מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא פשיטת רגל של אב לילדים קטנים: א. מבוא 1. החייב, יליד 1978, נשוי ואב לשני ילדים קטינים, הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל. ביום 27.2011 נתן בית המשפט צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 489,218 ₪ ל - 23 נושים. על החייב הושת צו תשלומים חודשי על סך 500 ₪ על פי הוראות צו הכינוס. נכון למועד הגשת דוחות בעלי התפקיד, בעניינו של החייב, הוגשו נגד החייב 10 תביעות חוב על סך כולל של 283,937 ₪. 2. החייב טען בבקשה כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מחובות שנוצרו שלא באשמתו, עת ביקש לסייע לאביו בניהול עסק לממכר מכשירי חשמל בכפר אבו סנאן. החייב טען כי פתח חשבון בנק על שמו בבנק ערבי ישראלי, סניף ירכא, קיבל אשראי ונטל הלוואה על סך 80,000 ₪ שהושקעו בעסק שניהל אביו. החייב טען עוד כי בתחילה עסקו של אביו הניב רווחים ואולם בהמשך שיקים שמסרו לאביו, לקוחות, לא כובדו, העסק נקלע לקשיים ונסגר. דבר זה מנע מהחייב ומאביו לפרוע הלוואות לבנק שקיבל העסק, ולפרוע שיקים שהוצאו מחשבון הבנק של החייב. החייב טען כי נהג באופן בו נהג מתוך מחויבות משפחתית בעודו צעיר, תמים וסר למרות אביו ומתוך כוונה כי סיוע שיתן לעסק של אביו יבריאו ויאפשר לחייב להשתלב בניהול עסק זה. עוד טען החייב כי מאחר ומדובר בסיוע לאביו היה לו ביטחון מלא ואמונה בהתנהלות אביו וכי בעת בה סייע לאביו גם בדרך של פתיחת חשבון בנק ונטילת הלוואות החייב עבד למחייתו והיה ביכולתו לעמוד בהתחייבויות הכלכליות, אותן לקח על עצמו. 3. בתגובה שהגיש ב"כ החייב לאחר שהוגשו בעניינו דוחות בעלי התפקיד הודה החייב כי חובותיו נוצרו גם בגלל שחתם, בנוסף, על ערבות לצד ג'. החייב טען כי מדובר בפעולה שנעשתה מבלי שהחייב הבין משמעותה ונעשתה לטובת חבר וקרוב משפחה. יצוין כי טיב מערכת היחסים בין החייב ואותו צד ג' לא הובהרה ולא הובהר האם מדובר בקרוב משפחה ובאיזו קרבה. זאת למרות שב"כ החייב בתגובתו הפנה את בית משפט זה לפסק דין בית המשפט העליון בע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הלכת בן דוד"), העוסק לטענת ב"כ החייב בחתימת חייבת על ערבויות לטובת בני משפחה. 4. עוד הוברר בתגובה שהגיש ב"כ החייב, לאחר הגשת דוחות בעלי תפקיד בעניינו כי החייב נטל הלוואה בשוק האפור. ב"כ החייב תרץ עניין זה בנימוק כי החייב ביקש בדרך זו, על סמך הבטחה שקיבל מנושיו, לפרוע כל חובותיו בדרך של תשלום סך של 60,000 ₪ ולאחר שהושגה ההלוואה חזרו בהם הנושים מהסכמתם לסגור תיק ההוצאה לפועל. 5. מחקירת החייב, כעולה בדוח בעלי התפקיד בעניינו עלה כי החייב לא מסר מלוא המידע בנוגע להסתבכותו בבקשתו. כך הוברר כי החייב פתח שני חשבונות בנק לטובת עסקו של אביו, אחד אחר השני וזאת בתקופה שאביו כבר היה שקוע בחובות וחשבון הבנק של אבי החייב כבר הוגבל. דבר זה היה ידוע לחייב ולמרות זאת החייב הותיר בידי אביו פנקסי שיקים חתומים ונתן לו לפעול בחשבונותיו ברצונו. 6. עוד הובהר בחקירה כי למרות טענות החייב, עסקו של אבי החייב הופעל באמצעות תיק עוסק מורשה שנוהל על שם החייב. לפיכך אין הוכחה לטענה לפיה לחייב לא הייתה כל מעורבות ביצירת החובות מהעסק שכשל. בנוסף ולמרות מעורבותו העסקתי של החייב בעסק הוא לא המציא דוחות העסק במהלך ההתדיינות שבפני. כן הוברר כי החייב פתח חשבון בנק לטובת אביו תקופה ארוכה לפני התקופה האמורה בבקשתו, וכבר בשנת 97' בהיותו כבן 19 הספיק חשבון זה להיות מוכרז חשבון מוגבל לאחר שימוש שעשה אבי החייב בחשבון. 7. במהלך החקירה הוברר כי לחייב חובות בגינן הוגשו תביעות חוב אשר נוצרו בשנים 97-99 לפני מועד פתיחת חשבונות הבנק של החייב עבור אביו בשנת 2000. זאת למרות לטענת החייב בקשתו כי חובותיו נשוא הבקשה נוצרו משנת 2000 ואילך. 8. בחקירת החייב הוברר עוד כי למרות קשייו הכלכלים חתם החייב בשנת 2004 על כתב ערבות לחבר. כן הוברר כי בשנת 2007 פתח החייב חשבון בנק נוסף בבנק לאומי לישראל ויצר בחשבון זה יתרת חובה וכן ניהל חשבון בנק נוסף המצוי ביתרת חובה בבנק מזרחי טפחות סניף נהריה. 9. בנוסף הובהר כי החייב נטל הלוואה בסך 60,000 ₪ מאנשים פרטים בשוק האפור בריבית של 12% לחודש. לטענת החייב מרבית הלוואה זו נפרעה. 10. בדוח מטעמו התנגד המנהל המיוחד למתן פסק דין המכריז על החייב פושט רגל וטען כי זה לא הרים הנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. זאת משום: I החייב הסכים להיכנס למחויבות כלכלית במטרה לסייע לאביו למרות שידע שאביו שקוע בחובות שאותם אינו מסוגל לפרוע. II החייב לא הפעיל פיקוח נדרש על התנהלות אביו בכלל ועל התנהלותו בחשבונות החייב בפרט. III החייב יצר חובות חדשים לאחר שהיה כבר מסובך בחובות, לגבי חלקם לא ניתנה כל הצדקה סבירה. כך בעניין פתיחת חשבונות בנק נוספים, וכך בעניין בחירת החייב לחתום על ערבות לטובת צד ג'. כך גם בכל הנוגע לנטילת הלוואה בריבית מופרזת בשוק האפור. 11. ב"כ הכונ"ר בדוח מטעמה מיום 27.3.2012 הצטרפה לעמדת המנהל המיוחד. עוד טענה ב"כ הכונ"ר כי החייב אינו משתף פעולה בהליך ואינו מגיש דוחות כנדרש. ב. ההליכים 1. ביום 27.3.2012 התקיים דיון בבקשה במעמד החייב ובא כוחו. במועד הדיון הוברר כי ב"כ החייב הגיש זה מכבר תגובתו לדוח המנהל המיוחד בעניינו של החייב עוד בטרם נתנה עמדת ב"כ הכונ"ר. כן הוברר כי לטענת החייב כן הוגשו דוחות חודשיים מטעמו. במועד הדיון נתנה ארכה לב"כ החייב להשלים תגובתו לדוחות בעלי התפקיד בעניינו ולהגיש דוחות דו חודשיים בצירוף אסמכתאות. 2. כאמור ביום 25.12.2011 הגיש ב"כ החייב תגובתו לעמדת המנהל המיוחד וביום 16.4.2012 הוגשה תגובה משלימה בצירוף דוחות דו חודשיים שהגיש החייב בנוגע להוצאותיו והכנסותיו לתקופה שבין 2.2012 - 9.2011. לדוחות אלו לא צורפו כל האסמכתאות הנדרשות. כמו כן מעיון בדוחות עולה כי החייב מוציא הוצאות חודשיות לא סבירות לצורך הלבשה, חינוך וצריכת שירותי אינטרנט. 3. בתגובותיו הודה ב"כ החייב בנכונות ממצאי חקירת המנהל המיוחד בעניינו לרבות חתימה על ערבות לצד שלישי, נטילת הלוואות בשוק האפור ופתיחת חשבונות בנק רבים מאלה עליהם הצהיר בבקשתו. החייב טען כי אין בממצאי בעלי התפקיד בחקירותיהם כדי לסתור הטענה שיצר חובותיו בתום לב משום: I נהג כפי שנהג כדי לסייע לאביו וסמך על אביו משום יחסי האמון המיוחדים השוררים בין בני משפחתו. II בעת יצירת החובות ופתיחת חשבונות הבנק עבד החייב למחייתו ויכול היה לעמוד בהתחייבות הכלכלית שנטל על עצמו. III חתימת החייב על ערבות צד ג' נעשתה על ידי החייב מבלי להבין משמעותה ואין בה לכשעצמה כדי להוות יצירת חובות שלא בתום לב. IV חלף זמן רב ממועד יצירת החובות. V נטילת הלוואה בשוק האפור נעשתה מתוך כוונה לסלק כלל חובות החייב ורק בשל התנהלות הנושים סוכלה כוונה זו. 4. המנהל המיוחד הגיש תגובה מסכמת ובה עמד על התנגדותו למתן הכרזה בתיק זה. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הגישה תגובה משלימה מטעם ב"כ הכונ"ר למרות התראה שנתנה בעניין, ומשכך יש לראות ב"כ הכונ"ר כמצטרף לעמדת המנהל המיוחד. 5. מעיון בבקשה ובכל המסמכים הרלוונטיים עולה כי שוב נדרש בית משפט זה לחוות דעתו בעיקר בסוגית טענות חייב כי הסתבך בחובות בשל הצורך לנהוג כמנהג משפחתו ולהסכים עם דרישת אביו לסייע לו כלכלית, לפתוח בעבורו חשבונות בנק ולהסכים לחיובים כספיים כדי לאפשר לבן המשפחה לנהוג בכספי החייב כרצונו, והכל מבלי לבדוק התנהלות זו. כן נדרשת התייחסות למנהג לחתום על ערבות צד ג' תוך נטילת התחייבות כלכלית על ידי חייב המסובך בחובות בעת חתימה על ערבות זו. כן מתבקש בית המשפט לאמר דברו לעניין ההתנהלות הנדרשת מחייב בהליכי פש"ר בכל הנוגע לדוחות מוגשים ולהוצאות שראוי שיוציא חייב בהליכים המנוהלים לבקשתו כדי לשמור על רמת חיים סבירה אך גם רמת החיים התואמת מעמדו כחייב הנוקט בהליכי פש"ר המגינים עליו מפני נושיו. אציין כי בכל המסמכים שהוגשו על ידי החייב לא צורפו מסמכים המלמדים על ניסיונות של החייב לפרוע חובותיו במהלך השנים. כמו כן לא הוגשה הצעת הסדר כלשהי. כן לא הובהר האם נעשה ניסיון להשתמש בנכס המקרקעין המשפחתי בו מתגוררת משפחת החייב ומשפחת הוריו כדי לאסוף כספים להגשת הצעת הסדר ואם לא מדוע לא. ג. דיון I דיון משפטי 1. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשו לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו:..." 2. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכונ"ר, פד"י מט (1) עמ' 479 בעמ' 576 ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי תק' - על 2009 (3) 1913 (2009). שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, במהלך ההליך לרבות לאחר מתן צו הכינוס. לעיתים גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות חייב נוצרו בתום לב הרי ההתנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס תקל על בית המשפט לקבוע כי למרות הכל יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. ולהיפך, לעיתים גם אם יצר חייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו. 3. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם: שנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009(3) 1913 (2009)). ע"א 7113/06 גנח נ' הכונ"ר, פס"ד מיום 20.11.08. רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח(2) 810,814; ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמ' 23-24. 4. בעקבות תיקון מספר 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה אינטרס החייב. לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות ככלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. ואולם יובהר, גישה זו נועדה אך ורק לחייבים אשר נמצאו ראויים לחסות בצל ההגנה המוענקת בהליכי הפש"ר ונמצא כי הם מתאימים ויכולים לנצל הגורם הליכי הפש"ר כאמור לעיל. לצורך כך יש לבדוק תום לבו של חייב. בחינת תום ליבו של חייב תיערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ומועד הליכי פש"ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב, באם בתקופה זו לא יצר החייב חובות חדשים והתנהל כשורה. ראה לעניין זה: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פס"ד מיום 3.5.09. נטל הוכחת תום הלב נותר תמיד על כתפי החייב. 5. על רק תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהלות החייב בענייננו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל, אם לאו. יש לבדוק האם מוצדק לקבוע כי מדובר בחייב אשר עתיד ויכול לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה. 6. קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב בהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך. 7. באשר לשלב יצירת החובות, בית המשפט העליון קבע, לדוגמא, כי קיים חוסר תום לב במצב שבו חובות החייב נוצרו תוך זלזול בנושים או אדישות למצבם. בית המשפט בודק האם נוצרו חובות בדרכי רמיה והאם נהג החייב שתוך כוונה להתחמק מנושיו תוך הסתרת נכסיו. ראה לעניין זה: ע"א 143/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה(3) 261. פש"ר (חי) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק' מח 2004 (3) 2871. 8. באשר לסוגיית תום הלב של החייב ממועד צו הכינוס, יבחן בית המשפט את עמידת החייב במטלות על פי צו הכינוס, את מיצוי כושר השתכרותו של החייב והעדר יצירת חובות חדשים. כן יבחן בית המשפט את שיתוף הפעולה הכללי של החייב עם הכונ"ר, התייצבותו לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכונ"ר, ויתר הפעולות הנדרשות ממנו, לרבות הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו ובחינה של אופן התנהלותו בחיי היומיום. כן בודק בית המשפט האם חיי החייב ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו. 9. כמו כן בית המשפט בודק, מקום בו עסקינן בחייב אשר הקים מספר עסקים, והמשיך לנהל עסקים כעצמאי למרות שעסקים קודמים שלו קרסו, והותירו אותו חייב כספים לנושים, האם מדובר בהתנהגות תמת לב. הלכה פסוקה היא כי חייב המקים חברה חדשה לאחר שחברה קודמת קרסה ומנהל עסקים במסווה תחת חברה אחרת אינו נוהג בתום לב. ראה לעניין זה: פש"ר 10814-07-09 אלחדד נ' כונס הנכסים הרשמי, פס"ד מיום 5.12.2010. בהתאמה ניתן ליישם הלכה זו גם על מקרה בו בוחר החייב לפתוח בזה אחר זה מספר חשבונות בנק ולנהלם ביתרת חובה כאשר חשבונות קודמים נחסמים או מוגבלים. ד. המקרה הספציפי 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני בדעה כי יש להעדיף במקרה דנן טיעוני בעלי התפקיד ואין להעתר לבקשת החייב. בהתאמה יש לדחות את הבקשה העיקרית לבטל צו הכינוס ולבטל ההגבלות שהוטלו על החייב מכוח צו הכינוס. 2. לטעמי זהו המקרה בו אין להקל ראש בהתנהלות החייב ולהסכין עם הטענה כי החייב נאלץ להרכין ראש בפני הנוהגים השוררים במשפחתו ובקהילה בה הוא חי ולהתיר לבן משפחה לנהוג בכספו כרצונו, לסבכו בחובות והכל מבלי לבקר את התנהגות אותו בן משפחה וזאת גם לאחר שבגר החייב והקים משפחה בעצמו. התרת טיעונים מסוג זה בכל מקרה ומקרה לא תאפשר הפסקת המנהג הקלוקל המסבך משפחות שלמות בחובות ומותיר נושים, על לא עוול בכפם, בפני שוקת שבורה. שאם סביר הוא כי חייב בגיר ובעל משפחה יתיר לבן משפחה אחר לסבכו בחובות, ולנהוג כראות רצונו בכספו, מבלי לשים לעניין סוף, מדוע לא ינהג אותו חייב אחר כך בבניו שלו באותה דרך? מצוות כיבוד אב או כיבוד בן משפחה אחר אינה כוללת הסכמה בשתיקה לכל מעשי אותו אב ואי השמעת ביקורת. 3. בוודאי נכון הדבר במקרה דנן בו התנהלות החייב שבה ונשנתה. כך בעודו צעיר כבן 18 פתח לראשונה חשבון בנק עבור אביו שהוגבל ולאחר שחלפו שנים ואביו שקע בחובות לא הפנים החייב הסיכון בהתנהלות אביו ושב והסכים לפתוח עבור אביו ועסקו מספר חשבונות בנק אשר כולם נוהלו ביתרת חובה. כן נטל החייב הלוואות ביודעו שאביו שקוע בחובות. 4. לא הוכח בפני כי במקרה דנן היה החייב נתון למסכת לחצים משפחתית, להפחדות, לאיומים, וכיוצא באלה, במידה חריגה באופן אשר מנע ממנו באופן סביר להשמיע קולו ולהתנגד למעשי אביו. במיוחד נכון כאשר החייב עצמו מעיד כי לא עשה מעשה לא ניתק עם בני משפחתו ובפועל ביקש וקיווה להמשיך להפעיל בעצמו העסק המשפחתי למרות שידע על מצבו. 5. במקרה דנן עסקינן בחייב אשר נתן במודע לאביו לנהל את כספיו והוסיף ותמך בפעולותיו לאורך שנים ומסר לידיו שיקים חתומים גם משידע כי אביו מסובך בחובות וכי עסקו כשל ואף המשיך והסכים ליטול התחייבויות נוספות לפתוח חשבונות בנק נוספים וליצור חובות. 6. מדובר בחייב שבחר לנהוג בפזיזות בכספיו תוך עצימת עיניים למעשי אביו ותוך אדישות לפגיעה בנושים עקב מעשים אלו. מדובר בהתנהגות שלא ניתן לראותה כתמת לב אפילו המניע לכך הינו הרצון לכבד הוראת בן משפחה. ראה לעניין זה: פש"ר (חי') 226/00 גנאים ואיל נ' הכונ"ר פס"ד מיום 17.3.2002 פש"ר 2339-05-09 סמירה אבו רביעה נ' הכונ"ר מחוז חיפה פס"ד מיום 24.3.2011 7. זאת ועוד לא נסתרה טענת המנהל המיוחד כי במקרה דנן החייב עצמו יצר חובות. זאת הן משום שהעסק נוהל באמצעות רישום על שם החייב עצמו והן משום שהחייב הוסיף ויצר חובות נוספים בדרך של חתימה על ערבות צד ג', פתיחת חשבון בנק נוסף ונטילת הלוואה בשוק האפור. דהיינו, לא נסתרה הטענה למעורבות אישית של החייב ביצירת חובות. 8. מדובר אפוא בחייב אשר בחר ביחד עם משפחתו להמשיך להתנהל בצורה כלכלית אשר הביאה מלכתחילה להסתבכותם בחובות וממשיכה בהסכמה בלתי מוסברת של החייב ליטול על עצמו התחייבויות נוספות. טוען ב"כ החייב כי מדובר בחובות ישנים שיצר החייב וכי חלוף הזמן ריפא פגמים בהתנהלות החייב. ואולם מדובר בהתנהלות של חייב אשר ממשיך ויוצר חובות מבלי שיוכח כי נעשה ניסיון כלשהו לפרוע חובות קודמים. מדובר בחייב אשר באדישות מנסה פעם אחר פעם לפרוע חובות באמצעות יצירת חובות חדשים. זאת ועוד גם בהסבר ב"כ החייב כי החייב ביקש לפרוע חובותיו באמצעות נטילת הלוואה בשוק האפור אין ממש. מדובר שוב בהתנהלות פסולה, יצירת חובות חדשים ומרובים בדרך אסורה מבלי לוודא כי נטילת הלוואה כזו אכן תביא לפרעון חובות החייב וכי ביכולתו לפרוע ההלוואה. 9. חוסר תום לב של החייב נלמד גם מההתנהלות בהליך. החייב צירף לדוחות מטעמו מסמכים המלמדים על הוצאות חודשיות מאוזנות בהתחשב בעובדה כי מדובר במשפחה בת 4 נפשות קיימות הוצאות מוגזמות להלבשה, חינוך ואינטרנט. בנוסף החייב מגיש דוחות תמוהים שאינם מפורטים ולא צורפו להם כל המסמכים הנדרשים. החייב גם אינו מבהיר הוצאותיו ואינו נותן הסברים מספקים באשר לרמת החיים המנוהלת על ידו, ואשר אינה תואמת מצבו כחייב. 10. עסקינן גם בחייב אשר אינו מגלה כיצד פעל לפרעון חובותיו מעבר לנטילת הלוואה אסורה בשוק אפור בריבית מוגזמת אשר הביאה להגדלת מצבת חובותיו. כמו כן לא הוכח כי הלוואה זו שימשה לפרעון חובות. 11. די בכל האמור לעיל כדי לקבוע כי גם התנהלות החייב במהלך ההליך אינה התנהלות בתום לב ודי בכך להצדיק דחיית תביעתו. ה. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום הלב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה. בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל תוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה. בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב. הכונ"ר ישלם שכר המנהל המיוחד וגיבה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪ תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך כאשר שכר השגחת כונס יעמוד על סך של 20% מהכספים והיתרה תשולם למנהל המיוחד. קטיניםפשיטת רגל