פרישה מוקדמת מצה''ל

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא פרישה מוקדמת מצה''ל: זוהי תביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם פרישה. להלן עובדות המקרה: 1. התובע, מהנדס תעשיה וניהול במקצועו, עבד אצל הנתבעת כאזרח עובד צה"ל במפעל הרכב במרכז שיקום ואחזקה (מש"א) 7000, החל משנת 1983 עד סוף שנת 2008, מועד פרישתו. משנת 2003 שימש התובע כרכז איכות הסביבה. 2. בתאריך 26.6.08 זומן התובע לראיון בפני מפקד המפעל, סא"ל אסף ברקוביץ, והוצעה לו פרישה מוקדמת. התובע ציין כי אינו מעוניין לפרוש באותה השנה מסיבות כלכליות. מפקד המפעל ציין בפני התובע, כי לאור תפוקה נמוכה ואיחורים לעבודה במידה ולא יפרוש, יומלץ התובע לפיטורין. מסיכום הראיון עולה כי יו"ר ועד העובדים, אשר נכח בראיון הנ"ל הציע לתובע לצאת לפרישה מוקדמת מאחר ומענקי הפרישה שיקבל יהיו פחות או יותר בגובה הפיצויים שיקבל במידה ויפוטר. יו"ר ועד העובדים אף ציין, כי המפעל נדרש לצמצם את מכסת העובדים ב- 27 עובדים בשנת 2008. התובע ביקש להתייעץ עם משפחתו בעניין וסוכם כי יוזמן כעבור שבוע לראיון נוסף. 3. בתאריך 24.7.08 זומן התובע לראיון נוסף בפני מפקד המפעל. מסיכום הראיון עולה כי התובע ציין שהתייעץ בעניין עם היועץ המשפטי של הסתדרות המהנדסים ונציג המהנדסים בהסתדרות, אשר המליצו לו לפרוש. כמו כן, ציין התובע כי התייעץ עם אשתו אשר המליצה לו לפרוש בשנת 2009. יו"ר ועד העובדים ציין כי נפגש עם התובע ומפקדו וסוכם כי התובע יחתום על פרישה מוקדמת בסוף שנת 2008, ובמידה והמפעל יצמצם את מכסת עובדיו ב- 28 עובדים, תדחה פרישתו של התובע לשנת 2009. לאור האמור, חתם התובע על הסכמה לפרישה מוקדמת בסוף שנת 2008. 4. בסוף שנת 2008, אמורים היו לפרוש 28 עובדים מהמפעל. אולם, הנתבעת החליטה על דחיית מועד הפרישה ל- 6 עובדים לתאריך 1.2.09. לפיכך, לטענת הנתבעת לא הגיעה למכסה הנדרשת של עובדים שיפרשו בשנת 2008, והודע לתובע על פרישתו בסוף שנת 2008. 5. בתאריך 28.12.08 התקיים ראיון, לבקשת התובע, עם מ"מ מפקד מפעל הרכב, סא"ל זייד טאפש, בבקשה לדחיית פרישתו. בראיון ציין התובע, כי סוכם עם מפקד המפעל יו"ר ועד העובדים, כי אם המפעל יגיע למכסה הנדרשת של עובדים שיפרשו בשנת 2008, תדחה פרישתו לסוף שנת 2009. עוד ציין התובע כי מצבו הכלכלי קשה. יו"ר ועד העובדים ציין, כי המפעל לא עמד במכסה הנדרשת לאור דחיית פרישתם של שישה עובדים. בקשת התובע לדחיית פרישתו נדחתה. 6. בתאריך 29.12.08 התקיים ראיון נוסף, לבקשת התובע, בפני מפקד המרכז, אל"מ אמיר ניצן, בבקשה לדחיית מועד פרישתו. מסיכום הראיון עולה, כי הובטח לתובע כי לאור מצבו הכלכלי תבחן דחיית פרישתו לסוף שנת 2009 במקום בסוף שנת 2008, במידה והמפעל יעמוד במכסת הפרישות. מ"מ מפקד המפעל ויו"ר ועד העובדים הסבירו לעובד כי לא ניתן להיענות לבקשתו לאור דחיית פרישתם של 6 עובדים לחודש 2/09. מפקד המרכז לא מצא לנכון לשנות את ההחלטה, ולדחות את מועד פרישתו של התובע. אשר על כן, התובע יצא לפרישה מוקדמת בסוף שנת 2008. 7. לאור האמור, הוגשה התביעה דנן. בהסכמת ב"כ הצדדים בדיון בבית הדין ביום 6.3.12 הוחלט, כי היות ומדובר בשאלה משפטית ולא עובדתית, על כן התצהירים והמסמכים שצורפו אליהם ישמשו כראיה בבית הדין ללא חקירת המצהירים וכי יוגשו סיכומים בכתב בתיק וכך אמנם נעשה. טענות התובע: 8. בין הצדדים סוכם כי במידה והמפעל יגיע למכסת הפורשים של 28 עובדים, יפרוש התובע בסוף שנת 2009. את הסכמת הצדדים ניתן לסכם כחוזה עם תנאי מתלה. 9. הנתבעת הגיעה למכסת הפורשים הנדרשת ועל אף התחייבותה חייבה את התובע לפרוש בסוף שנת 2008. 10. הנתבעת הפרה את ההסכם שנערך בין הצדדים בתאריך 24.7.08. הנתבעת לא הייתה רשאית באצטלה של פררוגטיבה ניהולית להפר את ההסכמות עם התובע. פררוגטיבה ניהולית אינה מוחלטת ואינה גוברת על חובתו של צד להסכם. 11. לו קיימה הנתבעת את התחייבותה היה התובע עובד שנה נוספת ונמנה על פורשי שנת 2009. התובע זכאי לאכיפת הסכם הפרישה בין הצדדים באמצעות שווה ערך ע"י תשלום תמורת עבודתו במשך 12 חודשים נוספים כמפורט להלן - א. שכר חודשי - שכרו החודשי הממוצע של התובע בשלושת חודשי עבודתו האחרונים עמד על סך של 15,476.31 ₪. התובע זכאי לעדכון מרכיב תוספת ותק בשיעור של 1% לכל שנת ותק. על כן, שכרו השנתי של התובע בשנת 2009 היה בסך של 188,043.7 ₪. ב. הפרשות לקופת גמל פסגות וגדיש - בסך של 2,081.11 ₪. ג. הפרשות לקופת פנסיה של מבטחים - בסך של 10,362.19 ₪, וכן קצבתו הפנסיונית של התובע הייתה גדלה בכ- 70 ₪ לחודש עד תוחלת חיים, בסך של 18,480 ₪. ד. הפרשות לקופת גמל ופיצויים של מנורה מבטחים - בסך של 170.9 ₪. ה. הפרשות לקרן השתלמות מהנדסים - בסך של 10,362.19 ₪. ו. ימי חופשה -24 ימי חופשה שנתיים לפי כ- 600 ₪ ליום, בסך של 14,400 ₪. ז. ימי מחלה - 30 ימי מחלה לפי 600 ₪ ליום בסך של 18,000 ₪. ח. דמי הבראה - 14 ימי הבראה לפי 592 ₪ ליום בסך של 8,288 ₪. ט. תוספת ביגוד - בסך של 1,851 ₪. י. הפרשות לקרן ידע מהנדסים - בסך של 672 ₪. יא. פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪. מהסכומים הנ"ל יש לקזז את סכום הקצבה שקיבל התובע במהלך שנת 2009 בסך של 94,036.92 ₪. טענות הנתבעת: 12. בשני הראיונות שנערכו לתובע סוכם כי התובע יפרוש בסוף שנת 2008, וכל שהובטח הוא כי אם הנתבעת תגיע למכסת פרישה מסוימת, התובע יפרוש במועד מאוחר יותר. היות והנתבעת לא הגיעה למכסת הפרישה בשל סיבות ראויות ונכונות, התובע פרש בסוף שנת 2008. 13. התובע מבקש שכר עבודה של שנה שלמה, כאשר אין מחלוקת כי לא עבד בנתבעת בתקופה זו. דינה של התביעה להידחות מחמת שיהוי ניכר. כמו כן, התובע לא עמד בחובת הקטנת הנזק. 14. התובע חתם מרצונו החופשי על מסמך "הסכמה לפרישה מוקדמת", אשר לא קבוע בו תנאי בגללו אפשר לבטל את הפרישה. 15. התובע לא הופלה לרעה לעומת עובדים אחרים. הובטח לתובע כי אם הנתבעת תגיע למכסת פרישה מסוימת התובע יפרוש במהלך שנת 2009. התובע לא המציא כל ראיה כי הנתבעת העדיפה בחוסר תום לב ומשיקולים זרים, להאריך את תקופת עבודתם של עובדים אחרים על פני הארכת תקופת עבודתו. עבודתם של העובדים האחרים הוארכה בחודש בלבד, ולא בשנת עבודה שלמה. לא הובטח לתובע כי יעבוד שנת עבודה מלאה נוספת, אלא נאמר שפרישתו תהיה במהלך שנת 2009. 16. הנתבעת קיבלה החלטות ביחס לתובע וביחס לעובדים אחרים בשקיפות ותום לב, ובמסגרת שיקול הדעת המקצועי המוענק לנתבעת. 17. בית הדין אינו בא בנעלי הנתבעת, אלא שומה עליו לבחון האם החלטת הנתבעת בנסיבות המקרה, ניתנה בחריגה מסמכות או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או אי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. 18. התובע הכליל בתחשיבי שכר עבודתו החודשי מענק חד פעמי שאינו משולם מדי שנה בסך של 2,146 ₪. כמו כן, חישוב שכרו החודשי של התובע, כולל קצובת הבראה וקצובת ביגוד. 19. ימי חופשה - סביר כי במהלך שנת 2009 היה התובע מנצל ימי חופשה, ועל כן הם נכללים בשכרו החודשי של התובע. 20. ימי מחלה - בגין 30 ימי מחלה התובע היה זכאי בשנת 2009 לשכר עבור 8 ימי מחלה לכל היותר, בסך של 4,430 ₪. 21. הפרשות לקרן פנסיה מבטחים - במהלך פרישה מוקדמת דמי התגמולים לקרן הפנסיה מופרשים ע"י הנתבעת בלבד, ללא השתתפות העובד, על כן, אם התובע היה עובד בשנת 2009, אז היה צריך לקזז לו 7% מסך של 14.5% תגמולים, שהתובע היה צריך להפריש. כמו כן, עפ"י הסדר פרישה מוקדמת של עובדי צה"ל, מערכת הביטחון מפרישה לקרן מבטחים תגמולים (חלק עובד ומעביד) לפי ממוצע מונה מבטחים ב- 12 החודשים האחרונים לעבודתו של התובע בטרם יציאתו לפנסיה מוקדמת. 22. שיעור הקצבה - עפ"י הסדר הפרישה המוקדמת של עובדי צה"ל, שיעור הקצבה בפרישה מוקדמת זהה לשיעור הקצבה שעתיד היה לצבור התובע אילו עבד עד גיל 67. המשך עבודתו של התובע בשנת 2009 לא היה מעלה את שיעור הקצבה. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 23. אין מחלוקת כי לתובע הובטח כי במידה והנתבעת תעמוד במכסת הפורשים מהמפעל בשנת 2008, ידחה מועד פרישתו לשנת 2009. 24. טענת הנתבעת, כי הובטח לתובע כי במידה ותעמוד במכסת הפרישה לשנת 2008, יפרוש במהלך שנת 2009 ולא בסוף שנת 2009, כטענת התובע, הינה טענה חסרת תום לב ואין לקבלה, מהנימוקים המפורטים להלן. 25. התובע טען במהלך ראיון ראשון שזומן אליו בעניין פרישתו בתאריך 26.6.08, כי אינו מעוניין לפרוש מסיבות כלכליות. בראיון שנערך עם התובע בתאריך 24.7.08, ציין התובע כי לאחר התייעצות עם אשתו בעניין המליצה לו כי יפרוש בשנת 2009, מאחר ומהלך זה "מצריך התארגנות ממושכת." לאור האמור הובטח לתובע, כאמור בסיכום הראיון הנ"ל מיום 27.7.087 כי, במידה ותגיע הנתבעת למכסת פורשים של 28 עובדים בשנת 2008, תדחה פרישתו לשנת 2009. ספק בעינינו, אם בציינו את קשייו הכלכליים, וההתארגנות הממושכת הנדרשת בהליך פרישה, התכוון התובע לדחיית מועד פרישתו בחודשים בודדים, כך שיפרוש במהלך שנת 2009, כטענת הנתבעת. סביר כי הצדדים סיכמו שמועד פרישתו של התובע ידחה לסוף שנת 2009, כך שיעבוד שנה שלמה נוספת, בטרם יפרוש, על מנת לאפשר לו להתארגן בהתאם ובהתחשב במצבו הכלכלי. 26. יתרה מזאת, בראיונות מיום 29.12.08, ומיום 30.12.08, אותם יזם התובע בבקשה לדחיית מועד פרישתו, צוין מפורשות כי סוכם בין התובע ובין יו"ר ועד העובדים ומפקד המפעל שבמידה והנתבעת תגיע למכסת הפורשים הנדרשת לשנת 2008, ידחה מועד פרישתו לסוף שנת 2009. אין כל אינדיקציה בסיכום הראיונות הנ"ל לטענת הנתבעת כאמור כי, לא הובטח לתובע שמועד פרישתו ידחה לסוף שנת 2009, אלא כי יפרוש במהלך שנת 2009. בסיכום הראיונות הנ"ל צוין כי בקשתו של התובע לדחיית מועד פרישתו נדחתה, מאחר והנתבעת לא הגיעה למכסת הפורשים הנדרשת לשנת 2008, לאור דחיית מועד פרישתם של 6 עובדים לתאריך 1.2.09, הא ותו לא! לא ניתן כל הסבר לבית הדין לסיבת הדחייה הנ"ל. 27. אשר על כן, אנו קובעים כי לתובע הובטח שבמידה והנתבעת תעמוד במכסת פורשים של 28 עובדים בשנת 2008, ידחה מועד פרישתו לסוף שנת 2009. למעשה, בין הצדדים סוכם חוזה בתנאי מפסיק. היינו, התובע יפרוש בסוף שנת 2008. במידה והנתבעת תגיע למכסת הפורשים הנדרשת כאמור בשנת 2008, התובע ימשיך בעבודתו, ומועד פרישתו ידחה לסוף שנת 2009. 28. הנתבעת טענה כי בשנת 2008 פרשו 22 עובדים (ללא התובע). מועד פרישתם של 6 עובדים נוספים, שאמורים היו לפרוש בסוף שנת 2008, נדחה לתאריך 1.2.09, "בשל סיבות ראויות ונכונות" . (ראה סעיף 5 לתצהירו של סא"ל זייד טאפש, אשר בתקופה הרלוונטית לתביעה זו שימש כמ"מ מפקד מפעל הרכב). הנתבעת הוסיפה וטענה כי פעלה בתום לב ומתוך שיקולים מקצועיים וראויים. (סעיף 25 לתצהירו של סא"ל זייד). 29. הנתבעת לא פירטה והבהירה בתצהירים שהוגשו מטעמה, ו/או בכתבי טענותיה לביה"ד מהם אותם סיבות, שיקולים ונימוקים לדחיית מועד פרישתם של 6 עובדים בחודש אחד בלבד, כך שבמקום שיכללו במכסת הפורשים לשנת 2008, נכללו, למעשה, במכסת הפורשים בשנת 2009. סא"ל זייד בתצהירו לא הסביר מהם אותם שיקולים מקצועיים וראויים בגינם הוחלט על דחיית מועד פרישתם של אותם 6 עובדים. 30. אמנם כטענת הנתבעת, ביה"ד אינו בא בנעלי הנתבעת ואינו מחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו, אלא בוחן האם ההחלטה שהתקבלה הינה במתחם הסבירות, האם נפלו בה פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין, והאם ההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים, מקצועיים וראויים. אולם, על מנת שבית הדין יבחן את ההחלטה שקיבלה הרשות בהתאם לכללי המשפט המינהלי, על הרשות לפרט ולהבהיר בפני ביה"ד מהם הנימוקים והשיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה. 31. הנתבעת טענה, כי החלטתה לדחות את מועד פרישתם של 6 עובדים בחודש לשנת 2009, כך שלמעשה, בסופו של דבר, לא עמדה במכסת הפורשים הנדרשת במפעל הרכב של 28 עובדים בשנת 2008, נעשתה בתום לב משיקולים ראויים ונכונים. "תום לב ושיקולים ראויים" אינן מילות קסם. על הנתבעת היה לפרט ולהסביר מהם השיקולים והנימוקים שעמדו בבסיס החלטתה לדחות לשישה עובדים יחד, את מועד הפרישה בחודש, על מנת שבית הדין יבחן האם אכן מדובר בשיקולים מקצועיים, ענייניים וראויים, והאם החלטת הנתבעת הינה סבירה והתקבלה כדין. 32. משבחרה הנתבעת שלא לפרט ולהסביר בביה"ד, הן במסגרת תצהירים שהוגשו מטעמה והן בכתבי הטענות, לרבות הסיכומים, את הנימוקים והשיקולים לדחיית מועד הפרישה של אותם שישה עובדים, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה. 33. לאור האמור, אנו קובעים כי הנתבעת הפרה את ההסכמות עם התובע. הנתבעת הגיעה למכסת הפורשים הנדרשת של 28 עובדים (ללא התובע) בשנת 2008. הנתבעת החליטה על דחיית מועד פרישתם של 6 עובדים לתאריך 1.2.09, וזאת מבלי לפרט בפני ביה"ד מהם השיקולים בגינם התקבלה החלטתה זו. על כן, אין אנו מקבלים את טענת הנתבעת בעלמא, כי ההחלטה התקבלה משיקולים "ראויים ונכונים". אשר על כן, בהתאם להסכמות הצדדים, בהתקיים התנאי המפסיק בחוזה שסוכם בין התובע לבין הנתבעת, היה על הנתבעת לאפשר לתובע להמשיך ולעבוד שנה נוספת, ולדחות את מועד פרישתו לסוף שנת 2009. 34. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת הנתבעת את ההסכמות בין הצדדים, ובגין הנזק שנגרם לו עקב סיום עבודתו ופרישתו בסוף שנת 2008, במקום בסוף שנת 2009, כפי שיפורט בהרחבה להלן. 35. שכר עבודה - מתעודת עובד ציבור של רס"ן רינה מרינסקי, ראש מדור שכר בנתבעת, עולה כי שכרו של התובע בשנת 2009, עתיד היה להיות זהה לשכרו בשנת 2008 בסך של 186,181.89 ₪ בקיזוז מענק חד פעמי ששולם בשנת 2008 בסך של 2,146 ₪, אשר אינו משולם מדי שנה. היינו, שכרו של התובע בשנת 2008 בקיזוז המענק עמד על סך של 184,035.89 ₪. שכר זה, בהתאם לתעודת עובד ציבור הנ"ל, כולל תשלום בגין קצובת הבראה וקצובת ביגוד ועל כן התובע אינו זכאי לתשלומים נפרדים בגין רכיבים אלו. כמו כן, בהתאם לאגרת רמ"ח מופ"ת בנושא - תוספת ותק, עולה כי התובע היה זכאי לתוספת ותק בשיעור של 1%. היינו, לאור האמור לעיל, בשנת 2009, שכרו של התובע היה עומד על סך של 185,876.24 ₪. 36. מתלוש קצבה ממבטחים לחודש 12/09, עולה כי במהלך שנת 2009 שולמו לתובע קצבאות בסך של 117,650 ₪, ולא סך של כ- 94,000 בלבד כטענת התובע, אותם יש לקזז מסך השכר לשנת 2009. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין שכר עבודה לשנת 2009 בסך של 68,226.24 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הסכום הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. 37. הפרשות לקופת גמל "פסגות גדיש" - אין התייחסות בתעודות עובד ציבור להפרשות לקופת גמל גדיש. מדו"ח קופת הגמל גדיש לשנת 2007 עולה כי הנתבעת הפרישה לטובת התובע תגמולים לקופה הנ"ל בסך של 172 ₪ בממוצע לחודש. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין סכום התגמולים שהיו מופרשים לטובתו לקופת הגמל גדיש בשנת 2009 בסך של 2,064 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהמועד שבו היה על הנתבעת להפריש לטובת התובע את התגמולים החודשיים ועד מועד התשלום בפועל. 38. הפרשות לקופת פנסיה "מבטחים" - מתעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם הנתבעת ע"י סרן איליה מקיטן, ע. ראש מדור פנסיה עולה, כי במהלך פרישה מוקדמת הנתבעת הפרישה לטובת התובע תגמולים לקופת הפנסיה "מבטחים" בשיעור של 14.5% (חלק עובד ומעביד), וכי דמי התגמולים המופרשים בתקופת פרישה מוקדמת מחושבים ע"י מבטחים בהתאם לממוצע מונה המבטחים ב- 12 החודשים האחרונים טרם יציאתו של העובד לפרישה מוקדמת. לאור האמור, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי בשנת 2009 נגרמו לו הפסדים בהפרשות לקופת פנסיה "מבטחים", ומהו סכומם. אשר על כן, דין רכיב תביעה זה - להידחות בזאת. 39. שיעור הקצבה הפנסיונית - מתעודת עובד ציבור של סרן מקיטן עולה, כי עפ"י הסדר הפרישה המוקדמת של עובדי צה"ל, שיעור הקצבה בפרישה מוקדמת, זהה לשיעור הקצבה שעתיד היה לצבור אילו היה ממשיך לעבוד עד גיל 67, גיל פרישה טבעית. היינו, דין טענת התובע, כי אילו היה ממשיך לעבוד בשנת 2009 שיעור הקצבה שלו היה גדל - להידחות בזאת. 40. הפרשות לקופת גמל לתגמולים ופיצויים של "מנורה מבטחים" - לטענת התובע, הנתבעת הפרישה סכומים לקופה הנ"ל, כאשר עבדו בחודש עבודה מעל מס' ימים מסוים. מאחר והתובע לא עבד בפועל בשנת 2009, אין לדעת אם אכן היה עובד בחודש מסוים מעל מס' ימי עבודה מסוים המזכה בהפרשה נוספת לקופה הנ"ל. בנסיבות אלה התובע לא הוכיח רכיב תביעה זה ועל כן, דינו - להידחות בזאת. 41. הפרשות לקרן השתלמות למהנדסים - מטופס 106 לשנת 2008 עולה, כי הנתבעת הפרישה לטובת התובע לקרן השתלמות למהנדסים בשנת 2008 סך של 10,259.6 ₪. מאחר וכאמור לעיל, בשנת 2009 היה זכאי התובע לתוספת ותק לשכרו בשיעור של 1%, אזי גם ההפרשות לקרן ההשתלמות היו גדלות בהתאם. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין ההפרשות לקרן השתלמות להן היה זכאי בשנת 2009 בסך של 10,362.196 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהמועד שבו היה על הנתבעת להפריש את התגמולים לקרן ההשתלמות מדי חודש (בסך של 863.5 ₪) ועד למועד התשלום בפועל. 42. ימי חופשה וימי מחלה - מאחר והתובע לא עבד בפועל בשנת 2009, ואין וודאות כי לא היה שוהה בימי חופשה או בימי מחלה במהלך השנה, הרי שהתובע לא עמד בנטל להוכיח כי אכן זכאי לפיצוי בגין רכיבים אלו, ומהו סכום הפיצוי. אשר על כן, דין רכיבי תביעה אלו - להידחות בזאת. 43. דמי הבראה וקצובת ביגוד - כאמור בסעיף 35, שכר העבודה שאמור היה התובע לקבל בשנת 2009 כולל קצבת ביגוד ודמי הבראה. אשר על כן, התובע אינו זכאי לתשלום נוסף בגין רכיבים אלו - ודינם להידחות בזאת. 44. הפרשות לקרן ידע למהנדסים - התובע לא הבהיר ופירט דיו את רכיב תביעה זה, ולא ברור עבור מה הופרשו הסכומים לקרן ידע למהנדסים. אשר על כן, דין רכיב תביעה זה - להידחות בזאת. 45. פיצוי בגין עגמת נפש - לאור קביעתנו לעיל, כי הנתבעת הפרה את ההסכמות עם התובע, וכי היה עליה לאפשר לתובע לעבוד שנה נוספת ולדחות את מועד פרישתו לסוף שנת 2009, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 15,000 ₪, תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. 46. סיכום - על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן - א. פיצוי בגין הפסד שכר עבודה לשנת 2009 - בסך של 68,226.24 ₪. ב. הפרשות לקופת גמל "פסגות - גדיש" - בסך של 2,064 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהמועד שבו היה על הנתבעת להפריש לטובת התובע את התגמולים החודשיים ועד מועד התשלום בפועל. ג. הפרשות לקרן השתלמות למהנדסים - בסך של 10,362.196 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהמועד שבו היה על הנתבעת להפריש את התגמולים לקרן ההשתלמות מדי חודש (בסך של 863.5 ₪) ועד למועד התשלום בפועל. ד. פיצוי בגין עגמת נפש - בסך של 15,000 ₪. ה. יש לשלם את הסכומים שנפסקו לעיל תוך 30 יום מהיום. 47. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪. על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים לעיל תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. צבאפרישה מוקדמתצה"לפרישה