דוגמא לפסק דין בנושא שוד גנרטור באתר בניה: 1. בלילה שבין ה-10 ל-11 בחודש אפריל 2002, הגיעה חבורה עם שני רכבים, האחד מסוג "מאזדה" והאחר משאית, לאתר בנייה בקרית-ביאליק. אחד מבני החבורה, שהזדהה בפני שומר האתר בשם "איציק", איים על השומר במה שהוגדר כ"גרזן קטן", ובהמשך גנבו הוא וחבריו גנרטור, רכושה של חברת "אשטרום", העמיסוהו על המשאית, והסתלקו מהמקום. המערער, אשר נחשד כמי שביצע את המעשה, הובא לדין בפני בית המשפט המחוזי בחיפה באשמת ביצועה של עבירת שוד לפי סעיף 402(ב) של חוק העונשין, התשל"ז-1977. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בעבירה אשר יוחסה לו, ובעקבות כך גזר לו 36 חודשי מאסר, וכן 12 חודשי מאסר על תנאי בהם ישא המערער אם יעבור תוך 3 שנים עבירת רכוש נוספת מסוג פשע. המערער שלא השלים עם פסק-דינו של בית משפט קמא, הגיש את הערעור המונח בפנינו, ובו הוא משיג הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. 2. ההכרעה בעניינו של המערער היתה הכרעה עובדתית בעיקרה, וכידוע הלכה היא כי בתחום זה התערבותו של בית משפט שלערעור מצומצמת, ונעשה בה שימוש במקרים חריגים בלבד, שעניינו של המערער אינו נמנה עליהם. אך לא מכוח אותה הלכה בלבד סברנו כי דינו של הערעור להידחות, אלא גם משום שלהשקפתנו, מסקנה זו התחייבה מחומר הראיות שהונח בפני בית המשפט המחוזי, ולהלן נמנה את עיקר הראיות: א. שומר האתר, אחד בשם ג'יהאד אבו-שאקרה, רשם את מספרה של מכונית המאזדה שהגיעה לזירה, ואין חולקים שמכונית זו שייכת למערער. ב. במסדר זיהוי בתמונות שנערך ביום 11.4.2002, הוצגה בפני ג'יהאד חבילת תצלומים מתוך אלבום העבריינים, אך הוא לא זיהה את החשודים בביצוע מעשה השוד (ראו נ/2). לאחר כחמישה חודשים, ולמען הדיוק בתאריך 4.9.02, נערך מסדר זיהוי נוסף לעד (ראו ת/8), שבמהלכו הוצגו לו כמאה תמונות, והפעם הצביע ג'יהאד על תמונתו של המערער, תוך שהוא אומר את אלה: "אני לא בטוח שזה הבחור, הוא דומה מאוד לחשוד, אני רוצה לציין שהחשוד אמר שקוראים לו איציק, ואני זוכר שגם היתה לו צלקת במרכז המצח". כאן המקום להעיר, כי במסגרת הכרעת הדין ביטא בית משפט קמא את התרשמותו ממראהו של המערער, באומרו: "התרשמתי כי לנאשם יש מעין 'שקע' במצח" (ראו עמ' 6 להכרעת הדין). ג. עד נוסף מטעם המשיבה, מחמוד מוראד, שימש שומר באתר בניה סמוך. עד זה טען כי הוא מכיר את המערער, הואיל ופגש בו כאשר הוא הסתובב באותו מקום פעמים רבות, ככל הנראה כדי ל"רחרח" ולהתרשם מהנעשה באתר הבניה. העד הוסיף, כי שמע מהמערער שהוא מכונה "איציק". בחודש נובמבר 2002 נערך מסדר זיהוי בתמונות גם לעד זה, והוא הצביע על המערער באומרו: "זה הבחור ב-99.9% שאני חושב שגנב את הגנרטור באתר הבניה בגבעת הרקפות" (ראו נ/10). ד. הגנרטור הגנוב מצא את דרכו לידיו של המערער זמן לא רב לאחר גניבתו. באשר לנסיבות שבהן הגיע הגנרטור לידיו, נמנע המערער מלמסור את גרסתו במהלך חקירתו במשטרה, ועקב כך לא ניתן היה לאמת גרסה זו או להפריכה. את סיפור המעשה הביא המערער לראשונה רק בבית המשפט, כאשר עלה להעיד להגנתו, ואת מחדלו הסביר בכך שהוא אינו נותן אמון בשוטרים (ראו עמ' 86). דא עקא, הסבר זה לא זכה לאמונו של בית המשפט, בעיקר משום שלא ניתן היה לאמת את הדרך בה רכש המערער חזקה בגנרטור הגנוב. כוונת הדברים לכך, שלטענתו, הוא קנה את הגנרטור מאדם שבינתיים הלך לעולמו, ואחר מכר אותו לחברה אלמונית בשם "י.ש.א.". בהמשך מצא הגנרטור את דרכו לידי העד מוחמד נאטור, אשר מסר כי היה זה המערער שמסר לו חשבונית-עסקה על שם אותה חברת "י.ש.א." (ת/2). למרבה ההפתעה התברר שבחזקת המערער היו חשבוניות נוספות, ריקות, של אותה חברת י.ש.א. (ראו המוצגים הנלווים ל-ת/7), ומותר היה לתהות כיצד לא נערך המערער במועד כדי להביא אחד או יותר ממנהליה של אותה חברה כדי לתמוך בגרסתו. ה. עד נוסף שהובא מטעם המשיבה היה בעל משאית, ואהב שאהין, שהמערער נעזר בו כדי להעמיס את הגנרטור בעת שזה היה אמור להיות מועבר מחברת י.ש.א. לקונה, מוחמד נאטור. שאהין מסר, כי קודם להעמסת הגנרטור במושב אליפלט, הוא ראה את המערער מוחק את שמה של חברת "אשטרום" שהתנוסס על הגנרטור, ובמקומו רשם את השם י.ש.א. (ראו ת/1). תחילה הכחיש המערער כל היכרות בינו לעד שאהין, אולם לבסוף חזר בו, וגם אישר כי מחק את שמה של אשטרום ובמקומו רשם י.ש.א. המערער הוסיף וטען, כי עשה זאת לבקשתה של החברה, ועל כורחנו נמצאנו תמהים, מה טעם היה לרשום את שמה של י.ש.א. על הגנרטור דווקא ביום בו הועבר המכשיר מבעלותה לקונה אחר? 3. מערכת הראיות אותה פרטנו מפלילה את המערער ומובילה למסקנה כי הרשעתו ניצבת על בסיס איתן. אכן, בדרך בה נערכו מסדרי הזיהוי בתמונות נפלו פגמים, בין היתר משום שבעת שמסדרי הזיהוי האחרונים שנערכו לג'יהאד ומוראד, כבר היתה ידועה זהותו של המערער כמי שחשוד במעשה, ועל כן ניתן היה לערוך מסדרי זיהוי חי ולא בתמונות. לחלופין, היתה חובה על משטרת ישראל לזמן את סנגוריתו של המערער, שגם שמה היה ידוע לחוקרים, להיות נוכחת בעת שנערכו מסדרי הזיהוי בתמונות, כדי שתוכל לוודא שהליך חקירה זה מבוצע כדין. אולם, ככל שנמעיט ממשקלם של מסדרי הזיהוי, ואפילו אם נרחיק לכת ונתעלם מהם כליל, נותרת כנגד המערער מסכת ראיות מפלילה ביותר ועליה נמנים אלה: זיהוי מכוניתו בזירה, הכינוי "איציק", החזקה-התכופה שהחזיק המערער בגנרטור, מחיקת שמם של הבעלים מעל הגנרטור הגנוב, ולבסוף אותו הסבר מפוקפק בעניין הדרך בה רכש המערער חזקה באותו כלי, הסבר שלא זכה לאמונו של בית המשפט. אנו סבורים שבכל אלה, אף ללא זיהוי המערער על ידי ג'יהאד ומוראד, די היה לבסס את הרשעת המערער כמי שנמנה על מבצעיה של עבירת השוד. באת-כוחו המלומדת של המערער, עו"ד אולמן, טענה כי על פי העובדות אותן אימץ בית המשפט, אמנם התקיימו יסודותיה של העבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, אך היא סבורה כי נכון היה להאשים את שולחה בעבירה קלה יותר, זו שלפי סעיף 404 לחוק. איננו יכולים להצטרף להשקפה זו, מאחר והמערער ושותפיו למעשה לא "דרשו" את הגנרטור מג'יהאד אלא "גנבו" אותו, תוך שהם מאיימים עליו בגרזן כדי שמלאכתם לא תופרע. זו מסכת עובדתית בה מתקיימים כל יסודותיה של עבירת השוד, ועל כן לא נפל פגם כלשהו לא בהרשעת המערער ולא בעבירה שיוחסה לו. גם דינו של הערעור על העונש להידחות. המערער הינו בעל עבר פלילי בגינו נשא גם בעונש מאסר. אכן, מרבית הרשעותיו בוצעו לפני שנים לא מעטות, אולם, הן כוללות גם הרשעות מן השנים האחרונות. נראה איפוא, כי המערער לא למד את הלקח הנדרש, ואין לך ראיה טובה יותר לכך מאשר המעשה החמור בו חטא, ואשר הוא לבדו מלמד על הסכנה הנשקפת ממנו לציבור. כך או כך, לא גילינו בעונש פן של חומרה או סטייה מרמת הענישה המקובלת, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור על שני חלקיו. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום 7.12.2003, עד לשעה 11:00. הערבויות שניתנו על ידי המערער בשעתו, תעמודנה בעינן עד להתייצבותו לשאת בעונש. משפט פליליבניהשודגנרטוראתר בניה