להלן פסק דין בסוגיית דחיית כיסוי ביטוחי בגין התנגשות במעקה בטיחות: פסק דין 1. מדובר בתביעה של מבוטחת כנגד המבטחת שביטחה את רכבה בגין תגמולי ביטוח וזאת לאחר שהרכב המבוטח ניזוק בשריפה שגרמה לאובדנו המלא. 2. ואילו העובדות שלא הייתה לגביהן מחלוקת בין הצדדים: א. בתאריך 8.4.07 בשעה 03:30 או בסמוך לכך, הרכב התנגש במעקה בטיחות בצד הכביש ליד הכניסה למושב גליה, החל לעלות באש ונשרף כליל. ב. הרכב היה מבוטח אצל הנתבעת ובעקבות השריפה נגרם לתובעת נזק בסכום של 91,699 ₪. ג. הנתבעת דחתה תביעתה של התובעת לתגמולי ביטוח בנימוק כי האירוע התרחש בנסיבות שונות מאילו שנמסרו לה וכי ברכב נהג נהג שאינו מורשה עפ"י תנאי הפוליסה לנהוג ברכב. ד. בעלה של התובעת מורשה לנהוג ברכב לפי הפוליסה בעוד שהבן ליאור היה מתחת לגיל 24 בזמן הרלוונטי ולכן אינו מורשה עפ"י הפוליסה לנהוג ברכב. ה. לתובעת ולבעלה שני ילדים נוספים שהאחד היה בן 7 והשני בן 16 וחצי ביום האירוע. 3. מבחינה עובדתית גרסת התובעת בקווים כלליים הינה כי היא ובעלה ושני ילדיהם הקטינים חזרו מביקור משפחתי בטבריה ונסעו לביתם ביבנה דרך רחובות שם עצרו לקניות. ברכב נהג הבעל ולאחר היציאה מהקניות הבעל איבד שליטה ברכב, פגע במעקה בטיחות והרכב החל לעלות באש ונשרף כליל. לאחר התאונה הם התקשרו לבנם ליאור שהיה עם רכב אחר בבילוי בתל אביב כדי שיבוא לאסוף אותם, אך בסופו של דבר הבן לא הגיע למקום. התובעת שללה מכל וכל הטענה כי הבן ליאור הוא זה שנהג ברכב. 4. מבחינה משפטית טענת התובעת הינה כדלקמן: א. היא מסרה לנתבעת האינפורמציה הנכונה לגבי האירוע ויש לדחות טענת הנתבעת כי הנתונים שנמסרו אינם אמינים וכי הנהג שנהג ברכב אינו בעלה של התובעת אלא אדם שאינו מורשה לנהיגה. ב. הנתבעת דחתה את תביעתה שלא כדין וזאת לאחר שהתנתה את תשלום תגמולי הביטוח בבדיקת פוליגרף. ג. בנוסף נטען כי אין כל רלוונטיות לזהות הנהג כיוון שאין לקשור בין השריפה לנהיגה ו/או להתנגשות במעקה. ד. לחילופין, נטען כי גם אם ברכב נהג מי שאינו מורשה אזי הנזיקים התאונתיים לא מכוסים אך כל מה שקשור לשריפה מכוסה בפוליסה. 5. הנתבעת טוענת את הטענות כדלקמן: א. הנטל מוטל על התובעת להוכיח כי תנאי הפוליסה קוימו וכי במקרה הנדון נהג נהג שהינו למעלה מגיל 24. בנוסף, על המבוטח, התובעת, להוכיח כי תביעתה כנה וכי הנסיבות הנטענות נכונות וכנות. ב. חקירה העלתה חשד למעלה מסביר כי ברכב נהג נהג שאינו מורשה וכי אין אמת בגרסת התובעת ולכן התביעה נדחתה כדין. ג. לזהות הנהג יש חשיבות לאור התנאי בפוליסה המתנה הכיסוי הביטוחי לכך שהנוהג ברכב הינו מעלה גיל 24. ד. בנסיבות אלה, הוצע לתובעת להבדק בפוליגרף ומדובר בהצעה בלבד ולא בדרישה. ה. אין להפריד בין אירוע השריפה לאירוע התאונה והשריפה הינה פועל יוצא מהתאונה. ו. הנתבעת מופטרת מחבות לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח. 6. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את העדויות ואת הטענות, הגעתי למסקנה כי יש לקבל במקרה זה את עמדת הנתבעת וכי דין התביעה להדחות. ואילו הנימוקים להחלטתי: א. התובעת ובעלה העידו בפני ונחקרו נגדית. לאחר שבחנתי את עדותם הגעתי למסקנה כי אין לסמוך על עדותם וכי צודקת הנתבעת בטענתה כי הם אינם מוסרים את האמת לגבי האירוע. למסקנה זו הגעתי לאור הסתירות המהותיות בין עדות האישה לבעלה וכן לאור הסתירות בין גרסאות הבעל כפי שמסר אותן בחקירה ובהודעה לחברת הביטוח לבין עדותו לפני. ואילו הנימוקים להחלטתי זו: (1) התובעת העידה כי הילדים הקטנים, האחד בין 7 והשני בין 16 וחצי היו איתם בזמן קרות התאונה. לפי תיאורה, הרכב פגע במעקה והחל לעלות מיד באש. לשאלה: "איך יצא הילד בן ה-7 מההתנגשות עם המעקה?" השיבה: "הוצאנו אותם, יצאו כולם". לשאלה: "הוא נפצע?" השיבה: "לא, הכל היה בסדר", ולשאלה: "מיד כשאתם יוצאים מהאוטו, מה שאנו רואים זה אישה, גבר ושני ילדים על הכביש?" השיבה: "נכון". מאידך, הבעל העיד כי הילדים לא נכחו כלל בזמן התאונה והושארו בבית לפניה ובלשונו: "מגיע מטבריה ליבנה ושם את הילדים בבית ונוסע לכיוון רחובות לצורך קניות... קנינו מה שצריך... אני ואישתי. הילדים לא נמצאים". לשאלה: "אישתך אומרת שגם הילדים היו ברכב בתאונה, מה יש לך לומר על כך", השיב: "לא זכור לי". אין צורך להכביר מילים על כך שהמצאות הילדים בזמן תאונה באמצע הלילה כאשר הרכב עולה באש אינה עובדה של מה בכך ואינה עובדה שיכולים בתום לב לטעות לגביה. (2) התובעת נשאלה על סיבת התאונה והעידה כי: "בעלי עלה כנראה על אבן ונזרק על מעקה הבטיחות והאוטו עלה באש". לעומתה בעלה העיד כי: "איבדתי שליטה... כנראה נרדמתי. נפגשתי עם המעקה, האוטו הסתובב". ברור כי גם זו שאלה מהותית שלא יתכן שתהיה סתירה בין בני הזוג לגביה. (3) הבעל נשאל: "תבחר, בהודעה שלך לחברת הביטוח אמרת שהתפוצץ לך צמיג. בפני החוקר אתה חתמת שכלב קפץ ובתצהיר אתה אומר שבגלל סיבה כלשהי אתה סטית, איזה גרסה אתה בוחר עכשיו?" השיב: "איבדתי שליטה... כנראה נרדמתי". ברור שריבוי הגרסאות פוגם באמינות העד. (4) הבעל בחקירה לפני החוקר מסר כי לא הוא ולא אישתו לא התקשרו טלפונית לאף אחד ממקום התאונה. הוא גם שלל כי שוחחו באותו לילה עם ליאור. במשפט העיד הבעל כי אישתו התקשרה לליאור לאחר התאונה. התובעת נשאלה במשפט האם ליאור התקשר אליה לאחר התאונה והשיבה: "לא זוכרת". לאחר שהוצג לפניה תדפיס שיחות לפיו הבן ליאור שוחח איתם באותו יום בשעה 00:34, השיבה: "יכול להיות..." תשובות העדים בעניין הטלפון לא היו אמינות ואני דוחה עדותם גם בעניין זה. ב. (1) עד ההגנה, מר דביר גולן, העיד כי הזדמן למקום כעד ראיה כאשר נסע במקום בסביבות השעה 04:00 וכך הוא מתאר את מה שנגלה לעיניו: "ראיתי אוטו שעבר תאונה במעקה בטיחות, נכנס במעקה בטיחות חזיתית, עצרתי בצד, יצאתי מהאוטו, ראיתי שם בחור צעיר, שאלתי אותו אם הוא בסדר ואם הוא מרגיש טוב, אם הוא צריך אמבולנס או עזרה רפואית והוא אמר שלא. מהמנוע עלתה להבה אז התקשרתי למכבי אש... אני ראיתי את הבחור הצעיר ליד האוטו ובאוטו לא ראיתי עוד מישהו... כשאני הגעתי למקום היינו אני והוא לבד, עניין של 5 דקות. זה התחיל כלהבה קטנה במנוע והתפתח תוך כדי". (2) מדובר בעד נטרלי שאין לו אנטרס לצד זה או אחר. העד נחקר נגדית ע"י ב"כ התובעת שניסה לפגום במהימנותו ו/או במסקנה העולה מדבריו אולם ללא הצלחה. (3) אני מקבל את עדותו וקובע כי עדותו מחזקת בצורה משמעותית את גרסת ההגנה לפיה ברכב נהג בחור צעיר ולא בעלה של התובעת כפי שמסרו התובעת ובעלה. ג. (1) ברור כי עד מהותי במקרה זה הינו אותו בן ליאור שאין מחלוקת שהיה לו רישיון נהיגה בזמן הרלוונטי. (2) עד זה למרבה ההפתעה לא זומן לעדות ע"י התובעת. אני דוחה בנקודה זו את טענת ב"כ התובעת כי הנטל במקרה זה מוטל היה על הנתבעת ולכן חובתה הייתה להזמין את אותו הבן לעדות. בנוסף לכך, אני דוחה את הטענה שהושמעה כי יש להם ארבעה ילדים ולא יכלו לדעת לאיזה בן מתכוונים ורק לאחר שראו את דו"ח החקירה הבינו למה הכוונה. בנקודה זו אציין כי התובעת שהעידה בפני ידעה מיד בתחילת עדותה לומר כי טענת חברת הביטוח הינה כי: "הם טוענים שהבן נהג ולא בעלי" ולשאלה: "לאיזה בן הכוונה?", השיבה: "ליאור" ולשאלה: "מה זה חשוב מי נהג?", השיבה: "זה חשוב כי לי ולבעלי היה כן ביטוח וזה אוטו שלי. לליאור יש את האוטו שלו". בנוסף, אישרה התובעת כי בנה ליאור היה מתחת לגיל 24 ביום התאונה. עדה זו אומנם ציינה כי הבן שוהה בכלא אך לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע העד לא זומן והרי ברור שניתן לזמן את העד באמצעות שירות בתי הסוהר ולא נטענה כנגד זה כל טענה. במקרה זה, זומנה חברתו דאז ואישתו כיום אולם ברור שההמנעות מהבאת העד פוגמת בגרסת התובעת ומהווה חיזוק ניכר לגרסת הנתבעים. ד. אני דוחה את הטענה של התובעת כי אין כל רלוונטיות לזהות הנהג ומקבל לחלוטין את גרסת הנתבעת כי בנסיבות העניין לזהות הנהג הייתה חשיבות מכרעת. ה. אני דוחה את טענת התובעת החלופית כי גם אם ברכב נהג מי שאינו מורשה בפוליסה, הרי שכל מה שמכוסה בשריפה מכוסה. אני מקבל בנקודה זו לחלוטין את עמדת הנתבעת כי אין לעשות הפרדה מלאכותית בין הנזק שנגרם כתוצאה מהפגיעה במעקה לבין הנזק שנגרם בתאונה ומדובר בתאונה אחת ובנזק שנגרם כתוצאה מאותה תאונה אחת. לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי לא הוכח בפני כי האירוע מכוסה בפוליסה וכי מולא התנאי לפיו מי שנהג ברכב בזמן האירוע הינו למעלה מ-24. במקרה זה, הנני קובע כי התובעת ובעלה מסרו פרטים שאינם נכונים לנתבעת וכי התובעת ובעלה הפרו את החובה המוטלת עליהם למסור לחברת הביטוח את האינפורמציה המלאה והנכונה לגבי מקרה הביטוח הנטען ולכן הנתבעת פטורה מחבותה. התוצאה היא שאני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום התביעה + מע"מ כדין וכן הוצאות בסכום של 1,500 ₪, כאשר לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מעקה בטיחות (תאונות)התנגשות