דוגמא לפסק דין בנושא ערבים להלוואה של אדם שנפטר: 1. בפני תביעה לתשלום סכום כסף קצוב. 2. התובע והנתבע ערבו יחד להתחייבות של איברהים החייב ז"ל (להלן: "החייב" או "החייב העיקרי"), אשר נטל הלוואה על סך 2,880 ₪ ממר יהודה לרנר (להלן: "הזוכה"). מאחר והחייב לא החזיר את ההלוואה, הזוכה פתח הליכי הוצל"פ נגדו, ובהמשך נגד התובע והנתבע (אשר ייקראו להלן: "הערבים") בתיק הוצל"פ 01-20590-89-05 בלשכת ההוצל"פ בתל אביב. הליכי הוצל"פ התנהלו במשך שנים ארוכות, מתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, עד שבסופו של דבר הם נסגרו לאחר שהתובע ביצע תשלומים כפי שיפורט בהמשך. 3. הזוכה פעל, כאמור, לגביית החוב מהחייב העיקרי והערבים. עוד בשנת 1997, לאחר שהוטלו עיקולים על חשבונות הבנק של הערבים, הם פנו לחייב על מנת שיסדיר את החוב, וזה אכן ביצע פעולות שונות אשר גרמו להסרתם. בשנת 2003 החייב העיקרי הלך לבית עולמו, הזוכה המשיך בהליכי הוצל"פ נגד הערבים, והוא חידש את העיקולים על חשבונות הבנק שלהם. הערבים פנו יחד לעו"ד סאלם עלי בבקשה שייצגם במסגרת תיק הוצל"פ. במסגרת זו הם חתמו ביום 22.06.08 על התחייבות הדדית לשיפוי איש את רעהו על סכומים שיוציאו (להלן: "כתב ההתחייבות"). 4. לטענת התובע הוא שילם לזוכה באמצעות תשלום לתיק ההוצל"פ את הסכומים הבאים: א. ביום 21.11.04 - 1,500 ₪ ב. ביום 20.1.08 - 9,280 ₪ ג. ביום 16.11.08 - 60,837 ₪ סה"כ: 71,617 ₪ יוער שבכתב התביעה התובע התייחס לסכום מעט יותר גבוה, אך בישיבת ההוכחות הוא התייחס לסכום הזה בלבד. בעקבות תשלומים אלה נסגר תיק ההוצל"פ וסולק החוב של החייב העיקרי כלפי הזוכה. לטענת התובע הוא זכאי לשיפוי מחצית התשלומים מהנתבע. 5. כמו כן התובע טוען, שהוא זכאי לשיפוי מחצית שכ"ט שהוא שילם לעו"ד עלי בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר עומדים על 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. 6. לטענת התובע, בהתבסס על כתב ההתחייבות ההדדית, על הנתבע לשלם לו סכומים אלה. 7. הנתבע מכחיש את טענות התובע. לטענתו הוא חתם על כתב ההתחייבות ההדדי אך ורק לצורך שיפוי בגין הוצאות משפט אשר הערבים ישאו בהם, הן בהתנגדות להליכי הוצל"פ נגדם והן בתביעה לתשלום החוב ע"י יורשי החייב העיקרי. הוא מעולם לא התחייב לשפות את התובע בגין תשלומים שיבצע על חשבון החוב. לטענת הנתבע לתובע עומדת זכות תביעה אך ורק נגד יורשי החייב העיקרי ולא כנגדו. 8. בתגובה לטענות אלה של הנתבע, התובע הוסיף וטען שהוא זכאי לשיפוי מהנתבע גם על בסיס חוק הערבות התשכ"ז-1967, דיני עשיית עושר ולא במשפט וכן דיני החוזים הכלליים. הנתבע התנגד להרחבת חזית זו מצד התובע. דיון 9. אין מחלוקת כי שני הצדדים היו ערבים להתחייבות החייב העיקרי. כמו כן אין מחלוקת כי כתב ההתחייבות לשיפוי הדדי מיום 22.6.08 נחתם על ידם. 10. אני מקבל את טענת הנתבע, כי כתב התביעה מתייחס אך ורק לעילת תביעה על פי כתב ההתחייבות ולא מעבר לכך, ורק כנגד עילה זו הוא התגונן. הנתבע עמד על המשמר להתנגד לכל הרחבת חזית מצד התובע. בנסיבות אלה, אדון בתביעה רק על פי כתב ההתחייבות. 11. אני מקבל את טענת התובע, כי כתב ההתחייבות מתייחס לכל תשלום שייעשה במסגרת התגוננות בתיק ההוצל"פ ובכלל זה תשלומים על חשבון החוב עצמו. דבר זה עולה מלשון הכתב עצמו, בסעיף 3, כפי שעוד יפורט להלן. זוהי פרשנות הגיונית לכתב ההתחייבות. מאחר ושני הצדדים היו הערבים לחוב העיקרי, נראה שכוונתם היתה לשיפוי הדדי גם על רכיב זה, ולא רק על רכיב הוצאות המשפט ו/או שכ"ט שישלמו לבא כוחם. פרשנות זו תואמת את הוראות הדין לשיפוי הדדי בין הערבים. כמו כן פרשנות זו תואמת את הסבריו של עו"ד סאלם עלי שהעיד בבית המשפט, אשר ניסח את כתב ההתחייבות, ואשר הסביר שזו היתה כוונת הצדדים. יתרה מזו, עו"ד עלי העיד, שהסביר לשני הצדדים שזהו משמעות כתב ההתחייבות ועדות זו לא נסתרה ע"י הנתבע. 12. כתב ההתחייבות צופה פני עתיד. יש לפרשו כהתחייבות לשיפוי הדדי על תשלומים שייעשו ממועדו והלאה, ולא על תשלומים שנעשו בעבר. כך עולה מלשונו של סעיף 3 אשר קובע כלהלן: "אנו מתחייבים בזאת לשפות אחד את רעהו בגין כל סכום ו/או הוצאה ו/או תשלום אשר ישא אחד כלפי הזוכה כמו גם לשפות האחד את רעהו בגין כל הוצאה אשר תוצא מי מאיתנו לצורך השגת מבוקשנו והחזרת כספנו אשר ייפרע לטובת הזוכה." הדעת נותנת שככל שהצדדים היו רוצים להסדיר ביניהם תשלומים שנעשו לפני כן, היו כוללים זאת בכתב ההתחייבות. 13. עוד לפני חתימת כתב ההתחייבות הנתבע שילם לזוכה 1,500 ₪ (על פי עדותו שלא נסתרה). התובע שילם את שני התשלומים הראשונים שפורטו לעיל בסך 1,500 ₪ ובסך 9,280 ₪. אין מקום לכלול סכומים אלה בהתחשבנות ביניהם, בעילת התביעה כפי שפורטה בכתב התביעה. 14. אני דוחה את טענת הנתבע שהתובע לא הוכיח את ביצוע התשלומים כמפורט על ידו. הנתבע עצמו בעדותו, הודה בכך שהתובע ביצע תשלומים לתיק ההוצל"פ, כמו גם לעו"ד עלי. הנתבע אף הודה בכך שהוטלו עיקולים על חשבונות הבנק של התובע שם הוא צבר חסכונות, דבר התומך בטענות התובע לביצוע התשלומים. כמו כן טענות התובע נתמכות בתדפיס מתיק ההוצל"פ. בהקשר זה אני לוקח בחשבון שהליכי הוצל"פ היו כנגד 3 גורמים בלבד: חייב העיקרי, התובע והנתבע. בנסיבות כפי שפורטו, סביר הוא שהתובע הוא זה שביצע את התשלומים כמפורט בתדפיס לשכת ההוצל"פ, שכן יורשי החייב העיקרי והנתבע לא ביצעו תשלומים במועדים הנ"ל. 15. אני מקבל את טענת התובע כי שילם לעו"ד עלי שכ"ט בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ. מנגד התברר שהנתבע שילם לעו"ד עלי 500 ₪ בצירוף מע"מ. לפיכך השיפוי בנושא זה עומד על 1,750 ₪ בצירוף מע"מ, לטובת התובע, בסה"כ 2,030 ₪ (לפי שיעור המע"מ הרלונטי לאותה תקופה). אני מקבל את טענת התובע כי על הנתבע לשפותו על מחצית סכום של 60,837 ₪, אשר שולמו לזוכה ביום 16.11.08 שעומדים על 30,418.5 ₪. סה"כ על הנתבע לשפות את התובע בסכום של 32,448.5 ₪. 16. טענת הגנה נוספת היא, שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב. זאת מאחר והתובע נוקט בהליכים משפטיים כנגד יורשי החייב העיקרי לצורך קבלת החזר על התשלומים ששילם כמפורט בתביעה. לטענת הנתבע יש סיכוי שהתובע יגבה פעמיים שיפוי ו/או החזר על סכומים ששילם, לאור ההליכים שנוקט נגד יורשי החייב העיקרי, ולפיכך אין לו עילה נגדו. אני דוחה טענה זו. גם אם לתובע יש עילת תביעה נגד יורשי החייב העיקרי, אין בכך לשמוט את הקרקע תחת העילה כנגד הנתבע. ככל שהתובע יגבה כספים מהחייב העיקרי יהיה עליו להעביר מחציתם לנתבע. זאת לאור ההדדיות ביניהם. כפי שהתובע זכאי לשיפוי מהנתבע בגין מחצית מהסכומים ששילם לזוכה, כך הוא חייב לשתף את הנתבע במחצית הסכומים שיגבה מיורשי החייב העיקרי, אם יגבה. עם זאת, ככל שהתובע יצליח לגבות כספים מיורשי החייב העיקרי, הוא יהיה זכאי לנכות מהם את הוצאותיו המשפטיות לצורך גבייתם וכן את התשלומים שהוא ביצע לזוכה, אשר לא נכללים בכתב ההתחייבות (תשלום בסך 1,500 ₪ ביום 21.11.07 והתשלום בסך 9,280 ₪ מיום 20.1.08), בטרם יהיה חייב לשתף את הנתבע ביתרה, ככל שתוותר בידיו. תוצאה 17. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 32,448.5 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16.11.08 ועד היום. כמו כן הנתבע ישפה את התובע על אגרת בית המשפט בה נשא התובע (משוערך להיום) וכן ישלם לו שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בלבד. 18. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 19. בפתח ישיבת ההוכחות התברר שהנתבע שילם בטעות, במקום התובע, את המחצית השניה של אגרת בית המשפט. לאור זאת, למותר לציין, והוא פטור משיפוי התובע על כך. ערבים (ערבות)הלוואה