לטענת החייבת, שהינה ילידת 1978, ומעולם לא עבדה למחייתה, היא נקלעה לקשיים כלכלים לאחר שפתחה בשנת 2005 חשבון בנק בבנק לאומי, על פי דרישת בעלה. מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא אי הוכחת תום לב ביצירת חובות בפשיטת רגל של אדם שלא עבד מעולם: א. מבוא 1. בפני בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל. 2. ביום 2.8.2010 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים אשר נאמדים בסך 492,026.71 ₪ ל - 16 נושים. על החייבת הושת תשלום חודשי בסך 600 ₪ לחודש החל מיום 1.9.2010. במסגרת ההליכים בתיק זה מינה הכונ"ר את עו"ד סאמר עבד כמנהל מיוחד על נכסי החייבת. 3. עד מועד הגשתו של הדוח על ידי המנהל המיוחד, הוגשו נגד החייבת 5 תביעות חוב בסכום כולל של 408,965 ₪. ביום 24.7.2011 נערכה לחייבת חקירה במשרדי המנהל המיוחד, לצורך הגשת חוות דעת לבית המשפט. 4. לטענת החייבת, שהינה ילידת 1978, ומעולם לא עבדה למחייתה, היא נקלעה לקשיים כלכלים לאחר שפתחה בשנת 2005 חשבון בנק בבנק לאומי, על פי דרישת בעלה, ובסמוך לאחר מכן נדרשה על ידי בעלה למסור לו שיקים בסכומים שונים כדי לכסות חובותיו. נטען כי השיקים נמסרו תוך הבטחה מצד בעל החייבת שסכום השיקים שימשוך יופקד על ידו בבנק. נטען על ידי החייבת שהיא לא יכלה להתנגד לדרישת בעלה שהייתה תלויה בו. 5. החייבת טענה עוד כי לאחר שהוגבל חשבונה בבנק לאומי היא שבה ופתחה לדרישת בעלה חשבון בנק בבנק הפועלים ונתנה לשימושו החופשי של בעלה פנקסי שיקים שנתנו לה מהבנק. החייבת הסבירה כי בתקופה זו בעלה לא עבד, משום שעבר ניתוח נדרך לצורך תרומת כליה לאחותו, וכספים לא הופקדו לחשבון נוסף זה שנפתח למרות שנמשכו ממנו שיקים. 6. כאמור מדובר בחייבת אשר מעולם לא עבדה מחוץ לביתה. החייבת מתגוררת עם בעלה וארבעת ילדיה בדירה הנמצאת בבית השייך לאבי בעלה ואינה משלמת שכר דירה כלשהו בגין מגוריה. 7. החייבת טענה כי הגישה שלוש בקשות בלשכת ההוצאה לפועל להכריז עליה חייבת מוגבלת באמצעים אך כולם נדחו. 8. יצוין כבר עתה כי למרות טענות החייבת כי חובותיה נוצרו משנת 2005 ואילך, נוצרו לה חובות עוד לפני שנת 2005. כבר בשנת 2004 חתמה החייבת על מספר שטרי חוב שמהותם והסיבה להוצאתם לא הובהרה. עוד יובהר כבר עתה כי החייבת לא ידעה להסביר טיב חובותיה נשוא ההליכים שבפני, למה שימשו הכספים שנמשכו על ידי בעלה בשיקים שמסרה לשימושו מחשבונות הבנק אותם פתחה לדרישתו. עוד לא הכחישה החייבת כי מסרה לשימוש בעלה שיקים מחשבון בנק שפתחה לדרישתו לאחר שחשבון קודם הוגבל בשל התנהלות בעלה וזאת בתקופה בה הייתה שרויה המשפחה בקשיים ובעלה לא עבד. החייבת לא הכחישה עוד כי התירה לבעלה לנהוג בחשבונות הבנק שלה כרצונו ואף הסכימה לחתום על מסמכים שונים ושטרי חוב בעבורו. 9. אין מחלוקת כאמור כי לחייבת אין מושג כיצד נוצרו חובותיה ובחקירתה הודתה כי בעלה ובני משפחתה פעלו בשמה. החייבת טענה כי היא לקחה על עצמה התחייבויות במקום בני משפחה אלו מתוך אמונה כי אלו ישלמו את החיובים. עוד לא הוכחשו ממצאי המנהל המיוחד כי לחייבת מניות בחברה המפעילה סופרמרקט. אין מחלוקת כי החייבת אינה מעורבת כלל בעסק זה, המנוהל כנראה על ידי אחי בעלה. 10. עוד אין מחלוקת כי החייבת משלמת התשלומים הנדרשים ממנה בהליך ומגישה דוחות כספים. מאידך נטען כי החייבת לא המציאה מסמכים שנדרשו על ידי בעל התפקיד לאחר חקירתה, לא המציאה מסמכים בנוגע להליך פש"ר שמנהל בעלה, ולא המציאה אישורים על משלוח הודעות לנושים. החייבת מבקשת בבקשתה לאפשר לה לפתוח דף חדש בחייה ומדגישה כי ההידרדרות במצבה הכלכלי נבע מאמונתה כי בעלה יפרע חובותיה. החייבת טענה כי אין ביכולתה לפרוע חובותיה וכי חובות אלו לא נוצרו עקב מעשים או מחדלים כלשהם מטעמה. עמדת בעלי התפקיד 1. המנהל המיוחד מתנגד להכרזת החייבת פושטת רגל. לטענת המנהל המיוחד, החייבת הבהירה בחקירתה כי נתנה לבעלה יד חופשית לפעול במקומה בחשבונות הבנק שלה, פעמים וזאת גם לאחר שהובהר כי בעלה של החייבת מעל באמונה וגרם להגבלת חשבון הבנק הראשון שנפתח על ידה, בהתנהגותו. לטענת המנהל המיוחד החייבת הסכימה ליטול על עצמה התחייבות כספית בעבור בעלה ובני משפחה נוספים. המנהל המיוחד הבהיר כי מדובר בהסכמה שנמשכה לאורך שנים, עוד לפני שנת 2005 וזאת בניגוד לטענת החייבת בתצהיר שצורף לבקשה. עוד הובהר כי החייבת לא הסתפקה רק במתן שיקים לבעלה או הרשאה לפעול בחשבון אלא החייבת גם לא היססה לחתום על התחייבויות נוספות עוד קודם לפתיחת חשבונות בנק. החייבת עשתה כן למרות ידיעתה על מצבה הכלכלי של משפחתה ולא היססה להוסיף ולפתוח חשבון בנק נוסף לאחר שחשבון ראשון הוגבל. נטען כי החייבת עשתה כל זאת על אף שלא עבדה מעולם ולא היה לה קשר לפעילות העסקית של בעלה ובני משפחתו, לא היה לה מושג מה נעשה בחשבונות ולמרות ידיעתה כי בעלה מסובך כלכלית ובתקופות מסוימות אינו עובד ולמשפחתה אין אמצעים כלכליים לפרוע החובות. 2. המנהל המיוחד מוסיף וטוען כי על פי הפסיקה הרלוונטית לעניינו, רק במקרים מיוחדים בהם הוכח כי נשלל כושר התנגדותה של החייבת אל מול בני משפחתה ביחס לשימוש בשמה בניהול עסקי בני משפחתה, כי אז יהיה מקום לשקול זאת לטובתה. נטען כי במקרה דנן טענת החייבת כי אולצה על ידי בעלה לנהוג כפי שנהגה, באופן שיצר חובותיה, לא הוכחה ונותרה טענה בעלמא. עוד טוען המנהל המיוחד כי הואיל והחייבת ידעה שבעלה מעל באמונה באופן טיפולו בשיקים מחשבונות הבנק הראשון שפתחה היה עליה לנקוט משנה זהירות ולהימנע מלהמשיך לאפשר לבעלה לעשות שימוש בשמה, ברכושה ובחשבון בנק נוסף שנפתח שעל שמה ולהימנע מלהיכנס בעבורו להתחייבות נוספת. 3. אשר להתנהלותה של החייבת לאחר מתן צו הכינוס, טוען המנהל המיוחד כי אומנם החייבת עומדת בתשלומים כנדרש, והגישה הדוחות אך לא המציאה מסמכים נדרשים ואישור על משלוח הודעות לנושים, וכן נמנעה ללא סיבה סבירה מלהשתלב במעגל העבודה ולהגדיל הכנסות משפחתה. לעניין זה מפנה המנהל המיוחד תשומת הלב כי הימנעות החייבת מלעבוד נבעה מאיסור שהטיל עליה בעלה לעשות וכן, ולא רק ממצב בריאותי כנטען ללא הוכחה נדרשת על ידי החייבת. 4. לפיכך טען המנהל המיוחד, כי החייבת אינה עובדת מבלי שתהיה סיבה סבירה לכך וגם לא הוכח כי החייבת עשתה ניסיונות כנים להשתלב במעגל העבודה עד היום. עוד טען המנהל המיוחד כי לא הוכח שמצבה הבריאותי של החייבת מצדיק הימנעות מעבודה כאשר מדובר בחייבת צעירה יחסית, אשר אינה מנצלת את פוטנציאל ההשתכרות שלה כלל. מטעמים אלה, סבור המנהל המיוחד כי התנהלות החייבת במועד יצירת החובות הייתה בחוסר תום לב, זאת תוך הדגשת העובדה כי החייבת ידעה כי בעלה מסובך בחובות והיא עצמה אינה יכולה להחזיר חובות ולמרות זאת עצמה עיניה ומבלי לדעת האם בחשבון קיימים כספי לכיסוי אותם שיקים ומבלי לעצור פעילותו של בעלה, זאת תוך יצירת חובות נוספים. המנהל המיוחד גם מבהיר כי החייבת מסרה פרטים לא מדויקים בחקירתה, לא שיתפה פעולה באופן מלא ולא המציאה מסמכים נדרשים. נטען למשל כי החייבת דווחה שהשתכרותו של בעלה עומדת על סך 4,000 ₪ בלבד בעוד שבהליכי ההוצאה לפועל דווחה החייבת כי בעלה משתכר שכר חודשי של 8,000 ₪. 5. ב"כ הכונ"ר מתנגד אף הוא להכרזת החייבת פושטת רגל ומצטרף לדעת המנהל המיוחד. לטענת הכונ"ר, נראה כי נסיבות הסתבכותה הכלכלית של החייבת מלמדים שהתנהלותה לא הייתה בתום לב. הכונ"ר טוען כי בכך שהחייבת לא פיקחה על התנהלות בעלה ומסרה לו שיקים חתומים "על החלק", סייעה בידו ליצור חובות שונים, תוך עצימת עיניים לגורל הנושים. כמו כן, נטען כי החייבת לא נקטה בפעולות המתבקשות לצמצום היקף חובותיה ולא יצאה לעבוד, וגם עובדה זו פועלת לחובתה. ניהול ההליך 1. ביום 23.10.2011 הגיש ב"כ החייבת תגובות לעמדת בעלי התפקיד. ב"כ החייבת טען כי: I לחייבת לא הייתה שליטה מלאה בחשבונות אותם פתחה וחובות החייבת כולם נוצרו על ידי אחרים ולא על ידה. II החייבת נתנה לבעלה שיקים מחשבונות הבנק שלה משום שאולצה לעשות כן ומשום שהאמינה כי בעלה, העובד למחייתו, יפעל בסבירות ולא יצור חובות תוך שימוש בשיקים אלו ולפיכך לא היה בפעולותיה חוסר תום לב. III פעולת החייבת הייתה פעולה המלמדת על נדיבות לב המשקפת מערכת יחסים משפחתית תקינה ואופיינית למגזר אליו משתייכת החייבת במיוחד שהחייבת נסמכה על שולחן בעלה ובני משפחתו. IV לחייבת אין השכלה והכשרה מקצועית והיא סובלת מבעיות בריאות המונעות ממנה לצאת לעבוד. כמו כן החייבת מטפלת בארבעה ילדים ובעלה אסר עליה לצאת לעבודה. V התנהלות החייבת אינה התנהלות בחוסר תום לב ובוודאי לא חוסר תום לב במדרג חמור המצדיק דחיית הבקשה ומניעת האפשרות מהחייבת לפתוח דף חדש בחייה. הסתבכותם הכלכלית של בני הזוג נבעה גם מהצורך של בעלה לעבור ניתוח בשנת 2005 ולהימנע מעבודה תקופה מסוימת. VI נטען כי החייבת אינה מתחמקת מתשלום חובותיה אך אינה יכולה לשלמם. אם כי לא הובהר מדוע. כן נטען שהחייבת אינה בעלת מניות בעסק כלשהו ואולם לא נסתרו ממצאים של המנהל המיוחד לפיה החייבת רשומה כבעלת מניות בחברה המנהלת עסק של סופרמרקט. 2. בסעיף 56 לדוח ב"כ החייבת ביקש ב"כ החייבת שהות לחילופין לאפשר לחייבת להגיש הצעת הסדר. עד מועד כתיבת פסק דין לא הוגשה כל הצעת הסדר מטעם החייבת. 3. ביום 6.12.2012 התקיים דיון בעניינה של החייבת. החייבת לא התייצבה לדיון בשל בעיות בריאות ובא כוחה חזר על טענותיו בתגובה שהגיש, ובמהלך הדיון הוברר, כי לא הגיעה לידי בעלי התפקיד. 4. בעלי התפקיד הגישו תגובות מסכמות לאחר הדיון והעיון בתגובת ב"כ החייבת ועמדו על דעתם כי דין בקשת החייבת להדחות וכי החייבת לא הרימה נטל ההוכחה להוכיח כי חובותיה נוצרו בתום לב. נטען על ידי בעלי התפקיד כי העובדה שחובות החייבת נוצרו על ידי בעלה ובני משפחתו אינה מנקה החייבת מאחריותה להיווצרות חובותיה שלא בתום לב משום שזו שתפה פעולה עם מעשי בעלה ובני משפחתו ואפשרה, תוך עצימת עיניים להם, לפעול בחשבונה ולצור חובות תוך אדישות לגורל הנושים. 5. ביום 25.3.2012 נתנה לחייבת ארכה להגיש הצעת הסדר והוברר כי באם לא תוגש הצעה יינתן פסק דין על סמך החומר. 6. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הוגש דבר על ידי החייבת או בא כוחה. דיון 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות. לטעמי לא הרימה החייבת נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי הסתבכותה בחובותיה נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותה בהליך אינה התנהלות מצופה מחייבת בהליך. לטעמי אין בפני חייבת שמוצדק בענייה להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייבת לפתוח דף חדש בחייה. 2. לטעמי לא הוכח במקרה דנן כי החייבת ראויה, רוצה, יכולה או מתכוונת לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש בחייה שלאחריו תשתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותה בחובות לא תישנה. במיוחד לא שוכנעתי כי ההעתרות לבקשת החייבת תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותה הכלכלית הנוכחית ובעתיד ימנע המצב בו מכוח תחושת מחויבות משפחתית, תמשיך החייבת ותיטול על עצמה התחייבות משפחתית בהן היא אינה מסוגלת לעמוד. עוד לא הוכח בפני כי החייבת עשתה השינוי הנדרש או שעשתה שינוי כלשהו בחייה אשר יאפשר להניח כי אכן יכול שינוי בחייה והיא לא תסתבך בעתיד באופן דומה. 3. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913 (2009)). ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פס"ד מיום 20.11.08. רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810,814; ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמ' 23-24 (להלן: "לוין וגרוניס") 4. בעקבות תיקון מספר 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה אינטרס החייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. מאידך על בית המשפט לברר היטב האם בפניו חייב המתאים להליכי פשיטת רגל וראוי להגנה הניתנת בהליכים אלו לצורך שיקומו של החייב והאם מדובר בחייב המתאים. לצורך כך יש לבחום תום ליבו של החייב. 5. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעי בהאי לישנא: "18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי (לוין וגרוניס, עמ' 173). בחינת תום לבו של החייב תיערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ומועד הליכי פש"ר יכול בנסיבות ספציפיות לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב. ראה לעניין זה: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פס"ד מיום 3.5.09. 6. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון אם התנהגות החייבת בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייבת את הגנת הפקודה ולהכריזה פושטת רגל, אם לאו, והאם מדובר בחייבת אשר עתידה ויכולה לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיה ולצאת לדרך חדשה. 7. קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייבת דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסוימים, להכריז בכל זאת על חייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך, במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך. 8. באשר לשלב יצירת החובות, בית המשפט העליון קבע, לדוגמא, כי קיים חוסר תום לב במצב שבו חובות החייבת נוצרו תוך זלזול בנושים או אדישות למצבם. ראה לעניין זה: ע"א 143/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה (3) 261 פש"ר (חי) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק' מח 2004(3) 2871. 9. באשר לסוגיית תום הלב של החייב ממועד צו הכינוס, יבחן בית המשפט את עמידות החייב במטלות על פי צו הכינוס, את מיצוי כושר השתכרותו של החייב והעדר יצירת חובות חדשים. כן יבחן בית המשפט את שיתוף הפעולה הכללי של החייב עם הכונ"ר, התייצבותו לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכונ"ר, ויתר הפעולות הנדרשות ממנו, לרבות הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו ובחינה של אופן התנהלותו בחיי היומיום. כן בודק בית המשפט האם חי החייב ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו. 10. במקרה דנן גרסתה הראשית של החייבת בדבר הסתבכותה בחובות, כאמור בתצהיר אשר נספח לבקשתה, נסתרה. החייבת טענה כי פתחה חשבון בנק ומסרה שיקים לבעלה בין השנים 2005-2007 בעודה סוברת כי בעלה יפרע את תמורת השיקים ולא יצור חובות. בחקירת החייבת התברר כי היא חתמה על שטרי חוב ומסמכי חוב עוד לפני פתיחת חשבון הבנק הראשון בשנת 2005. עוד התברר כי החייבת עשתה כן למרות שידעה שאינה עובדת ואין לה כל הכנסה ומשפחתה במצוקה כלכלית ומבלי שידעה או בדקה התנהלותו הכלכלית של בעלה. עוד הוברר כי גם לאחר שלמדה החייבת כי בעלה מועל באמונה ואינו פורע תמורת השיקים שהוא מפזר לא היססה החייבת ונעתרה לבקשת בעלה לפתוח חשבון בנק שני אשר אף הוא הפך מוגבל, לאחר שהחייבת מסרה לבעלה שיקים, אותם פזר מבלי שידאג לכיסוי כספי להם בחשבון הבנק. 11. מחקירת החייבת וממסכים שהוצגו בעניינה עולה כי החייבת לא היססה לסייע באוח פעיל לבעלה ולבני משפחתה גם לאחר שהודתה כי ידעה שהם מסובכים כלכלית, וכי בעלה אינו יכול לפרוע חובותיו וכי אינו עובד בשל בעיות בריאותיות. לא נסתרה הטענה כי החייבת לא הייתה מעורבת בעסקי בעלה ומשפחתו ולמרות זאת ולמרות שלא עבדה מימיה לא היססה להירשם כבעלת מניות בעסק משפחתי ולפתוח חשבונות בנק ולסייע בכך ליצירת חובות. החייבת הסכימה מראש עם פעולות בעלה ולאחר מעשה לא הפעילה על מעשי בעלה כל מנגנון פיקוח ואפשרה המשך התנהלותו הבלתי אחראית. 12. גם טענת החייבת כי אולצה לנהוג כפי שנהגה על ידי בעלה לא נתמכה בראיות. לא הובהר כיצד אולצה החייבת להישמע להוראות בעלה ומה עשתה כדי להימנע מלהמשיך לאפשר התנהלותו. 13. גם טענת החייבת כי נאלצה לפעול כפי שפעלה משום שנסמכה על בעלה לפרנסתה לא הוכחה. עוד לא הוכח כי החייבת ניסתה לפרוע חובותיה וכשלה במשימתה בשל נסיבות שאינן תלויות בה. לא הובהר כי לחייבת אין יכולת להשתלב במעגל העבודה או כי עשתה מאמץ כלשהו לעשות כן ומאמציה כשלו. מדובר החייבת אשר מבחירה לא עבדה ונשמעה בעניין זה למצוות בעלה. לא נטען כי הופעלו נגד החייבת סנקציות, איומים או מעשי הפחדה. בשל כך אין לקבל הטענה כי החייבת אולצה לנהוג כפי שנהגה בנסיבות קיצוניות שלחייבת לא הייתה יכולת להתמודד איתם. 14. יצוין עוד כי החייבת טענה כי אין מצב בריאותה אינו מאפשר השתלבותה במעגל העבודה ואולם גם טענה זו לא הוכחה כנדרש במסמכים. החייבת בחרה להימנע מהעברת מידע בנושא גם לאחר שהובהרה לה עמדת בעלי התפקיד בעניין. 15. במצב עניינים זה איני סבורה כי הוכח בפני כי מדובר בחייבת אשר אולצה, בשל אילוצים משפחתיים, ליתן לבעלה ולבני משפחתו לעשות ככל העולה על רוחם בכספה ורק בשל כך הסתבכה כלכלית , על לא עוולה בכפה. החייבת עצמה הצהירה כי גם לאחר שלמדה על התנהלות בעלה לא היססה להמשיך ולפתוח בעבורו חשבון בנק ולאפשר יצירת חובות נוספים. 16. עוד הוכח כי מדובר בחייבת שאינה עושה מאמץ להשתקם ואינה מוכיחה כי ההליך דנן מתאים לה והיא עתידה בעקבותיו לצאת לדרך חדשה ולהשתקם. החייבת דנן נותרה באותו מצב בו הייתה לפני ההליך; מחוסרת עבודה, ספונה בביתה ונתונה לחסדי בעלה ומשפחתה. דבר לא ימנע הישנות מעשיה והסתבכות כלכלית עתידית. 17. בנוסף לאמור לעיל גם התנהלות החייבת בהליך אינה נקייה מספקות, החייבת כאמור לא השתלבה במעגל העבודה. החייבת לא מסרה מידע מלא ועדכני כנדרש בנוגע להכנסת בעלה ובפועל מידע שנמסר על ידה לגבי השתכרותו החודשית סתר מידע בנושא שנמסר על ידה בלשכת ההוצאה לפועל. החייבת לא ניצלה הזדמנות שניתנה לה, ולשמה נדחתה ההכרעה בעניינה, להציע הצעת הסדר ראויה ביחד עם בעלה ובני משפחתו. החייבת גם נמנעה מלהטריח בעלה בגין הסתבכותה הכלכלית לאולם בית המשפט או להביא ראיות מטעמה או מטעם בני משפחה אחרים שיתמכו בטענותיה, לרבות לעניין האופן בו אולצה לנהוג כפי שנהג. 18. מסירת שיקים "על החלק" כמו גם נטילת התחייבויות כספיות עבור אחר המסובך כלכלית אף הוא, אינה יכולה להיחשב כהתנהגות תמת לב. לא כל שכן מקום בו החייבת אינה עובדת לפרנסתה ואינה יכולה לדאוג לפירעון השיקים, ואין לחייבת כל אפשרות למעקב אחר גובה השיקים שיימשכו מחשבונה או תדירותם ואין יכולת לפקח על ההתחייבות או התחייבויות נוספות ותדירותם ואין לה כל יכולת לתכנן באופן מושכל את התחייבויותיה אל מול הכנסותיה. בוודאי נכון הדבר כאשר מדובר בחייבת אשר מתירה לבעלה להוציא הוצאה שאין ביכולתה לעקוב אחריה. ראה לעניין זה: פש"ר (חי) עלו נ' הכונ"ר פסק דין מיום 8.1.03 ע"א 6067/04 בדראן נ' הכונ"ר, תק- על 2006(4) 3567 (2006), הנזכר לעיל. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום הלב ביצירת החובות וכן התנהלות החייבת בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה. בהתאמה אני מבטלת צו הכינוס שניתן בעניינה של החייבת, מבטלת המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתום 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה. בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייבת. הכונ"ר ישלם שכר המנהל המיוחד ויגבה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪ תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך כאשר שכר השגחת כונס יעמוד על סך של 20% מהכספים והיתרה תשולם למנהל המיוחד. -/ פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת. פשיטת רגל