צירוף בעל דין דרוש ביוזמת בית המשפט תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסמיכה את בית המשפט, או הרשם, לצרף תובע או נתבע בכל שלב של הדיון, אם מדובר במי "שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" , כפי לשון התקנה (ראה : רע"א 10176/09 אוטוורקס בע"מ נ' סוכנויות אפק-רקורד בע"מ ואח' מיום 7.3.2010) . עם זאת , התובע בחר מטעמיו שלו שלא לבקש את צירופה של נציגות הבית המשותף כנתבעת נוספת בתיק , וכל זאת על אף שהיה מקום לעשות כן בשל כך שגם לגבי דידו שני הפרסומים הראשונים פורסמו על ידי הנתבעת במסגרת תפקידה כיו"ר נציגות הבית המשותף . קיימת סמכות טבועה בידי ביהמ"ש לצרף בעל דין נוסף לתובענה גם מיוזמתו שלו בכדי להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה , ברם הלכה פסוקה היא כי אך ורק במקרים נדירים ביותר יצורף בעל-דין כנתבע שלא על-פי רצונו של התובע בשל ההנחה כי התובע זכאי לקבוע עם מי רצונו להתדיין ולמי יהיה עליו לחוב בהוצאות בתום ההליך, אם תביעתו לא תתקבל וכי התובע בוחר בנתבע הרלוונטי בעיניו , ומכאן שאין מקום לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד [ראה : בר"ע (מחוזי - י-ם) 3250/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 97 (4) 559 (1997); בש"א (מחוזי - י-ם) 6355/01 אברהם רייכמן נ' יפה שיינפלד, תק-מח 2001(2) 15132 (2001) ; ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' טובה קיסלוג (שפיגלמן), פ"ד יד(2) 1165 (1960)] . צירוף / החלפת בעלי דין