החייב טוען כי חובותיו נוצרו בשלהי שנות ה- 80 (1987) עת בחר לעזוב את ישראל לארצות הברית בעודו שקוע בחובות. החייב טען כי לצורך פרעון חובו לנושים שונים הותיר בידי בן משפחה שיקים חתומים ואולם זה מעל באמונו והשתמש בשיקים אלו לצרכיו תוך פיזור שיקים בסכומים גבוהים לנושים שונים. מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא עזיבת הארץ עקב חובות: א. מבוא 1. החייב, יליד 1963, נשוי ואב לשלושה ילדים, המתגורר עם משפחתו בשכירות ברחוב הגפן בחיפה, הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל. ביום 7.2.2010 נתן בית המשפט צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 246,055 ₪ ל - 13 נושים. על החייב הושת צו תשלומים חודשי על סך של 100 ₪ על פי הוראות צו הכינוס. נכון למועד הגשת דוחות בעלי התפקיד, בעניינו של החייב, הוגשו נגד החייב 6 תביעות חוב על סך כולל של 517,930 ₪. בין תביעות החוב שהוגשו נגד החייב הוגשה תביעת חוב מטעם מס הכנסה על סך 468,166 ₪ מתוכה סך של 87,059 ₪ בדין קדימה ותביעת חוב מטעם עירית חיפה על סך 17,544 ₪ מתוכה תביעת חוב בדין קדימה על סך 916 ₪. עו"ד אביב רונן מונה כמנהל מיוחד על נכסי החייב. 2. החייב טען בבקשה כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מחובות שנוצרו שלא באשמתו. 3. החייב טוען כי חובותיו נוצרו בשלהי שנות ה- 80 (1987) עת בחר לעזוב את ישראל לארצות הברית בעודו שקוע בחובות. החייב טען כי לצורך פרעון חובו לנושים שונים הותיר בידי בן משפחה שיקים חתומים ואולם זה מעל באמונו והשתמש בשיקים אלו לצרכיו תוך פיזור שיקים בסכומים גבוהים לנושים שונים. 4. החייב מודה כי לא פעל בדרך כלשהי נגד אותו קרוב משפחה. 5. עוד מודה החייב כי גם לאחר חזרתו לישראל נוצרו לו בשנת 1992 חובות נוספים בגין ניהול עסק משפחתי (מספרה) שכשל. החייב הודה כי בגין ניהול עסק זה נוצרו לו חובות למס הכנסה בגין אי הגשת דוחות או אי הגשת דוחות מספקים. החייב טען כי חוב זה הוסדר ואולם למרות ארכות שקיבל החייב עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הצליח החייב להמציא אישור כנדרש על ידי בעלי התפקיד על ביטול תביעת החוב שהגיש הנושה, מס הכנסה. לחייב הוסבר הצורך לעשות כן מספר פעמים על ידי בעלי התפקיד ובהחלטה מפורשת של בית משפט זה מיום 7.5.2012. 6. החייב הוסיף וטען כי בשל מצב בריאותו ומצב בריאות אשתו הם אינם מסוגלים להשתלב במעגל העבודה והם נאלצים להתפרנס רק מקצבת המוסד לביטוח לאומי ומתמיכה שהם מקבלים לשכר דירה. 7. החייב טוען בבקשתו כי יש להתחשב בעובדה שחובותיו נוצרו לפני למעלה מעשור שנים, בעובדה כי מצבו הבריאותי מתדרדר וכי התנהלותו בהליך הינה ללא דופי ויש להיעתר לבקשתו. ב. עמדות בעלי התפקיד 1. בעלי התפקיד מתנגדים נמרצות לבקשת החייב וטוענים כי החייב יצר חובותיו שלא בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה בתום לב. נטען כי החייב מסתיר מידע רלוונטי, אינו ממציא מסמכים כנדרש ומוציא הוצאות מופרזות בעודו בהליך. עוד נטען כי למרות שהחייב ואשתו זכו במסגרת הליכים משפטים בסכום כסף גדול בסמוך לפני פנייתם להליך זה הם בחרו, בעודם שקועים בחובות, לבזבז כספים אלו על מותרות, מבלי לפרט כנדרש מה נעשה בכספים אלו ומבלי להשתמש בכספים אלו לפירעון חלק מחובותיהם. 2. בעלי התפקיד טענו כי החייב בחר, בעודו שקוע בחובות, לעזוב את ישראל ולהותיר אחריו לבן משפחה שיקים על חלק מבלי ליצור מנגנון אשר יפקח אחר פעולת קרוב המשפחה. נטען כי פעולת החייב הייתה יצירת חובות בחוסר תום לב תוך אדישות וזלזול בנושים דבר שהוכח גם לכשחזר החייב לישראל ונמנע מנקיטת פעולה כלשהי כנגד בן משפחתו שמעל באמונו. חוסר תום הלב, כך נטען, נלמד גם מבחירת החייב לעזוב את ישראל תוך הותרת שובל חובות ומבלי שהחייב בדק פעולות בן משפחתו בדרך כלשהי שעה שהתיר לו לפעול בחשבון הבנק שלו. 3. עוד טענו בעלי התפקיד כי גם לאחר חזרתו לישראל בחר החייב בעודו שקוע בחובות לנהל עסק אחר אשר התברר ככושל ובמהלך ניהולו לא פעל החייב כנדרש, לא הגיש דוחות לרשויות ולא דווח על סגירתו ויצר חובות לרשויות המס בגינן הוגשה תביעת חוב המהווה אחוז נכבד מתביעות החוב שהוגשו בתיק זה. נטען כי החייב לא ניצל הזדמנויות שניתנו לו עד פתיחת ההליך ובמהלכו לפרוע חובותיו לנושים בכלל ולמס הכנסה בפרט, לא ניצל הזדמנויות להשגת הסדר והסתפק בהצגת אישורים חלקיים אשר לא היה בהם ללמד כי חוב החייב למס הכנסה הוסדר. יש לציין כי גם בדיון האחרון שהתקיים בתיק זה ביום 4.9.2012 ואליו היה צריך החייב להמציא אישורים מפורטים וספציפיים כנקוב בהחלטה מיום 7.5.2012 ולמרות זאת לא השכיל החייב להציג האישורים הנדרשים עד מועד כתיבת פסק דין זה. 4. עוד טענו בעלי התפקיד כי עובר להגשת ההליכים בתיק זה זכו החייב ואשתו בסכום כסף גדול בעקבות ניהול הליך משפטי אשר נוצל לרכישת מוצרי צריכה לא הכרחיים והחייב ואשתו לא ניצלו ההזדמנות לפרוע חלק מחובם לנושים וגם עניין זה ראוי שייזקף לחובתם. יצוין כי בהופעתו בפני הודה החייב כי בזבז כספים שנתקבלו כתוצאה מהליך משפטי על רכישת מוצרי צריכה בעודו שקוע בחובות. 5. בעלי התפקיד טענו כי החייב אינו מתנהל כראוי בהליך, אינו מציג מלוא המסמכים שנדרשו בדוח המנהל המיוחד ובחקירתו מגיש דוחות לקונים שגם מהם ניתן ללמוד כי החייב ואשתו בוחרים להוציא הוצאות מופרזות שאינן תואמות המצופה מחייב בהליך. נטען כי עולה מהדוחות שהוגשו על ידי החייב כי קיים פער בין ההוצאות וההכנסות עליהם מדווח החייב המאפשר הגדלה משמעותית של התשלום החודשי שמושת על החייב. אציין כי גם בהופעתו בפני הודה החייב כי הוא מוסיף ופורע הלוואות מחשבונו למרות הימצאותו בהליך וכי ילדיו לומדים בבית ספר פרטי ובגין כך הוא משלם תשלום חודשי בסך 840 ₪. עיון בדוח שהגיש החייב לחודשים 12/2011-1/2012 מלמד כי סך הכנסות החייב עומד על סך של 16,800 ₪ ואילו החייב מוציא לחודש סך קבוע של 500 ₪ על הלבשה, סך של 200 ₪ לתשלום הלוואה, סך נוסף של 200 ₪ על ספרים וסך נוסף של 200 ₪ על חינוך ותרבות בעודו משלם לכונס הנכסים הרשמי סך חודשי של 100 ₪ בלבד. ג. תגובת החייב וניהול ההליך בעניינו 1. ביום 27.2.2012 התקיים דיון בבקשת החייב בפני כב' השופטת פוקס. בהחלטה מאותו יום לבקשת החייב ניתנה לו ארכה בת 60 יום להגיש תגובה לעמדות בעלי התפקיד בעניינו ולהסדיר חובו למס הכנסה. 2. בתגובה שהגיש החייב הוא שב וטען כי חובותיו נוצרו לפני הרבה שנים בגיל צעיר ובתום לב. החייב הדגיש מצבם הבריאותי הקשה שלו ושל אשתו וביקש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו. החייב הדגיש כי העובדה כי הוא משלם התשלומים הנדרשים לקופת הכינוס ומגיש דוחות. לתגובת החייב לא צורפו כל המסמכים שנדרשו על ידי בעלי התפקיד ולא צורף אישור על סילוק תביעת מס הכנסה. כן לא צורף לתגובה פירוט או הסבר מספקים כיצד בזבז החייב כספים שנתקבלו אצלו בעקבות ניהול הליך משפטי (90,000 ₪) בסמוך לפני פתיחת ההליכים דנן. 3. בהמשך ביום 22.6.2011 וביום 11.9.2011 המציא החייב מסמכים נוספים לרבות קבלות על רכישת מוצרים בכספים שקיבל התא המשפחתי בעקבות התדיינות משפטית ואישור על ביטול שומת מס הכנסה לשנים 2000-2001. 4. בעקבות הגשת מסמכים נוספים הובהר כי החייב כן המציא הודעות נדרשות על קיום ההליך בעניינו לנושיו ואולם הובהר כי לא הוגשו מסמכים המעידים על ביטול תביעת החוב של הנושה - מס הכנסה. עוד לא הוגשו מסמכים לסתור טענת בעלי התפקיד כי ניתן להגדיל התשלום החודשי שמשלם החייב לקופת כינוס על פי דיווחי החייב עצמו המלמדים על פער שאינו מוסבר של מאות שקלים בין הכנסות התא המשפחתי והוצאותיו. 5. משהוברר כי לאחר הגשת מסמכים ותגובות החייב עומדים בעלי התפקיד על התנגדותם לבקשת החייב ומאחר ולא התקיים בפני דיון בעניינו של החייב ניתנה ביום 7.5.2012 החלטה מפורטת המורה לחייב להמציא תגובה ומסמכים כאמור בהחלטה ניתנה לחייב שהות מספקת לעשות כן ונקבע דיון בעניינו ביום 4.9.2012. 6. ביום 4.9.2012 במעמד הדיון הוברר כי החייב לא מילא אחר הנדרש בהחלטה מיום 7.5.2012. הוברר כי החייב אינו יכול להוכיח למרות הארכה שניתנה לו לעשות כן כי בוטלה תביעת החוב שהוגשה נגדו על ידי המוסד לביטוח לאומי. עוד הוברר כי החייב אינו יכול להזים הטענה כי בזבז כספים שהתקבלו אגב התדיינות משפטית על רכישת מוצרי צריכה ולא השתמש בהם לפירעון חובותיו עובר להגשת בקשתו וזאת בעודו שקוע בחובות. הוברר כי קבלות שהגיש החייב הינן קבלות חסרות ובחלקן נמחקו פרטים רלוונטיים. עוד הוברר בדיון כי אכן על פי דיווח החייב קיים פער המצדיק הגדלת התשלום החודשי שמשולם לקופת הכינוס. כן הוברר כי החייב מוציא הוצאות מופרזות שאינן מתאימות לחייב בהליך. 7. במהלך הדיון הוסכם כי לעת הזו יוגדל התשלום החודשי שמשלם החייב לסך של 750 ₪ וכי בית משפט זה ייתן פסק דין בבקשת החייב על סמך החומר המצוי בתיק. ד. המסקנה 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי וגם לאחר שהתחשבתי גם במצב הרפואי של החייב ואשתו ובעובדה כי חלק מחובות החייב נוצרו עוד בשלהי שנות ה- 80 וחלף זמן לא מבוטל ממועד יצירתו אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. 2. מעיון בבקשה ובכל המסמכים הרלוונטיים עולה כי שוב נדרש בית משפט זה לחוות דעתו בסוגית טענות חייב כי הסתבך בחובות בשל העובדה כי נהג על פי מנהגי משפחתו ומסר לבן משפחה שיקים לשימושו מבלי לפקח כי בן המשפחה אינו מועל באמונו. כן נדרשת התייחסות למנהג לחתום על ערבות לצד ג' או להסתבך בהרפתקאות כלכליות נוספות תוך נטילת התחייבות כלכלית על ידי חייב המסובך בחובות. כן מתבקש בית המשפט לאמר דברו לעניין ההתנהלות הנדרשת מחייב בהליכי פש"ר בכל הנוגע להוצאות שראוי שיוציא חייב בהליכים המנוהלים לבקשתו כדי לשמור על רמת חיים סבירה אך גם רמת החיים התואמת מעמדו כחייב הנוקט בהליכי פש"ר המגנים עליו מפני נושיו. במקרה דנן נדרש בית המשפט גם לאמור דברו בנוגע לחייב אשר חובותיו נוצרים שעה שהוא בוחר לצאת לחו"ל בעודו מסובך בחובות ואינו דואג כשורה לפירעון חובות אלו. כן על בית המשפט להתייחס לבקשת חייב אשר יצר חובותיו גם כלפי רשויות המס ואינו עושה מספיק בקשר לחובות אלו. אציין כי בכל המסמכים שהוגשו על ידי החייב לא צורפו מסמכים המלמדים על ניסיונות של החייב לפרוע חובותיו במהלך השנים. כמו כן לא הוגשה הצעת הסדר כלשהי. יתר על כן במסמכים שהועברו לעיוני עולה כי החייב לא השכיל לנצל כספים עודפים שקיבל לידיו לפירעון חובותיו והשתמש בהם לצריכת מוצרי צריכה. ה. דיון I דיון משפטי 1. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשו לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו..." 2. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכונ"ר, פד"י מט (1) עמ' 479 בעמ' 576 ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי תק' - על 2009 (3) 1913 (2009). שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, במהלך ההליך לרבות לאחר מתן צו הכינוס. לעיתים גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות חייב נוצרו בתום לב הרי התנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס תקל על בית המשפט לקבוע כי למרות הכל יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. ולהיפך, לעיתים גם אם יצר חייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו. ראה: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09. 3. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם: שנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009(3) 1913 (2009)). ע"א 7113/06 גנח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08 רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 814,810; ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמ' 23-24. 4. בעקבות תיקון מספר 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה אינטרס החייב. לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980, נדרשים אנו כעת להדגיש יותר מבעבר התכלית התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. ואולם יובהר, גישה זו נועדה אך ורק לחייבים אשר נמצאו ראויים לחסות בצל ההגנה המוענקת בהליכי הפש"ר ונמצא כי הם מתאימים ויכולים לנצל גורם הליכי הפש"ר כאמור לעיל. לצורך כך יש לבדוק תום ליבו של חייב. נטל הוכחת תום הלב נותר תמיד על כתפי החייב. 5. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהלות החייב בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל, אם לאו. יש לבדוק האם מוצדק לקבוע כי מדובר בחייב אשר עתיד ויכול לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה. 6. באשר לשלב יצירת החובות, בית המשפט העליון קבע, לדוגמא, כי קיים חוסר תום לב במצב שבו חובות החייב נוצרו תוך זלזול בנושים או אדישות למצבם. בית המשפט בודק האם נוצרו חובות בדרכי רמיה והאם נהג החייב שתוך כוונה להתחמק מנושיו תוך הסתרת נכסיו. ראה לעניין זה: ע"א 143/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה(3) 261. פש"ר (חי) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק' מח 2004 (3) 2871. 7. באשר לסוגיית תום הלב של החייב ממועד צו הכינוס, יבחן בית המשפט את עמידת החייב במטלות על פי צו הכינוס, את מיצוי כושר השתכרותו של החייב והעדר יצירת חובות חדשים. כן יבחן בית המשפט את שיתוף הפעולה הכללי של החייב עם הכונ"ר, התייצבותו לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכונ"ר, ויתר הפעולות הנדרשות ממנו, לרבות הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו ובחינה של אופן התנהלותו בחיי היומיום. כן בודק בית המשפט האם חיי החייב ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו. עוד בודק בית המשפט האם השתמש החייב בנכסיו לפירעון חובותיו או המשיך להעדיף טובתו האישית על פני טובת נושיו. כן יבדוק בית המשפט נכונות החייב להסדיר חובות בדין קדימה וחובות שנוצרו אגב אי מילוי חובו לרשויות המס, למוסד לביטוח לאומי וכד'. 8. כמו כן בית המשפט בודק, מקום בו עסקינן בחייב אשר הקים מספר עסקים, והמשיך לנהל עסקים כעצמאי למרות שעסקים קודמים שלו קרסו, והותירו אותו חייב כספים לנושים, האם מדובר בהתנהגות תמת לב. הלכה פסוקה היא כי חייב המקים חברה חדשה לאחר שחברה קודמת שלו קרסה ומנהל עסקים במסווה תחת חברה אחרת אינו נוהג בתום לב. ראה לעניין זה: פש"ר 10814-07-09 אלחדד נ' כונס הנכסים הרשמי, פס"ד מיום 5.12.2010. בהתאמה ניתן ליישם הלכה זו גם על מקרה בו בוחר החייב לעזוב לחו"ל ולהותיר אחריו נושים מבלי לבדוק כי כספים שהותיר אחריו משמשים לפירעון חובות אלו. לאחר מכן בוחר החייב לשוב לארץ, לנהל שוב עסק כושל ולא להסדיר סגירתו ולא לדווח דיווחים נדרשים לרשויות המס. ו. המקרה הספציפי 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני בדעה כי יש להעדיף במקרה דנן טיעוני בעלי התפקיד ואין להיעתר לבקשת החייב. בהתאמה יש לדחות את הבקשה העיקרית לבטל צו הכינוס ולבטל ההגבלות שהוטלו על החייב מכוח צו הכינוס. 2. לטעמי זהו המקרה בו אין להקל ראש בהתנהלות החייב גם לאחר ששקלתי מצבו הרפואי הנוכחי והעובדה כי חלף זמן רב ממועד יצירת חובותיו הראשונים. לא ניתן להסכין עם הטענה כי החייב נאלץ להרכין ראש בפני הנוהגים השוררים במשפחתו ובקהילה בה הוא חי ולהתיר לבן משפחה לנהוג בכספו כרצונו, לסבכו בחובות והכל מבלי לבקר את התנהגות אותו בן משפחה וזאת גם לאחר שבגר החייב והקים משפחה בעצמו. התרת טיעונים מסוג זה בכל מקרה ומקרה לא תאפשר הפסקת המנהג הקלוקל המסבך משפחות שלמות בחובות ומותיר נושים, על לא עוול בכפם, בפני שוקת שבורה. בוודאי נכון הדבר במקרה דנן כאשר החייב עוזב את הארץ ומותיר אחריו שובל חובות אותו אינו מנסה לפרוע גם לאחר שובו לישראל ואף בוחר שלא לנקוט כל דעה נגד בן המשפחה שמעל באמונו. 3. בוודאי נכון הדבר במקרה דנן בו התנהלות החייב שבה ונשנתה. לאחר שובו לישראל שב החייב וניהל עסק כושל ובחר לא להגיש דיווחים נדרשים לרשויות המס בגינו. כמו כן לאחר מכן בחר החייב לנצל כספים שהגיעו לידיו כתוצאה מהתדיינות משפטית לבזבוז על רכישת מוצרי צריכה ולא פרע בכספים אלו חובותיו. 4. לא הוכח בפני כי במקרה דנן היה החייב נתון למסכת לחצים משפחתית, להפחדות, לאיומים, וכיוצא באלה, במידה חריגה באופן אשר מנע ממנו באופן סביר להשמיע קולו ולהתנגד למעשי בן משפחה או להפסיק לחיות בתנאים מעל ליכולתו. 5. מדובר בחייב שבחר לנהוג בפזיזות תוך עצימת עיניים למעשי בן המשפחה ותוך אדישות לפגיעה בנושים ואף לא ניסה לפרוע חובותיו גם במועדים שיכול היה לעשות כן. מדובר בחייב שגם לא טרח להסדיר חובותיו במס הכנסה ולהמציא אישורים ומסמכים נדרשים למתן ארכות שנתנו לו לעשות כן. 6. מדובר אפוא בחייב אשר בחר ביחד עם משפחתו להמשיך להתנהל בצורה כלכלית אשר הביאה מלכתחילה להסתבכותם בחובות וממשיכה בהסכמה בלתי מוסברת של החייב ליטול על עצמו התחייבויות נוספות, לנהל רמת חיים גבוהה, להוציא הוצאות מעל ליכולתו בעודו משלם לקופת הכינוס סכום מזערי ואינו מתנהל כראוי. טוען ב"כ החייב כי מדובר בחובות ישנים שיצר החייב וכי חלוף הזמן ריפא פגמים בהתנהלות החייב. ואולם מדובר בהתנהלות של חייב אשר ממשיך ויוצר חובות מבלי שיוכח כי נעשה ניסיון כלשהו לפרוע חובות קודמים. מדובר בחייב אשר באדישות מנסה פעם אחר פעם לפרוע חובות באמצעות יצירת חובות חדשים. יתר על כן מדובר בחייב אשר אינו עובד וגם כאשר מקבל כספים אינו משתמש בהם כיאות. אין בפנינו אינדיקציה כי החייב יכול ורוצה לפתוח דף חדש בחייו. 7. חוסר תום הלב של החייב נלמד כאמור גם כאמור מהתנהלותו בהליך. החייב צירף לדוחות מטעמו מסמכים המלמדים על הוצאות חודשיות מופרזות בהתחשב בעובדה כי קיימות הוצאות מוגזמות להלבשה, חינוך וכו'. בנוסף החייב לא המציא כל המסמכים הנדרשים ממנו. החייב גם אינו מבהיר הוצאותיו ואינו נותן הסברים מספקים באשר לרמת החיים המנוהלת על ידו, ואשר אינה תואמת מצבו כחייב. 8. עסקינן גם בחייב אשר אינו מגלה מדוע לא פעל לפירעון חובותיו כשיכול היה ואינו דואג להסדרת חובו במס הכנסה. מדובר בחייב אשר לא ניצל ההזדמנויות שניתנו לו ולא הסיר מחדליו ואף לא הסכים להגדלת התשלום החודשי לקופת הכינוס למרות שלא יכול היה לסתור טיעוני המנהל המיוחד בעניינו כי על פי דיווחי החייב עצמו קיים פער בין הוצאות והכנסות שיכול לאפשר הגדלת התשלום החודשי לנושים. 9. די בכל האמור לעיל כדי לקבוע כי גם התנהלות החייב במהלך ההליך אינה התנהלות בתום לב ודי בכך להצדיק דחיית תביעתו. ז. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום הלב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה. בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל תוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה. בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב. הכונ"ר ישלם שכר המנהל המיוחד וינכה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שנצברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪ תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך כאשר שכר השגחת כונס יעמוד על סך של 20% מהכספים והיתרה תשולם למנהל המיוחד. חובפשיטת רגל