשמל קטנים ביתיים, דוגמת מחשב או טלוויזיה. לוין התייחס בעדותו להבדלים בין מכשירים אלו לבין המתקן הנפגע במקרה שלפנינו (עמ' 28 שורות 6-9), ואכן אין להחיל גזרה שווה. בנוסף, באותם מקרים לא הייתה כל תקלה במכשירים והוכח בפני ביהמ"ש כי היו הפסקות חשמל יזומות על ידי חברת החשמל (ראה למשל תיק אזרחי 154096/02 פולק נ' חברת חשמל אשר צורף לסיכומי התובעת), לא זה המקרה לפנינו. 32. ולסיום פרק זה, ברצוני להתייחס לטענת הנתבעת בסיכומיה (סעיף 5.1) ולפיה נחשול המתח הגיע ממפעל המבוטחת והוא שגרם לנזק, בעוד שמגיני הברק של הנתבעת פעלו כראוי ו"הצילו" את יתר הצרכנים המחוברים לאותו קו (ראה עדות עובדיה עמ' 23 שורות 3-8). אכן יש ממש בטענה, שאם הגיע נחשול מתח שמקורו בנתבעת, לכאורה אמור היה נחשול זה לפגוע גם במגיני הברק המצויים על מתקני הנתבעת, ולא כך היא, שהרי אלה נותרו תקינים ומתפקדים והמבוטחת ביקשה ל"הסתמך" עליהם. עובדה זו יש בה כדי לתמוך בגרסת הנתבעת וללמד שמגיני הברק של התובעת לא היו תקינים, עם כי אעיר שהיה מקום לפרט טענה זו בכתב הטענות ובתצהירים מטעם הנתבעת. האם הנזק אירע עקב כשל בלוח החשמל הפרטי של מפעל המבוטחת? 33. בשאלה שבכותרת אציין כי גרסת הנתבעת באשר לסיבת הנזק אינה סדורה. אמנם לאורך כל הדרך טענה הנתבעת כי הנזק נוצר עקב כשל במתקן הפרטי של המבוטחת (ראה סעיף 9 לכתב ההגנה, סעיף 8 לנ/1, סעיף 6 לנ/2). 34. עם זאת, מתצהירי הנתבעת עולה הרושם שהנתבעת מיחסת את הנזק להיות ציוד המבוטחת מיושן ולא תקין (סעיף ב' בפרק הכללי של נ/1, סעיף 11 לנ/1), וכך אומר לוין בתצהירו: "באשר לטענת התובעת כי הפסקות החשמל נבעו מבעיות מתח יתר, הרי שטענה זו אינה נכונה כלל ועיקר. מגן הברק, אשר הותקן על ידי התובעת ו/או מי מטעמה, לא היה תקין והוא זה שגרם נזק, הן למתקן של מפעל התובעת והן לרשת חברת החשמל" (סעיף 9 לנ/1). 35. לעומת זאת בסיכומים קובעת הנתבעת, בפתח דבר "להלן תראה הנתבעת, במסגרת סיכומים אלו, מפורשות ונחרצות, כי לא היא אשר גרמה לנחשול המתח הגבוה שהזיק למערכת החשמל של המבוטחת, כי אם מערכת החשמל של המבוטחת עצמה, היא זו שיצרה את נחשול המתח הגבוה ובכך גרמה לנזקים". 36. ייתכן כי מדובר בסמנטיקה בלבד, ומן הסתם תפנה הנתבעת לדבריו של לוין בעדותו בעמ' 28 שורה 5, מהם עולה ש-70% מכלל נחשולי המתח מקורם בצרכן הפרטי. עם זאת סבורתני כי היה מקום לחדד את עמדת הנתבעת, כפי שנעשה הדבר רק בסיכומים. 37. כמו כן סבורתני כי הנתבעת לא הבהירה את מהות התקלה במתקנים הפרטיים של התובעת אשר גרמה לטענתה לנזק. לוין הודה (עמ' 30 שורה 22) כי לא בדק את מגן הברק, לא בדק את רמת השמן במזד"ש, לא בדק את רמת התחזוקה של לוח החשמל. לטענתו הדבר אינו בסמכותו, שהרי מדובר במתקן פרטי (עמ' 31 שורה 4). מקבלת אני את הסבריו של לוין כי המתקן אינו באחריות חברת חשמל, אולם כאשר אירע נזק ועלתה טענה כי ציוד המבוטחת לא היה תקין והוא שגרם לנזק, היה מקום לבצע בדיקות מעמיקות יותר בנוגע לציוד הבלתי תקין לכאורה. 38. בנוסף גם הסבר הנתבעת לגבי נזק שאירע למספר מתקנים לא היה יצוק בסלע. לוין נשאל על עניין זה בחקירתו, והשיב כי אם נשרפו מתקנים נוספים אז גם בהם הייתה תקלה (עמ' 33 שורה 14). לא הובאו ראיות לעניין היותם של המתקנים הנוספים פגומים. לא זו אף זו, גם בעניין זה בחרה הנתבעת להרחיב את הסבריה דווקא בסיכומים ("הנזק נגרם בחמישה התקני חשמל, המצויים כאמור בתוך מתקן חשמל אחד!" סעיף 27 לסיכומים). ניתן היה לצפות שהסבר זה ינתן על ידי מומחה הנתבעת במסגרת חוות דעתו, ולא ינתן על ידי בא כוח הנתבעת במסגרת הסיכומים. מסקנתי מן המקובץ: 39. למרות האמור לעיל בנוגע לנקודות התורפה שבגרסת הנתבעת, לא מצאתי מקום להעדיף כאמור את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת. נטל ההוכחה מוטל כאמור על התובעת. העובדה כי אירע נזק שמקורו במערכת החשמל, לא די בה כדי לחייב בנזקים את חברת החשמל. לא קיימת כל חזקה שבדין שאם קורה נזק, ואין כל סיבה ברורה אחרת נראית לעין, אזי יש להפנות את החיצים לחברת החשמל. יש לבחון כל מקרה לגופו. "נחשול מתח" אינה מילת קסם להגשת החשבון לחברת החשמל. במקרה שלפנינו גם נציג המבוטחת הודה כי אינו יודע מהי הסיבה לנזק, ולא בהכרח מאחורי כל נזק עומד מעוול, ראה בעניין זה ע"א 4152/03 ענדאליב נגיב חסונה ואח' נ' בית החולים ביקור חולים, פד"י נ"ט (4), 727 בעמ' 731. זו התרשמותי במקרה הנדון, ובכל מקרה איני יכולה לבסס את אחריותה של חברת החשמל על סמך הראיות שהונחו בפני, ולכן דין התביעה להידחות. שאלת הנזק: 40. לאור המסקנה אליה הגעתי, אין מקום לדון בשאלת הנזק. בעניין זה רק אציין כי לכתב תביעתה צירפה התובעת את חוות דעתו של השמאי מר דן ארבל. משום מה חוות דעת זו לא צורפה במסגרת התצהירים, והתובעת הסתפקה בחוות דעתו של מהנדס החשמל סלוצקי גם לביסוס שאלת הנזק. 41. במהלך חקירתו של סלוצקי התברר שבחוות הדעת של סלוצקי אשר הוגשה לביהמ"ש, כמו גם בעותק של הנתבעת, לא כלולה הערכה מספרית אשר נזכרה בת/2. בהחלטתי מיום 4.7.06 ציינתי כי מדובר במחדל (עמ' 11 שורות 15-16). 42. הצדדים סיכמו על דרך דיונית לברר את עניין הנזק, בין השאר על ידי הפניית שאלות הבהרה למומחה סלוצקי, וזאת מבלי לגרוע בטענות הנתבעת בעניין זה. מהתשובות שנִתנו לשאלות ההבהרה הסתבר כי מומחה זה אכן אינו שמאי, וסלוצקי למעשה הסתמך על חוות הדעת של ארבל. במקרה זה היה מקום ליתן את העדות מפי הגבורה, דהיינו היה על התובעת להגיש את חוות הדעת השמאית באמצעות עורכה. 43. עם זאת, הנתבעת לא הביאה חוות דעת נגדית ולא הצליחה להפריך את הנתונים הכלולים בחוות הדעת של סלוצקי/ארבל ולכן איני סוברת כי היה מקום לדחות את התביעה אך בשל אי הוכחת הנזק. סוף דבר: 45. התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. ביטוח רכוש