פשיטת רגל הלוואות בשוק האפור

החייב אינו סותר הטענה כי הסתיר בבקשתו מידע לרבות נטילת הלוואות בשוק האפור דבר אשר התגלה רק בחקירתו, ואולם טוען כי אין בכך שינוי גרסה אלא תמיכה נוספת בטענה כי הסתבך רק בשל מחויבות משפחתית. מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא פשיטת רגל הלוואות בשוק האפור: א. מבוא 1. לפני בקשת חייבים שהם אם ובנה להכריזם פושטי רגל. המבקש בתיק 14930-09-10 הינו בנה של המבקשת בתיק 22394-07-10 ונסיבות ההסתבכות בחובות של שני החייבים דומות. 2. ביום 9.1.2011 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים אשר נאמדים בסך 1,250,458 ₪ ל - 12 נושים. על החייבת הושת תשלום חודשי בסך 350 ₪ לחודש החל מיום 1.3.2011. עו"ד יעקב זיסמן מונה כמנהל מיוחד על נכסי החייבת. 3. עד מועד הגשתו של הדוח הראשון על ידי המנהל המיוחד, הוגשו נגד החייבת 9 תביעות חוב בסכום כולל של 974,443 ₪. ביום 1.4.2012 נערכה לחייבת חקירה במשרדי המנהל המיוחד, לצורך הגשת חוות דעת לבית המשפט. 4. ביום 16.1.2011 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 194,721 ₪ ל - 12 נושים. על החייב הושת תשלום חודשי בסך 800 ₪ החל מיום 1.3.2011. גם כאן מונה עו"ד זיסמן כמנהל מיוחד. 5. עד מועד הגשת הדוח בעניינו של החייב הוגשו נגד החייב 10 תביעות חוב בסכום כולל של 508,798 ₪. ביום 10.4.2012 נערכה לחייב חקירה במשרדי המנהל המיוחד לצורך הגשת חוות הדעת לבית המשפט. ב. נסיבות היווצרות חובות החייבת 1. לטענת החייבת ילידת 1964 נשואה ואם ל - 4 ילדים מהם קטין אחד, חובותיה נוצרו בעקבות רכישת בית המגורים שלה ושל בעלה, בנית הבית ותרמית שביצע כלפיהם הקבלן שבנה את ביתם ולא סיים לבנותו. לטענתה בני הזוג אולצו לשלם לבעלי מקצוע אחרים כספים רבים בנוסף לחובם לשלם משכנתא והכל בשל הצורך לסיים בניית הבית. 2. עוד טענה החייבת כי חלק מחובותיה נובעים מניסיונותיה לסייע לבעלה להיחלץ ממצוקה כלכלית עקב עסק מכונאות שניהל בין השנים 1996-2000. נטען שבשנת 1998 נפרץ העסק ונגנב רכוש רב דבר שגרם נזק כלכלי ממנו לא התאושש העסק. 3. החייבת טענה שבשל מצוקה כלכלית לא נפרעו תשלומי משכנתא וחוללו שיקים שמסרה החייבת לבעלה כדי לסייע לו. כן נטען כי חובות החייבת נבעו מהחתמתה כערבה לחובות העסקיים של בעלה בבנק מבלי שהוסבר לה כי היא חותמת על מסמכי ערבות. נטען שהחייבת אינה קוראת וכותבת בעברית ובשנת 2004 כבר הוגבל חשבונה בבנק. 4. החייבת טענה כי היא סובלת מבעיות נפשיות המונעות ממנה לעבוד באורח מלא וכן כי אינה יכולה לעבוד בשל הצורך לטפל בילדיה הסובלים מהפרעות נפשיות. ג. נסיבות היווצרות חובות החייב 1. החייב טוען אף הוא כי חובותיו נוצרו משום שביקש לסייע לאביו להיחלץ מקשייו הכלכליים שנבעו מהנסיבות שתוארו בפרוטרוט לעיל בבקשת החייבת שתוארה לעיל. 2. החייב טען כי עת נחלץ לעזרת אביו היה נער צעיר ולא היה לו שיקול דעת להימנע מעשיית המעשים שביקש אביו שיעשה ואחר כך סבכו אותו כלכלית. 3. החייב אינו סותר הטענה כי הסתיר בבקשתו מידע לרבות נטילת הלוואות בשוק האפור דבר אשר התגלה רק בחקירתו, ואולם טוען כי אין בכך שינוי גרסה אלא תמיכה נוספת בטענה כי הסתבך רק בשל מחויבות משפחתית. 4. ב"כ החייב טוענת כי מסירת שיקים על חלק בין בני משפחה אינם יצירת חובות בחוסר תום לב ואין בפעולות אלה עצימת עיניים או אדישות וזלזול בנושים. ב"כ החייבת אינה מבהירה האם לדעתה כלל זה חל גם כאן כאשר נוצרו חובות לאורך זמן וגם בנוגע לחייב דנן אשר התנהלות זו בגין מחויבות משפחתית סיבכה גם אותו עצמו ביצירת חובות ולמרות זאת לא הסס לנקוט באותם מעשים, לפנות בבקשות עזרה לאמו חסרת התעסוקה ונטולת הכישורים לעבוד, לטענתה, ולבקש ממנה להיות ערבה לחובותיו. 5. החייב טען כי לאחר שנשא אשה נטל האחריות על חייו, עבר להתגורר במקום אחר, ניסה לפרוע חלק מחובותיו ורק משכשל פנה להליכי פשיטת רגל ואף ביקש, לאחר שמצא עבודה, להגדיל התשלום החודשי לקופת הכינוס. יובהר לעניין זה כי לטענת בעלי התפקיד לא הומצאו אסמכתאות נדרשות לתמיכה בטענת החייב כי פרע פירעון חלקי את חובותיו. עוד נטען כי גם טענת החייב לעניין ניתוק ממשפחתו אינה תואמת גרסת החייבת, אמו, לפיה חלק מחובותיה נוצרו גם מהסכמתה לשמש ערבה לחובות בנה. ד. עמדת בעלי התפקיד I בהתייחס לחייבת 1. בעלי התפקיד מתנגדים להכרזת החייבת פושטת רגל. נטען כי החייבת בבקשתה ובחקירתה הסתירה מידע רלוונטי. כך הוסתר כי החייבת ובעלה תבעו למשפט את הקבלן אשר נשכר לבצע עבודת בנייה לביתם, תביעתם התקבלה, והם זכו בפיצוי בסך של 100,000-120,000 ₪. עד מועד כתיבת פסק הדין לא הוגשו מסמכים בנוגע לתביעה זו, לא הומצא פסק הדין ולא הובהר מה נעשה בכספים אלו. 2. עוד נטען כי סיום בניית בית החייבת ובעלה נעשה על ידי אחי בעלה ולא על ידי קבלנים אחרים ולא הוכח אלו כספים נוספים שולמו החייבת ובעלה בשל הצורך לסיים עבודות בנייה בביתם. 3. עוד טענו בעלי התפקיד כי החייבת בחקירתה סתרה טענות קודמות שנכללו בבקשה המקורית. כך נטען כי החייבת טענה בבקשה ותצהיר שצורף לה כי סייעה לבעלה בעסקו. נטען כי דבר זה סותר טענת החייבת כי לא עבדה למחייתה מעולם וכי היא חסרת כישורים לעבוד בשל אי ידיעתה לכתוב ולקרוא. 4. החייבת לא המציאה מסמכים רלוונטיים בנוגע לתלונות במשטרה שהוגשו לאחר הפריצה הנטענת לעסק של בעלה או תביעות לתשלום פיצוי בגין נזקים עקב הפריצה על פי פוליסות ביטוח. כן לא המציאה החייבת מסמכים בנוגע לשיקים שמסרה החייבת לבעלה וחוללו. 5. נטען כי החייבת מסרה גרסאות שונות בנוגע לנסיבות מסירת השיקים לבעלה. בתחילה נטען כי הדבר נעשה מתוך רצון לסייע לו ולאחר מכן טענה החייבת כי השיקים לא נחתמו על ידה והוצאו ממנה בניגוד לדעתה. 6. בדומה נטען כי גרסת החייבת כי לא ידעה שהיא חתומה כערבה לחובות בעלה בבנק נסתרה מנסיבות החתמת החייבת על הערבות מן העובדה שהתייצבה לחתום בבנק מרצונה בליווי אחי בעלה, שגם הוא חתם כערב ומן העובדה כי לאחר שנודע לחייבת דבר החתמתה כערבה לא עשתה דבר ואף הסכימה להגיע להסדר עם הבנק ולשלם כספים במסגרתו לבנק. 7. נטען עוד כי למרות מצבה הכלכלי הקשה בשנת 2003 חתמה החייבת ערבות נוספת והפעם לבנה ואף מסרה לו שיקים. עסקינן בחייב שבקשתו הנפרדת היא נשוא פסק דין זה גם כן. נטען עוד כי החייבת חתמה על משכונים נוספים בגין רכישת רכבים למרות מצבה. 8. בנוגע להתנהלות החייבת בהליך נטען כי במהלך ההליך היו לחייבת מחדלים רבים לרבות בהגשת דוחות ובתשלומים לקופת הכינוס. נטען כי החייבת הסירה מחדלים בכל הנוגע לתשלומים ואולם לא הגישה דוחות חודשיים כנדרש, לא צרפה אסמכתאות לדוחות ולא המציאה מסמכים אחרים נדרשים. עוד נטען כי עד למועד הגשת הודעתו הסופית של המנהל המיוחד לא המציאה החייבת כל האישורים על משלוח הודעות לנושים. 9. נטען עוד כי החייבת לא הצהירה על מלוא חובותיהם בבקשה. כמו כן לא הצהירה החייבת על חובות לעיריות תל אביב וחיפה. נטען עוד כי החייבת הצהירה כי לקחה הלוואה במהלך התקופה בה חוותה קשיים כלכלים ולא המציאה מסמכים בנוגע להלוואה זו. 10. בשל כל אלו מתנגדים בעלי התפקיד להכרזת החייבת פושטת רגל. II עמדת בעלי התפקיד בנוגע לחובות החייב 1. בעלי התפקיד מתנגדים להכרזת החייב פושט רגל וטוענים כי נסיבות הסתבכות החייב בחובות מעורפלות ולא ברורות ופרט לטענה כללית כי החייב הסתבך בחובות בעודו מבקש לסייע לאביו בעסקיו לא הוכחו טענות החייב כנדרש. 2. נטען כי החייב חרג במעשיו מסיוע סתמי לאביו ואף נטל על עצמו ניהול העסק של אביו בעוד העסק רווחי. נטען עוד כי לא ניתן הסבר מדוע לאחר קבלת ניהול עסק רווחי נוצרו לחייב חובות. 3. נטען כי החייב שינה גרסאותיו בין האמור בתצהיר שנספח לבקשתו ובחקירתו. כך נטען כי החייב סיפר לראשונה כי אביו הסתבך בחובות לשוק האפור ולבנקים במהלך חקירתו. 4. עוד נטען שהחייב שינה גרסאות בנוגע לקיומו של חשבון בנק נוסף ממנו נמשכו שיקים אשר חוללו. כמו כן החייב לא דיווח על הלוואה חוץ בנקאית שנטל עליה נודע רק מנושה אשר טען שהחייב נטל הלוואה באמצעותו. 5. בעלי התפקיד סברו כי חובות החייב נבעו ממעשה או מחדלים שהביאו למתן יד חופשית לאביו לפעול בכספיו ובחשבון הבנק שלו ללא פיקוח, ממשיכת שיקים ללא כיסוי ומלקיחת הלוואות באופן חסר אחריות. 6. אשר להתנהלות החייב בהליך נטען שהחייב לא המציא אסמכתאות למשל לעניין הקטנת חיוביו ברשויות המס, תשלומים לנושים לרבות לתיקי הוצאה לפועל, וכי החייב לא המציא דוחות כנדרש. בעלי התפקיד סכמו עמדתם בכל הנוגע לשני החייבים כי אין מקום להכריז עליהם פושטי רגל ומוטב היה לו שניהם היו מציעים הצעת הסדר. נטען לגבי שני החייבים כי אף אחד מהם לא השכיל להסיר כל מחדליו בהליך, ובמשך תקופת הזמן הרבה בהליך לא הקפידו החייבים על מילוי חובותיהם בהליך אלא הסירו מחדליהם רק לאחר שנדרשו לעשות כן וגם זאת באופן חלקי. נטען כי בשקלול נסיבות היווצרות החובות ואופן ההתנהלות הקלוקל של שני החייבים אין מקום להכריז על אף אחד מהם פושט רגל. 7. ב"כ החייבים מאידך חזרה על עמדתה כי שני החייבים מלאו אחר מחויבות משפחתית ועניין זה גרר אותם להסתבכות בחובות. ב"כ החייבים הדגישה את בורותה של החייבת, העדר כישוריה והשכלתה ובעיותיה הרפואיות והדגישה כי אין מדובר בחייבת מתוחכמת המעלימה עובדות. ב"כ החייבים בקשה להבין את המנטליות המיוחדת של המגזר אליו משתייכים החייבים והמחייבת המשפחתיות הנדרשת מהם, דבר שהוביל אותם לפעול כפי שפעלו. אשר לחייב מבקשת ב"כ החייב להדגיש שהחייב מודע למחויבותו להליך וביוזמתו אף ביקש בחודש נובמבר 2012 להגדיל גובה התשלום החודשי שמשלם לקופת הכינוס. ה. דיון 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין שתי הבקשות להידחות. מעיון בחומר הרלוונטי עולה כי שוב נדרש בית משפט זה לחוות דעתו בסוגית היווצרות חובות מתוך נאמנות משפחתית במיוחד לאור מנהגי מגזר ספציפי. כן מתבקש בית משפט זה לחוות דעתו בעניין התנהלות נדרשת מחייבים בהליך במיוחד בכל הנוגע להגשת דוחות והמצאת מסמכים. לטעמי לא הרימו החייבים נטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי הסתבכותם בחובות נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלות החייבים בהליך אינה התנהלות המצופה מחייבים בהליך, בוודאי מחייבים אשר קיים ספק האם חובותיהם נוצרו בתום לב. לטעמי אין בפני חייבים שמוצדק בעניינם להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם. במיוחד נכון הדבר בנוגע לחייבת אשר נמנעה מהשתלבות במעגל העבודה. 2. לטעמי לא הוכח במקרה דנן כי החייבת ראויה, רוצה, יכולה או מתכוונת לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייה שלאחריו תשתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותה בחובות לא תישנה. במיוחד לא שוכנעתי כי ההיעתרות לבקשת החייבת תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותה הכלכלית הנוכחית ובעתיד ימנע המצב בו מכוח תחושת מחויבות משפחתית, תמשיך החייבת ותיטול על עצמה התחייבות משפחתית בה היא מסוגלת לעמוד. באשר לחייב אכן החייב השתלב במקום עבודה ומשלם לקופת הכינוס תשלום מוגדל ואולם מחדליו הרבים בצירוף נסיבות היווצרות חובותיו אינם מצדיקים לגביו מסקנה אחרת. 3. לטעמי בשני המקרים נשוא פסק דין זה אין להקל ראש ולהסכין עם הטענה כי החייבים נאלצו להרכין ראש בפני המנהגים השוררים במשפחותיהם ובקהילה בה הם חיים ולהתיר לאבי המשפחה לנהוג בכספם כרצונו. במיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בפעולה מתמשכת כאשר החייבת ממשיכה, למרות מצבה, העדר תעסוקתה והעדר כישורים, מוסיפה וחותמת ערבות ונוטלת התחייבות גם עבור בנה. זאת לאחר שעשתה כן באדישות ובחוסר אכפתיות לנושי בעלה והדבר סבכה בחובות. הדבר נכון במיוחד כאשר החייב לא רק מסייע כלכלית לאביו אלא נוטל עסקו לעצמו ומעורב עד צוואר בניהולו ובנטילת הלוואות נוספות. כמו כן החייב לא מהסס לבקש מאמו שתערוב פעם נוספת להתחייבויותיו למרות מצבה. בכל אלו די כדי לדחות את שתי הבקשות. 4. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, ת' (2009 (3) 1913 (2009)). ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08 רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810,814; ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמ' 23-24 5. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה החייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם- 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. ואולם כבר נאמר לא פעם שכללים אלו נכונים לחייבים המתאימים להליך זה ולא כל אדם המגיש בקשה להכריז עליו פושט רגל מתאים להליך זה. 6. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו: "18ה' (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". בבחנו אם פעל החייב תום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי (לוין וגרוניס, עמ' 173). בחינת תום לבו של חייב ספציפי תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ומועד הליכי פש"ר יכול עניין זה לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב. ראה לעניין זה: ע"א 3224/7 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09. מאידך חזרה על שגיאות עבר אשר סבכו בעבר חייב בחובות כמו החתמת בן משפחה בעודו במצוקה כלכלית על ערבויות נוספות מהווה אינדקציות להעדר תום לב בהווצרות חובות. 7. על רק תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהגות החייבים בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייבים את הגנת הפקודה ולהכריזם פושטי רגל, אם לאו, והאם מדובר בחייבים אשר עתידים ויכולים לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיה ולצאת לדרך חדשה. 8. קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייבים דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסוימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב ביצירת חובות נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי החייב מתנהל נכון וכי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר. ולהיפך חייב אשר אינו מוכיח מחויבותו להליך לא מהסס ליטול על עצמו חובות נוספים ביודעו שאינו מסוגל לפרעם ואינו משתלב במעגל העבודה ללא סיבה לא יהנה מנסיונות בית המשפט לבוא לקראתו.. 9. כמובן שאין האמור לעיל נכון מקום בו חייב ספציפי אינו מנצל ההליך כנדרש ובמהלכו לא מסיר מחדליו באופן מלא. 10. לעניין זה של סוגיית תום הלב של החייב ממועד צו הכינוס, יבחן בית המשפט את עמידת החייב בכל מטלותיו על פי צו הכינוס, את מיצוי כושר השתכרותו של החייב והעדר יצירת חובות חדשים. כן יבחן בית המשפט את שיתוף הפעולה הכללי של החייב עם הכונ"ר, התייצבותו לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכונ"ר, ויתר הפעולות הנדרשות ממנו, לרבות הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו. ו. המקרה הספציפי 1. במקרה דנן נסיבות היווצרות החובות אצל שני החייבים לא הוכחו. יתר על כן שני החייבים העלו גרסאות שונות בין שלב הגשת בקשותיהם ושלב חקירתם בנוגע לנסיבות הסתבכותם, העלימו מידע רלוונטי וטענו טענות שנסתרו או שאינן עולות בקנה אחד עם ממצא בעלי התפקיד. 2. כמו כן במקרה דנן בנוגע לשני החייבים לא הוכח כי אלו היו נתונים למסכת לחצים משפחתית בלתי נסבלת, להפחדות לאיומים וכיוצא באלה אשר מנעו מהם באופן סביר להשמיע קולם להתנגד למעשי אבי המשפחה. נהפוך הוא במקרה של החייבת הוכח כי זו כי המשיכה בנוהגה גם כלפי בנה ללא סיבה סבירה. 3. כפי שפורט לעיל לא הוכחו טענות שני החייבים באשר לנסיבות היווצרות החובות בוודאי לא הוכח כי אלו נוצרו בתום לב. הטענה היחידה שנטענה לעניין זה הינה כי החובות נוצרו מתוך מחויבות משפחתית ואולם החייבים נמנעו מלהצהיר על מלוא חובותיהם, העלימו מידע בנוגע לחובות לרשויות (לעיריית תל אביב וחיפה) מידע בנוגע להלוואות בשוק אפור, מידע בנוגע לחשבונות נוספים ולהתחייבויות נוספות שנלקחו. 4. בנוסף החייבים נמנעו מהמצאת האסמכתאות כמבוקש על ידי בעלי התפקיד בנוגע לתלונות במשטרה בדבר פריצה שארעה לעסקו של אבי המשפחה, בנוגע לשיקים שנמשכו וחוללו והליכים שננקטו בקשר לכך, בנוגע להלוואות שנלקחו, רכבים שנרכשו, משכונות שנרשמו בנוגע להתחייבויות נוספות שלקחו על עצמם. גם לא הומצא פירוט מדויק של פעולות שננקטו להקטנת חובות לנושים ולרשויות המס. 5. החייבים לא פיזרו הערפל בנוגע לחשד כי חובותיהם נוצרו גם כתוצאה מלקיחת הלוואה בשוק האפור באמצעות נושים (הנושה לחיאני דוד). 6. במהלך ההליכים שונו גרסאות החייבת בנוגע לפרטים מהותיים כמו השאלה כיצד הושלמה בניית הבית של החייבת ובעלה, מי שילם לקבלנים נוספים עבור בני הבית וכמה, האם היה עסקו של האב עובר לנטילת ניהולו על ידי החייב רווחי או לא ואם כן כיצד נוצרו החובות. לא הובהר האם קיבלה החייבת כספים כתוצאה מהליכים משפטים כפי שנטען על ידי בעלי הפקיד ומה נעשה בהם, לא הובהרו חובות החייב לנושים ספציפיים (חלקם טענו שנטלו עבור החייב הלוואות בשוק אפור). 7. בנוסף לאמור לעיל גם התנהלות החייבים בהליך לא הייתה כמצופה מחייבים בהליך בוודאי לא התנהלו החייבים באופן שמחייב המסקנה כי למרות הספקות בנסיבות היווצרות החובות התנהלות החייבים עסקינן בחייבים ראויים המתאימים להליך. החייבים התקשו במילוי סדיר של מטלותיהם בהליך, התקשו לפרוע תשלומים במועד ולהגיש דוחות במועד. דוחות שהוגשו היו נטולי אסמכתאות או לא צורפו כל האסמכתאות הנדרשות. מסמכים שנתבקשו החייבים לצרף לא צורפו ולא ניתנו הבהרות נדרשות. כמו כן במועד כתיבת פסק דין זה חסר היה לבעלי התפקיד מידע נדרש כדי לקבוע הסכום הנכון, על פי הכנסות כל התא המשפחתי, שעל כל חייב לשלם לקופת הכינוס. 8. בנוסף החייבת נמנעה מלהשתלב במעגל העבודה וטענותיה לעניין מצבה הרפואי לא הוכחו. 9. כידוע, מסירת שיקים "על החלק" כמו גם נטילת התחייבויות כספיות עבור אחרים המסובכים כלכלית אף הם אינה יכולה להיחשב כהתנהגות תמת לב. לא כל שכן מקום בו החייבת אינה עובדת לפרנסתה ואינה יכולה לדאוג לפירעון השיקים, ואין לחייבת כל אפשרות למעקב אחר גובה השיקים שיימשכו מחשבונה או תדירותם ואין לה יכולת לפקח על ההתחייבות נוספות שנטלה על עצמה ותדירותם ואין לה כל יכולת לתכנן באופן מושכל את התחייבויותיה אל מול הכנסותיה. במקרה דנן מדובר בחייבת אשר מתירה לבעלה ואחר כך לבנה להוציא הוצאה שאין ביכולתה לעקוב אחריהם וממשיכה ומעורבת בנטילת התחייבות עבור רכישת נכסים נוספים כמו רכבים, ובגין כך מוכנה ליטול על עצמה התחייבות נוספת ברכב או מכשירי טלפון. ראה לעניין זה קביעותיו של כב' השופט גרשון בפש"ר (חי) עלו נ' הכונ"ר (פסק דין מיום 8.1.03). וראה גם: ע"א 6067/04 בדראן נ' הכונ"ר, תק - על 2006 (4) 3567 (2006), הנזכר לעיל. ז. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלות של החייבים בהליך, אני מורה על דחיית הבקשות. בהתאמה, אני מבטלת את צווי הכינוס שניתנו בעניינם של החייבת והחייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתם לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר בערבות מתאימה. בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייבים. הכונ"ר ישלם שכר המנהל המיוחד ויגבה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪ תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך כאשר שכר השגחת כונס יעמוד על סך של 20% מהכספים והיתרה תשולם למנהל המיוחד. השוק האפורפשיטת רגלהלוואה