דוגמא לפסק דין בנושא תביעה נגד משרד התיירות: המחלוקת אשר הונחה בפניי הינה בדבר כספים להם טוענים התובעים מהמדינה בעקבות הוראה אשר יצאה מטעם משרד התיירות לעידוד תיירות במגזר הדרוזי הצ'רקסי. על פי האמור בכתב התביעה בתאריך 28.2.07, פנו התובעים למשרד התיירות לקבלת מענק בניית דירות אירוח - מלונית ובתשובת משרד התיירות מתאריך 6.3.07 נאמר: "משרד התיירות מכיר בהשקעות לצורך מענק החל מתאריך חותמת משרד התיירות על קבלת הבקשה/ דהיינו 28.2.07 ולא בהשקעות שבוצעו קודם לכן"(?) (כך בכתב התביעה). משרד התיירות במכתבו לתובעים מתאריך 18.8.07 ביקש מהתובעים להגיש לו מסמכים המפורטים במכתבו, בין היתר תוכנית בנייה מאושרת על ידי ועדה לתכנון מקומית. התובעים הגישו את כל המסמכים לטענתם, ובכללם היתר בנייה מעת הועדה המקומית לתכנון ובנייה רכס הכרמל. בהודעת משרד התיירות מתאריך 12.12.07 אושר לתובעים מענק להקמת 4 יחידות אירוח וציודן בסכום של 83,326 ₪. בסעיף 8 להודעה היתנה המשרד שכתב הזכאות לביצוע הקמת 4 יחידות אירוח הינו בר תוקף עד ליום 12.12.07. בתאריך 11.3.07 הזמינו התובעים את הקבלן גאמל אבו חמוד 6 יחידות אירוח עם גג רעפים. הבנייה נעשתה מעץ, והקבלן נתבקש לבצע את הבנייה באופן מזורז למיצוי התיירות. הבנייה הסתיימה בסוף אפריל 2007. בסיום הבנייה פנו התובעים אל משרד התיירות, וביקשו לשלוח מהנדס בודק שיאשר את הקמת 4 היחידות הנדונות. המהנדס הופיע ביום 30.4.07 ומצא כי קיימות 4 יחידות הנדונות, ולגרסת התובעים עוד 2 יחידות נוספות. המהנדס הבודק במכתבו אל משרד התיירות מתאריך 2.8.07, הודיע כי אינו ממליץ ליתן לבתים את המענק בעיקר בטענה שיחידות הוקמו "טרם המועדים הקובעים", היינו, טרם מועד כתב הזכאות 12.12.07 שהינו לטענת התובעים טענה שגוייה, הואיל והמועד הקובע הינו 28.2.07. בתשובה לפניות התובעים לקבלת המענק, נתקבלה תשובת משרד התיירות באמצעות הלשכה המשפטית מתאריך 26.11.09, בה נטען שלא ניתן לאשר תשלום המענק לתובעים מאחר ולא נבנו יחידות חדשות וכי אלו שהיו קיימות מתאריך 30.4.07: "כבר היו קיימות מקדמת דנן, טרם מתן כתב הזכאות על ידי המשרד", היינו, ביום 12.12.07. התובעים פנו באמצעות בא כוחם במכתב מיום 3.12.09, ולדידם נפלה טעות במועד הקובע, אשר הינו 28.2.07 ולא 12.12.07, וכי לאחר קבלת אישור המענק נבנו היחידות הנדונות. בתשובת הלשכה המשפטית של משרד התיירות מתאריך 8.12.09 הודו בטעות וכי המועד הקובע הינו 28.2.07, אך נטענה טענה חדשה שההיתר, מועצת התכנון, ניתן ל-10 יחידות דיור וכי 6 היחידות נבנו "טרם התאריך הקובע". בתשובת ב"כ התובעים מתאריך 23.12.09 הוגשו ראיות בדבר תחילת הקמה של 6 יחידות אחרי 28.2.07, ובנייתן הסתיימה בתאריך 28.4.07, וזאת באמצעות אישור הועדה המקומית לתכנון ובנייה ואישור הקבלן המבצע. הלשכה המשפטית של משרד התיירות במכתבה מתאריך 3.1.10 העלתה טענה נוספת שההיתר מועדת התכנון הינו ל-10 יחידות והאישור מתייחס "ל-4 יחידות נוספות שלא נבנו כלל". עתירתם הופנתה לבית המשפט לקבל את המענק במלואו. הסכום אותו נקבו הינו סך של 83,326 ₪ נכון ליום 1.5.07 . בכתב ההגנה, הוצגה עמדת המדינה שאלה פרטיה: " עניינה של תביעה זו הנה במענק שניתן על ידי משרד התיירות להקמת יחידות אירוח וזאת בהתאם לחוזר מנכל 9/2006 "נוהל מענקים להקמת יחידות אירוח על ידי יזמים תושבי הישובים הדרוזים והצ'רקסים בגליל". ביום 12.12.07 אישרה ועדת ההשקעות בכפר של משרד התיירות את בקשתם של התובעים ונתנה להם כתב זכאות עקרוני מותנה לקבלת המענק. כאשר הובהר שקבלת המענק כפופה לתנאיו של כתב הזכאות. כתב הזכאות קבע במפורש בסעיף 2 שהמענק ניתן בגין "הקמת 4 יחידות אירוח וציודן". בין יתר התנאים שנקבעו בכתב הזכאות ניתן להדגיש את סעיף 7 א 1 שקובע שהמענק מותנה בקבלת היתר בנייה בצירוף תוכנית מאושרת. המדינה תטען שהתובעים לא עמדו במספר תנאים עקרוניים ומהותיים ביותר שנקבעו בנוהל ובכתב הזכאות ולהלן יובאו חלק מתנאים אלו: ראשית, התובעים לא בנו כל מבנה חדש ומטרתם היא לקבל מענק על חדרי אירוח שהיו קיימים בטרם המועד הקובע לקבלת הזכאות, קרי 28.2.07. שנית, התובעים לא צירפו היתר בנייה כדין. שלישית, החשבוניות אותם צירפו התובעים מתייחסים לתקופה מאוחרת בשנתיים מהמועד הנטען על ידי התובעים. רביעית היחידות הקיימות לא עונות על הסטנדרטים של משרד התיירות". (כך במקור). מאחר והצדדים לא הסכימו לכל פשרה שהיא, התקיימה ישיבת הוכחות ביום 7.9.11, שבסיומן ניתנה הוראה להגשת סיכומים, ובית המשפט התבקש ליתן את פסק דינו על פי סיכומים אלה ועל פי הראיות אשר הוצגו בפניו. לאחר שקלא וטריא, ולאחר שעיינתי הן בעדויות והן במסמכים שהונחו בפניי כראיות קבילות הגעתי למסקנה כי עמדת המדינה היא זו הגוברת. השאלה המרכזית שבמחלוקת הינה האם אישור הזכאות מס' 1523 שניתן ביום 12.7.07 על ידי משרד התיירות חל על 6 הצימרים שבנו התובעים? המדינה טוענת כי אישור זה לא חל על 6 היחידות, מכיוון ש-6 היחידות נבנו עובר למועד הקובע, ועובר לביקור הראשון שערך המהנדס מטעם משרד התיירות. הצדדים הציגו כל אחד את עמדותיו באשר לסוגיה נשוא המחלוקת ולהלן קביעותיי: סעיף 6 לחוזר המנכ"ל קובע: "לאחר קבלת טופס הבקשה, ההתחייבות והאישורים כמפורט בנספחים 1-2-3 המצ"ב, יערוך נציג מטעם משרד התיירות, שהינו מהנדס או מומחה אחר בתחום הבנייה (להלן - "הנציג"), ביקור בהשתתפות היזם במקום בו יוקמו יחידו האירוח על ידי היזם, לבחינת ואישור התוכניות בהתאם לנוהל זה". ועדת ההשקעות בכפר תדון בבקשה לאחר קבלת חוות דעת של הנציג, ותקבל החלטה בדבר זכאות היזם לסיוע להקמת יחידת אירוח (להלן: ,כתב הזכאות")". מעיון במסמכים עולה כי בנוהל מציין סעיף 3 את הוראותיו אשר מסדירות את המסגרת לאישור המענק. קיום הוראותיו של הנוהל מהווה תנאי בל יעבור למתן המענק. כמו כן, הוראות הנוהל מייצגות את אמות המידה הסבירות והנכונות לבחינת טענות התובעים. עיון בהוראות הנוהל מראה כי ביקור מהנדס ראשון מטעם משרד התיירות נערך לפני תחילת העבודה ומטרתו לוודא התאמת התוכניות שהוגשו לשטח המוצע. ביקור זה מהווה תנאי חשוב שרק בהתקיימו מועבר העניין לדיון בועדתה. (וראה לעיל את סעיף 6). הסעיף נוקט לשון עתיד, ומרוחו ומלשונו עולה כי הביקור עצמו אמור להיערך בטרם התחלת העבודה. דומני כי אין חולק כי הביקור הראשון של נציג משרד התיירות אניג' קצנלנבוגן נערך ביום 30.4.07. במהלך הביקור הצביע המהנדס על 6 יחידות קיימות, ועל 4 יחידות שהתובעים מתכננים לבנות. אני נותן אמון בגרסה אשר מסר מר כיוף כי התובעים מסרו את המיקום של 4 הצימרים החדשים, ובהתאם לכך סימן המהנדס על המפה (נספח ו') וכן את הדברים אשר יבדקו במסגרת הביקור השני בהתאם ללוח הזמנים אשר הוכתב. עוד אפנה למכתב מיום 6.3.07 שם צויין במפורש: "רק לאחר ביקור ראשון של המהנדס מטעם משרדנו, השלמת הבדיקות והתכנסות ועדת ההשקעות נודיעכם על המשך טיפול...". לזאת יש להוסיף את העדות האמינה של אינג' קצנלנבוגן לפיה התובע מסר לו בביקור הראשון כי בקשתו מתייחסת ל-4 היחידות שהוא מתעתד לבנות (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 9-10 ו-26-28) מכאן כי המועד של אישור הביקור הוא המועד שהם היו אמורים להתחיל בבנייתם לאחר הביקור הראשון. עניין הוא גם בפרשנות של מסמכים וזאת למשל בלשון אישור הזכאות. באישור נקבע כי אושרה "הקמת 4 יחידות אירוח וציודן", כפי שציינתי לעיל מדובר בלשון עתיד, ביחס ליחידות אשר אמורות להיבנות ולא יחידות אשר נבנו. כאשר אנו פונים לנושא הפרשנות אנו צריכים לבחון את המהות אשר עמדה ביסוד המסמך. לא רק ההיבט האינגואיסטי הלשוני הוא הקובע, אלא גם ההיבט המהותי ומה מטרת המסמך. הפרשנות המתקבלת על ידי היא פרשנות המדינה כי עסקינן ב-4 יחידות עתידיות ותו לא. אינני רואה בטענות אשר הועלו כאילו מדובר בהתנהלות רשלנית ובהתנהלות אשר יש בה משום רצון לאיזה שהיא התעמרות, אלא, עובדות מטעם המדינה אשר הוצגו בפני בית המשפט ויש בהם כדי לאושש את טענותיה. אני רואה כי הפרשנות אשר ניתנה הינה פרשנות סבירה ולפיכך, אינני מקבל את הטענה כי התובעים קופחו בדרך כלשהיא. באשר ליחידות אשר עמדו בשטח, אני קובע חד משמעית כי האישור אשר ניתן אינו חל על היחידות אשר היו קיימות . מועד בו מסרו את אישור סיום הביצוע, 23.3.09, הינו המועד אשר נקבע כסיום הביצוע. אם התובעים סברו כי אישור הזכאות מתייחס לדירות הקיימות, הרי שהיה רק טבעי שהם יפנו מיד לאחר קבלת אישור הזכאות למשרד התיירות לסיום העבודה כדי שיזכו במענק ולא יפנו אחרי יותר משנה מאישור הזכאות. אני מקבל את ההנחה אשר העלה ב"כ המדינה שהתובעים החליטו לא לבנות את 4 היחידות הנוספות אליה התייחס הזכאות, הם חשבו לנצל את היחידות הקיימות, תוך נסיון לזכות במענק בדרך אשר בית המשפט רואה אותה כאינה ראויה. נדבך נוסף למועד סיום העבודה אכן ניתן למצוא בעמ' 3 שורה 30 בה מציין התובע: "סיימתי מתי שהגשתי את הטופס. אכן סיימתי". והמועד אשר עולה ממנו הינו מרץ 2009, ומכאן צא ולמד כי התובענה עצמה אכן נשמטת תחת רגליו. באשר לעד אינג' קצנלנבוגן הועלו טענות באשר למהימנות דבריו, וניתן להתרשם מדוחותיו. איני מקבל טענה זו, ואני סבור מקריאת החומר ומההתרשמות, כי הדברים אשר ציין הן בדוחות והן בביקורים, והן בעדותו בבית המשפט, דברים נכונים הם, והמסקנה היא כי יש לדחות את הטענות באשר לאמינותו. לכך יש להוסיף את הטענה בדבר המסמכים אשר הוגשו ורובם ככולם מתייחסים לשנת 2008-2009, בעוד הבנייה עצמה מתייחסת ל-28.2.07 ועד 30.4.07. בנסיבות אלה יש לראות במסמכים אלה כמסמכים אשר אינם מחזקים את גישת התובעים. ב"כ המדינה הוסיף טענות נוספות באשר להעדר הוכחות למועד בניית היחידות וכן לקצב הבנייה ואי עמידה בתנאים של משרד התיירות, אני סבור כי צריך לרדת לשורשן של כל אחת מהטענות אשר נטענו. אומר גם כי הסיכומים הראשונים היו יחסית דלים בעובדות אשר ישכנעו את בית המשפט, אך סיכומי התגובה אשר אפשרתי אומנם להגישם למרות המגבלה שהטלתי, העלו מס' סוגיות באשר להתנהלות של המדינה, אך גם אם נפלו פה ושם שגיאות בהתנהלות כזו או אחרת, אני סבור שעקרון של התנהלות תקינה של הממשל, הינו עקרון על הגובר על שגיאה כזו או אחרת. יתכן, שבמצב מסויים ניתן היה לפרש דברים אחרת אך כמכלול ומקריאת כל המסמכים וכל העדויות המסקנה אשר אליה הגעתי, כי המדינה נקטה בדרך של לכבד ולא להכביד על כספי הציבור כאשר אדם אינו עומד בתנאים אשר הוצבו לו. סופו של יום: דעתי היא כי הגרסה שאותה הציגה המדינה, גרסה נכונה היא. אני סבור כי יש לדחות את התביעה. עם זאת, בגין שגיאות מסויימות אשר צויינו במסגרת סיכומי התגובה, אני לא אעשה צו להוצאות. התביעה נדחית. נופששירותי תיירותתייר