שכר טרחה בגין פירוק שיתוף

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא שכר טרחה בגין פירוק שיתוף: תמצית טענות התביעה 1. התובע הגיש תביעה כספית לתשלום שכר טרחתו בסך 113,065 ₪ בגין שירותים משפטיים שנתן לנתבעים, שהינם אחים. לטענתו הטיפול המשפטי המסור הניב לנתבעים תוצאות, אשר לא הושגו על ידם במשך 10 שנים קודם לכן, ועתה הם מתחמקים מתשלום שכה"ט. בשנת 2008 פנו אליו הנתבעים כדי שיטפל בעבורם בהליך פירוק שיתוף עם סחראי (להלן: "סחראי"), במקרקעין ברחוב הנשיא 619/1 בבית שמש (להלן: "המקרקעין"). טוען התובע שנוכח מערכת יחסים טובה וארוכת שנים עם נתבע 1 לא סוכם מלכתחילה שכה"ט וביום 20/7/08 שילמו לו הנתבעים 23,300 ₪ כולל מע"מ, על חשבון שכה"ט שיגיע לו וכפי שיסוכם ביניהם בהמשך. 2. בשלב מאוחר יותר ביקשו ממנו הנתבעים, שיטפל בעבורם גם בתביעה כספית נגד סחראי בגין חוב דמי שימוש באותם מקרקעין, ובין התובע לנתבעים סוכם שכ"ט אותו הם התחייבו לשלם בהתאם לנספח א' לכתב התביעה, (להלן: "הסכם שכר הטרחה"). בהתאם להסכם הטרחה, בגין הטיפול בפירוק השיתוף במקרקעין על הנתבעים לשלם שכ"ט 5% בצירוף מע"מ מסכום מכירת חלקם במקרקעין ולא פחות מ-12,500 דולר פלוס מע"מ, ובגין הטיפול בתביעה הכספית 10% פלוס מע"מ. טוען התובע בתצהירו, כי סיכום דברים זה היה בעל פה ונרשם לאחר מכן בנספח א' לכתב התביעה. לטענתו, מעולם לא סוכם בין הצדדים ששכר הטרחה יעמוד על 20,000 ₪ לכל אחת מהתביעות ו/או שבמקרה של פשרה בתביעת פירוק השיתוף יעמוד על 10,000 ₪. 3. התובע טוען, כי השקיע שעות עבודה רבות בטיפול משפטי בענייני הנתבעים, כולל מכתבי התראה לסחראי, הגשת תביעת פירוק שיתוף במקרקעין בבית משפט השלום בבית שמש, ותביעה כספית נגד סחראי על סך 706,443 ₪, הופעה בדיונים, פגישות, עיקולים זמניים, תצהירי עדות ועוד. ביום 24/6/09 נתן לו נתבע 1 שיק על סך 15,650 ₪ כולל מע"מ, על חשבון שכה"ט המגיע לו, ושיק נוסף, על אותו סכום, נשלח לו על ידי נתבע 2 באיחור רב. כיוון שזמן פרעונו היה דחוי, התובע החזיר לנתבע 2 את השיק וביקש להחליפו, אך נתבע 2 בחר שלא לעשות כן. ביום 25/8/09 שלחו הנתבעים לתובע בפקס מכתב, בו הם מבקשים את הפסקת טיפולו המשפטי בשני התיקים. לטענתו, הסתבר לו בדיעבד שבאותו היום, 25,8/09 חתמו הנתבעים על אישור לסילוק שתי התביעות, תוך ציון שסחראי פרע את מלוא חובו אליהם. כמו כן באותו היום הם חתמו עם עו"ד א' ע', אשר ייצג את סחראי, על הסכם מכר, במסגרתו מכרו את חלקם במקרקעין בתמורה לסך 1,100,000 ₪ בצירוף מע"מ. מספר ימים לאחר מכן הגישו לבית המשפט בקשה לדחיית שתי התביעות בהן הוא ייצג אותם. 4. טוען התובע, כי הנתבעים נותרו חייבים לו בגין הטיפול המשפטי בשתי התביעות 97,470 ₪ בצירוף מע"מ כדלקמן: בגין הטיפול בפירוק השיתוף 44,075 ₪ פלוס מע"מ ובגין התביעה הכספית 60,644 ₪ פלוס מע"מ בהפחתת 7,249 ₪ שהועברו לחשבונו מהחזר אגרות בתיק. התובע מוסיף בתצהירו שמעולם לא טענו בפניו הנתבעים שאינם מרוצים מאיכות השירות שנתן להם, ואין אמת בטענה שהוא סרב להשתתף בפגישות. הוא אף לא אמר להם שאינו מעונין להמשיך לייצגם, וממילא, לא ביקש מהנתבע 1 להוציא לו מכתב על הפסקת הייצוג. 5. בחקירתו העיד, כי נספח א' לכתב התביעה נעשה במשרדו בנוכחות הנתבע 1 ונמסר לו. התובע מפנה לענין זה לתמלול שיחת הטלפון עם נתבע 1, בעמ' 1, במהלכה אישר נתבע 1 שיש לו העתק של נייר שנכתב בכתב יד התובע. הוא לא שלח את נספח א' לכתב התביעה אל הנתבע 1, אלא זה נמסר לו במשרדו של התובע. התובע העיד, שלאור היחסים הטובים בינו לבין נתבע 1, אינו זוכר תאריכים מדויקים במערכת היחסים של הטיפול המשפטי שנתן לנתבע 1. לגרסתו, נפגש עם הנתבעים למעלה מפעמיים ונתבע 2 פעל מול סחראי ועו"ד ע' מאחורי גבו של התובע ושל נתבע 1 ובניגוד להנחיותיהם. עוד העיד התובע, כי אין ממש בטענה שבגלל השיק הדחוי שמסר הנתבע 2 הוא הודיע על הפסקת הייצוג, שכן הוא המשיך לטפל בתיק כולל הטיפול בצו עיקול זמני ולטענתו, את כתב התביעה בתביעת הפירוק המציא לסחראי ולא לב"כ, שכן סחראי לא היה אז מיוצג. 6. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם עו"ד ע', אשר מייצג את סחראי מזה מספר שנים, ובעבר ייצג אף את נתבע 2 בעניינים אחרים. עו"ד עזורי ייצג את סחראי בתביעות שהגיש נגדו התובע דנן, בשם הנתבעים. עו"ד ע' העיד, שתצהיר י עדות ראשית שהגיש עו"ד קרת בתיק שהתנהל בבית המשפט השלום בבית שמש, לא הומצא לו, ולכן הוא לא יכול היה להגיש תצהיר מטעם סחראי, וכתוצאה מכך ולבקשתו, נדחה מועד הדיון. על פי עדות עו"ד ע', הנתבעים דנן, ניהלו עם סחראי מו"מ ארוך שהיה ידוע לכל הצדדים והתקיימו שתי פגישות בהשתתפותו והשתתפות עו"ד קרת, שלא צלחו והצדדים סיכמו להיפגש. עו"ד עזורי הצהיר, כי נסיונותיו לשכנע את התובע דנן לקדם את המו"מ לא צלחו והמו"מ התנהל בין הצדדים ישירות ללא מעורבות התובע. הצדדים בעצמם במו"מ התנהל ביניהם, הצליחו להגיע להסדר פשרה, לפיו הנתבעים דנן וסחראי מכרו את חלקם במקרקעין לצד ג', באמצעות עו"ד עזורי. בחקירתו העיד, שהוא ניהל את המו"מ למכירת המגרש בשם סחראי והנתבעים באמצעות ב"כ באותו שלב, עו"ד בר סימן טוב, אינו זוכר את תאריך תחילת המו"מ אבל היה זה לאחר שהמתכונת סוכמה בין הנתבעים דנן לסחראי, שהיו ידידים שנים רבות. ב. תמצית טענות ההגנה 7. התובע נתן לנתבע 1 שירותים משפטיים במשך שנים, ושילם לו את מלוא שכר הטרחה בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים, לגבי כל תיק ותיק. גם בנושאים המשפטיים נשוא התביעה דנן, שילמו הנתבעים לתובע 43,780 ₪ בעבור שתי פגישות שלא הניבו דבר, ושבהן השתתף התובע ולכן אינם חייבים לו דבר. לטענתם, התובע לא עשה מאומה תמורת הסכום אותו הוא דורש, וטיפולו המשפטי בתביעה הכספית נגד סחראי, לא רק שלא הניב לנתבעים תוצאה, אלא שכתוצאה מרשלנותו נגרמו לו נזקים, כיוון שהתובע לא המציא כדין מסמכים לב"כ סחראי והדיון נדחה. כתוצאה מכך הנתבעים לא הצליחו לתפוס את נכסיו של סחראי אשר הועלמו על ידיו. עוד טוענים הם, כי התובע לא הסכים להיפגש עם ב"כ סחראי בתביעה לפירוק שיתוף פרט לשתי פגישות שבהן נכח ולא השיג בהן דבר. 8. לטענת הנתבעים, התובע סיכם בעל פה את שכר טרחתו בגין התביעה לפירוק שיתוף וקיבל באותו מעמד על חשבון שכה"ט 23,300 ₪. לטענתם, בקשתם מהתובע לטפל בתביעה הכספית מול סחראי נדונה בפגישה בין הצדדים ב-20/7/08 במהלכה סוכם שכר טרחתו ואף שולמה לו מקדמה. טוענים הנתבעים, כי התובע הציע לפצל את התיק לשתי תביעות נפרדות וקבע תעריף של 20,000 ₪ עבור הגשת התביעה בגין חוב דמי השכירות ו-20,000 ₪ נוספים בגין הפירוק שיתוף. עוד קבע התובע, שככל שתיק הפירוק יסתיים בפשרה, שכר טרחתו יעמוד רק על 10,000 ₪. במעמד הפגישה שילמו הנתבעים לתובע 20,000 ₪ וסיכמו שישלחו לו שתי המחאות נוספות בסך כולל של 20,000 ₪ בגין התביעה הכספית.  9. עם קבלת הסכום הראשון הגיש התובע תביעה לפירוק שיתוף, אך במהלך הדיון בבית המשפט, הודיע ב"כ סחראי שהוא לא קיבל את כתב התביעה והדיון נדחה, מה שגרם להעלמת נכסיו של סחראי ונזקים לנתבעים. טוענים הנתבעים, כי לא נחתם בין הצדדים הסכם שכ"ט ו-4 חודשים לאחר הפגישה בינם לבין התובע בה קיבל התובע את הייצוג שלהם, נכתב בכתב יד התובע, נספח א' לכתב התביעה, שהינו חסר ערך ואינו מחייב את הנתבעים. לטענתם, התובע מעולם לא נתן להם הסכם שכ"ט כדין, הם לא חתמו על הסכם שכ"ט ולא על המסמך בכתב יד התובע, וכל שסוכם ביניהם בעל פה הוא כאמור לעיל. נספח א' לכתב התביעה אינו מוכר להם, לא ידוע להם מתי הוא נכתב, הם לא הסכימו ואינם מסכימים למפורט בו וכאמור, הם לא חתמו עליו ולא קיבלו אותו לידיהם. אין למסמך זה, לטענתם, תוקף מחייב לגבי שכה"ט אותו סיכמו בעל פה קודם לכן. הנתבעים חוזרים ומדגישים, כי שכר הטרחה נקבע בעל פה ביום 20/7/08 ולא כנטען על ידי התובע בסעיף 16 לכתב התביעה. 10. הנתבעים דוחים את טענת התובע, לפיה הוא השקיע שעות עבודה רבות בטיפול בעניינם המשפטי של הנתבעים וטוענים, כי כל עבודתו הסתכמה בהגשת כתב תביעה לפירוק שיתוף. הדיון אליו הופיע התובע, נדחה בשל מחדליו ורשלנותו, באי ביצוע הזמנה כדין ובשתי ישיבות במסעדה סמוכה לבית שמש, במטרה לנסות להגיע לפשרה עם סחראי ולא הושג בהן דבר. הנתבעים המשיכו להיפגש מיוזמתם עם סחראי, התובע ידע אודות הפגישות, הוזמן אליהן וסרב להגיע לאור טענתו, כי נתבע 2 נתן לו שיק דחוי על סך 10,000 ₪. זאת למרות נסיונות השכנוע הנואשים של הנתבעים ולמרות שנתבע 1 התחייב באופן אישי לשלם את מלוא סכום השיק שמסר נתבע 2 לתובע. 11. טוענים הנתבעים שהתעקשותו של התובע שלא להשתתף בפגישות עם סחראי וב"כ, עד שלא יקבל את כל הסכום בשיק מזומן, היתה עילה לפטור עצמו מהטיפול בתיק. מוסיפים ומציינים הנתבעים, שהנתבע 1 התחייב לשלם לתובע את סכום השיק ובלבד שיגיע לאותן פגישות, ולאחר שגבה מהם כבר 30,000 ₪. מחוסר ברירה נאלצו הנתבעים לפטר את התובע מייצוג ולקבל ייצוג משפטי מעו"ד אחר. ביום 20/8/09 התקשר התובע אל נתבע 1 והודיע לו "שנמאס לו מנתבע 2" והוא לא מעונין להמשיך לטפל בתיק וכי סיים את עבודתו בתיק. יתרה מכך, מספר ימים לאחר מכן פנה אל הנתבע 1 טלפונית וביקש ממנו להוציא לו מכתב על הפסקת הייצוג, ונתבע 1 אשר נעתר לבקשתו כתב לו ביום 25/8/10 שהוא מפסיק לייצגו. 12. ההסכם עם עו"ד ע' נחתם לאחר תקופה ארוכה שהנתבעים ניהלו מו"מ עמו, ובשתיים מהפגישות השתתף התובע, אשר ידע על כל שאר הפגישות ואשר, כאמור, סרב להגיע. הנתבעים לא מתחמקים מתשלום ואם רצו זאת, לא היו חותמים על ההסכם עם עו"ד ע' ביום ששלחו לו את המכתב בדבר הפסקת הייצוג. התובע לא תרם מאומה להשגת ההסכם ומנסה לאלץ את הנתבעים לשלם לו כספים שלא מגיעים לו. לטענתם, הבקשה לדחיית שתי התביעות הוגשה על ידי עו"ד ע' על פי בקשת סחראי. נתבע 2 העיד בחקירתו, כי המקרקעין נמכרו לעו"ד ע' שניהל את המו"מ ואינו יודע מי רכש את המגרש ובוודאי שלא היה זה סחראי. הוא ניהל באופן אישי עם סחראי מו"מ לרכישת המגרש, שלא צלח ולכן המגרש נמכר לעו"ד ע' שמכר אותו לצד ג'. המו"מ נוהל עם עו"ד ע', מאחר והתובע הודיע להם שאינו מטפל יותר בתיק המשפטי, לא הגיע לפגישות, קיבל מהם כסף מעבר לנדרש ומגיע להם כסף בחזרה. 13. לטענת הנתבעים, עו"ד ע' קישר בינם לבין צד ג' אשר רכש את הנכס. לגרסתם, אין כל קשר בין השיק הדחוי שמסר לתובע לבין הפסקת הייצוג, אלא הפסקת הייצוג הינה אי הגעת התובע לפגישות, והתובע דרש כסף לפני הפגישות ולמרות ששולמו לו הכספים כמסוכם, והוא לא היה מוכן לקבל שיק דחוי. עוד טרם שהחזיר התובע את השיק הדחוי, הוא לא הגיע למספר פגישות ולא מסר חומר משפטי לעו"ד שייצג את סחראי, לכן עניינם כשל. מיד כשקיבל חזרה את השיק הדחוי מהתובע, פיטר אותו מהייצוג אך הסיבה להפסקת הייצוג על ידי התובע, היא - אי הופעתו לדיונים. נתבע 2 סיפר לאחיו, נתבע 1, לאחר שחזר מחו"ל שהוא פיטר את התובע ואחיו הוא זה שפנה לעו"ד סימן טוב. כן סיפר לו באותה עת, שהוא, נתבע 2, סגר את העסקה עם עו"ד ע'. אחיו לקח את שירותי עו"ד סימן טוב כדי להעביר את כל ניירות העסקה לעו"ד ע'. הוא אישית לא מכיר כלל את עו"ד סימן טוב שנשכר רק לסגירת קצוות העסקה. 14. נתבע 1 העיד, שביום 25.8.09 הוא פנה לעו"ד סימן טוב, אותו הכיר משירות המילואים, לאחר שנסגרה העסקה בין הנתבעים לסחראי והיתה טיוטה בהסכמה כללית. לגרסתו, נתבע 2 בלבד ניהל את המו"מ עם סחראי, לאחר שהתובע נטש אותם בין החודשים אפריל ומאי 2009. לגרסתו, הוא לא פיטר את התובע, אלא התובע טען בפניו שהוא אינו מוכן לטפל בתיק המשפטי בגלל נתבע 2 ולכן אמר הנתבע 1 לתובע שהוא אינו מטפל עוד בתיק. לבקשת התובע הוא הוציא את זה בכתב לאחר כמה ימים כיוון שביום הפגישה הוא רק נחת מחו"ל. לכן, כפי שאמר לתובע, הטיפול המשפטי הסתיים לאחר כארבעה ימים לאחר שהתובע סרב להמשיך לטפל בתיק. יתרה מכך, טוען הנתבע 1, בפועל התובע התפטר חודשיים שלושה קודם לכן, כאשר סרב להגיע לפגישות למרות דרישות הנתבעים ולאחר שהבטיחו להחליף את השיק בשיק מזומן. בחקירתו טען נתבע 2 שאת נספח א' לכתב התביעה לא קיבל ואינו זוכר אותו. לגבי תשובותיו לתמליל השיחה טוען נתבע 2, שתשובותיו בענין מסמך שקיבל זה לא נספח א' לכתב התביעה, ויתכן שמדובר במסמך לגבי 20,000 ₪. ג. דיון 15. הצדדים חלוקים בשאלה האם נספח א' לכתב התביעה הינו הסכם שכה"ט ביניהם והאם כתוצאה ממנו הנתבעים חייבים לתובע את שכה"ט לו הוא עותר בתביעה דנן. ככל שייקבע שנספח א' לכתב התביעה אינו הסכם שכ"ט בין הצדדים, יש לקבוע מהו שכה"ט שסוכם בין הצדדים. נספח א' לכתב התביעה מהעדויות והראיות שהובאו בפני עולה, כי אין חולק שנספח א' לכתב התביעה, שלגישת התובע הינו הסכם שכר טרחה, הינו מתאריך 30/11/08 כאשר גם התובע טוען שכבר ב- 20/7/08 שילמו לו הנתבעים על חשבון שכה"ט, בגין השירותים המשפטיים הכלולים בו ואשר לשיטת התובע הינו מהווה הסכם שכה"ט. (סעיף 8 לכתב התביעה). אין גם חולק, שהנתבעים אינם חתומים על נספח א' לכתב התביעה, כך שאין מחלוקת שהסכם שכה"ט בין הצדדים, לפחות בשלב הראשון היה בעל פה ולא בכתב. אציין, כי גם התובע אינו חתום על מסמך זה. 16. התובע נסמך בין היתר על תמליל שיחת טלפון בינו לבין נתבע 1 מיום 8/11/09 במהלכה אומר התובע לנתבע 1 "... אתה יודע? אנחנו עשינו סיכום, אתה יודע בדיוק מה סיכמנו, אני כתבתי את זה בכתב ידי, או.קי? אתה זוכר את הנייר הזה?... סיכמנו שבתביעה לפירוק שיתוף אתם משלמים 12,500 דולר או 5% לא פחות מ- 12,500 דולר, זוכר?" ונתבע 1 השיב: "אני זוכר שהיה משהו בכתב, את הפירוט בדיוק מה, אין לי, ... יש לי העתק של זה".  אכן, על פי התמליל, התובע פנה אל נתבע 1 בענין 12,500 $ לתשלום מינימאלי אך הנתבע 1 השיב לו שאינו זוכר. ממלל זה, ועד לקביעה שתשובה זו הינה ראיה שהמסמך המדובר בשיחה הינו נספח א' לכתב התביעה, הדרך ארוכה. התובע כלל לא טרח לנמק, מה הסיבה לכך, שהוא מצא לנכון, כ -4 חודשים לאחר הפגישה עם הנתבעים בנושאים נשוא תביעה זו, להעלות בכתב ידו, על נייר שאינו נושא לוגו של משרדו, שרבוט בכתב ידו, של מה שלטענתו, מהווה הסכם שכ"ט. זאת הגם שכבר 4 חודשים קודם לכן, כבר שולמה לו מקדמה ולאחר שלטענתו, שכר הטרחה סוכם כמפורט באותו מסמך. מה עוד, שהתובע רשם מסמך זה מבלי לחתום עליו ומבלי להחתים עליו את הנתבעים. מחד גיסא העיד התובע, שלא נחתם מראש הסכם שכ"ט בין הצדדים לאור מערכת היחסים הטובה עם הנתבע, (עמ' 5 ש' 18 לפרוטוקול) ומאידך גיסא העיד שמצא לנכון בשלב מסוים להעלות הסכם שכ"ט בכתב, וזאת ללא כל הסבר. התובע אף העיד שיש לקוחות שהוא אינו נוהג להעלות את ההסכם לגבי שכר טרחתו בכתב ובמיוחד, כך לדבריו, כשמדובר בנתבע 1 שהינו לקוח שלו מזה 15 שנה ונרקמו ביניהם יחסי ידידות של ממש. (עמ' 5 ש' 12 לפרוטוקול). 17. כאמור לעיל, נספח א' לכתב התביעה אינו חתום על ידי הצדדים, אף אינו נושא לוגו של משרד התובע, הוא שורבט בכתב ידו ואין כל אינדיקציה שמי מהנתבעים הסכים לו ו/או קיבל את האמור בו ו/או ידע שקיים מסמך כזה. הגם שנתבע 1 השיב בשיחת הטלפון המתומללת שהוא זוכר שהיה משהו בכתב, אך אינו יודע בדיוק את הפירוט, וגם יש לו העתק של מסמך מסוג זה, לא הוכח שנספח א' הוא המסמך ואין לקבלו כהסכם שכ"ט. הנתבע 1 הכחיש בעדותו שנספח א' הוא הסכם שכ"ט שסוכם בין הצדדים, והרי התובע עצמו העיד שנתבע 1 הוא אדם ישר ואינו משקר (עמ' 10 ש' 15 לפרוטוקול). על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו ובין היתר, להוכיח שנספח א' הינו הסכם מחייב בין הצדדים והנתבעים הסכימו לו ויודעים שהוא קיים. התובע לא עמד בנטל ההוכחה והמסמך, נספח א' לכתב התביעה, אף לא מהווה ראשית ראייה. משכך, אני קובעת, כי נספח א' אינו מהווה הסכם שכ"ט בין הצדדים. מי מהצדדים ביטל את ההתקשרות 18. לטענת התובע, מכתבו של נתבע 1 מיום 25/8/09 מדבר בעד עצמו ולפיו, הנתבעים הם שהפסיקו את הייצוג. במסמך זה (נספח 4 לתצהיר התובע) על לוגו של החברה שבבעלות הנתבעים, מבקש הנתבע 1 מהתובע להפסיק לטפל בשני תיקי סחראי וזאת לפי בקשתו של נתבע 2 משכך, טוען התובע, הנתבעים הם שביקשו את הפסקת הייצוג. התובע אף מפנה למכתב ב"כ הנתבעים (נספח 12 לתצהירו, מיום 8/3/10) ובו מצוין מפורשות בסע' 13, כי לאור סירוב התובע להשתתף בפגישות, הודיעו לו הנתבעים שהם מפסיקים את הייצוג המשפטי שלו. כן מפנה לסעיף 16 לתצהיר הנתבעים, בו הם מפרטים שהפסיקו את הייצוג, לאור העובדה שהם עמדו בפני שוקת שבורה, כמפורט בתצהירם בסע' 11 - 15, ולאור העובדה שהתובע סירב להגיע לפגישות בענין הייצוג נגד סחראי, הם נאלצו לפטרו מהתיק. טוען התובע, שהנתבעים הודו במפורש שהם פיטרו אותו לאחר שכעסו עליו (עמ' 16 ש' 14 ו-18 ועמ' 17 ש' 11-20 לפרוטוקול) ומפנה לעובדה שב-26/7/09 הוא הגיש בקשה לעיקול זמני על נכסי סחראי. הנתבעים טוענים, שבשיחת טלפון שהתקיימה בין התובע לנתבע 1 ביום 20/8/09 הודיע התובע, כי מבחינתו הוא מפסיק לטפל בתיק בשל חילוקי דעות עם נתבע 2 וביקש מנתבע 1 להוציא מכתב ברוח זו. 19. הנתבעים טוענים, כי בבקשתו זו טמן התובע פח לנתבעים ונתבע 1 בתום לבו שלח את המכתב שנתבקש ועתה התובע משתמש במסמך זה כראייה לטענתו שהנתבעים פיטרו אותו מייצוג. הנתבעים אף טוענים, כי אילו היו רוצים להתחמק מתשלום שכר טרחתו של התובע, יכולים היו בקלות יתרה לדחות את חתימתם על הסכם הפשרה, אך בתום לבם ויושרם, לא עשו כן. לטענתם, התובע הוא זה שהתפטר מהייצוג לאחר שסרב להגיע לפגישות וגם לאור הויכוח שנוצר בין הצדדים בענין השיק הדחוי שמסר נתבע 2 לתובע. לטענתם, התובע נטש אותם בחודשים אפריל-מאי באמצע הטיפול כדי ל"חנך" את נתבע 2 בענין ההמחאה הדחויים. לטענתם, התובע לא ייצג אותם כראוי, לא הגיע לפגישות עם סחראי ובא כוחו, הקליט אותם ללא ידיעתם, מה שמהווה לטענתם, הפרת כללי האתיקה ונקט בתחבולות תוך ניצול האמון הרב שניתן לו על ידי הנתבע 1 ב"תופרו" תיק שכ"ט שלא היה קיים. 20. עוד טוענים הנתבעים, כי התובע לא הוכיח כלל שתרם ופעל בענין תביעתם נגד סחראי ושהפעולות הנטענות על ידו תרמו לקידום המחלוקת שם, ובפועל, זכויותיהם בנכס נמכרו לצד ג' ללא קשר להליך הפירוק שלא נסתיים עד היום. לכן, כך הנתבעים, פנייתם לתובע להפסיק ייצוגם באה לאור התעמרותו בנתבע 2, אי ייצוגם כראוי באי הגעה לפגישות ואי הגעה לדיון בבית משפט והמכתב שכתב נתבע 1 ב021/8/09, נכתב לבקשת התובע אשר פנה אליו והודיע שאינו מעונין לטפל בתיק. לטענתם, התובע הוא שביקש להתפטר מהייצוג על רקע מחלוקת קשה עם נתבע 2 והודעת הנתבעים על הפסקת הייצוג אינה קשורה לעסקת המכר. לטענת הנתבעים ההתקשרות עם התובע הסתיימה טרם ביצוע עסקת המכר שכלל אינה קשורה לשכה"ט שהוסכם בין הצדדים ובוודאי שלא להסכם המפורט בנספח א' לכתב התביעה, שלטענת התובע מהווה הסכם שכ"ט ולטענת הנתבעים, אין הדבר כך. 21. מהעדויות שהובאו בפני עולה, שאכן התגלעה מחלוקת בין הצדדים לאחר שהתובע הגיש שני כתבי תביעה בתיק הפירוק ובתיק הכספי, השתתף בישיבה בבית המשפט ואף הגיש תצהירי עדות ראשית. המחלוקת נסבה בעיקר סביב מתן השיק הדחוי על ידי נתבע 2 וכיוון שהתובע, לשיטת הנתבעים, לא הסכים להשתתף בישיבות עם סחראי וב"כ עד אשר יינתן לו שיק מזומן ולא שיק דחוי. התובע העיד, כאמור לעיל, שנתבע 1 הוא אדם ישר ודובר אמת ונחה דעתי מגרסת נתבע 1 אשר הותיר בפני רושם אמין שהתובע הוא זה שהודיע על הפסקת הייצוג. 22. גם אם הנתבעים מצאו לנכון לפטר את התובע מפאת אי שביעות רצונם מאי הופעתו לפגישות, ומהתנהגותו כלפי נתבע 2, וכן מאי העברת תצהיר לב"כ סחראי, מה שגרם לדחיית הדיון, הרי מדובר בהפסקת ייצוג , עקב אי שביעות רצונם מהטיפול המשפטי שנתן להן התובע. מכיוון שלא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה, ואף נספח א' לכתב התביעה, אשר קבעתי שאינו מהווה הסכם כזה, אינו כולל סעיף הקובע מה יהיה שכר הטרחה שישולם לתובע אם יופסק הייצוג, יש לקבוע מהו השכר הראוי המגיע לתובע בגין פעולותיו עד להפסקת הייצוג. איני מקבלת את טענת התובע, כי הפסקת ההתקשרות גובלת בחוסר תום לב מצד הנתבעים. שכ"ט ראוי 23. לטענת התובע שכה"ט שסוכם בין הצדדים הוא זה שמפורט בנספח א' לכתב התביעה. לטענת הנתבעים, ביום 20/7/08 בפגישה במשרד התובע סוכם, כי שכה"ט יעמוד על 20,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל תביעה שנמסרה לטיפולו של התובע ,ובמעמד הפגישה התובע קיבל מחצית שכ"ט. לטענת הנתבעים, המכתב שנשלח אליהם על ידי התובע ביום 21/5/08 בו פונה התובע אל הנתבעים ומודיע להם, שהוגשה תביעה לפירוק השיתוף נגד סחראי וזו נמסרה לידי הנתבע, וכן מבקש להעביר אליו מקדמת שכ"ט בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ והוצאות, מהווה תמיכה בטענתם שזה סכום שכר הטרחה, אשר סוכם בין הצדדים וסכום זה הועבר לידי התובע בפגישתם במשרדו ב-20/7/08. עוד לטענתם, רק לאחר שנתבע 2 מסר את חלקו בשכה"ט בהמחאה דחויה, החל "שולף" התובע מכתבים נוספים על סכומי תשלום אחרים שסוכמו, לטענתו. הנתבעים מפנים למכתבם מיום 14/10/09, שנשלח כחודש לפני עריכת השיחה שתומללה, בו פרטו לתובע, כי לא מגיע לו כל תשלום נוסף כיוון שבגין שתי פגישות בלבד שבהן השתתף עם סחראי ו/או ב"כ ודיון משפטי אחד שולמו לו 30,000 ₪ בצירוף מע"מ. הם גם פרטו באותו מכתב את טענותיהם כלפיו לגבי אי הופעה לדיון משפטי שגרם לדחייתו וכי הוא לא הגיע לפגישות נוספות שנתבקש ו"פיטר" עצמו מהייצוג בתיק. טוענים הנתבעים, כי מעולם לא שילמו לתובע שכ"ט זהה לזה שבהמלצות תעריף לשכת עוה"ד, ושכה"ט בין הצדדים נקבע באופן פרטני לגבי כל תיק ותיק. בפועל, כך הנתבעים, התובע קיבל עבור עבודתו סך של 43,780 ₪ מעל ומעבר לעבודה שביצע. 24. מהעדויות והראיות שהובאו בפני עולה, שהתובע השתתף במספר מועט של ישיבות בעניינם של הנתבעים. התובע פרט בתצהירו, כי לאחר שהנתבעים ביקשו ממנו בחודש פברואר 2008 לטפל בהליך פירוק השיתוף עם סחראי, ובחודש מרץ 2008 ביקשו ממנו לטפל עבורם בתביעה הכספית נגד סחראי בגין חוב דמי שימוש במקרקעין, הוא הגיש ב-21/5/08 תביעה לפירוק שיתוף בבית משפט השלום בבית שמש וביום 8/3/09 הגיש תביעה כספית נגד סחראי על סך 706,443 ₪. לטענתו, הוא הכין את כתבי התביעה בשני התיקים, שלח מכתבים לסחראי, הגיש בקשה לעיקולים זמניים, לפסק דין בהעדר הגנה ותצהיר עדות ראשית. גם לשיטתו, הוא השתתף בדיון אחד בבית המשפט ונפגש מספר פעמים עם סחראי ו/או ב"כ ולטענת הנתבעים שלא נסתרה, הוא השתתף רק בשתי ישיבות כאלה. מעדותו של עו"ד ע', גם הוא ניסה לשתף את התובע בישיבות ונסיונות לקדם את הנושא בין הנתבעים לסחראי - ללא הצלחה. עו"ד א' ע', אשר ייצג את סחראי מול הנתבעים, העיד כי תצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי התובע בשם הנתבעים בתביעה דנן, לא הומצא לו, כמי שייצג את סחראי, ולכן הוא לא הגיש תצהירי עדות ראשית של סחראי, מה שגרם לבקשתו לדחיית מועד הדיון. עוד העיד, כי הוא קיים שתי פגישות עם התובע שלא הושג בהן דבר ונסיונותיו לדבר עם התובע כדי לקדם את המו"מ לא צלחו. עוד לדבריו, בין הצדדים התנהל מו"מ ישיר ללא מעורבות התובע והם בעצמם הגיעו להסכם פשרה והנכס נמכר באמצעותו לצד ג'. לדברי עו"ד ע' המו"מ עם הנתבעים למכירת חלקם במקרקעין לצד ג' החל לאחר שהמתכונת למכירה הוסכמה בין הנתבעים לסחראי, שהיו ידידים במשך עשרות שנים והיה להם רצון לסיים את המכר ברוח טובה. אז נכנס עו"ד ע' למו"מ עם הנתבעים ומי שייצג אותם אז, היה עו"ד סימן טוב. את המכר ניהל מטעם הנתבעים עו"ד סימן טוב. 25. אין כל הוכחה לטענת התובע בסע' 13 לתצהירו ולפיה, לאור ההליכים שנקט הושג הסדר בין הנתבעים לסחראי. עדויות הנתבעים, כולל זו של עו"ד ע', תומכים בטענת הנתבעים, שהתובע לא תרם להסדר בעניין המקרקעין. הנתבעים וסחראי, בינם לבין עצמם, לאור היחסים העסקים והחבריים ביניהם, הם שהשיגו את ההסכם. אני מקבלת את טענת הנתבעים שעו"ד קרת לא קידם את הטיפול המשפטי בתיק ולא פעל להשגת ההסדרים שהושגו על ידי הנתבעים עצמם. נראה לי שהשכר ששולם עד כה לתובע, הינו שכר ראוי הוגן בגין טיפולו המשפטי עד היום. אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעים ביחד ולחוד הוצאות שכר טרחה בסך 7,000 ₪. פירוק שיתוףשכר טרחה