נטען כי אם אכן יוכח כי אכן היה אירוע פריצה ביום 08.06.2008, הרי שהתובעת התרשלה בשמירה על הרפסודה למרות שהציבה חברת שמירה מטעמה החל מחודש מאי 2008 ותפסה חזקה בנכס כבר בראשית 2008. מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא שמירה על כלי שיט: 1. זוהי תובענה שעניינה נזקים נטענים לרפסודה כתוצאה מאירוע מיום 08.06.2008, אשר התובעת טוענת כי הנתבע אחראי לו. התובענה הוגשה במקור כנגד הנתבע ונתבעת נוספת - התחלת ים אילת בע"מ, אשר נמחקה. על פי כתב התביעה, התובעת הינה בעלת הזכויות לרפסודה העוגנת במפרץ אילת [להלן: "הרפסודה"]. הרפסודה הושכרה להתחלת ים אילת בע"מ להפעלת עסק. נטען כי הנתבע מקושר להתחלת ים אילת בע"מ, בכך שהינו בנה של רעיית הבעלים של החברה, ועבד בחברה. כרקע יצויין כי על פי כתב התביעה, הסכם השכירות הופר, בין היתר, בכך שהרפסודה ננטשה וכתוצאה ממנה הפך הנכס המושכר למוזנח, פרוץ למסיגי גבול וללא שמירה ותחזוקה נאותים. נטען כי החברה התחלת ים אילת בע"מ התעלמה מהתראות התובעת, על כי כתוצאה מנטישת המושכר והזנחתו עלולים להגרם נזקים חמורים. האמור לעיל הינו בבחינת רקע, הואיל וכעת, לאחר שהתובענה כנגד הנתבעת 2, התחלת ים אילת בע"מ נמחקה לבקשת התובעת, יש להכריע במחלוקת אחת בלבד, והיא נזקים נטענים מיום 08.06.2008 ובשאלה האם נזקים אלו נגרמו על ידי הנתבע היחיד אשר נותר בתובענה. אני מוצא לנכון להדגיש עניין זה, הואיל והמחלוקת בין התובעת להתחלת ים אילת בע"מ הינה רחבה יותר, התקיימו ביניהם הליכים אחרים ואילו בתיק זה יש להתמקד בעילת התביעה הנטענת כנגד הנתבע והיא כי בתאריך 08.06.2008 ארעה פריצה למושכר, אשר כתוצאה ממנה נגרם לרכוש שבמושכר נזק חמור בעקבות גניבה של שנאי חשמל וכבלים, ניפוץ שמשות הרפסודה ועוד, וכי כנטען בכתב התביעה, מי שאחראי לפריצה ולגניבה הוא הנתבע. 2. הנתבע מאשר כי עבד אצל התחלת ים אילת בע"מ בתקופה קצרה בשנת 2005 ובשנת 2006. כתב ההגנה אשר הוגש במקור מטעם שני הנתבעים ולפיכך, התייחס גם לטענות כנגד הנתבעת הנוספת אשר נמחקה, והועלו בו טענות רבות הקשורות בהסכם שבין התובעת לנתבעת 2, להשתלשלות העניינים ועוד טענות רבות נוספות אשר לאור מחיקת הנתבעת 2 אינן רלבנטיות עוד ואינני מוצא לנכון להתייחס אליהן. כאמור, כעת ממוקדת עילת התביעה באירוע מסוים ובנתבע, בלבד. הנתבעים מכחישים את הטענות ביחס לאירוע האמור וליחוסו לנתבע. נטען כי אם אכן יוכח כי אכן היה אירוע פריצה ביום 08.06.2008, הרי שהתובעת התרשלה בשמירה על הרפסודה למרות שהציבה חברת שמירה מטעמה החל מחודש מאי 2008 ותפסה חזקה בנכס כבר בראשית 2008. נטען כי לא ניתן לייחס את הנזק לשנאי החשמל ולמערכת ההידראולית לנתבעים הואיל ומדובר בשנאי חשמל ומערכת הידראולית השוקלים משקל כבד במיוחד ולא ניתנים להזזה או להוצאה מפאת משקלם ובנוסף כי אלו נרכשו על ידי הנתבעת [הנתבעת 2 במקור] והינם רכושה. כתב התביעה פירט באופן כללי כי "מי שאחראי לפריצה ולגניבה הוא הנתבע". כתב התביעה לא פירט מעבר לכך ביחס לנתבע אישית ומכאן, שאינני מוצא מקום לטענות אשר מועלות על ידי התובעת ביחס לכך שתשובת הנתבע התייחסה בעיקר לנושא מחדלי השמירה שלה. בהמשך במסגרת הראיות, ניתנה התייחסות ממוקדת יותר על ידי הנתבע. 3. העידו בפניי מטעם התובעת מר מיכאל ספרני - מנהל אחזקה בתובעת, ומר מיקי חברוני - מנכ"ל התובעת. מטעם הנתבע העידו הוא, מר אדי טוסה אשר עבד אצל התחלת ים אילת בע"מ, לדבריו, החל מחודש יוני 2005 ועד לחודשים יוני - יולי 2006 כמנהל תחזוקה ומבנה של הרפסודה, ואמו של הנתבע. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירים, בחנתי את העדויות ואת המוצגים ושקלתי את טענות ב"כ הצדדים, באתי למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח, גם לא במאזן הסתברויות הנדרש במשפט אזרחי, כי הנתבע, באופן אישי, הוא זה שגרם לנזק הנטען או כי הוא אחראי לו. ייאמר כבר עתה כי הראיה היחידה לקשירת הנתבע לגרימת הנזק הנטען הינה עדותו של מר מיכאל ספרני. בתצהירו ובחקירתו הנגדית, כפי שיפורט להלן, לא מצאתי כדי להביא למסקנה כי אכן היה זה הנתבע אשר גרם לנזק או כי הוא אחראי לו. העד הנוסף מטעם התובעת, מר מיכאל חברוני, כלל אינו מעיד ביחס לאירוע עצמו אשר הוא לא נכח בו. עדותו מתייחסת לרקע ולסכסוך בין התובעת להתחלת ים אילת בע"מ ולהשתלשלות העניינים שלאחר האירוע. אמנם חוזר הוא על הניסוח אשר בכתב התביעה כי "מי שאחראי לפריצה ולגניבה הוא הנתבע 1", אך מעבר לאמירה כללית זו אין בעדותו מאומה לקשור בין הנזק לבין הנתבע. 4. בתצהירו מעיד מר ספרני כי בתאריך 08.06.2008 התקשר אליו שומר אשר הוצב ברפסודה והודיע לו כי הנתבע נמצא ברפסודה ומפרק נחושת של השנאים המפעילים את לוח החשמל הראשי של הרפסודה ועוקר את ההליכים הראשיים, המוליכים חשמל מהשנאים ללוח הראשי [סעיף 2 לתצהירו]. מר ספרני מצהיר כי הגיע לרפסודה וראה את הנתבע מפרק את השנאים וכי כשהגיע למקום - "יעלון היה בעיצומו של פירוק אחד השנאים" [סעיף 3 לתצהירו]. עוד מצהיר מר ספרני כי לאחר שדרש מהנתבע להפסיק את הפירוק, בחן את הנזקים שנגרמו על ידו ולצורך כך נעזר בכישוריו כחשמלאי ראשי, ומהבדיקה שערך גילה, לטענתו, כי הנתבע עקר ממקומם את 4 השנאים אשר היו מותקנים במקום, פירק אותם לגורמים, באופן שהרס את השנאים ונטל עימו את חוטי הנחושת מהם הורכבו. כן הוא גילה שגם צינורות הנחושת המוליכים בין המזגנים לבין עצמם, נעקרו ממקומם והוצאו מהמקום וכתוצאה מכך נגרמה דליפת הגז של המזגנים. העד מוסיף כי: "למיטב הבנתי ונסיוני התכוון יעלון למכור את הנחושת לסוחרי נחושת". ראשית, יש להפריד בין הדברים אשר מהתצהיר עולה בבירור כי הינם עדות מפי השמועה, לבין הדברים אשר נחזים להיות עדות ישירה. כך, הדברים אשר נטען כי השומר אמר למר ספרני, מובן שאינם קבילים להוכחת תוכנם. לאחר החקירה הנגדית של מר ספרני עולה בבירור כי דבריו בדבר הפעולות אשר ביצע לטענתו הנתבע, הינם מסקנה ממצב דברים שחזה בו ולא דברים שיכול הוא להעיד לגביהם עדות ישירה שחזה בעצמו. התובעת לא זימנה להעיד שומר כלשהו. בחקירתו הנגדית של מר ספרני הוא נשאל ומשיב כדלקמן: "ש. תתאר לי מה אתה רואה שקורה ברפסודה באותו מועד, מה כל אחד עושה? איפה אתה נמצא, איפה הם נמצאים? ת. אני בא דבר ראשון ורואה חלקי נחושת שמפורקים משנאים שהיו שם, וכמובן שנכנסתי ישירות, השנאים נמצאים בתוך חדר סגור, כשנכנסתי לשם, שנאי בנוי עם ליבה של חוטים ומסביבו המון המון ליבת ברזל עם המון פחיות, והפחיות האלה, כדי לפרק את הליבה הזאת, הם כמות כל כך אדירה שבעצם רואים ישירות את הפירוק הזה, ראיתי בכניסה את חוטי הנחושת על הגשר שבעלייה העליונה ששייכת לגשר, וזהו, זה מה שראיתי. ש. יהיה נכון לומר שאתה רואה את הנזקים שנגרמו לשנאים לאחר הפעולה שבוצעה, אבל אתה לא רואה את הפעולה בפועל שבוצעה? ת. כשאני באתי אני ראיתי את יעלון נמצא כמובן בתוך החדר הסגור שבו נמצאים השנאים, והיו שם גם כלי עבודה. ש. אבל פיסית אתה לא רואה אותו עושה את זה, אתה רואה אותו בחדר עם כלים, עם הרס של שנאים, אבל פיזית אתה לא רואה אותו עושה את זה? ת. אחד האנשים שלו שהיו איתו, אני לא יודע מי אלה, כשאני באתי היו חלקי נחושת קיימים, כשנכנסתי הוא היה בפנים ובן אדם יצא עם משהו מסוים מתוך הרפסודה לגשר של הרפסודה, היו לו ביד חוטי נחושת ויעלון היה בתוך החדר. ש. אם זה ככה ואתה למעשה מודה שאתה ראית את הכול נסיבתית, איך בתצהיר שלך אתה כותב "ראיתי את יעלון מפרק את השנאים, יעלון היה בעיצומו של פירוק אחד השנאים" כשלפני דקה אמרת שראית את הדברים לאחר מעשה? ת. הסיטואציה שהייתה, לא קשה לגלות בעצם שיעלון מעורב חזק מאוד בפירוק שלהם יחד עם חבריו, אפשר לראות את זה במיידי ברגע שאתה מגיע, מכוון שזו לא פעם ראשונה שהוא לקח משם.... ש. סליחה, אני שאלתי שאלה פשוטה, אתה נותן לנו עדות בתצהיר שאתה רואה אותו פיזית מפרק את השנאים, מהחקירה שלך עולה שלא ראית אותו פיזית אלא את הנזקים לאחר מכן, למה אתה לא הצהרת בצורה ברורה שראית דברים לאחר מעשה ולא תוך כדי מעשה? ת. אני שוב אומר, ברגע שהוא היה בפנים, ברור שאם הוא שמע באותו רגע שאני נכנס כמובן שהוא עמד, אבל הייתה לו פוזה של אחד שעובד בפירוק או משהו שעשה אישית בידיים שלו, הוא שמע באותו רגע שאני נכנס, פיזית הוא היה בשנאים עצמם. ש. כמה שנאים היו? ת. ארבעה. ש. למעשה אתה בא ואומר לנו שבאותו מועד אתה כבר מגלה את הנזק שנגרם לשנאים באותו שלב? ת. רואה, כן. ש. באותה סיטואציה יהיה נכון לומר שלמעט העובדה של מה שאתה מתאר לנו באותו רגע, אתה לא רואה את יעלון לוקח שום דבר מהרפסודה? ת. ראיתי אותו, ראיתי את הציוד שמובל על ידי הצוות שאיתו. פרו' עמ' 5 שו' 16 עד עמ' 6 שו' 23. הבאתי בהרחבה את השאלות והתשובות של מר ספרני בחקירתו הנגדית, הואיל ועולה מהן באופן ברור כי לגירסתו אמנם ראה הוא את הנתבע על הרפסודה, כאשר הגיע למקום לאחר קריאת השומר, ואמנם ראה הוא את הנתבע בתוך החדר בו נמצאים השנאים וראה הוא אחר או אחרים אשר מובילים ציוד, ואולם אין הוא מעיד על פעולה כלשהי שביצע הנתבע בעצמו ואין כל ראיה לכך שאכן אותו אחר שהוא ראה עם חוטי נחושת היה מי מטעמו של הנתבע. העד ראה את הנתבע אך נמנע מלומר כי ראה את הנתבע עצמו מוציא או מוביל ציוד. מובן מדברי העד שיחוס הפירוק והמעורבות לנתבע הינם פרי מסקנה שהוא מסיק מהדברים שהוא רואה. בחינה מדוקדקת של עדותו מביאה למסקנה כי הוא לא ראה את הנתבע מפרק בעצמו מאומה או נוטל בעצמו מאומה. מכאן שאין עדות ישירה לפעולות פירוק של הנתבע או לנזקים שנטען כי גרם. ב"כ הנתבע טוען לסתירה בין תצהיר העד לבין עדותו בבית המשפט, ומעלה כלפי עד זה טענות קשות. אכן העד אינו מאשר בעדותו בבית המשפט באופן ישיר את הדברים המפורשים בתצהיר לפיהם הוא ראה את הנתבע מפרק את השנאים, ועדותו אינה עקבית, אולם יכול וניתן לייחס זאת לכך שדבריו בתצהיר הם פרי מסקנה. מכל מקום, ודאי שאין בעדות מר ספרני כדי עדות אשר ניתן על פיה לקבוע ממצא פוזיטיבי בדבר פעולות שביצע כנטען הנתבע. לא בכלל, ובפרט שלא ניתן כאמור לאור היות עדות זו עדות יחידה. אילו אכן הסיטואציה הינה כפי המתואר בעדות מר ספרני בחקירה נגדית, אזי יש בכך כדי להחשיד את הנתבע בביצוע המיוחס לו על ידי התובעת, ואולם מדובר בחשד בלבד, ואין ראיה ישירה. לא רק שאין ראיה ישירה לפעולה של הנתבע, גם אין כל ראיה לגבי קשר נטען בינו לבין אדם אחר נטען. 5. אם לא די בכל האמור לעיל די להביא למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את המעשים המיוחסים לנתבע, הרי שעולה, גם אליבא דתובעת עצמה, כי הרפסודה, עוד קודם לאירוע, היתה ללא השגחה לטענתה. על פי כתב התביעה ועל פי טענות התובעת, החל מאמצע 2007 עד להגשת תביעה לסילוק יד של החברה התחלת ים אילת מהמושכר [ב-26.05.2008] התריעה התובעת ודרשה להציב שמירה. זאת ועוד התובעת מאשרת כי התחלת ים אילת בע"מ לא שעתה לדרישותיה והתובעת פעלה בינואר 2008 להחלפת מנעולי הרפסודה, אך עקב דרישתו הנחרצת של ב"כ התחלת ים בע"מ חזרה בה. עוד בתובענה אשר הוגשה בתאריך 26.05.2008 לסילוק ידה של התחלת ים בע"מ מהרפסודה [ת.א. 1151/08 - נספח יא' לתיק מוצגי הנתבע], טוענת התובעת [היא אותה התובעת] כאן כי הנתבעת [היא הנתבעת 2 שנמחקה] הפרה את ההסכם, בכך שנטשה את המושכר והותירה אותו מוזנח ופרוץ למסיגי גבול. על רקע האמור בדבר העדר שמירה על הרפסודה, כטענת התובעת עצמה, ובשים לב לכך שאין ראיה ישירה לפיה הנתבע ביצע את המיוחס לו, הרי שגובר הספק ביחס לשאלה אם אכן היה זה הנתבע שגרם לנזק. אם אכן לא היתה הרפסודה שמורה כראוי, לא ניתן לשלול את האפשרות כי הנזק נגרם על ידי אחרים. יודגש כי התובענה שבפניי עניינה שאלת אחריות הנתבע ושאלה זו בלבד. משדנים אנו בשאלה זו, אין נפקא מינה לשאלה מיהו זה אשר לא ביצע את השמירה הראויה. מבחינת האפשרות כי הנזק נגרם על ידי אחרים, אין זה משנה אם היתה זו התובעת אשר היה עליה להשגיח או היתה זו הנתבעת. 6. מובן שדברים אשר אומר מר ספרני על כי מבדיקה שערך גילה כי הנתבע עקר את 4 השנאים, הם דברים אשר יכולים להיות פרי מסקנה בלבד, שכן הוא אינו מעיד כי ראה בעצמו את הנתבע עצמו מבצע זאת. מר ספרני נשאל מפורשות: "אתה ראית את יעלון מחזיק חוטי נחושת ביד ויוצא מהרפסודה?" ותשובתו לשאלה זו שלילית. מר ספרני נשאל האם כאשר נכנס לחדר היה עוד מישהו בחדר השנאים והוא משיב: "ראיתי את יעלון". הוא נשאל: "רק את יעלון?". הוא משיב: "כן. רק הוא היה בחדר" [פרו' עמ' 10 שו' 28 - עמ' 11 שו' 1]. אם כך, גם האמירה כי מי שמר ספרני ראה מוציא ציוד, ומיחס אותו ל"צוות" שעם הנתבע, הינה אמירה שיש בה מסקנות יותר מאשר עובדות. בחדר השנאים עצמו לא ראה מר ספרני, לגרסתו, אלא את הנתבע. אין לשלול את האפשרות, לפיה אכן הנזקים הנטענים נגרמו ונצפו על ידי מר ספרני כאשר הגיע למקום, אולם ראיה לכך שהיה זה הנתבע שגרם לנזקים - אין בפניי. 7. מר ספרני הגיש תצהיר מיום 17.05.2010 בת.א. 3060/09 בהליך אשר התקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בין התובעת לחברת התחלת ים אילת בע"מ. התצהיר הוגש כמוצג ח' למוצגי הנתבע. שם אומר מר ספרני בסעיף 14 לתצהיר כי באחד מביקוריו ברפסודה הבחין בכך שנציגיו של מר ימשיק אשר על פי סעיף 2 לאותו תצהיר שכר את הרפסודה, עסקו בפירוק שנאי חשמל לגורמים ובשובו לרפסודה למחרת, ראה כי כל שנאי החשמל שהיו ברפסודה פורקו ולא נשאר להם זכר. בהקשר זה של פירוק השנאים, לא ציין מר ספרני את הנתבע. להזכיר, בענייננו, מר ספרני מייחס לנתבע את פירוק השנאים. לעומת זאת, בסעיף 15 לאותו תצהיר בת.א. 3060/09 אומר מר ספרני כי בסמוך לפירוק השנאים הוא הגיע לרפסודה והבחין בנתבע אשר עסק בפירוק מזגנים ברפסודה, תוך קריעת המזגנים וצינורות נחושת. הנסיון של ב"כ התובעת להסביר את השוני, בכך שמדובר בהליכים אשר השאלות שנדונו בהם שונות, אין בו לטעמי כדי ליישב בין הדברים. באופן ברור הזכיר מר ספרני בסעיף 15 לתצהיר האמור את הנתבע בהקשר לפירוק מזגנים ולא הזכירו ביחס לפירוק השנאים ולנזקים בחדר השנאים. 8. מכל האמור המסקנה הברורה היא כי לא ניתן לראות בעדותו של מר ספרני כעדות אשר על בסיסה ניתן לקבוע ממצא עובדתי המייחס לנתבע את גרימת הנזק הנטען. לאור העובדה שעדות מר ספרני היא העדות היחידה אשר התובעת הביאה לעניין קרות האירוע עצמו, הרי שהתוצאה הינה הקביעה כי התובעת לא עמדה בנטל ולא הוכיחה את הנטען בכתב התביעה בדבר נזקים שגרם הנתבע. די באמור לעיל כדי להביא לדחית התובענה. למעלה מן הצורך, אתייחס בתמצית למספר נקודות נוספות. 9. התובעת לא הביאה לעדות כל שומר, ככל שהיה במקום כטענתה. התובעת הגישה תצהיר של מר משה זיסו. מר זיסו לא התייצב לישיבת ההוכחות, התובעת ויתרה על העדתו ותצהירו, על פי ההחלטה שניתנה, אינו משמש ראיה בתיק. בכך התובעת נחשבת כמי שבפועל לא העידה עד אשר אמור להיות עד רלבנטי. רלבנטיות של עד זה עולה מדברי מר ספרני האומר בתצהירו כי כאשר הגיע לרפסודה וראה את הנתבע מפרק את השנאים, התקשר למר זיסו אשר שימש אותה עת כחשב החברה ומנהל שטחי המסחר של הרפסודה, הודיע לו כי יצא לרפסודה בעקבות הודעת השומר על פריצה וביקש כי ידאג להזמין משטרה למקום. כמו כן, על פי עדותו של מר ספרני, מר זיסו הגיע לרפסודה והוא הלך: "עד כמה שזכור לי הוא בא ואני הלכתי" [פרו' עמ' 11 שו' 5]. אם לא די בכך, הרי שבחקירתו הנגדית נשאל מר ספרני: "במהלך כל אותו אירוע, הגיעו אנשים נוספים?" והוא משיב: "לא נשארתי המון שם. מפה והלאה צריך לשאול את זיסו מה היה" העד השני מטעם התובעת, מר חברוני, אינו מעיד כי נכח במקום וממילא עדותו אין בה כל ראיה לגרימת נזק על ידי הנתבע עצמו. התובעת מעלה טענות רבות בסיכומיה ביחס להשתלשלות עניינים הקשורה במועד מסירת החזקה ברפסודה, ביחס לשמירה אשר היתה או לא היתה וביחס להליכים השונים, לרבות צו מניעה. אינני מוצא בכל אלו כדי לשנות ממסקנותיי אשר עניינן המחלוקת היחידה - בשאלה האם ביצע הנתבע את המיוחס לו, אם לאו. השאלה מיהו זה אשר אמור היה לבצע את השמירה והאם אכן השמירה אשר התובעת הצליחה לקיים היתה מינימלית כטענתה, אין בה כדי לתרום לבירור המחלוקת כאמור לעיל. עצם השאלה אם היתה שמירה, אם לאו, היא אמנם רלבנטית, שכן כאמור לעיל גם לפי גרסת התובעת, המקום היה פרוץ למסיגי גבול, ואולם זהות מי אשר היה צריך לשמור אינה מעלה ואינה מורידה בענייננו. התובעת מבקשת להסתמך גם על דברים שאמר העד מטעם הנתבע, מר טוסה בחקירתו הנגדית [עמ' 27 שו' 17-22] - העד מאשר בעדותו כי על מנת לגרום את הנזק היה צריך להיות מישהו שיודע היכן ממוקמים השנאים ויש לו מספיק זמן לפרקם, ומוסיף כי צריך היה להיות גם ידע, ולדבריו - "זה לא כ"כ קל לפרק את זה". מכאן, מבקשת התובעת לראות תמיכה לכך שהנתבע, הוא ולא אחר, גרם לנזק. אין בידי לקבל היקש זה שמבקשת התובעת כי יעשה. העובדה שהמזיק צריך היה לדעת היכן ממוקמים השנאים וכי היה לו מספיק זמן לפרקם, אין בה לתמוך דווקא במסקנה שהנתבע הוא המזיק. כאמור, אליבא דתובעת עצמה, משך פרק זמן לא קצר, היה המקום פרוץ, הרפסודה היתה נטושה ומוזנחת, ומכאן ברור כי מי אשר ביקש לגרום לנזק יכול היה להגיע למקום, לבדוק היכן השנאים, וגם היה בידו די זמן לגרום לנזק. 10. הנתבע מצהיר כי בתחילת חודש יוני 2008 הודיעה לו אמו כי מר ספרני התקשר אליה טלפונית והודיע לה כי ארעה פריצה למושכר וביקש ממנה לשלוח נציג שיהיה נוכח במהלך ביקור של שמאי. לדבריו, הוא ביקר במושכר ואכן ראה כי המקום נפרץ, נגרמו נזקים לשנאי החשמל ומצלמות ומודם של מחשב נגנבו. הוא מוסיף כי באותו יום פגש את מר ספרני במלון, סיפר לו מה שראה בביקורו במושכר ואמר לו שחברת השמירה שהועסקה על ידי התובעת אינה עושה את עבודתה וביום 08.06.2008 הגיש תלונה במשטרה [סעיפים 10-13 לתצהירו]. הנתבע מצהיר בסעיף 15 כי בעת ביקורו במושכר לא לקח דבר, למרות שרוב הציוד במושכר, לטענתו, היה שייך להתחלת ים אילת בע"מ והוא טוען כי לא פירק את השנאים, מעולם לא לקח אותם, לא לקח צינורות נחושת ולא גרם לכל נזק למושכר או לציוד. לנתבע גם טענות קשות ביחס לעדותו של מר ספרני. אינני סבור שהשאלה באיזו תקופה בדיוק עבד הנתבע אצל התחלת ים אילת בע"מ או באיזה תאריך בדיוק החלה השמירה לטענתו, אלו פרטים אשר יש בהם, כטענת התובעת כדי לפגום במהימנותו של הנתבע. הגם שאכן עדות הנתבע לא היתה עקבית לגמרי בכל חלקיה, אין בפניי ראיות השוללות את גרסתו ביחס לכך שלא הוא אשר גרם לנזק האמור וכי הוא אישית לא פירק שנאים. 11. במסגרת מוצגי הנתבע הוגש כתב תביעה אשר הוגש במסגרת ת.א. 1331/08 של בית משפט השלום באילת [מוצג יג'] - תובענה זו היתה תובענה כספית שהגישה התובעת כנגד התחלת ים אילת בע"מ וכנגד מר אלכסנדר ימשיק אשר נטען כי הוא מנהלה והבעלים שלה. תובענה זו התייחסה הן להפרת התחייבות לתשלום דמי שכירות והן לנזקים שנגרמו [ר' סעיף 7 ד' לכתב התביעה האמור]. כתב התביעה הוגש ביום 29.11.2008, דהיינו לאחר האירוע הנטען שבכתב התביעה שבפניי. במסגרת כתב תביעה זה, לא הוזכר הנתבע בתיק הנוכחי. 12. מכל האמור אני קובע כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה, ולא הוכח בפניי, גם לא במאזן ההסתברויות הנדרש בתיק אזרחי, כי הנתבע גרם לנזקים להם טוענת התובעת. אשר על כן, אני מורה על דחית התובענה. התובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪. פסק הדין יישלח לצדדים בדואר רשום. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום. משפט ימי - דיני ימאות