לטענת התובע ,ניסיונות הטכנאי להתניע את הרכב נעשו באופן לא מקצועי והסבו לרכבו נזקים כבדים. ביתר פירוט טען התובע בתצהירו כי עקב ניסיונות הטכנאי להתניע את הרכב, טלטל פרץ את בלוק המנוע, פגע במתנע ותלש אותו ממקומו יחד עם חלק מתיבת ההילוכים. דוגמא לפסק דין בנושא תביעה בגין טענת רשלנות של טכנאי רכב: רקע וטענות הצדדים 1. בפניי תביעה בסדר דין מהיר אשר הוגשה על ידי התובע כנגד שלמה סיקסט השכרת רכב בע"מ (להלן: "הנתבעת") לתשלום סך של 30,068 ₪. פסק הדין ינומק באופן תמציתי כמצוות התקנות. 2. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 18.12.08, בשל הגשמים העזים שירדו אותה עת, מצא התובע את רכבו מוצף במים. לטענת התובע, פנה למוסך אשר הנחה אותו כי יש לגרור הרכב. בהתאם להנחיות המוסך, פנה התובע אל הנתבעת והזמין גרר. לטענתו, במקום הגרר, הגיע למקום טכנאי מטעם הנתבעת ובהמלצתו הסכים, כי במקום לגרור הרכב, ינסה הטכנאי להתניעו. 3. לגרסת התובע, ניסה הטכנאי להתניע את הרכב במשך כ- 20 דקות, תוך שהוא פותח את מכסה המנוע וממלא ספריי בשסתומים. לטענתו, לאחר שעשן שחור עלה מן האגזוז ומכה נשמעה מכיוון המנוע, סגר הטכנאי את מכסה המנוע וקבע כי יש לקרוא לגרר. 4. לטענת התובע ,ניסיונות הטכנאי להתניע את הרכב נעשו באופן לא מקצועי והסבו לרכבו נזקים כבדים. ביתר פירוט טען התובע בתצהירו כי עקב ניסיונות הטכנאי להתניע את הרכב, טלטל פרץ את בלוק המנוע, פגע במתנע ותלש אותו ממקומו יחד עם חלק מתיבת ההילוכים. לביסוס טענה זו צירף התובע חוות דעת שמאי לפיה ניסיונות הטכנאי להתניע את הרכב הסבו נזק למנוע ולתיבת ההילוכים וכי מומלץ להחליפם. כן, העריך השמאי בחוות הדעת את הנזקים בסך של 14,168.73 ₪ וקבע כי אומדן נזקים אלו מהווה 55.03% מערך הרכב. 5. לאור האמור לעיל, הגיש התובע תביעה בה הוא עותר לחייב הנתבעת בתשלום עלות התיקונים והנזקים שנגרמו לרכבו וזאת בשל מעשיה הרשלניים של הנתבעת אשר לא פעלה על פי חוקי הפוליסה ולא שלחה גרר כנדרש וכן בעבור שכ"ט שמאי, אובדן 12 ימי עבודה ועוגמת נפש. 6. הנתבעת בכתב ההגנה הכחישה את טענות התובע וטענה כי הטכנאי אשר הגיע למקום במהירות, ניסה לתת מענה ראשוני ולחלץ את רכבו של התובע. לגרסת הנתבעת, הטכנאי ביצע את עבודתו נאמנה ולאחר שבדק את הרכב וניסה להתניעו, קבע כי המנוע אינו תקין וכי אין מנוס מגרירת הרכב. לטענתה, טענות התובע כי פעולות הטכנאי הן שגרמו לנזק לו טוען התובע הינן חסרות כל בסיס ומופרכות וכך אף שווי הנזק הנטען. 7. לטענת הנתבעת, התובע מנסה לתלות בנתבעת ובטכנאי מטעמה את האשם הטמון ברשלנותו העולה לכדי "רשלנות רבתי" נוכח העובדה כי לאור הגשמים העזים שירדו אותה עת, החנה התובע את רכבו במקום המועד לפורענות ובשל כך הרכב הוצף במים וניזוק. 8. עוד ציינה הנתבעת בכתב ההגנה כי סעיף 2.ג. לתנאי כתב השירות בין הצדדים שולל את זכאות התובע להיפרע מהנתבעת בגין הנזק הנטען וזאת נוכח העובדה כי התובע בחר על דעת עצמו שלא לתקן הרכב ולמוכרו וזאת ללא בדיקה ו/או הסכמה מצד הנתבעת. 9. לתמיכה בטענותיה צירפה הנתבעת את תמונות הרכב השקוע במים. כן צירפה הנתבעת חוו"ד שמאי מטעמה, לפיה נמצאו מים במסנן האוויר וכי שווי הערכת נזקי הרכב הינו בסך של 10,590 ₪. עוד נקבע בחוו"ד כי לא נגרמה ירידת ערך לרכב. 10. ביום 7.2.2010 שלחה הנתבעת הודעת צד ג' לטכנאי כפיר אלטיט, אשר טיפל ברכב באירוע נשוא התובענה (להלן: "הטכנאי"). בהודעה טענה הנתבעת כי באם התובע יוכיח תביעתו, הרי שהטכנאי שהינו קבלן שירות עצמאי ואינו עובד הנתבעת הוא האחראי כלפיי מנויי הנתבעת לאיכות ושלמות התיקונים המבוצעים בפועל על ידו. 11. הטכנאי הגיש כתב הגנה להודעת צד ג' בו הכחיש את טענות התובע ותיאר את שאירע. לטענת הטכנאי ביום האירוע נקרא למקום על ידי חברת הביטוח "מאסטרו אשר" עימה הוא עובד. כשהגיע למקום, ציין התובע בפניו כי ניסה להתניע את רכבו אולם ללא הצלחה. לשאלתו האם הרכב הוצף במים, השיב התובע בחיוב. לגרסת הטכנאי, הוא אכן ניסה להתניע את הרכב אולם הבחין כי אין כל צליל הנעה. לאור האמור, פירק את סעפת היניקה ואת מצתי החימום וכי אז נשמע סטרטר חלש. לטענתו, משראה כי יוצאים מים מחור מצתי החימום בזמן מתן הסטרטר, התיז תרסיס BG למניעת חלודה, סגר את מצתי החימום וביקש ממוקד התפעול של חברת "מאסטרו אשר" להזמין גרר, תוך שציין בפני התובע כי לא ינסה להתניע את הרכב וימתין לבוא הגרר. דיון והכרעה 12. אין מחלוקת בין הצדדים כי רכבו של התובע הוצף במים וכי צד ג', קרי הטכנאי מטעם הנתבעת, הגיע למקום וניסה להתניע הרכב. אין אף חולק לעניין עצם הנזק שאירע לרכב, (להבדיל מגובה הנזק). הן בחוות דעת השמאי מטעם התובע והן בחוות דעת השמאי מטעם הנתבעת צוין כי טלטל פרץ את בלוק המנוע, פגע במתנע המחובר לבית תיבת ההילוכים וגרם נזק הן למנוע והן לתיבת ההילוכים. בעגה המקצועית, מצב מעין זה קרוי "נעילה הידרוסטטית". 13. חשוב לציין כי מחוות דעת השמאים ועדותם עולה כי נעילה הידרוסטטית עלולה להתרחש בעת הניסיון להתניע רכב המוצף במים וזאת מבלי לנקז המים תחילה. עוד הובהר כי לא ניתן להתניע הרכב לאחר התרחשות הנעילה ההידרוסטטית. 14. מחלוקת הצדדים נסובה בעיקרה בשאלה האם הטכנאי בניסיונותיו להתניע את רכב התובע הוא אשר גרם לנעילה ההדרוסטטית ולנזק הנטען לרכב או שמא כטענת הטכנאי, לא הוא שגרם לנזק וכי הנזק אירע לאחר לכתו. 15. לאחר שקראתי בעיון רב את כתבי הטענות ונספחיהם ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועדיהם, לא מצאתי להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת וצד ג', קרי הטכנאי מטעמה ומשכך דין התביעה להידחות. 16. במקרה דנן, על התובע המעוניין להוכיח תביעתו לפיה פעולות הטכנאי הם שהסבו את הנזק הנטען, להידרש ולהוכיח בהתאם לנטל ההוכחה הדרוש במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, את אשר שנוי במחלוקת בין הצדדים. להלן אפרט: א. בהגיע הרכב למוסך נמצא כי לרכב נגרמה נעילה הידרוסטטית. כפי שצוין לעיל, מצב מעין זה עלול להתרחש בעת הניסיון להתניע הרכב מבלי לנקז המים תחילה. ראשית על התובע להוכיח כי הטכנאי בפעולותיו לא ביצע את הנדרש והראוי במקרה זה ולא ניסה לנקז המים קודם ההתנעה. אקדים ואומר כי איני סבורה כי עלה בידי התובע להוכיח טענה זו. בתצהיר עדותו פירט התובע את פעולות הטכנאי תוך שציין כי הטכנאי פתח את מכסה המנוע ומילא בשסתומים ספריי וכי עשן שחור עלה מן האגזוז. לעניין העשן השחור ציין התובע בסעיף 17 לתצהירו כדלקמן: "לשאלתי מדוע יוצא עשן שחור ענה כי זה בשל שהוא מנסה להוציא מים מהמנוע" . (ההדגשה אינה במקור). קרי, מתצהיר התובע נלמד כי הטכנאי ניסה לנקז המים מהמנוע. יודגש כי זו הפעולה הנדרשת במצב בו רכב מוצף במים. הדבר אף מתיישב עם עדות הטכנאי בדיון שהתקיים בפניי ביום 20.5.12. הטכנאי העיד כי "פתחתי את מצתי הלהט משם אמורים לנקז את המים ונתתי סטרטר ויצא משם הרבה מים." (עמ' 19, שורות 3-4). לאור האמור אף מעדות הטכנאי נראה כי הוא אכן ניסה לנקז המים תחילה. ב. התובע העיד מטעמו את הגב' אירינה איבחננקום ומר כפיר משולם. אולם בעדויותיהם לא היה כדי לשפוך אור על פעולות הטכנאי או בכדי להעיד כי פעולות הטכנאי לא היו הולמות, ראויות ו/או נדרשות בנסיבות העניין. ג. עוד טען התובע כי כתוצאה מפעולות הטכנאי, עשן שחור עלה מן האוטו, נשמע "בום" מן המנוע והאוטו ניזוק. הגם שהתובע ועדיו ציינו בעדויותיהם כי עשן שחור עלה מן הרכב והטכנאי אף הודה בכך בעדותו, אין בעשן כדי להעיד כי הטכנאי התרשל בפעולותיו ופעל שלא במקצועיות. לעניין הטענה כי מן המנוע נשמע "בום", לא הביא התובע כל עדות ו/או ראייה לכך לבד מעדותו. ג. אין מחלוקת כי ניסיונות ההתנעה הם שהסבו לרכב את הנזק הנטען. לטענת התובע, ניסיונות הטכנאי להתניע הרכב הם שגרמו לנזק. לעניין אמינותו של התובע יצוין כי בעוד שהתובע ציין מפורשות בעדותו כי לא נעשה כל ניסיון מצידו להתניע הרכב קודם הגעת הטכנאי מטעם התובעת ולפיכך ברי כי ניסיונות הטכנאי להתניע הם שהסבו לרכב את הנזק הנטען, טען הטכנאי בכתב הגנתו ואף העיד בחקירתו הנגדית כי נאמר לו על ידי התובע כי הוא ניסה להתניע הרכב מספר פעמים. חיזוק לטענת הטכנאי לפיה התובע ניסה להתניע הרכב ניתן למצוא בקריאת השירות בחברת "מאסטרו אשר" מיום האירוע בשעה 09:09, בה נרשם בסיבת הקריאה: "לא מניע". (נספח 1 לכתב הגנת הנתבעת). בעניין זה מצאתי לקבל את גרסת הטכנאי ולא את גרסת התובע המתיישבת אף עם ההיגיון, קרי שבטרם פנה התובע להזמנת גרר הוא ניסה להתניע הרכב ומשלא הצליח - פנה למוסך ולנתבעת. ד. הן בחוו"ד השמאי מטעם התובע והן בחוו"ד שמאי הנתבעת נכתב כי בהגיע הרכב למוסך נמצא כי טלטל פרץ את בלוק המנוע ופגע במנוע ובתיבת ההילוכים. קרי לרכב נגרמה נעילה הידרוסטטית. כפי שכבר נכתב בסעיף 13 לעיל, לא ניתן להתניע הרכב לאחר התרחשות הנעילה ההידרוסטטית. לטענת התובע כאמור ניסיונות ההתנעה של הטכנאי הם אשר גרמו לנעילה ההידרוסטטית ברכב , קרי לאחר שניסיונות ההתנעה של הטכנאי לא צלחו ולרכב נגרם הנזק האמור, לא ניתן היה להוסיף ולהתניע הרכב ולפיכך הוזמן הגרר. בניגוד לטענה זו, טען הטכנאי בחקירתו הנגדית כי כשעזב, הרכב התניע אך הסטרטר היה חלש ולפיכך לא הוא אשר גרם לנעילה ההידרוסטטית. יחד עם זאת טען הטכנאי כי ייתכן שלאחר לכתו, הדבר קרה. (פרוטוקול מיום 20.5.12, עמ' 19, שורות 23-24, שורות 28-29). בעניין זה קיימת גרסת התובע מול גרסת הטכנאי ואיני מוצאת דווקא להעדיף את טענת התובע לפיה הנעילה ההידרוסטטית התרחשה קודם לעזיבת הטכנאי את המקום שכן כבר מצאתי בעניין התנעת הרכב עובר להגעת הטכנאי להעדיף את גרסת הטכנאי. עוד יצוין כי מסעיפים 18 ו- 20 לתצהיר עדותו של התובע עולה כי לאחר לכתו של הטכנאי, המתין התובע כ-3 שעות לגרר. אין כל ראייה או הוכחה לאשר התרחש בשעות בהן המתין התובע לגרר מעת שעזב הטכנאי את המקום וביתר פירוט לכך כי לא התובע ו/או מי מטעמו ניסו להתניע הרכב ו/או ביצעו כל פעולה אשר היה בה כדי להזיק לרכב במהלך ההמתנה של כ- 3 שעות להגעת הגרר. 17. לאור כל האמור לעיל ומבלי שהתעלמתי כי גם בגרסת הטכנאי סתירות ואי דיוקים הנני קובעת כי במאזן ההסתברויות לא הרים התובע את נטל ההוכחה הדרוש לתביעתו ולהוכחת טענתו כי הטכנאי הוא אשר גרם לנזק נשוא התביעה ומשכך דין תביעת התובע כנגד הנתבעת להידחות. 18. משנקבע כי לא הוכח כי הנתבעת ו/או מי מטעמה אחראים לנזק הנטען, הרי שמתייתר הדיון ביתר טענות הצדדים. 19. למעלה מן הצורך יצוין כי בהתאם לסעיף 2(ג) לתנאי כתב השירות שבין התובע לנתבעת חלה על התובע החובה לאפשר לנציגי הנתבעת בדיקה מיידית של הנזק או האובדן ולאפשר הושטת כל עזרה שתידרש בקשר לכך לרבות מתן אפשרות לנתבעת לתקן את הנזק. זאת ועוד בהתאם לס"ק (4) לא תוצא על ידי המנוי כל הוצאה לשם תיקון הנזק בלי הסכמה בכתב ומראש של הנתבעת וכי מנוי אשר תיקן את הרכב על דעת עצמו- לא יהיה זכאי לקבל כל החזר או פיצוי. התובע אינו טוען כי פנה לנתבעת בהתאם לתנאי כתב השירות. בנסיבות העניין בחר התובע שלא לתקן הרכב ולמוכרו ובכך לא אפשר לנתבעת לבדוק הרכב ולתקנו באם אפשר. בעשותו כן פעל התובע בניגוד לתנאי כתב השירות ולו מטעם זה דין תביעתו להידחות. 20. כאמור בנסיבות המפורטות לעיל התביעה כנגד הנתבעת נדחית וכפועל יוצא גם הודעת צד ג'. 21. לאחר שבחנתי את נסיבות העניין והתנהלותה של הנתבעת בטיפול באירוע נשוא התביעה, לא מצאתי לנכון לחייב התובע בהוצאות הנתבעת. כמו כן לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות לצד ג'. רכבטכנאיםרשלנות