כמה מקבלים על תאונות קלות ? דוגמא לפסק דין בנושא פיצויים על תאונות קלות: 1. התביעה הינה תביעת נזיקין שהגישה התובעת כנגד נתבעת 1 ונתבעת 2 בגין שלוש תאונות דרכים שעברה. 2. התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף ובהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). רקע עובדתי 3. התובעת הינה ילידת 16.11.1942 , גמלאית ועורכת דין במקצועה. 4. התובעת במועד התאונות מיום 31.08.08 ו- 17.09.08 נהגה ברכב מס' רישוי 8154658 . הנתבעת 1 ביטחה רכב זה והוציאה עבורו פוליסת ביטוח חובה. 5. במועד הרלוונטי לתאונה השלישית מיום 23.0409 נהגה ברכב מס' רישוי 8154658 הנתבעת 2 ביטחה רכב זה והוציאה עבורו פוליסת ביטוח חובה. 6. כתוצאה מן התאונות נפגעה התובעת באזורי גוף שונים, ואובחנה כסובלת מחבלה לעמ"ש צווארי מסוג Whiplash (צליפת שוט) ועמ"ש מותני. בנוסף, טוענת התובעת כי כתוצאה מן התאונות היא סובלת מאי יציבות וסחרחורות. 7. הנתבעות מודות בכיסוי הביטוחי על פי החוק. 8. עצם קיום התאונות אינו שנוי במחלוקת. הנכות הרפואית התובעת נבדקה ע"י אורטופד , מומחה גב ועמוד שדרה, ד"ר אלון פרידלנדר אשר בדק את התובעת ומצא בבדיקתה "הגבלה קלה בטווח התנועה הצווארי בתנועת סיבוב לימין ולשמאל". בהסתמך על קובץ תקנות המל"ל, העריך את דרגת נכותה בשיעור 3.5% לפי סעיף 37(5) א חלקי. עוד קבע המומחה הרפואי כי יש להפחית 25% מתחלואה זו בגין תחלואה קודמת. את הנותר 2.61% יש לחלק שווה בשווה בין שלוש תאונות הדרכים. דהיינו בגין כל תאונה 0.87% נכות. עם זאת הצדדים הסכימו על נכות רפואית אורטופדית בשיעור של 3.11%. התובעת נבדקה גם אצל מומחה למחלות אף, אוזן וגרון, פרופ' יעקב שדה אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש. בחוות דעתו מציין המומחה הרפואי כי התובעת סובלת מזה 12 שנים מאפיזודות של סיבובי ראש משניים להטיית הראש אשר עוברים מיד עם הפסקת הטיית הראש. לדבריו, מצב זה אופייני לסיבוב ראש תנוחתי שנצפה לעיתים די קרובות אצל אנשים מבוגרים ובמיוחד אצל נשים מבוגרות. תופעה שאובחנה אצל התובעת ונקראת BPPV , מצב שבמהלכו מופיעים סיבוכי ראש ספונטניים . עוד קבע המומחה כי אין קשר בין מצבה לבין שלוש התאונות שעברה ועל כן אינו רואה מקום לקבוע לתובעת אחוזי נכות כלשהם בגין תופעת סיבובי הראש עליהם היא מתלוננת וסובלת מזה כתריסר שנים. פרופ' יעקב שדה זומן לחקירה. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 06.12.2012 השיב המומחה לשאלת ב"כ התובעת על השפעתה של חבלה או טלטול, לשחרור גבישים הנודדים לתעלת האוזן ויוצרים את הסחרחורת: זוהי פנטזיה. אני מוכן שלא בדק ולא מצא שום עבודה שגביש ניתק מהמקום שלו ובוודאי לא בחבלה קלה". לשאלה: מה המנגנון שגרם להופעת סחרחורת בגין תאונת דרכים של טלטול הראש" השיב :"איני יודע אם זה קורה. בגלל זה השתמשתי במילה פנטזיה." שאלה:" מה המנגנון שגורם להפרעת סחרחורת אחרי תאונת דרכים ?" המומחה חזר על תשובתו :"בדרך כלל אין שום סחרחורת בגין תאונת דרכים. אם יש אז לאחר פגיעה קשה במערכת הוסטיבולרית" ראה פרוטוקול הדיון בעמ' 5 שורות 4-10 שאלה :"אז ממה נגרמת הסחרחורת?" תשובה :"מסיבה לא ידועה מהמחלה שנקראת BPPV וזו מחלה מוגדרת". בעמ' 6 שורות 28-29 לפרוטוקול. ועוד "אני לא מקבל שסחרחורת שבאה אחרי תאונה קלה חודשיים אחרי תאונה קלה קשורה לתאונה הקלה, במיוחד שחולה זו סובלת ממחלת חיים ולשאלת ב"כ הנתבעת 1:" לסיכום, מה שקבעת בחוות דעתך שאין קשר בין הסחרחורת לתאונה. הקביעה שלך עומדת בעינה." תשובה :" כן". בעמ' 8 שורות 18-23 לפרוטוקול. יצוין כי עדותו של המומחה לא נסתרה והוא חזר על קביעותיו המקצועיות לאורך כל החקירה. אין ספק כי התובעת סבלה מסחרחורת עובר לתאונה. לעניין זה ראה פרוטוקול הדיון עמ' 11 שורות 12 ואילך וכן עמ' 12 שורות 8-9. כמו כן , מתוך מסמכים אשר הוצגו לבית המשפט , בתיק המוצגים של התובעת אשר סומנו ת/2 : סיכום ביקור מיום 26.04.2005 והפנייה מיום 23.02.2004 . כמו גםבמוצגי הנתבעת אשר סומנו כנספח א/1, א/5, א/9, א/12 וכן בתצהיר תשובות נספח ד/ 46 בתשובה לשאלה 8. המומחה הרפואי אשר בדק את התובעת, מונה ע"י בית המשפט ולפיכך אין לו עניין כלשהו לרצות את אחד הצדדים. ככלל חוות דעת של מומחה נטולת פניות ואובייקטיבית ולמעט מקרים חריגים, בית המשפט נוטה לאמצה. במקרה דנן המומחה נחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו והאמור בחוות הדעת לא נסתר. המאמרים אשר צורפו לתיק מצד התובעת אינם באים במקום חוות דעת ואף לא הוצגו למומחה באופן ישיר. לכן, איני מייחס משקל כלשהו למאמרים שהוגשו. בית המשפט עמד על מעמדו של המומחה בבר"ע (מחוזי חי') 776/06 רז נ' פרוינד(לא פורסם, 20.11.06) : "למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד, והוא חב נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, עליו להיות נטרלי ולפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים, כמי שמסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, וככזה הוא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט". וכן ברע"א 1858/08 הדר חב' לביטוח בע"מ נ' גלית אמויאל: "מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט הוסדר בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים), שהותקנו בעקבות תיקון 5 לחוק הפיצויים. מגמת המחוקק ומחוקק המשנה היתה לאפשר לצדדים ולבית המשפט להסתמך על חוות דעת של גורם עצמאי ואובייקטיבי, במקום גורם, שיש חשש להיותו מוטה (ראו: א' ריבלין, תאונות הדרכים סדרי הדין וחישוב הפיצויים 561 (תשנ"ט) (להלן: ריבלין). כחלק מכך, נקבעו בתקנות הפיצויים הוראות הנועדות להבטיח את קיומו של שיקול דעת עצמאי ואובייקטיבי של המומחה מטעם בית המשפט". לאור האמור לעיל, אני מאמץ את חוות דעתו של המומחה. יוצא אפוא שלא נגרמה נכות לתובעת בתחום האף, אוזן וגרון כתוצאה מהתאונות או חלק מהן. ראשי הנזק הוצאות רפואיות לעבר והוצאות נסיעה עסקינן בנזק מיוחד שיש להוכיחו. וראה ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים נ' פז גז בע"מ, פד"י ל (ד) 281, שם נקבע: "נזק מיוחד חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדויקת, ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו נזק אלא גם את היקפו או שיעורו." התובעת טוענת כי נגרמו לה הוצאות כבדות בגין טיפולים רפואיים, נסיעות , טיפולים אלטרנטיביים ופיזיוטרפיים. לטענת הנתבעת, התובעת לא הבחינה בין הוצאות הקשורות לעברה הרפואי לבין אלו שקיבלה בעקבות התאונה. בהעדר קשר סיבתי בין התאונה לתחלואיה, הרי שהמסמכים אשר הוצגו ע"י התובעת, אינם רלוונטים. זאת ועוד, בחקירתה, מעידה התובעת כי על חלק מהקבלות שהגישה היא מקבלת החזרים מקופת החולים. לא ברור איזה חלק שכן התובעת לא הוכיחה קבלות התשלום. אף על פי כן, אני פוסק לתובעת פיצוי גלובלי לעבר ולעתיד בסך של 3,000 ₪ לגבי תאונות 1 ו-2 ובסך של 1,500 ₪ לגבי תאונה 3. עזרת צד ג' בעבר ולעתיד התובעת מציינת בסעיף לתצהירה כי היא מתקשה לבצע את מטלות משק הבית השונות וכי היא נזקקה לעזרה רבה במהלך תקופת אי הכושר המלאה. יצויין כי התובעת הינה אם חד הורית המטפלת בבת נכה . מנגד, טוענת הנתבעת בסיכומיה כי התובעת לא צירפה ראיות כלשהן בגין שינוי עזרת צד ג' לה היא טענה. יתר על כן בחקירה הנגדית של התובעת ניתן להיווכח כי התובעת העסיקה עזרה לטיפול בבתה הנכה וכי נזקקה לעזרה אף אלמלא התאונה. לא הוכח שכר העובדת לפני ולאחר התאונות. ידוע כי: "הפיצויים בשל עזרה לא ייפסקו בכל מקרה של הגבלה בתפקודו הגופני של הנפגע, והדבר יהיה תלוי בראיות שיובאו לפני בית המשפט "העזרה תלויה ביכולתו התפקודית של הנפגע, והדבר ייקבע בכל מקרה לגופו." קציר, פיצויים בשל נזקי גוף, עמ' 792. התובעת לא השכילה לצרף ראיות לתמיכה בטענתה לגבי ההוצאות שהוציאה בגין עזרת הזולת. ומעדותה ניתן ללמוד כי עובר לתאונה קיבלה התובעת סיוע בעבודות הבית. הלכה היא כי פיצויים בשל עזרה ייפסקו בהסתמך על ראיות שיובאו בפני בית המשפט, וכאשר מדובר בפיצוי של עזרת הזולת פסק בית המשפט זה מכבר כי: "היה ראוי להביא ראיות ברורות הן בדבר הצורך הרפואי בעזרה זאת, הן בדבר העזרה בפועל והן בדבר עלותה של העזרה." ע"א 619/86 בן חמו נ' אטדגי. במקרה דנן, המדובר בנכות רפואית מזערית של 3.11%. נכות זו הינה בעלת משמעות נמוכה מאד מבחינה תפקודית. אשר על כן, נקבע הפיצוי לעזרה צד ג' לעבר, בסכום גלובלי של 1,600 ₪ לגבי תאונות 1ו-2 וסכום של 800 ₪ לגבי תאונה 3. וכן עזרה צד ג' לעתיד בסכום של 10,000 ₪ לגבי תאונות 1ו-2 וסכום של 5,000 ₪ לגבי תאונה 3. כאב וסבל בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו - 1976 ובהתאם ל-3.11% נכות רפואית, בגיל התובעת זכאית התובעת לפיצוי בסך של 2,600 ₪ בגין תאונות 1ו-2 . בגין תאונה 3 תפוצה התובעת בסך של 4,000 ש"ח. סוף דבר אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את הסך 28,500 ₪ לפי הפרוט הבא: נתבעת 1, בגין תאונות 1ו-2: הוצאות רפואיות ונסיעה : 3,000 ₪. עזרה צד ג' לעבר : 1,600 ₪. עזרה צד ג' לעתיד : 10,000 ₪. כאב וסבל : 2,600 ₪. בסה"כ : 17,200 ₪. נתבעת 2 ,בגין תאונה 3: הוצאות רפואיות ונסיעה: 1,500 ₪. עזרה צד ג' לעבר : 800 ₪. עזרה צד ג' לעתיד : 5,000 ₪. כאב וסבל: 4,000 ₪. בסה"כ : 11,300 ₪. הנתבעות תישאנה בתשלום האגרה באופן יחסי ובשכר טרחת עורך-דין בשיעור של 13% + מע"מ מהסכומים שנפסקו. התשלום ישולם בתוך 30 ימים מיום שב"כ הנתבעות יקבלו את פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל. ניתן להגיש ערעור בזכות על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק-הדין. פיצוייםתאונות קלות