להלן פסק דין בנושא החרגת ביטוח שריפה: פסק דין מונחת בפניי בקשה מטעם הנתבעת וצדדים שלישיים לסילוק התביעה על הסף בהתאם לתקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. לטענות המבקשים, לא קמה למשיבה זכות שיבוב על פי הפוליסה, שכן הפוליסה מכוחה שילמה המשיבה תגמולי ביטוח למבוטחה מחריגה במפורש נזק הנגרם כתוצאה מקצר חשמלי כפי שקרה בעניינינו. לפיכך, טוענים המבקשים, כי החבות החוזית של המשיבה כנגד מבוטחה לא התגבשה, והתשלום למבוטח נעשה בהתנדבות, ולכן המשיבה אינה זכאית לשיפוי מהנתבעות. המשיבה מנגד טוענת, כי לבקשה לא צורף תצהיר תמיכה כמצוות התקנות, והטענות המועלות בבקשה נטענות לראשונה ומהוות הרחבת חזית אסורה שיש להתעלם ממנה. עוד טוענת המשיבה, כי ספורים המקרים על פי הפסיקה בהם נתקבלה טענת ההתנדבות. המשיבה שילמה תגמולי הביטוח לאחר ששקלה שיקולים ענייניים, ועל פי בחינת תנאי הפוליסה. הנזקים הנתבעים אינם נזקים הנובעים ישירות מקלקול חשמלי, והקצר החשמלי לא היה הגורם המיידי לנזק, כי אם האש, ועל כן על המשיבה לפצות את המבוטח. במקרה דנן, טוענת המשיבה, אין מדובר בנזקים שנגרמו עקב קלקול מערכות הכלי, כי אם נזקי השריפה. דיון התביעה דנן הינה תביעת שיבוב (תחלוף) שהוגשה ע"י מבטחת מחפרון בגין תגמולי ביטוח אשר שילמה למבוטחה בעקבות אירוע בו עלה הכלי המבוטח באש, ונגרם לו עקב כך אובדן מלא. לפי ס' 62(א) זכות התחלוף מותנית בקיומה של זכות המבוטח לשיפוי כלפי הצד השלישי "בשל מקרה הביטוח" זכאי המבוטח לפיצוי מצד שלישי, אך אם מקור הזכות אינו התרחשותו של מקרה הביטוח- לא קמה למבטחת זכות תחלוף. הסיפא של ס' 62(א) קובע שזכות התחלוף קמה עם תשלום תשלומי הביטוח. התפיסה המקובלת היא שהביטוי "תגמולי ביטוח" מרמז שהתשלום חייב להיעשות מכח החוזה. לפי עמדה זו, אם התשלום למבוטח אינו מתחייב מהוראת הפוליסה, המבטחת אינה רוכשת זכות תחלוף שכן היא נחשבת כמי שהתנדבה לשאת בחוב, ומנגד אינה זכאית להשבה. (ראה: ש.ולר חוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981, (כרך שני, פיסקה 525) בעמ' 262). הפסיקה נתנה פרשנות מצומצמת ל"טענת ההתנדבות", ובמקרה אחד נפסק שלצורך קיומה של זכאות תחלוף "אין לדרוש יותר מאשר סבירות לקיום כיסוי ביטוחי (גם אם הוא שנוי במחלוקת) וסבירות שהסכום שולם". (ראה: ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח נ' חב' השמירה פ"ד נ(4) 567). לפיכך, יש לבחון בעיניים צרות את "טענת ההתנדבות", ויש ליתן לה ביטוי רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן. המבחן לכך הינו, האם המשיבה נהגה בחוסר סבירות כאשר הכירה בחבותה ושילמה את התשלום למבוטחיה. לדעתי, המשיבה בנסיבות דנן, נהגה בחוסר סבירות ובניגוד מפורש לתנאי הפוליסה עת שילמה למבוטחה תגמולי הביטוח. הפוליסה, מכוחה שילמה המשיבה תגמולי ביטוח למבוטחיה, מחריגה במפורש נזק הנגרם כתוצאה מקצר חשמלי. ראה לעניין זה תריג מס' 1 המופיע בעמ' 2 לפוליסה: "המבטח לא יהיה אחראי עבור: 1. קלקול מכני או חשמלי, כהגדרתם להלן, ונזקים הנובעים מהם ישירות: א. קלקול חשמלי: זרם או מתח יתר, בידוד חשמלי לקוי, קצר חשמלי, חימום יתר. ב. קלקול מכני: פגמים וליקויים בחומר, בתכנון, בהקמה ובהרכבה, רעידות, התאמה לקויה, איזון לקוי, לחצים ומאמצים בלתי רגילים, סיכה או שימון או קירור לקויים או בלתי מספיקים, חימום יתר, מתפוצצות, קפיאה של נוזל קירור או של נוזל אחר, חדירה (לא אלימה) של גוף זר". בסעיף 8 לכתב התביעה טוענת המשיבה כי מחקירות שבוצעו מטעמה ומטעם מכבי האש עולה כי הכלי עלה באש עקב התלקחות עצמית כתוצאה מכשל חשמלי בכלי". מכאן, שהגורם הישיר והמיידי לשיטתה של המשיבה לפרוץ האש בכלי הינו קצר חשמלי. בסיפת סעיף 8 לכתב התביעה טוענת המשיבה, כי "ממצאי חקירת דליקה שבוצעה ע"י חוקר דליקות של מכבי אש עולה, כי הכלי נשרף כתוצאה של קצר חשמלי. למסקנות דומות באו חוקר דליקות שהופעל ע"י התובעת וכן מומחה לכלי רכב, דהיינו, כי השריפה פרצה בתא הנהג כתוצאה מכשל חשמלי בכלי. המשיבה אף הגישה שתי חוות דעת מומחים מטעמה אשר קבעו כי קצר חשמלי במערכת החשמל של הכלי גרם לפרוץ האש ולנזק למחפרון- האחת של חוקר שריפות, מר ישעיהו, השניה חווה"ד מהנדס חשמל, מר עוזי רז . המשיבה אף צירפה לתיק המוצגים מטעמה גליון חקירת דליקות מטעם חוקר מכבי האש המגיע למסקנה דומה. מכאן, שהן טענות המשיבה בכתב התביעה, והן חוות דעת מומחים ותיק המוצגים מטעמה של המשיבה מאששות המסקנה, לשיטתה של המשיבה, לפיה הקצר החשמלי של הכלי גרם לפרוץ האש וכתוצאה מכך לנזק למחפרון. הפוליסה, כאמור לעיל, מחריגה באופן מפורש, ברור ומודגש, כחריג הראשון במסגרת החריגים לפוליסה, נזק הנגרם כתוצאה מקצר חשמלי. בנסיבות דנן, מסקנתי הינה כי המשיבה פעלה בחוסר סבירות מוחלט ובניגוד מפורש לחריגים בפוליסה עת שילמה למבוטחה תגמולי ביטוח. מקרה זה הינו מקרה קיצון לפיו לא הייתה שום הצדקה מצד המשיבה לשלם תגמולי ביטוח למבוטחה, ואם בחרה לשלם, אם משום התנדבות או טעות או כל סיבה אחרת, יש לשלול ממנה את זכות התחלוף, ולקבוע כי אינה זכאית לשיפוי מהנתבעות. המשיבה גם לא הפעילה מערכת שיקולים סבירה, נהפוך הוא. יתרה מכך, המשיבה אף מודעת לכך, שלצורך כיסוי נזקים הנגרמים כתוצאה מכשלים חשמליים צריך היה המבוטח לרכוש פוליסה אחרת- פוליסת שבר מכני. לפי פוליסה זו, קיים כיסוי ביטוחי לכלי המבוטח שעה שהנזקים נגרמים כתוצאה מקצר חשמלי בו. טענת המשיבה להיעדר תצהיר התומך בבקשה דינה להידחות. הבקשה נסמכת על טענות המשיבה בכתב התביעה ועל חוות דעת ומוצגים מטעמה היא. אף טענת המשיבה להרחבת חזית דינה להידחות. ראשית, הבקשה לטענת המבקשים הוגשה בהזדמנות הראשונה לאחר שהומצאו להם התנאים הכלליים לפוליסה, מהם עולה החריג האמור בענייננו. שנית, סעיף 8 לכתב ההגנה מטעם המבקשת 4, סעיף 1 לכתב ההגנה מטעם המבקשת 3, וסעיף 12 לכתב ההגנה מטעם המבקשות 1-2, מעלים את טענת הסילוק על הסף במסגרת כתבי ההגנה, ולכן טענות המבקשים בבקשה דנן אינם בגדר הרחבת חזית אסורה. מן המקובץ לעיל, עולה כי מלשון הפוליסה, ותיק המוצגים מטעם המשיבה, לא קיימת עילת תביעה, קרי זכות תחלוף כלפי המבקשים, ועל כן דינה של התביעה להידחות על הסף. סיכום: התביעה נדחית. מהשיבה תשלם הוצאות המבקשים ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ + מע"מ כדין לכל אחת מהמבקשות. ההוצאות ישאו הפרשי הצמדה ורבית ממועד מסירת פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. ביטוח שריפהשריפה