פריצה לבית - ביטוח

פסק דין 1. התובע, המתגורר בגן יבנה, ביטח את ביתו אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח "מושלם לדירה" לתקופה מיום 11.7.04 ועד ליום 30.6.05. 2. לטענת התובע, בין ערב ראש השנה, שחל ביום 15.9.04 לבין 18.9.04, ארעה פריצה לבית, שמהלכה נגנבו מן הבית פריטים שונים, אשר שווים (להבדיל מעצם גניבתם) אינו שנוי במחלוקת ועומד על סך 71,800 ₪. 3. הנתבעת כפרה בתביעה וטענותיה החילופיות, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב הגנתה, הן כדלקמן: -אירוע הפריצה בוים ו/או נגרם במתכוון ובזדון על ידי המבוטח או מי מבני ביתו או מבני משפחתו והכול בהכוונתו ובידיעתו של התובע, מתוך מטרה להוציא במרמה כספים מן הביטוח. -התובע הפר את חובותיו לפי חוק חוזה הביטוח ו/או פוליסת הביטוח בכך שהכשיל את בירור התביעה או מסר מידע כוזב , ולא העביר את כל המסמכים הנדרשים לצורך בירור התביעה. -כי התובע הפר את תנאי המיגון בפוליסה. 4. הלכה היא, כי נטל השכנוע להראות כי מקרה שאירע נכנס לתנאי השיפוי שבפוליסת ביטוח מוטל על התובע-המבוטח, ואילו הנטל להראות כי התקיים אחד מהחריגים לחבות המשחרר את חברת הביטוח מאחריות, מוטל על הנתבע-המבטח, במקרה בו עמד המבוטח בנטל המוטל עליו [ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בעמ"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (5.10.06)]. ובכלל זה, על הנתבעת מוטל נטל השכנוע כי מקרה הביטוח נגרם במתכוון על ידי התובע, או כי התובע היה מעורב במקרה הביטוח. 5. עדי התביעה היו התובע ואחיו, מר אושרי ג'רבי (להלן - "אושרי"). מתצהיריהם, שהצטיינו בלאקוניות רבה, מצטיירת לכאורה, התמונה הבאה: התובע עמד לנסוע לאומן ולבלות שם את חג ראש השנה שחל ב- 15.9.04 ואילו אשת התובע וילדיהם התעתדו לבלות את החג בבית אימו של התובע בתל אביב. הואיל ובני המשפחה היו אמורים להיות רחוקים מן הבית במהלך החג, הרי שטרם נסיעתו, התקשר התובע אל מי שהתקין אצלו את מערכת האזעקה, והלה הסביר לו כיצד לתכנת את המערכת, כך שההתקשרות ממנה תהיה לחברו של התובע הגר בקרבת מקום, פיני אלגרבלי. התובע אכן נסע לאומן, ואחיו של התובע הגיע לגן יבנה והסיע את אשת התובע וילדיהם לתל אביב. בערב החג, התקשר התובע לאשתו ומהשיחה עלה כי היא שכחה להפעיל את האזעקה. לפיכך, התבקש אחיו של התובע, אושרי, לנסוע לאחר ארוחת החג לגן יבנה, ולהפעיל את מערכת האזעקה. אשת התובע מסרה לו את קוד ההפעלה של המערכת. בסביבות השעה 22:00 לערך, הגיע אושרי לבית בגן יבנה, נכנס לבית, הפעיל את מערכת האזעקה וחזר לתל אביב. בתום החג ביום 19.9.04 בבוקר, שב התובע מאומן. הוא אסף את אשתו וילדיו מבית אמו בתל אביב ונסע עמם לביתם בגן יבנה, וכשהגיע לבית בשעות הצהריים התגלה כי הבית נפרץ: תריס הסלון הורם עד הסוף והוחזק על ידי קרש, והחלון היה פתוח והוילון התנופף ברוח. בבית שרר אי סדר, מגירות פתוחות, כסאות הפוכים, ונמצא כי נגנבו פרטי רכוש שונים. 6. המחלוקת המרכזית היא, האם עובר לאירוע הפריצה הנטען, הופעלו כל אמצעי המיגון הנדרשים על פי הפוליסה, ולייתר דיוק - האם נדרכה מערכת האזעקה. הנתבעת טוענת כי בגרסת התובעים, כפי שהובאה בתמצית רבה בתצהירי התובע ואושרי, התגלעו בקיעים ופרכות במהלך החקירה הנגדית, שיש בהם כדי להשמיט את הבסיס תחת גרסת התביעה, כי מערכת האזעקה הופעלה. ואכן, עדותו של אושרי הייתה פתלתלה, לעיתים מתחמקת או מתחכמת, וזכרונו לא עמד לו בקשר לפרטים שונים הקשורים לסיפור המעשה: כך למשל, בתצהירו מציין אושרי כי מרגלית, אשת התובע, נתנה לו את קוד ההפעלה של האזעקה על פתק (סעיף 4 לתצהיר). בחקירתו הנגדית חזר ושנה כי מרגלית היא זו שרשמה במו ידיה על פתק את קוד ההפעלה של האזעקה ( עמ' 5 שו' 26, עמ' 6 שו' 8). אושרי נחקר בזמנו ארוכות על ידי חוקר מטעם חברת הביטוח. לחוקר מסר כי מרגלית רשמה את קוד האזעקה בטלפון הנייד שלו (נ/4). את הסתירה הזו תרץ אושרי בכך, שהוא אכן קבל פתק ממרגלית ואז הזין את הקוד לטלפון הנייד שלו (עמ' 8 שו' 23). סתירה זו בין הגרסאות אינה מהותית, וניתן ליישבה לאור פרק הזמן שחלף מאז האירוע ועד למועד עדותו. אושרי גם לא זכר באיזה רכב הסיע את מרגלית וילדיה לתל אביב, אם ברכבו של התובע מסוג מגנום, או ברכבו הפרטי מסוג הונדה. הוא לא זכר איזה רכב היה למרגלית, אם היה לה רישיון נהיגה באותה עת, וכמה ילדים היו לתובע במועד האירוע. אך גם פרטים אלו שוליים, בלתי רלבנטיים לנושאים שבמחלוקת, ואין בהם כדי לבסס מסקנה בדוקה באשר לאמינות גרסתו של אושרי, בנושאים הרלבנטיים לדיון. אושרי היה באותה עת צעיר בן 20 שנה, אך טבעי שמידת המעורבות שלו בחיי אחיו הנשוי הייתה קטנה, ועוד יש לציין כי אושרי עבר תאונת דרכים קשה שפגעה לטענתו גם בזיכרונו. 7. פרכה מהותית יותר בגרסתו של אושרי מתייחסת לאופן שבו הפעיל את מערכת האזעקה. לית מאן דפליג, כי למערכת האזעקה שהותקנה בביתו של התובע היו 2 רכיבים: מקודד הפעלה דיגטלי עם לחצנים להפעלת מערכת האזעקה, אשר היה מותקן מצד ימין של דלת הכניסה לבית, ליד מפסקי החשמל (להלן - "המקודד"), ולוח בקרה המותקן בתוך קופסת מתכת שהייתה סגורה בברגים ומותקנת ממול לדלת הכניסה, בפינת האוכל (להלן - "קופסת הבקרה"). בתצהירו מציין אושרי כך: "נכנסתי הביתה, הגעתי לקופסת הבקרה עם הלחצנים, לחצתי את הקוד, שמעתי את הצפצוף שהוא כמו ספירה לאחור שאתה צריך למהר ולצאת, נעלתי את הדלת, יצאתי דרך השער של החצר ונסעתי חזרה". בהודעה שמסר לחוקר מטעם חברת הביטוח, מופיעה גרסה שונה. לחוקר הביטוח מסר אושרי, כי כדי להפעיל את האזעקה, ניגש לקופסת הבקרה שליד המטבח בפינת האוכל. הוא פתח ביד את הבורג הסוגר את קופסת הפח, הקיש את הקוד על המקשים שבקופסא, סגר את קופסת הפח ואת הבורג, נעל את הדלת וחזר לתל אביב. לכאורה, מהודעתו לחוקר עולה כאילו הפעיל את קוד האזעקה במקודד שהיה בתוך קופסת הבקרה, לאחר שפתח את הבורג הסוגר אותה כדי להפעילה, ולא באמצעות לוח הלחצנים הממוקם בכניסה לבית. מהלך הפעלה כזה שתואר בהודעתו לחוקר (נ/4) אינו אפשרי, ואכן בחקירתו הנגדית בבית המשפט מסביר אושרי, כי כאשר נכנס לבית החשוך, הדליק את אור ולא שם לב כי ליד מפסקי החשמל מצויה קופסת המקודד. הוא ניגש לקופסת הבקרה המוצבת בפינת האוכל, מול דלת הכניסה, פתח את הבורג הסוגר אותה כי סבר שהלחצנים מצויים בתוך הקופסא. כאשר לא מצא את הלחצנים בקופסא, סגר אותה וחיפש את הלחצנים. הוא מצא אותם ליד הדלת, לחץ את הקוד ולאחר ששמע את הצפצופים, נעל את הדלת ויצא לדרכו חזרה. אושרי הסביר את הטעות כביכול שנפלה בהודעה שמסר לחוקר הביטוח בבלבול כתוצאה מן החקירה: "הוא בלבל אותי נורא. אבל עובדה שהאזעקה בסופו של דבר הופעלה, אז מה זה משנה"? (עמ' 6 שו' 28). וכשנשאל מדוע לא ציין בתצהירו את המהלך של פתיחת וסגירת קופסת הבקרה, לא היה בפיו הסבר: "אין לי שום הסבר, אני יודע שהלכתי להפעיל את האזעקה, היא נדלקה ויצאתי" (עמ' 9 שו' 30), ולמרות זאת הוא משוכנע כי פתח וסגר את לוח הבקרה וגם כי דרך את האזעקה. מהימנות עדותו של אושרי מוטלת בספק. ניכר בעדותו, כי היא הייתה מכוונת מטרה: להוכיח כי מערכת האזעקה נדרכה בערב החג, זאת ותו לאו. בשל כך, פרטים רבים שהיו קשורים להתנהלות באותו יום, היו עמומים בזיכרונו, ונתגלעו סתירות בין דברים שמסר לחוקר הביטוח לעדותו בתצהירו. 8. מול עדותו של אושרי על דריכת מערכת האזעקה, עומדת חוות הדעת של אורן פלד, מומחה האזעקות מטעם הנתבעת. הנתבעת מלינה על כך, כי עובר לבדיקת המערכת על ידי המומחה מטעמה, בעקבות קצר שנבע מהפעלת מתג מקצר, התחוללה הפסקת חשמל למערכת, וכתוצאה מכך, אבדו מרבית זיכרונות המערכת. הנתבעת מייחסת לתובע כוונת זדון בהפעלת המתג המקצר, שבכך גרם במתכוון לאובדן נתונים במערכת, ושיבש את יכולתה של הנתבעת לברר את חבותה. לגבי אבדן הנתונים כתוצאה מהפסקת החשמל במערכת, הסביר מר פלד כי הקצר גרם לאובדן נתונים, וכי נשארה רק ספריה מצומצמת של נתונים: 10-12 הפעלות אחרונות ו- 5-10 אירועים אחרונים. למרות הטענה בדבר אובדן הנתונים, מחוות הדעת עולה כי בתא ההפעלות קיימים נתונים החל מיום 12.9.04 של דריכה וכיבוי (4 הפעלות), דריכה ביום 15.9.04 בשעה 22.37 וכיבוי המערכת ביום 19.9.04 בשעה 11:49, ובתא האירועים קיימים נתונים על הפעלת האזעקה רק מיום 19.9.04. יחד עם זאת, בחקירתו הנגדית, נאלץ גם מר פלד להסכים, כי הלחיצה על המקודד ב-15.9.04 בשעה 22:37 הביאה לדריכה תקינה של מערכת האזעקה (עמ' 25 שו' 12-13). בנסיבות אלו, על אף טענת הנתבעת בדבר אובדן נתונים, אותם היא מייחסת בכוונת זדון לתובע, הנתונים המצביעים על דריכה תקינה של המערכת ביום 15.9.04, ההולמים את עדותו של אושרי, זוהו במערכת בוודאות על ידי המומחה מטעם הנתבעת. 9. תרומת עדותו של התובע לשאלה במחלוקת, אם הופעלה מערכת האזעקה, היא משנית, שכן הוא לא היה בארץ במועד האירועים הרלבנטיים. אך יש חשיבות למהלך עניינים שבצע התובע כהכנה לפני הנסיעה, ואשר קשורים למערכת האזעקה. מערכת האזעקה כללה חייגן טלפון אוטומטי שמיועד היה להתקשר ל- 4 מנויים, והיה מחובר לקו הטלפון של הבית. התובע, אשר צפה את היעדרות המשפחה מהבית לתקופה ארוכה יחסית, בקש לשנות את המינויים אליהם תחייג מערכת האזעקה בעת פריצה ולכלול חבר הגר בשכנות, בשם פיני אלגרבלי. לפיכך, התקשר למתקין האזעקה, והלה הדריך אותו כיצד לתכנת את מספר הטלפון של פיני למערכת, וכך נעשה. עדות זו של התובע קבלה תימוכין בחוות דעתו של אורן פלד, מומחה למערכות אזעקה מטעם הנתבעת (סעיף 4.4 לחוות הדעת). דא עקא, בדיקת מערכת האזעקה לאחר הפריצה העלתה, כי החייגן כלל לא היה מחובר לקו הטלפון של הבית, החוטים שהיו צריכים להיות מוזנים לכרטיס הבקרה נותקו באמצעות מברג, ולא על ידי תלישה. זאת ועוד, קו הטלפון בבית היה תקין, לפני הפריצה וגם לאחריה, דבר המלמד על עקיפת מערכת האזעקה, שהייתה צריכה להיות מחוברת ב"חטיפת קו". גם אין חולק, כי אף אחד מהמנויים לא קבל התרעה טלפונית על הפעלת מערכת האזעקה במהלך החג. אלא שדרישות המיגון בפוליסה לא כללו קיום חייגן במערכת האזעקה, והעובדה שקווי הטלפון של החייגן נותקו או נעקפו אין בהם כדי לשלול את העובדה שמערכת האזעקה נדרכה באופן תקין בערב החג. 8. לפיכך, על אף עדותו הפתלתלה של אושרי, זכרונו העמום ותשובותיו המתחכמות, ומהימנותה המוטלת בספק, לאור העדות החד משמעית של מומחה האזעקות מטעם הנתבעת, מתבקשת המסקנה כי מערכת האזעקה נדרכה ביום 15.9.04 בשעה 22.37. בנסיבות אלו, הוכיח התובע את המוטל עליו על פי ההלכה הפסוקה. ומכאן, עובר הנטל על הנתבעת להוכיח את טענותיה הכלולות בכתב ההגנה, שהראשית ביניהן היא טענת היות התובע מעורב באירוע הפריצה, וביומו. 9. טענותיה של הנתבעת על מעורבותו של התובע בפריצה, נסיבתיות כולן. מטבע הדברים, מעורבות של מבוטח בביום מקרה ביטוח נעשית בחדרי חדרים, ואין לתמוה על כך שהנתבעת לא הצליחה להביא עדות פוזיטיבית הקושרת את התובע לאירוע הנטען, ואין לה אלא ללמוד על מעורבות נטענת זו מן הנסיבות שהוכחו. 10. טענה זו מתבססת בראש ובראשונה על חוות דעתו של אורן פלד, מומחה האזעקות מטעם הנתבעת, אשר הוזמן לבדוק את מערכת האזעקה לאחר גילוי הפריצה. המומחה בדק את המערכת ובדיקתו העלתה את הממצאים הבאים (סעיף 4.2 לחוות הדעת): הצופר החיצוני הוקצף בקצף בידוד מזגנים, המשתיק את הצופר. מתיבת הבקרה נעקר הצופר הפנימי והוצאה סוללת הגיבוי. קו הטלפון לא היה מחובר לכרטיס הבקרה, החוטים הוצאו באמצעות מברג. קו הצופר החיצוני נמצא מחובר באופן תקין אך קווי אזורים 2 (מטבח) 3 (חדר השינה) ו- 4 (צופר חיצוני) מנותקים מטרמינל האזור. בדיקת זיכרונות המערכת בתא הפעלה העלתה ממצאים כדלקמן: ביום 12.9.04 בשעה 21:55 - דריכה תוך נטרול אזור 4 ביום 12.9.04 בשעה 21:55 - כיבוי, איזור 4 מנוטרל ביום 12.9.04 בשעה 21:56 - דריכה ביום 12.9.04 בשעה 21:57 - כיבוי ביום 15.9.04 בשעה 22:37 - דריכה ביום 19.9.04 בשעה 11:49 - כיבוי. 11. בחקירתו הנגדית הסביר פלד כי הפעולה שבצע התובע ב-12.9.04 הינה פעולה חריגה, שכן הייתה דריכה של המערכת תוך נטרול אזור 4, המשלב את המיגון של הצופר החיצוני. לפי עדותו, לא ניתן לדרוך את המערכת כאשר אזור מסוים פתוח, כלומר: דלת שיש עליה מגנט של האזעקה פתוחה, או קופסת הצופר פתוחה, או שהחיווט של האזור בקופסת הבקרה מנותק. מכאן מסיק המומחה כי התובע "התעסק" עם המערכת, ניסה לדרוך אותה כאשר איזור הצופר מנוטרל, בין על ידי השארת קופסת הצופר פתוחה ובין על ידי ניתוק החיווט של הצופר, אך המערכת לא נדרכה באופן תקין. יחד עם זאת, מסכים גם המומחה כי דקה לאחר מכן, כשהמערכת נדרכה באופן תקין, הרי או שקופסת הצופר נסגרה או שהחווט הוחזר למקומו (עמ' 24 שורה 24). המומחה הוסיף והסביר, כי כאשר דורכים את מערכת האזעקה שיש איזור פתוח - מופיעה הערה כי יש לבטל את הפעולה של הדריכה או לנטרל את האזור הבעייתי, על ידי לחיצה על לחצן הנטרול. חיווי כזה לא יופיע כאשר אין איזור פתוח. ואם לחצן נטרול האזורים נלחץ בטעות בתום לב, כאשר אין איזור פתוח, אפשר לבטל את הפעולה רק על ידי שימוש בקוד ראשי. 12. עניין נוסף עליו מסתמכת הנתבעת כמלמד על מעורבותו של התובע בפריצה מתייחס לחייגן של מערכת האזעקה שכלל לא היה מחובר לקו הטלפון של הבית. המומחה הרי הסביר, כי המערכת פועלת על פי שיטת "חטיפת קו", הווי אומר, שקו הטלפון נכנס קודם כול למערכת האזעקה, ורק אחר כך למכשיר הטלפון בבית. ניתוק של קו הטלפון שנכנס למערכת האזעקה, היה צריך לגרום לניתוק הטלפון שבבית, ולא כך קרה. קו הטלפון של הבית היה תקין לאחר גילוי הפריצה. גם ניתוק חוטי הטלפון בצורה "נקייה" על ידי פתיחת הברגים ולא משיכת החוטים אינה אופיינית להתנהגותם של פורצים, ומלמדת על כוונה לעקוף את מערכת האזעקה ולנטרל את האפשרות שבמקרה פריצה החייגן יחייג למספרי הטלפון שהוזנו בו. אם אכן הזין התובע את מספר הטלפון של חברו ערב הנסיעה, שורת ההיגיון הייתה דורשת כי יעשה ניסיון לבדוק תקינות ההזנה, וגם זאת לא נעשה. 13. מסקנתו של המומחה בחוות הדעת הינה כי "בבדיקת תוכנת המערכת אכן ניתן לראות כי ביום 15.9.04 בשעה 22:37 נדרכה מערכת האזעקה כאשר במועד כיבויה וכפי שנטען אף זוהתה הפריצה, הייתה המערכת במצב דרוך ובאזעקות קבועות. אולם, עקב החבלות שבוצעו לרבות ניתוק מתח החשמל במבנה על ידי המבוטח, לטענתו עקב קצר בבית, אין באפשרותי לקבוע את המועד בו החלה המערכת לפעול, כלומר המועד בו חובלה המערכת". לאחר הגעת התובע לבית, ועם גילוי הפריצה, ארע קצר חשמלי שגרם לאובדן חלקי של זיכרונות המערכת. ראינו כי ספריית ההפעלות לא נפגעה במועדים הרלבנטיים, אבל בספריית האירועים הופיעו רק האירועים מיום גילוי הפריצה, 19.9.04 ואין רישומים על הפעלת האזעקה לפני מועד זה, כך שלמעשה אין כל חיווי על המועד שבו ארעה הפריצה לבית. אם אכן הייתה מערכת האזעקה תקינה במועד הנטען לפריצה, בין 15.9.04 - מועד בו נדרכה המערכת על ידי אושרי, עד ליום 19.9.04 - מועד גילוי הפריצה, הפריצה הייתה צריכה להפעיל את מערכת האזעקה ורישומי האזעקה היו צריכים להופיע בזיכרון המערכת. זיכרון המערכת נמחק בחלקו, כתוצאה מקצר חשמלי יזום, באופן תמוה, רק ביחס לאירועי האזעקה ולא לגבי ההפעלה. 14. ואם בכך לא די, מצביע המומחה על אי סבירות נוספת: הסדר הכרונולוגי של רישום האירועים ביום 19.9.04, המעידים על הפעלת מערכת האזעקה, הוא כדלקמן: איזור 1 - הגלאי מול דלת הכניסה, איזור 4 הגנת הצופר, איזור 3 חדר השינה ואיזור 2 גלאי המטבח. אחרי 4 דקות יש סט שני של אזעקה: באזור גלאי המטבח ומול הדלת, ואין אזעקה בחדר שינה ובצופר. מסביר המומחה בחקירתו, כי הגלאי באזור הכניסה הוא גלאי מושהה, הנותן אפשרות למורשה כניסה להיכנס ולכבות את מערכת האזעקה. לפיכך, עם כניסת המבוטח הביתה לאחר גילוי הפריצה, וכל עוד האזעקה עובדת, היה מצפה לראות סדר הפעלה שונה: קודם איזור 4 הצופר, ורק אחר כך האזורים שבתוך הבית. כאן, דווקא הגלאי מושהה הכניסה מופיע ראשון, ולא הצופר, ובסט השני גלאי הצופר כלל לא הופעל. דבר המלמד על התעסקות עם כרטיס הבקרה. 15. הנתבעת מצביעה גם על כך, שמערכת האזעקה חובלה בצורה שאינה אופיינית במקרי פריצה: החוטים הוצאו מן הטרמינלים על ידי פתיחת הברגים ולא תלישתם. בדרך כלל, נוהגים הפורצים לחבל במערכת על ידי תלישת החוטים. במקרה כזה, החוט נקרע, הבורג נשאר סגור וחלק קטן מן החוט נמצא בטרמינל. במקרה דנן, כל החוטים שנותקו מלוח הבקרה, נותקו בצורה "נקיה" על ידי פתיחת הברגים. החבלה במערכת הייתה מינורית, לכאורה כדי לא לגרום לה נזק כבד. 16. יתכן, ולכל טענה אילו עמדה בפני עצמה, ניתן היה לתת הסבר מניח את הדעת. אך למספרן הרב של הנסיבות התמוהות, יש משקל סגולי מצטבר לכשעצמו. ואם בכך לא די, תמוהה מאד התנהלות התובע, אשר נמנע מלהעיד עדים חשובים שהם בהישג ידו: חברו פיני, מתקין מערכת האזעקה יוסי, ובעיקר - אשתו, אשר עדותה הייתה חיונית באשר לנסיבות בהן נעזב הבית על ידה ערב החג, ולנסיבות בהם נמצא הבית לאחר שובם, וגילוי הפריצה הנטענת. אי העדתם של עדים אלו מהווה ראיה לחובתו של התובע. 17. ודבר אחרון, אותו הדגיש ב"כ התובע, בהגינותו, בראש סיכומיו: התובע שיקר בבית המשפט, בכל המתייחס לעברו הפלילי והיותו מעורב בפריצות, בסמוך מאד לפני מועד הפריצה הנטענת בכתב התביעה. התובע נשאל על עברו הפלילי בחקירתו שהתקיימה ביום 22.10.06, והשיב כי מדובר במעשי שטות בצעירותו. מאז בגר, חזר בתשובה ועלה על דרך הישר. התובע העלים את העובדה, כי ביום 2.1.05 נגזר דינו על התפרצות שבצע עם אחר ביום 3.3.04. 18. בשוקלי את משקלן המצטבר של הראיות והמסקנה המתבקשת מהן, לאור נטלי השכנוע המוטלים על הצדדים, נחה דעתי כי הנתבעת הצליחה להטות את הכף לטובתה, בהוכחת טענותיה בדבר מעורבות כביכול של התובע או מי מטעמו בפריצה ו/או הכשלת בירור התביעה. משקלן המצטבר של הראיות וטענות הנתבעת, על מעורבותו של התובע באירוע הפריצה, מטה את הכף לחובתו, לפי מאזן ההסתברות. אשר על כן, דין התביעה להדחות. התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪ בצרוף מע"מ. ביטוח פריצה / גניבהפריצה