דוגמא לפסק דין בנושא תאונת שרשרת בכביש 6: 1. שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, והן מתייחסות לנזקים שנגרמו לשניים מבין הרכבים המעורבים בתאונה הנדונה. מדובר בתאונת שרשרת שאירעה בכביש 6, והיו מעורבים בה 6 כלי רכב. טרם שמיעת הראיות הודיעו הצדדים כי מתברר שאחד הרכבים, הרכב הרביעי, לא היה מעורב בתאונה מאחר והוא הצליח לברוח ימינה מבלי לפגוע ברכבים המעורבים (רכבו נפגע אומנם ממשאית שנסעה בנתיב הימני, אך פגיעה זו אינה רלוונטית לתאונה נשוא הדיון). לפיכך הוסכם שהתביעה נגד נהג הרכב והמבטחת (נתבעים 5 - 6) תדחה ללא צו להוצאות (פרוטוקול עמ' 7 שורה 27). הרכב הראשון נפגע ככל הנראה מהרכב השני, אך הוא אינו חלק מהליך זה, ונהג הרכב לא העיד. בהליך זה נוטלים חלק 4 רכבים. אין מחלוקת שהרכב השני, רכב התובעת בת.א. 24785-01-10 ("רכב שלמה"), נפגע מאחור, על כן מבטחת הרכב זכאית למלוא נזקיה. בתביעה הנוספת תובעת מבטחת הרכב השלישי את נזקיה (ת.א. 13024-04-10; "רכב מנורה"). לגבי נזקי רכב מנורה, חלוקים הצדדים הן בשאלה אם רכב מנורה פגע תחילה ברכב לפניו, רכב שלמה, ורק לאחר מכן נפגע מאחור, כטענת הנתבעים, או אם רכב מנורה נפגע מאחור ורק אז נהדף לפנים, כטענת מנורה. מחלוקת נוספת היא בין הנתבעים בינם לבין עצמם, והיא מתייחסת לנסיבות הפגיעה ברכב מנורה. השאלה היא אם הרכב החמישי ("רכב מגדל") פגע תחילה ברכב מנורה ורק לאחר מכן נפגע מאחור, או אם רכב מגדל נהדף אל רכב מנורה כתוצאה מפגיעת הרכב השישי ("רכב כלל") בו, והדיפתו לפנים. מבטחת הרכב החמישי, רכב מגדל, לא תבעה נזקיה. 2. העידו בפני ארבעת הנהגים בארבעת הרכבים המעורבים (כאמור נהג הרכב הראשון לא העיד, וגם נהג הרכב הרביעי לא העיד לאחר שהובהר כי לא יוכל לשפוך אור על נסיבות התאונה, מאחר והיה מרוכז בהטיית רכבו ימינה והימלטות מהמשאית שנסעה בנתיב אליו סטה, הצהרת ב"כ שלמה, עמ' 15 שורות 3 - 4). בחנתי את מכלול העדויות. הגעתי למסקנה שאין לקבל את עדויות נהג רכב מנורה (הרכב השלישי) ונהג רכב מגדל (הרכב החמישי) לפיהן הם הצליחו לבלום רכבם טרם נפגעו מאחור. אני סבורה כי שני רכבים אלו פגעו תחילה ברכב לפניהם, ורק לאחר מכן נפגעו מאחור. מסקנה נוספת היא כי רכב כלל (הרכב השישי) אינו אחראי לנזקים שנגרמו לרכב שלמה ולרכב מנורה (רכבים שני ושלישי), ואת הנזקים שנגרמו לשני רכבים אלו, יש לחלק בין חברת מגדל וחברת מנורה (נתבעות 2, 4). על כן ודין התביעה נגד חברת כלל (נתבעת 6) להידחות. אלו נימוקי. 3. נהגת רכב שלמה (הרכב השני) העידה שרכב לפניה בלם בלימה פתאומית, היא בלמה אחריו והצליחה לעצור. כעבור שבריר שנייה נפגע רכבה מאחור, והיא נהדפה לפנים. היא אינה זוכרת כמה מכות חשה, כמה מכות שמעה, ואם שמעה פגיעות רכבים מאחור, טרם נפגעה. בעת עדותה היא גם לא יכלה להתייחס לשאלה אם הרכב מאחוריה הספיק לעצור טרם פגע ברכבה, אם לאו. עם זאת, בהודעות שמסרה לחברת הביטוח ולמשטרה מסרה הנהגת, שרכב שנסע מאחוריה לא שמר על מרחק ופגע בה מאחור (ת/1, ת/3). 4. נהג רכב מנורה (הרכב השלישי) העיד שרכב לפניו בלם בלימה פתאומית, גם הוא בלם והצליח לעצור במרחק של כמטר מהרכב. כעבור שנייה או שתיים הוא ראה במראת הרכב, שרכב מאחוריו מתקרב במהירות לרכבו, הוא חש חבטה, ורכבו נהדף לפנים אל הרכב לפניו. כאמור, איני מקבלת עדות זו, ושלושה טעמים לדבר. ראשית, אומנם בעדותה לא זכרה נהגת רכב שלמה לומר אם הרכב שהיה אחריה הספיק לעצור טרם פגע ברכבה, ואולם היא אישרה כי מה שכתוב בהודעה למשטרה, נכון. בהודעה זו, שניתנה סמוך לאחר התאונה, נכתב שרכב שנסע מאחור לא שמר על מרחק, ופגע ברכבה. מהודעה זו עולה שפגיעת רכב מנורה ברכב שלמה, היא פגיעה עצמאית שיסודה באי שמירת מרחק, והיא אינה תוצאת הפגיעה שנפגע הרכב מאחור. שנית, על הכול מוסכם שהרכב שנסע אחרי רכב מנורה (הרכב הרביעי, רכב הכשרת היישוב) לא היה מעורב בתאונה, מאחר ונהג הרכב הספיק לסטות ימינה. הרכב שפגע ברכב מנורה הוא הרכב שהיה אחרי רכב הכשרת היישוב, רכב מגדל (הרכב החמישי). אם אומנם נכונה טענת נהג רכב מנורה לפיה הוא ראה במראה, רכב המתקרב במהירות אל רכבו, ניתן היה לצפות שהוא יראה גם את הרכב שסטה ימינה ולא פגע ברכבו. אלא שלכך אין זכר לא בעדות ולא בהודעה שנמסרה סמוך לאחר התאונה. שלישית, נהגת רכב שלמה לא ידעה לומר בעדותה אם רכב מנורה הספיק לעצור טרם פגע ברכבה, אולם היא חזרה והעידה שחלפו שברירי שניה, בין עצירת הרכב לפגיעה (עמ' 8 לפרוטוקול). הטענה כי הפגיעה היתה מיידית, אינה מתיישבת עם טענת נהג רכב מנורה כי הספיק לעצור, להביט במראה כעבור שנייה או שתיים, לראות רכב מתקרב מאחור, ורק אז להיפגע ולפגוע ברכב שלמה. הפגיעה המיידית גם אינה מתיישבת עם העובדה שרכב מנורה נפגע מהרכב החמישי, ולא מהרכב הרביעי. אם אמנם פגיעת רכב מגדל ברכב מנורה היא שגרמה לפגיעה ברכב שלמה, חייב היה לחלוף זמן מה, מעת עצירת רכב שלמה, עד לפגיעה. העדות כי חלפו רק שברירי שנייה, אינה מתיישבת עם טענה לפגיעה עקב הדיפה. מהנימוקים האמורים הגעתי למסקנה שרכב מנורה פגע תחילה ברכב שלמה, ורק לאחר מכן נפגע מאחור על ידי רכב מגדל. 5. נהג רכב מגדל העיד שרכב לפניו, רכב מסוג טיוטה בלם לפתע וסטה ימינה, וגם הוא בלם מיידית את רכבו. הוא הצליח לעצור כמעט עצירה מוחלטת, והיתה רק פגיעה קלה ברכב לפניו, ללא גרימת נזק. רק אז הגיח מאחור ובמהירות רכב סובארו (רכב כלל), פגע ברכבו בחוזקה, הדף את הרכב לפנים, ועקב כך נפתחו כריות האוויר ונגרם נזק כבד. כאמור, גם עדות זו אינה מקובלת עלי. שני טעמים עיקריים לדבר. ראשית, עדות העד אינה עקבית. בהודעה שמסר העד במשטרה הוא טען כי הספיק לעצור רכבו טרם נפגע (נ/5), בהודעה נוספת שמסר טען כי הספיק לעצור אך היתה נגיעה קלה שלא גרמה לכל נזק (נ/4). בהודעה אחרת לחברת הביטוח נכתב שהיתה פגיעה קלה ברכב לפניו (נ/3), ובעדות בבית המשפט נטען שהיתה נגיעה ברכב שלא גרמה כמעט לנזק, אולי בפגוש (עמ' 12 שורות 2 - 3). משמע, מדובר בגרסה מתפתחת, הן בשאלה אם הרכב פגע ברכב לפניו, והן לגבי הנזק שנגרם כתוצאה מהפגיעה. שנית, מוקדי הנזק אינם מתיישבים עם גרסת העד. מתמונות הנזק עולה שרכב כלל נפגע בצידו הקדמי שמאלי, ורכב מגדל נפגע בצידו האחורי ימני. מוקדי הנזק מלמדים כי פגיעת רכב כלל ברכב מגדל, היא אומנם מאחור, אך הכיוון הוא לצד. ואכן, נהג רכב כלל העיד שהוא ניסה למנוע את הפגיעה על ידי סטייה ימינה (עדות העד בעמ' 13 שורות 25 - 26 לפרוטוקול). מאידך, הנזקים בחזית רכב מגדל ובחלק האחורי של רכב מנורה, מלמדים שפגיעת שני רכבים אלו, היא פגיעת חזית - אחור (תמונות נ/6, נ/4). מיקומי הנזקים אינם מתיישבים עם טענה כי פגיעת רכב מגדל ברכב מנורה, היא בעיקרה תוצאה של הדיפה. יש עוד להוסיף, שנהג רכב מגדל הודה שפגע תחילה ברכב לפניו, כדבריו, "פגיעת נשיקה". יש לראות בכך הודאה במקצת. לאור האמור אינני מקבלת את הטענה שהפגיעה שפגע רכב מגדל ברכב מנורה היא תוצאת הדיפת הרכב מאחור, ואני קובעת שרכב מגדל פגע ברכב מנורה פגיעה עצמאית כתוצאה מאי שמירת מרחק מספיק. 6. נהג רכב כלל העיד כי נסע בכביש 6 והבין שעליו לבלום מידית כדי להימנע מפגיעה ברכבים לפניו. הוא לא יכול היה לברוח שמאלה, על כן בלם וניסה לברוח ימינה, בין שני רכבים. כתוצאה מכך החלק הקדמי שמאלי של רכבו פגע בחלק האחורי ימני של רכב מגדל. אין ספק כי פגיעת רכב כלל ברכב מגדל הסבה לרכב נזק רב, ואולם מגדל אינה תובעת נזקיה בתיק זה. השאלה היא אם פגיעת רכב כלל ברכב מגדל, גרמה גם להחמרה בנזקים שנגרמו לרכב מנורה, ואולי גם לרכב שלמה. הגעתי למסקנה שלא הוכחה החמרה שכזו, וזאת בעיקר נוכח עדותו של נהג רכב מנורה. נהג רכב מנורה העיד, שלאחר שרכב מגדל פגע ברכבו, נפגע רכב מגדל פעם נוספת (עמ' 9 שורה 22), אולם הפגיעה הנוספת לא גרמה לפגיעה נוספת ברכבו (עמ' 10 שורות 17 - 19; עמ' 11 שורות 8 - 11, 18 - 21). העד גם הבהיר כי ככל הנראה רכבו לא נפגע פעם נוספת מאחר והפגיעה הראשונה העיפה את הרכב קדימה (עמ' 10 שורות 18 - 19). לאור עדות זו, אין אלא להסיק כי פגיעת רכב כלל לא גרמה לנזק נוסף לרכב מנורה ולרכב שלמה. יש להוסיף את שכבר נאמר, כי מבחינת מוקדי הנזק, פגיעת רכב כלל ברכב מגדל היא בחלק האחורי ימני, ואילו הנזקים ברכבי מגדל ומנורה, הם נזקים של חזית - אחור. 7. מסקנת הדברים היא זו. רכב שלמה עצר עקב רכב אחר שעצר לפניו. רכב מנורה שהיה אחריו לא הספיק לעצור, פגע ברכב והדפו לפנים. רכב טויוטה שהיה אחרי רכב מנורה הספיק לברוח ימינה, והוא לא היה מעורב בתאונה. רכב מגדל שהיה אחרי רכב הטיוטה לא הספיק לעצור, ופגע ברכב מנורה. רכב כלל היה הרכב האחרון, הוא פגע ברכב מגדל, אך פגיעה זו לא החמירה את הנזקים שנגרמו לרכב מנורה ולרכב שלמה. ומכאן להיקף הנזקים שנגרמו, ולאחריות להם. הן רכב שלמה והן רכב מנורה ניזוקו קשה ונגרם להם אובדן להלכה. 8. אשר לתביעת שלמה, ת.א. 24785-01-10. מהאמור לעיל עולה שרכב שלמה נפגע לראשונה על ידי רכב מנורה, ולאחר מכן, ובעקבות הפגיעה שפגע רכב מגדל ברכב מנורה, נפגע רכב שלמה פעם נוספת. לפיכך יש לחלק את הנזק שנגרם בין מנורה למגדל. בהיעדר אינדיקציה של ממש לחלוקת הנזק בין שתי נתבעות אלו, בהתחשב בעוצמת הנזקים שנגרמו, בכך שהנזק שנגרם למוקד האחורי של רכב מנורה עולה על הנזק שנגרם למוקד הקדמי, וביתר הנסיבות, אני מחליטה לחלק את האחריות לנזקי שלמה כך שמנורה תישא ב - 60% מהנזק, ומגדל ב - 40% מהנזק. לאור האמור, מנורה חברה לביטוח ומגדל חברה לביטוח ישלמו לתובעת סך של 39,322 ₪ צמוד מיום 19.04.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. בהתאם לאמור לעיל, מנורה תישא ב - 60% מהסכום האמור, ומגדל ב - 40% ממנו. התביעה נגד חיים כהן, הכשרת היישוב וכלל חברה לביטוח תדחה, ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות. 9. אשר לתביעת מנורה, ת.א. 13024-04-10. תביעת מנורה היא בהתאם לערך הרכב במועד התאונה בניכוי השרידים, מאחר והשמאי קבע שנגרם לרכב אובדן להלכה (היקף הנזק הישיר עולה כדי 54.08% מערך הרכב). משקבעתי שרכב מנורה פגע תחילה ברכב שלמה, ושנהג רכב מנורה אחראי ל - 60% מנזקי רכב שלמה, עולה המסקנה כי הוא אחראי גם ל - 60% מהנזקים שנגרמו למוקד הקדמי של רכבו. על כן על מגדל לשאת רק ב - 40% מהנזק שנגרם למוקד הקדמי של רכב מנורה, ובנוסף, במלוא הנזק למוקד האחורי. בנסיבות אלו, עולה השאלה כיצד יש לחשב את סכום הפיצויים שעל מגדל לשלם למנורה. הצדדים לא התייחסו לכך בסיכומיהם, והראייה היחידה להיקף הנזק שנגרם לרכב מנורה היא חוות דעת השמאי מטעמה. חישוב הפיצוי הראוי מעורר שלוש בעיות לפחות. האחת, אם נהג רכב מנורה אחראי לחלק מהנזק, לא ברור אם הנזק שגרם נהג רכב מגדל, גרם להשבתת הרכב, שבהתאם לכך חושב הנזק. השנייה, שמאי מנורה לא ערך חישוב של ירידת הערך שנגרמה לרכב בעקבות התאונה, לאחר שהגיע למסקנה שיש להשביתו. הוא הסתפק בכך שציין כי צפויה ירידת ערך בעקבות התאונה. בהתחשב בהיקף הנזק שנגרם, יש להניח שמדובר בירידת ערך ניכרת. לא יכולה להיות מחלוקת כי על מגדל לפצות את מנורה לא רק על הנזק הישיר אלא גם על ירידת הערך, אלא שאין כל אינדיקציה לגבי היקפה. בעיה נוספת היא, וזאת במידה ויחושב הפיצוי לפי היקף הנזק הישיר, כיצד יש להתייחס לסכומים שמנורה ניכתה מתביעתה עקב כך ששרידי הרכב נמכרו על ידה בסכום של 64,468 ₪. לאור הבעייתיות האמורה ערכתי תחילה חישוב של הנזק הישיר שנגרם לרכב מנורה, כעולה מחוות דעת השמאי. לפי האמור בחוות הדעת, הנזק למוקד האחורי הוא 57,981 ₪, והנזק למוקד הקדמי הוא 36,654 ₪. מתוך המוקד הקדמי יש לחשב רק 40% היינו 14,662 ₪. סה"כ היקף הנזק הישיר שגרמה פגיעת רכב מגדל לרכב מנורה הוא 72,643 ₪, לא כולל ירידת ערך. תביעת מנורה עומדת על סך של 100,646 ₪ (ערך הרכב בניכוי שרידים). בהתחשב בכך שלנזק הישיר יש להוסיף גם את ירידת הערך שנגרמה לרכב, בכך שיש להניח שמדובר בירידת ערך משמעותית, בכך שמנורה ניכתה מתביעתה סכום ניכר בגין מכירת שרידי הרכב, סכום שאין לנכותו אם יחושב הפיצוי לפי היקף הנזק הישיר וירידת הערך, בהתחשב בכך שהנזק הישיר לבדו עולה כדי 44.6% מערך הרכב (ערך הרכב במועד התאונה עמד על 162,807 ₪), ובהיעדר כל נתונים נוספים, נראה לי כי הדרך הנכונה לחישוב הפיצוי שישולם, היא סכום התביעה בניכוי החלק היחסי מסכום הנזק הישיר שנגרם למוקד הקדמי של הרכב. אני ערה לאי הדיוק שיש בחישוב זה, אלא שכאמור הצדדים לא התייחסו כלל לשאלת הנזק, והראיה היחידה שהוגשה לעניין זה, היא חוות דעת השמאי. לאור האמור יש להפחית מסכום התביעה 60% מהנזק שנגרם למוקד הקדמי של הרכב, בסך 21,992 ₪. על כן בתביעת מנורה אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 78,654 ₪ צמוד מיום 19.04.09 בתוספת אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום. כבישתאונת דרכיםתאונת שרשרתכביש אגרה / כביש 6