השאלה בה עסק פסק הדין להלן היא האם ביקש אבי הנתבע מסוכן הביטוח שינפיק לו ביטוח שיכלול כיסוי לנהיגת נהג צעיר ברכב, ושכך הוסכם בין הסוכן, המהווה שלוח של חברת הביטוח, לעניין כריתת הסכם הפוליסה כאמור בסעיף 33 ( א ) לחוק חוזה ביטוח תשמ"א - 1981, לבין אבי הנתבע. להלן פסק דין בנושא פסק דין עסקינן במערכת היחסים שבין הנתבע לצדדי ג' לאחר שביום 30/3/05 ניתן פסק דין בתביעה העיקרית, על פיו חויב הנתבע לשאת במלוא הנזק שנגרם באירוע תאונת דרכים למוקד האחורי ברכב התובעת וב- 50% מהנזק שנגרם למוקד הקדמי. צד ג' 1 , קטאלן צחי ביטוחים ( מר קטאלן יצחק להלן: " סוכן הביטוח " ) הנפיק לאבי הנתבע שהוא בעליו של הרכב הפוגע , פוליסת ביטוח מטעם צד ג' 2, שומרה חברה לביטוח בע"מ ( להלן: " חברת הביטוח " ), המקנה כיסוי ביטוחי בגין נזקי צד ג' . על פי מסמך הפוליסה רשאים לנהוג ברכב במסגרת הכיסוי הביטוחי רק נהגים מעל גיל 24. הנתבע במועד התאונה היה מתחת לגיל 24 . הנתבע טוען שעל פי הסכם שבעל פה שנכרת בין אביו לסוכן הביטוח, המהווה שלוח של חברת הביטוח, הפוליסה מקנה כיסוי ביטוחי גם לנהג צעיר, כך שהנזקים שנגרמו לתובעת בתאונה הינם במסגרת הכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה, לכן חברת הביטוח היא שצריכה לשאת בנזקי התאונה. עוד מוסיף הנתבע לחיזוק טענתו שבפוליסה הקודמת נכלל כיסוי ביטוחי לנהג צעיר, וכי על פי ההצעה לחידוש הפוליסה מתאריך 15/8/02 ( להלן " ההצעה " ) נתבקש חידוש הפוליסה ללא שינוי התנאים. כן טוען הנתבע, לחיזוק טענתו, כי אביו שילם 2388 ₪ לחברת הביטוח, בעוד שעל פי מסמך הפוליסה מחיר הפרמיה הינו 2077 ₪ בלבד . לשיטתו, ההפרש בין הסכומים מעיד ששולם עבור כיסוי לנהג מתחת לגיל 24. עוד מציין הנתבע שמעולם לא נשלחו תנאי הפוליסה לאביו או לו. לחילופין טוען הנתבע שבהנחה שלא נכלל כיסוי ביטוחי לנהג מתחת לגיל 24 במסגרת הסכם בין הצדדים, הרי שחב סוכן הביטוח כלפי הנתבע ואביו, ולכן עליו לשאת בנזקי התאונה בעצמו וזאת ממספר טעמים: 1. סוכן הביטוח הציג בפני הנתבע ואביו מצג שווא רשלני על פיו נכלל כיסוי ביטוחי לנהג צעיר במסגרת הפוליסה ובכך הטעה אותו ואת אביו. 2. סוכן הביטוח התרשל בכתיבת תנאי הפוליסה כנדרש, שכן על פי מה שהוסכם בינו לבין אבי הנתבע, היה צריך להנפיק פוליסה המקנה כיסוי ביטוחי לנהג צעיר. כן טוען הנתבע שחברת הביטוח חבה כלפיו מכוח אחריותה השילוחית לנזק שנגרם כתוצאה מפעולותיו או מחדליו של הסוכן, המהווה שלוחה, וזאת מכוח הוראות החוק. עוד מוסיף הנתבע שחברת הביטוח התרשלה כלפיו בכך שלא פיקחה על סוכנה. מנגד טוענים צדדי ג' ראשית, שאין כלל יריבות בינם לבין הנתבע שכן לא עשה שום עסקה ולא היה בקשר עם צדדי ג'. לטענתם פוליסת הביטוח תחשב לחוזה לטובת צד ג' רק כאשר צד ג' הוא הנפגע בארוע הביטוחי, ולא כך במקרה דנן. עוד טוענים צדדי ג' שהפוליסה לא כללה כיסוי לנהג צעיר. לחיזוק טענתם מציינים הם שעל פי מסמך הפוליסה לא נכלל כיסוי לנהג צעיר, ושמעולם לא רכש אבי הנתבע, גם בשנים קודמות, ביטוח שכלל כיסוי לנהג צעיר. מוסיפים ומציינים כי אבי הנתבע שילם מכיסו בגין תאונה קודמת בה נהג הנתבע ברכב סך של 7,000 ₪, וזאת כראיה לכך שלא היה לו כיסוי ביטוחי לנהג צעיר גם בשנים קודמות. כן מוסיפים צדדי ג', שהסכומים שנגבו מאבי הנתבע בסך 2,077 ₪, מהווים את עלות הביטוח ללא כיסוי לנהג צעיר, וכי התוספת אותה שילם אבי הנתבע ( ההפרש בין 2,077 ₪ ל 2,388 ₪ ) הייתה עבור מנוי גרירה של מ.מ.ס.י, אותו ביקש בנפרד. ועוד מוסיפים צדדי ג', שסוכן הביטוח שלח את מסמך הפוליסה לאבי הנתבע יחד עם ביטוח החובה כפי שסוכנים נוהגים לעשות. דיון: השאלה עליה יקום ויפול דבר הינה האם ביקש אבי הנתבע מסוכן הביטוח שינפיק לו ביטוח שיכלול כיסוי לנהיגת נהג צעיר ברכב, ושכך הוסכם בין הסוכן, המהווה שלוח של חברת הביטוח, לעניין כריתת הסכם הפוליסה כאמור בסעיף 33 ( א ) לחוק חוזה ביטוח תשמ"א - 1981, לבין אבי הנתבע: טען הנתבע בפניי שלא נשלח אליו העתק מסמך הפוליסה, וכי מסמך הפוליסה אינו משקף את מה שנתבקש מסוכן הביטוח. לחיזוק טענתו ציין שבשנים קודמות היה לרכב כיסוי ביטוחי לנהג צעיר. טענה זו נתמכת רק בעדות אבי הנתבע : " אני ביקשתי גם ביטוח לבן שלי " ; " הוא היה נהג צעיר וביקשתי ביטוח נהג צעיר במיוחד " ( עמוד 6 לפרוטוקול מישיבת 30/3/05 שורה 4 ) . מנגד טען סוכן הביטוח בעדותו שלא ביקש אבי הנתבע כיסוי ביטוחי לנהג צעיר : " האב לא ביקש נהג צעיר. אם היה מבקש נהג צעיר היה צריך לשלם כ- 1000 ₪ נוספים " (עמוד 9 לפרוטוקול מישיבת 30/3/05 שורות 14-15) . אין חולק שעל פי מסמך הפוליסה שהייתה בתוקף במועד התאונה אין כיסוי ביטוחי לנהג צעיר ( ג/1 ). בדף 1 לפוליסה שהוצאה בשנה קודמת, המתייחסת לתקופת ביטוח מיום 1/7/01 עד 30/6/02, ( להלן "הפוליסה הקודמת " ) נכתב תחת הכותרת " תנאים כללים " : " הרשאים לנהוג : כל נהג " . אך בדף 2 לפוליסה הקודמת תחת הכותרת " ביטוח מקיף - נזק עצמי וצד ג' רכוש " נכתב מפורשות : "מוצהר ומוסכם בזה כי הנוהגים ברכב הינם בני גיל 24 ומעלה ובעלי ותק בנהיגה של שנה ומעלה " . יוצא שעל פי מסמך הפוליסה הקודמת, לא היה לרכב כיסוי ביטוחי לנהג צעיר (גם בשנה קודמת), בגין נזק רכוש לצד ג' . טענת הנתבע שההפרש בין מה ששולם לבין עלות הפוליסה, בסך 311 ₪, מהווה תוספת תשלום לצורך מתן כיסוי ביטוחי גם לנהג צעיר לא הוכחה בפניי, לאור טענת סוכן הביטוח שהסכום שולם עבור מנוי גרירה של מ.מ.ס.י ולאור העובדה שלא הוכח בפניי מה עלות התוספת לכיסוי ביטוחי לנהג צעיר לרכב. אציין שטענת סוכן הביטוח שהסכום שולם עבור מנוי גרירה נתמכת במסמך שהוצא על ידי חברת מ.מ.ס.י ( ג/2 ) . עוד אציין שהאינטרס של סוכן ביטוח הוא להנפיק פוליסות ביטוח רחבות ככול האפשר וכך לזכות בעמלה גבוהה יותר. כך שבעניננו לסוכן הביטוח היה תמריץ להנפיק לאבי הנתבע פוליסה שתכלול כיסוי ביטוחי לנהג צעיר וכך לזכות בעמלה גבוהה יותר. סופו של דבר לאור כל האמור מצאתי לקבוע שלא הוכח כי נתבקש סוכן הביטוח להנפיק פוליסה לרכב הכוללת כיסוי ביטוחי לנהג צעיר. הוכח כי מה שהוסכם בין הצדדים זה, שיונפק כיסוי ביטוחי דומה לזה שהונפק בשנה קודמת, שאינו כולל כיסוי ביטוחי לנהג צעיר. כך שאין בסיס גם לטענת הנתבע שהתרשל סוכן הביטוח בעריכת הפוליסה ולטענתו למצג שווא רשלני מצד סוכן הביטוח. אציין מעבר לנדרש שבפרשנות הסכם הפוליסה ניתן לפרש ההסכם בניגוד לאמור במסמך הפוליסה, אם הנסיבות מצביעות בבירור שהאמור בהסכם אינו משקף את אומד דעת הצדדים. כך שיתכנו מקרים בהם לשון ההסכם תהא ברורה, ועדיין יפורש ההסכם בניגוד לאמור בו לאור מכלול הנסיבות ( ע"א 9609/01 מול הים ( 1978 ) בע"מ ( לשעבר- מרכז אום רשרש בע"מ ) נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב ואח' , פ"ד נח ( 4 ) 106 , עמ' 125-126 , ראה גם ת.א 16385/03 מאיר עזרא ובניו בע"מ נ' עבד אל רחים סעיד ואח' ( שלום, ת"א , 2005 ) עמוד 8 לפסק הדין ) . אך כאמור בענייננו הנסיבות מצביעות שמסמך הפוליסה משקף את מה שהוסכם בין הצדדים. בסופו של יום נדחית התביעה נגד צדדי ג' . הנתבע ישא בהוצאות התובענה בסך 1,700 ₪ בתוספת מע"מ. ביטוח רכבפוליסה