דוגמא לפסק דין בנושא תאונה בעת עצירה בשוליים: 1. עסקינן בתביעת נזיקין על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") שהגיש התובע לפיצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לו, על פי הנטען, ביום 18.12.08 "עת עצר בשולי הדרך, יצא מהרכב והתכופף לבדוק מה פשר הרעשים" ו"לפתע נטרקה דלת הנהג ופגעה באצבעות יד ימין אשר אחזו בדופן התחתונה של מסגרת הדלת" (ראה סעיף 5 לכתב התביעה). 2. הנתבעת בכתב הגנתה הכחישה את הנטען על ידי התובע באשר לנסיבות פציעתו, לרבות טענתו כי נפגע ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק (ראה סעיף 4 לכתב ההגנה). 3. התובע חזר בו מבקשתו למינוי מומחה רפואי, כך שתביעתו תתברר על בסיס העדר נכות (ראה פרוטוקול ישיבת יום 2.2.11). 4. נוכח המחלוקת בשאלת החבות אדרש, בראש ובראשונה, לדיון ולהכרעה בה. 5. על פי הנטען בכתב התביעה נפגע התובע "עת במהלך נהיגתו ברכב שבנדון, שמע רעשים מתחת לרכב. בעקבות כך עצר בשולי הדרך, יצא מהרכב והתכופף לבדוק מה פשר הרעשים, כאשר יד ימינו אוחזת בדופן התחתונה של מסגרת דלת הנהג. לפתע נטרקה דלת הנהג ופגעה באצבעות יד ימין אשר אחזו בדופן התחתונה של מסגרת הדלת" ו"כתוצאה מהתאונה סבל מחבלות באצבעות יד ימין ובעיקר באצבע 4." 6. ב"תצהיר נסיבות" מיום 27.10.10 שערך התובע (ת/1) ובתצהיר נוסף מיום 5.6.11, אשר שימש כעדותו הראשית (ת/2), שב התובע ונדרש לנסיבות קרות התאונה ומצא לפרט מעבר לתיאור הדברים בכתב התביעה - "ביום 18.12.08, בשעה 09:30 או בסמוך לכך, נהגתי ברכב......ברח' קדם ביפו, בסמוך למקום מגוריי. במהלך הנסיעה, שמעתי רעשים שמגיעים מתחת לג'יפ, ולפיכך עצרתי בצד הכביש ויצאתי מהג'יפ כדי לבדוק את מקור הרעשים. אחזתי בדופן התחתונה של מסגרת דלת הנהג של הג'יפ ביד ימין והתכופפתי לבדוק מה קורה מתחת לג'יפ. לפתע נטרקה דלת הנהג ופגעה באצבעות יד ימין אשר אחזו כאמור בדופן התחתונה של מסגרת הדלת (להלן: "התאונה")... כתוצאה מהתאונה נחבלתי באצבע 4 יד ימין. לאחר זמן מה, כשראיתי שאצבע 4 מתנפחת עם שטף דם מתחת לציפורן, פניתי למרפאת קופ"ח "גבעת עלייה" ברח' יפת ביפו, שנמצאת במרחק קצר ממקום התאונה.......". 7. גרסה זו של חבלה "מדלת של אוטו" מתועדת בתיעוד רפואי מזמן אמת (נספח ב1 ל- ת/2) והגרסה המפורטת, כפי שהובאה בכתב התביעה ובתצהירים שנערכו על ידי התובע במסגרת הליך זה, זוכה לתימוכין ולו בחלקה הארי בהודעה שמסר התובע במשטרה ביום 14.1.09 בסמוך לאחר התאונה הנטענת- "שמעתי רעש מתחת לגיפ. נעצרתי, פתחתי את הדלת ירדתי השארתי את הרכב דלוק. הסתכלתי למטה ושמתי את היד. היד הימנית מתחת לדלת בדופן התחתונה והדלת נסגרה על שתי האצבעות, פניתי לקופ"ח ומשם הופנתי למיון...". 8. התובע שב ונדרש בחקירתו הנגדית לנסיבות בהן עצר את הרכב בסמוך לאחר תחילת הנסיעה. בתחילה הסביר כי עצר את הרכב לאחר ששמע רעשים, חשד כי המדובר בבעיה בצלבים ועוד בטרם הספיק לאמת שאכן כך הוא נחבל בידו- "ש. אמרת שעצרת ברחוב כי שמעת רעשים ת. כן ש. מאיפה שמעת רעשים ת. איפה שהדריישוב. זה מתחת לרכב" (עמ' 8 לפרוטוקול ישיבת יום 24.11.11) "ת. איך ששמעתי את הרעש חשבתי שזה הצלבים, אמרתי שאני אבדוק אולי זה משהו אחר אז התכופפתי. שמעתי רעש ועצרתי קודם כל לבדוק.עוד לפני שבדקתי משהו קיבלתי כבר את המכה ש. אמרת שאתה חשדת בזמן הנסיעה שזה הצלבים למרות שלא בדקת ת. חשדתי" (עמ' 11-12 לפרוטוקול ישיבת יום 24.11.11) התובע הוסיף וציין כי לאחר החבלה ביד, במועד שאינו זכור לו, תוקנו הצלבים בג'יפ במוסך של דודו, על ידי האחרון- "ש. נפצעת, טופלת ולא חזרת לעבודה תקופה מסוימת. איפה המשכת לבדוק אחר כך את הסיבה לרעש. ... איפה בדקת במוסך ת. לא הלכתי למוסך. ידעתי מה זה הרעש, זה היה משהו שקשור לצלבים" (עמ' 10 לפרוטוקול ישיבת יום 24.11.11) "לשאלות בית המשפט: ש. מי טיפל בצלבים ת. המוסך ש. מתי פנית למוסך ת. אני לא זוכר" (עמ' 11 לפרוטוקול ישיבת יום 24.11.11) "ש. אחרי שסיימת להיות חולה הלכת למוסך לתקן ת. אצל דוד שלי ש. יש לך חשבונית להציג ת. לא. ה לא מוסך מורשה, הוא עובד אחרי העבודה ותיקן לי. ש. למה לא הבאת אותו להעיד ת. אף אחד לא אמר לי" (עמ' 11 לפרוטוקול ישיבת יום 24.11.11) בהמשך ומשהקשה ב"כ הנתבעת בענין אותו חשד לתקלה נטענת בצלבים, חזר בו התובע מגרסה זו והעיד כי עצר את הרכב כי חשד "שזה משהו אחר"- "ש. אם חשדת מיד שזה הצלבים למה עצרת לבדוק ת. חשדתי שזה משהו אחר ש. במה חשדת ת. לא משנה ש. למה לא משנה ת. כי יש דברים שאני לא חייב להגיד לך" (עמ' 12 לפרוטוקול ישיבת יום 24.11.11) (ההדגשה שלי - ש.י.) 8.1 נוכח עדות זו דומה עלי כי לא הונחה התשתית העובדתית ההולמת לקביעה כי התובע נחבל ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק. במקרה דנן דומה כי "השימוש ברכב מנועי" נטען להיות "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש" (ראה הגדרת "שימוש ברכב מנועי" בסעיף 1 לחוק), שהרי אין בעצם הפגיעה מדלת רכב שלא אגב "שימוש" בו משום "תאונת דרכים". משבחר התובע בסופו של יום מטעמיו שלו להותיר את עדותו ככל שנוגעת לסיבה בגינה עצר את הרכב וביקש לבדוק מתחתיו בטרם ימשיך בנסיעה סתומה ובחר שלא לפרשה, דומה עלי כי לא השכיל להוכיח שאותה עצירה בסמוך לאחר תחילת הנסיעה, כמו גם אותו בדיקה שביקש לעשות מתחת לרכב ואשר טרם ביצועה נחבל כנטען, נועדו "למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי" או נדרשו "לצורך המשכתה המיידית" של הנסיעה (ראה לענין "תיקון דרך" - רע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ). 9. לא למותר לציין כי גם אם היה התובע דבק בגרסה לפיה חשד בקיומה של בעיה בצלבים, אשר תוקנה במוסך על ידי דודו, הרי שגרסה זו לא הוכחה כדבעי. עדותו של התובע בענין זה נותרה עדות יחידה של בעל דין, על כל הנובע ומשתמע מכך (ראה סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א-1971), כשלחובתו יש לזקוף את אי הבאתן של ראיות תומכות ולמצער עדות דודו, מי שנטען כי תיקן את הרכב - "כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה (1) 736) 10. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי גם אם הייתי נכונה לקבוע כי התובע הוכיח כדבעי את אותה גרסה עובדתית לפיה נחבל ביד ימין אגב בדיקתו של הרכב בחשד לקיומה של בעיה בצלבים (בעיה שתוקנה מאוחר יותר במוסך של דודו), הרי שאף בה אין כדי להביא את אירוע החבלה בגדר "תיקון דרך", אותו "טיפול ותיקון 'שנוהגים לעשות בדרך' ולא נזקקים בו בדרך כלל למוסכים ולבעלי מקצוע, היינו - תיקון וטיפול שצפוי מכל נהג ברכב לעשותו ואין מצפים ממנו להזמין בעל מקצוע לתיקון כזה או להביא את הרכב למוסך לשם תיקונו. החלפת גלגל, מילוי מים, הוספת שמן, החלפת נורה ואולי גם החלפת 'חגורה' הם טיפולים ותיקונים שנהגים נוהגים לעשות בעצמם, ולא נזקקים בהם למוסכים דווקא" (רע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ). כמו כן מוצאת אני לציין ולהדגיש כי לא נטען על ידי התובע וממילא לא הוכח שבעקבות אותם רעשים ששמע בתחילת הנסיעה ואשר בעטיים עצר בצד הדרך, לא ניתן היה להמשיך בנסיעה וכי הרכב הפך "תקול". 11. לא זו אף זו. גרסתו של התובע לפיה נחבל מטריקת דלת הג'יפ אינה הולמת אף את הפגיעה שנגרמה לו ביד ימין באצבע IV בלבד - ובמה דברים אמורים ? על פי עדותו הניח התובע את כף יד ימין אנכית על דופן הג'יפ בחלקו התחתון וכתוצאה מטריקה פתאומית של הדלת נחבל באצבע ה- IV (ראה עדותו של התובע בעמ' 10 לפרוטוקול ישיבת יום 24.11.11). התובע עומת עם העובדה כי בנסיבות אותן הוא מתאר צפויה היתה אצבע III לפחות להיפגע גם כן, בהיותה ארוכה יותר מאצבע IV. בניסיון ליישב קושי זה חזר בו התובע מעדותו הראשונית ותאר את מנח היד על דופן הג'יפ באופן שונה (באלכסון) ואף הוסיף וציין כי קיבל מכה גם באצבעות II ו- III אך אלא לא נפגעו- "ש. למרות שאתה אומר שזו דלת ברזל כבדה נטרקה לך על כף היד, איך אתה מסביר שבבדיקה בבית החולים לא מצאו שום פגיעה בשום אצבע אחרת רק בקצה של האצבע הרביעית ואין זכר לפגיעה באצבעות אחרות בייחוד לא באצבע השלישית שהיא ארוכה יותר ת. כשאני באתי שמתי את היד לא שמתי אותה ישר, זה באלכסון חוץ מזה קיבלתי מכה באצבע השניה אבל לא קרה לה כלום לשאלות בית המשפט ש. איך הדלת לא פוגעת קודם באצבע השלישית לפני שהיא מגיעה לרביעית ת. אני מהצד ש. עדין האצבע השלישית היא לפני האצבע הרביעית ת. היא נפגעה אבל לא קרה לה כלום. קיבלתי מכה" (עמ' 14 לפרוטוקול ישיבת יום 24.11.11) הרשומה הרפואית מזמן אמת, אשר הוצגה על ידי התובע נעדרת כל התייחסות בין בחלק האנמנסטי ובין בממצאי הבדיקה לחבלה באצבעות נוספות על אצבע IV ודומה כי נהיר הוא שבכל מנח של כף יד ימין על דופן הג'יפ, כל עוד האצבעות ישרות, ארוכה אצבע III מאצבע IV ועל כן חשופה וצפויה להיפגע מהדלת לפני אצבע IV. 12. העולה מן המקובץ הוא כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי נחבל באצבע IV ביד ימין בנסיבות הבאות בגדר "תאונת דרכים" ועל כן דין תביעתו אחד - להדחות וכך אני מורה.התובע ישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪. שוליים (כביש)משפט תעבורה