חוזה שותפות מועדון לילה

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא חוזה שותפות מועדון לילה:
רקע
בין התובע לנתבע נחתם ביום 27/11/2007 מסמך (ייקרא להלן: "ההסכם") הנושא כותרת "זכרון דברים", ממנו עולה כי הנתבע היה בעל הזכות לניהול מתחם הנקא "החווה" בנהלל, אשר כלל גם מועדון לילה (להלן: "המועדון"). כן עולה מאותו מסמך כי סוכם בין הצדדים שכנגד תשלום 50,000 ₪ על ידי התובע, יהיה התובע שותפו המלא של הנתבע על המועדון הנ"ל.
סוכם כי הצדדים יתחלקו בהוצאות וברווחי המועדון שווה בשווה. כן סוכם כי מועד תחילת השותפות הוא מיום 1/12/2007, "לתקופה של 12 חודשים מרגע תחילתה וללא הגבלת זמן". סוכם גם כי כל השקעה בציוד שישקיע התובע, יוכל לקבלה בתום תקופת השותפות.
כן סוכם שהתובע יעבוד עבור השותפות וקידום עסקיה ויקבל שכר של 3,000 ₪ לחודש, "החל מתחילת החודש השביעי של השותפות".
כן סוכם כי השותפות תשלם לצדדים סך של 500 ₪ לחודש בעבור אחזקת טלפון וסך 600 ₪ לחודש עבור אחזקת רכב. בסעיפים 20 ו- 21 להסכם נקבע אופן ההתחשבנות בין הצדדים במקרה שהתובע מבקש לצאת מהשותפות ובמקרה בו הנתבע מתבקש להוציא את התובע מן השותפות.

טענות התובע (בתביעתו ובתצהירו)
לטענתו הייתה לו היכרות קרובה וניסיון בניהול וארגון מסיבות בני נוער שכן הירבה לבקר במועדונים, והתחבר למי שעסקו בתחום זה. עקב כך נוסדה השותפות בינו לבין הנתבע שהיה חסר ניסיון בתחום זה.
לאחר חתימת הסכם השותפות התובע התמקד בניהול השוטף של המועדון והאירועים בו לרבות הפקת אירועים ופירסומים בעוד שהנתבע שהיה טרוד גם בעניניו האחרים, עסק רק בניהול החשבונות ותשלום לספקים ולעובדים בעיקר.
התובע טוען כי הביא לעסק לקוחות רבים הן בדרך פירסום המועדון בשיטות שונות והן בקביעת התכנים של ערבי המועדון כך שערב שבת למשל כלל בין 700 – 1000 משתתפים.
לטענת התובע, בהדרגה החל הנתבע להפגין כלפיו יחס מזלזל ופוגעני בנוכחות העובדים, לרבות איומים על פירוק השותפות.
הנתבע התערב וסיכל פעולות שיזם התובע לפרסום העסק (לרבות הצבת שלטים באופן לא חוקי), נתן הנחות שהגדילו את הוצאות השותפות, בניגוד להנחיות התובע ומנע ביטול צו סגירת המועדון (לאחר אירוע דקירה שאירוע בו), בכך שלא מילא אחר התנאים שקבעה המשטרה כליקויים הדרושים תיקון.
כמו כן לא מנע מיחצנים שעבדו עבור המועדון לפעול לקיום מסיבות אצל מועדונים מתחרים, זאת בתואנה כי אותם יחצנים קיימו מסיבות שלא לפי דרישות הבטיחות הקבועים בחוק.
לטענת התובע פעל הנתבע להרחקתו מן המועדון על מנת לזכות בכל הרווחים, שעה שמועדון מתחרה עמד להיסגר וברור היה כי רווחי המועדון והשותפות יגדלו. הנתבע ניצל הזדמנות בה נסגר המועדון ביום 24/4/2008, עקב אירוע דקירה על ידי משטרת ישראל, על מנת להרחיקו מן העסק. לטענתו אירעה הדקירה מחוץ לשטח המועדון. כן נטען כי נמנעה הגעת שוטרים לאירוע בשל כך שהנתבע לא שילם מראש עבור שירותיהם. הנתבע התמהמה במכוון בביצוע השיפוצים לתיקון הליקויים שדרשה משטרת ישראל, על אף שלפי ס' 15 להסכם בין הצדדים, האחריות לביצוע שיפוצים ועלותם תהא על הנתבע. בכך מנע ביטול צו הסגירה.
כמו כן ערך הנתבע אירועים ללא ידיעת התובע בתקופה זו על אף צו הסגירה (הסתיר מהתובע את קיומם). בהמשך, התחמק הנתבע מהתובע החליף מנעולים בעסק וניתק את קו הטלפון ששימש את התובע.
כמו כן בחודש 6/2008, תוקנו הליקויים וחודשה הפעלת המועדון ללא שהתובע עודכן ושעה שבנו של הנתבע מסייע לו ומבצע את תפקידי התובע, הכל כדי לחמוק מתשלום שכרו של התובע..
התובע אף הגיע פיזית למועדון ביום 13/6/2008, אך הורחק ממנו על ידי מאבטחי המועדון בהנחיית בנו של הנתבע.

הנזקים הנטענים
א. גביית דמי שכירות ביתר (4,000 דולר לחודש במקום 1,800 דולר לחודש).
ב. גביית ארנונה ביתר.
ג. גביה ביתר של עלויות מסרוני SMS, אלון, אבטחה, שוטרים, חשמל, כיבוי אש.
ד. אי תשלום שכר חודשי.
ה. הגדלת הוצאות השותפות והעלמת הכנסות מאירועים, ובכך הפחתת חלק התובע ברווחים.

לאימות נזקיו הנ"ל צירף התובע חוו"ד חשבונאית ערוכה על ידי רו"ח יהושע לניאדו.
לחילופין טען להשבת סך 50,000 ₪, ששילם לפי ההסכם והוצאות שונות שהוציא לטובת השותפות מכספו הפרטי.

חוות הדעת מטעם התובע
חוו"ד זו מטרתה לאמוד את הרווחים אשר צפויים היו להתקבל במועדון לתקופה 3/2008 – 5/12/2008, וכן את סכום ההוצאות העודפות בהן חוייב התובע בתקופה 12/2007 – 2/008.
כמו כן את הסכומים הצפויים מן האירועים במאי 2008.
חוות דעת זו נערכה על יסוד מסמכים חלקיים, ביניהם דפי ריכוז מחזור מכירות (בכתב יד), והעתק חשבוניות מס שהעביר הנתבע לחודשים 12/2007 – 2/2008 ולחודשים 6/2008 – 12/2008.
כמו כן דפי ריכוז הוצאות (בכתב יד) והעתקי חשבוניות מס מספקים ונותני שירותים, שהעביר הנתבע לחודשים 12/2007 – 12/2008.
כמו כן דפי ריכוז הוצאות והכנסות (בכתב יד) שהועברו על ידי התובע לחודשים 12/2007– 3/2008.

בחוות הדעת נאמר, כי חומר נוסף שנתבקש מן הנתבע לא נתקבל עד היום ובכללו גיבויי הנה"ח במדיה מגנטית, כרטסות הנה"ח מפורטות של השותפות, דפי ריכוז מחזור לחודשים 3/2008 – 5/2008, דוחות תמחור עלות שכר עבודה, העתקי פנקסי כרטיסי כניסה ועוד.
בחוות הדעת צויין, כי הינה "חוות דעת הראשונית בלבד וייתכן שתעודכן עם קבלת חומר נוסף כמפורט לעיל שטרם התקבל".
חלק נכבד מחוות הדעת עוסק לא בתחום המקצועי של ניהול החשבונות ואמידת הרווחים אלא בפירוט עובדתי רחב אשר שימש כבסיס לעריכת חוות הדעת הנ"ל (סעיף 3-20, החל מעמ' 4 לחוות הדעת). פירוט עובדתי זה תואם את הטענות העובדתיות שהעלה התובע בתצהירו במרביתו.

לצורך הערכת הכנסות מאירוע הנערך בערב שישי אמד רו"ח לניאדו את ההכנסות על יסוד הכנסות חודש 3/2008 וביניהן, עלות כרטיס של 30 ₪ לאיש, מחזור כולל מע"מ של כ- 20,800 ₪ (בימי חמישי כ- 6,500 ₪ ובאמצע השבוע 5,300 ₪ - הכל ללא מע"מ).
כמו כן הכנסות בסך 14,000 ₪ ממכירת משקאות בבר לאירוע ו- 200 ₪ משירות שמירת חפצים.
מרכיבי ההוצאות בגין אירוע שכזה על בסיס חודש 3/2008 היו כדלקמן:
שתיה, אבטחת שוטרים, תקליטן, שומר חפצים, שכירות, ציוד הגברה, שכירות מבנה, ארנונה, טלפון נייד, מסרונים, בזק, שמירה, חשמל, כיבוי אש, שכר התובע, אחזקת רכב התובע וביטוח עסק.
- אומדן ההוצאות המשתנות לאירוע יום שישי הסתכם לסך 13,852 ₪ (לא כולל שתיה).
- אומדן ההוצאות הקבועות לחודש מסתכם לסך 19,944 ₪.

בעריכת חוות הדעת הניח רו"ח לניאדו כי הנתבע נמנע מלדווח על אירועים מסויימים (עליהם הסיק מקיומן של חשבוניות והוצאות במועדים שונים), ואף הוסיף אירועים שלטענת התובע לא נתקיימו בשל מחדלי הנתבע, וזאת החל מחודש 4/2008 שכן, לטענת התובע, עד למועד זה קיבל את כל המגיע לו.
באשר לשתיה העריך רו"ח לניאדו רווח גולמי של 30% על עלויות הרכישה.
לאחר כל אלה העריך רו"ח לניאדו את הרווח של השותפות לתקופה 1/4/2008 – 5/12/2008 בסך של 321,079 ₪ כמפורט להלן:

"ריכוז אומדן הרווח שנצבר בשותפות לתקופה 5/12/2008 – 4/2008 המועדון "החווה בנהלל"
שקל חדש
ס"ה תקבולים ללא שתיה 954,463
סה"כ הוצאות משתנות, ללא שתיה 578,322
הפרש בין תקבולים להוצאות משתנות 376,141
הוצאות קבועות לחודש 14,944 * 8 חודשים 119,552
יתרת תקבולים מדמי כניסה לאחר קיזוז הוצאות 256,589
בנוסף אומדן רווח ממכירת שתיה לפי נספח ג' 64,490
סה"כ אומדן רווח ל- 2 שותפים לחודשים 5/12/2008 – 4/2008 = 321,079

חלק התובע ברווח לפי 50% בשותפות = 160,540"


מחצית סכום זה מגיע לתובע, לפי טענתו.
כן ערך המומחה הנ"ל ריכוז/חישוב לפי הוצאות עודפות שחוייב התובע לפי טענתו ביתר בחודשים 12/2007 – 2/2008 (כולל דמי שכירות, ארנונה, טלפון נייד, שכר עבודה לתובע, אחזקת רכב לתובע ואי תשלום רווח לתובע) העומדים על סך 73,474 ₪.
סה"כ חלקו של התובע בגין מניעת רווחים וחיובי יתר 234,047 ₪ ל- 2008. כמו כן נערך תחשיב חלופי של השבת השקעות התובע בשותפות לפיו מגיע סכום השקעות לסך של 133,363 ₪.

טענות הנתבע (בכתב הגנתו ובתצהירו)
הנתבע לא הכחיש כי המסמך המהווה את ההסכם בין הצדדים נחתם על ידו.
לטענתו נתן לתובע תחילה יד חופשית בניהול העסק אלא התובע נכשל בתפקידו ולא הצליח "להרים" את העסק, וכל היוזמות בהן נקט נכשלו. כתוצאה מכך הפסיד העסק והנתבע נאלץ לשאת בהפסדים מכיסו (עשרות אלפי ₪).
לטענת הנתבע החל העסק להצליח רק לאחר שהוא עצמו שכר יחצ"ן בשם כפתורי והדבר היה בסוף 2/2008 לערך. התובע מצידו פעל באופן שהזיק לעסק, שתה עד לשוכרה משקאות חריפים, לא הגיע לפגישות שקבע עם ספקים ולא היה זמין בטלפון.
לאחר שכל התראות הנתבע לא הועילו, הועסק כמנהל העסק בחור בשם חיים (שקודם לכן שימש יחצ"ן) בתפעול השוטף והתובע בחר לעסוק בארגון יחצנות ופיקוח על אירועים ולפי בקשתו לא התעסק עוד עם ספקים. התובע השקיע את מלוא זמנו ומרצו בשתיה ובשינה.
בשלב מסויים עזב התובע את העסק ונטל עימו את המחשב האישי שלו והותיר את הנתבע ללא נתונים. הנתבע טען עוד, כי התובע התחמק מלהציג בזמנו את נתוני העסק ולמסור דו"ח. הנתבע עסוק היה באותה עת בפרוייקט משפחתי באשדוד.
בחודש 5/2008 החל לנהל את המקום בנו של הנתבע, טל, וכל נתוני הנה"ח נאספו והועברו להנה"ח. הנתבע הכחיש כי הוא זה שהיה צריך להזמין את השוטרים, לאבטחת האירוע בו ארעה דקירה (להלן: "אירוע הדקירה") וטען כי תפקידו הסתכם בתשלום להם.
הנתבע לא הכחיש כי הרים קולו על התובע, אך טען שהדברים קרו לאחר שהתובע הגדיש את הסאה במחדליו ובהתנהגותו (היה שיכור או "הבריז" מהגעה לפגישות), לעומת זאת הכחיש כי סילק את התובע מן העסק. כן הכחיש כי איים על התובע בפירוק השותפות. לטענתו אמר לתובע שאם ימשיך בהתנהגותו יאלץ לפרק את השותפות.
לטענתו הפעם היחידה בה הורחק התובע מן המועדון הייתה לאחר שהשתכר והתעמת עם שוטרים ומתוך חשש שייעצר על ידי השוטרים.
הנתבע טען כי דרש מהתובע להסיר שלטים כדי לא לקבל קנס, שכן העסק רשום היה על שמו.
אשר להפחתת עלות הכניסה על ידו והגבלת שעות שתיה חופשית טען כי הדבר נעשה בעצת היחצנים. הוא הכחיש את כמות המשתתפים באירועים אותה הציג התובע בעדותו.
באשר לאירועים שנמנעו בפסח וביום העצמאות, טען כי לא הצליח לקבל אישור ממשטרת ישראל ולבטל את צו הסגירה, בין היתר בשל העלמות התובע ואי מתן עזרה מצידו בארגון התנאים הנוספים שנתבקשו על ידי המשטרה.
הוא הכחיש כי היה בכוחו לקבוע ליחצנים היכן לנהל מסיבות שהפיקו, וטען כי ניסיון התובע לייחס לו תמריץ ליחצנים לנהל מסיבות במועדון מתחרה הוא הזוי. הוא התנגד לקיום "מסיבות טרנס" במועדון הן משום שבאחת כזו שנערכה נמצאו כלים לעישון סמים והן משום שהתובע והיחצנים המארגנים דרשו שתתקיים ללא נוכחות שוטרים. הדבר הווה סכנה לסגירת המועדון.
לטענתו, נסגר המועדון סופית בחודש 8/2012 שכן לא ראה בו עתיד, ומשום שצבר הפסדים.
אשר לאירוע הדקירה טען, כי האירוע התנהל תחת שרביטו של התובע שמסר את שרביט הניהול לנערים בני 18, על מנת שיערכו במקום מסיבה לגילאי 15, מבלי ליידע אותו בכלל. הוא עצמו שהה באשדוד באותו מועד. לטענתו איפשר התובע הכנסת משקאות לאותה מסיבה בה ארעה הדקירה, בניגוד לדעתו. לאחר אירוע זה "התאדה" התובע, היינו נעלם לגמרי, ולא ענה לטלפונים.
לאחר מכן הגיע התובע ולקח את המחשב האישי ופעם נוספת הגיע, השתכר והורחק על ידי המאבטחים.
בכל העניינים המאוחרים לסגירת המועדון נאלץ להתמודד בעצמו ללא עזרת התובע שהתנתק מן העסק.
לטענתו, בניית הגדר שדרשה המשטרה אינה "השבחה" בלשון ההסכם ואם כזו היא, הרי שהוא רשאי לעשותה או לא לפי שיקול דעתו כקבוע בהסכם.
באשר למסמכי הנה"ח טען, כי נתונים בגינם רוכזו על ידי התובע במחשבו האישי אותו לקח. הוא הכחיש החלפת מנעולים בעסק או ניתוק קו טלפון של התובע קו זה נסגר לאחר שלא שולם החשבון עבור המכשירים הנ"ל שנרכשו בעסקה (אותה סגר התובע בחברה הסלולרית עבורו ועבור יחצנים נוספים), זאת לאחר שהתובע לא נשא בחלקו בהפסדים.
הוא לא הכחיש כי התובע עשה מולו מס' שיחות "התעניינות", אך טען שנעשו באופן יזום לצורך הקלטתן. הוא הכחיש הטענה שנישל התובע מן העסק. התובע ניתק עצמו לדבריו.
טענות התובע לגביית הוצאות ביתר הוכחשו. לטענתו הסכומים שגבה שיקפו את ההוצאות האמיתיות של העסק. לטענתו, התובע לא מילא התחייבויותיו ולא זכאי למשכורת. זו לא שולמה לו כיוון שלא היו רווחים. לטענתו העביר את כל מסמכי הנה"ח שברשותו לידי התובע.
באשר להתבססות רו"ח לניאדו, על בסיס הנתונים של חודש 3/2008, טען כי היה זה החודש הריווחי היחיד. עוד טען כי ברגע שהתובע התנתק מהעסק, לא היה זכאי להחזר הוצאות טלפון ורכב מהשותפות. לטענתו, החשבוניות שהמציא עבור חומרי בניין היו בגין רכישתם לשיפוץ שירותי המועדון.
התובע הוא שפירק השותפות בהעלמותו. התובע הוא שנטל את מסמכי הנה"ל של העסק עד לחודש 4/2008. לא נתקיימו אירועים שלא בידיעת התובע כפי טענתו.
כמו כן על אף שהוזמנו שוטרים לאירועים מסויימים הם בוטלו בשל מיעוט המשתתפים.
לטענתו, לא יכול התובע לטעון מחד להיותו שותף ומנגד לטעון כי הוא זכאי להשבה עקב ביטול השותפות. הוכחשה זכות התובע להשבת תשלומים. נטען כי יש תחילה לעשות התחשבנות כוללת.

חוות הדעת מטעם הנתבע
בפני המומחה משה צימרמן מטעם הנתבע, עמדו כתבי הטענות ותצהיר התובע, חוו"ד מטעם התובע וכמו כן מאזן בוחן, כרטסת ומסמכי הנה"ח של המועדון שהיו ברשות הנתבע וכן ההסכם בין הצדדים.
מר צימרמן התבסס על טענת הנתבע לפיה מסמכי הנה"ח לתקופה 12/2007 – 4/2008, נותרו בידי התובע.
הוא התייחס לחוו"ד מטעם התובע וערך תחשיב משלו במסגרתו הפחית מן הסך 321,079 ₪ אליו הגיע לניאדו פריטים אלו:
א. הכנסות עבור משקאות שנלקחו בחשבון פעמיים - 246,825 ₪.
ב. רווח מאירועים שלא נתקיימו - 21,781 ₪.
ג. רווח מאירועים "שאיתר" מומחה התובע - 45,973 ₪.

כן הוסיף לתחשיב את הפסדי העסק לתקופה 12/2007 – 3/2008 להם טען הנתבע.
בסיכום כל אלה הגיע לתוצאה שלילית (הפסד) של 120,534 ₪, לסכום זה הוסיף את הפסדי העסק לתקופה 4/2008 – 12/2008 בסך 125,715 ₪, ומסקנתו היא, כי השותפות הפסיקה במהלך שנת פעילותה (12/2007 – 12/2008) סך של 252,747 ₪.

חומר הראיות
חומר הראיות כלל את תצהירי הצדדים ומסמכי הנהלת החשבונות שצורפו אליהם (חשבוניות, קבלות, דפי ריכוז וכיו"ב), את חוות הדעת מטעם הצדדים וכן תצהירי עדים נוספים, לרבות העדויות בחקירות הנגדיות.

דיון
בתמצית, אומר כבר בשלב זה, כי שוכנעתי לאחר ניתוח חומר הראיות, כי סמוך לאחר אירוע הדקירה הנ"ל, שהתרחש במהלך אירוע במועדון בחודש 4/2008, אכן פעל הנתבע על מנת להדיר את התובע מכל סמכויותיו לפי הסכם השותפות, ובסופו של דבר הודר התובע מעסק השותפות ופעילותו לחלוטין.

מאידך, לא שוכנעתי בטענות התובע בכל הנוגע להתחשבנות הכספית, כפי שנערכה לפי חוות הדעת של המומחה מטעמו מר לנידאו.
להלן ביתר פירוט.

הדרת התובע
בעדותו בתצהירו לא הסתיר הנתבע את אכזבתו מן התובע ותפקודו (ראה סעיף 2.4 לתצהירו ואילך), ומתח על תפקודו/ חוסר תפקודו של התובע, ביקורת קשה.
הנתבע טען, כי לאחר אירוע הדקירה שאירוע בסוף חודש 4/2008 "התאדה" התובע ולא הופיע עוד בעסק.
טענה זו לא קיבלתי.
היא נסתרה מפורשות לא רק בעדות התובע, שהותיר עלי רושם מהימן בעניין זה (אשר כללה גם עדות על החלפת מנעולי העסק וניתוק קו הטלפון בו נעזר לצורכי העסק עקב אי תשלום החשבון על ידי השותפות), אלא גם בהקלטות (ראה תמליל ת/2 ב') כדלקמן:
- הקלטה מס' 7 מיום 12/5 - ממנה עולה כי הנתבע נמנע מלפגוש את התובע.
- הקלטות מס' 8,9 מיום 13/5 - ממנה עולה כי הנתבע נמנע מקיום פגישות התחשבנות עם התובע.
- הקלטה מס' 10 מיום 13/5 - ממנה עולה כי הנתבע מודיע לתובע שיפגש עימו, אך בסופו של דבר אינו יוצר קשר כלל.
- הקלטה מס' 12 מיום 15/5 - ממנה עולה כי הנתבע מפנה התובע לבנו של הנתבע, אשר נמנע מלענות לתובע.
- הקלטה מס' 20 מיום 14/6 - בה מאשר מנהל האבטחה שהנתבע הורה לתובע לצאת מהמועדון.
- הקלטה מס' 24 מיום 14/6 - ממנה עולה כי המשטרה, בהנחיית הנתבע, בעלי המקום, אינה מאשרת כניסת התובע למועדון.

הדרת התובע מכל פעילות במועדון, מיד לאחר אירוע הדקירה ולמעשה מכל סמכויותיו כשותף מנהל, קיבלה גם ביטוי משמעותי ביותר עת "הוצנח" לתפקידו של התובע, בנו של הנתבע טל, שהעיד בפניי.

לפי סעיף 6.6 לתצהיר הנתבע, החל בנו לנהל את המקום בחודש 5/2008. לפי תצהירו של טל (בנו) סעיף 203, הוא שב לארץ מחו"ל באפריל ומיד לאחר אירוע הדקירה החל בפעילותו הניהולית.

אני קובע על כן, כי התובע הוכיח שהנתבע הרחיקו מעסק השותפות, ניהולית וגם פיזית, סמוך לאחר אירוע הדקירה שאירע בסוף חודש 4/2008.

אי הוכחת מאזן רווחי העסק לתקופת השותפות
לצורך הוכחת טענותיו בדבר יתרת הסכום הכספי המגיעה לו בגין ניהול השותפות הציג התובע כראיה את חוות דעתו של רו"ח לניאדו שאת עיקריה פירטתי לעיל.
את מסקנתו החשבונאית של רו"ח לניאדו, לא שוכנעתי שיש לקבל מן הטעמים שאפרט להלן.
ראשית, אל הברור מכל, לניאדו הודה בעדותו כי טענתו של רו"ח צימרמן, המומחה מטעם הנתבע, ולפיה כלל לניאדו בחוות דעתו הכנסות מבר משקאות בסך של 246,825 ₪ פעמיים, היא טענה נכונה.
ראה עדות לניאדו עמ' 64, ש' 12 – 20:
"ש. האם ראית את הטענה שבסעיף 2 של מומחה התובע (צ.ל "הנתבע" – יא), שאתה כללת פעמיים את ההכנסות מבר משקאות?
ת. ראיתי את זה וזו טעות שלי".

על כן, מאמדן הרווח אליו הגיע לניאדו בסך 321,079 ₪, יש להפחית כבר בשלב זה סך 246,825 ₪. יתרת הרווחים לאחר התיקון הנ"ל עומדת על 74,254 ₪ (וחלקו של התובע, מחצית).
אלא שבכך לא די.
מומחה התובע לא ערך את חוות דעתו לכל תקופת השותפות (12/2007 – 12/2008), אלא רק לתקופה 4/2008 – 12/2008. זאת, בהתבסס על דברי התובע, כי ההתחשבנות בין הצדדים עד לחודש 3/2008 סגורה.
אלא שלא כך פני הדברים.

התובע הודה בחקירתו הנגדית בטענת הנתבע, כי בתקופת השותפות שקדמה לחודש 4/2008 היו הפסדים, ראה למשל עדותו עמ' 22 ש' 10:
"ש. אם אני מבין נכון בינואר היה לכם הפסד של 55,000 ₪.
ת. כן, משהוא כזה צריך מחשבון".

לא יהיה מיותר לומר, כי קיזוז סכום ההפסד הנ"ל מותיר את יתרת הרווחים (עד כה) על סך של כ- 20,000 ₪.
כמו כן, ביסס רו"ח לניאדו את חוות דעתו על הכנסות חודש 3/2008, שאין חולק כי היה החודש הריווחי הראשון בעסקי השותפות. מהכנסות חודש זה גזר גם להמשך אך לא הסתפק בכך אלא הוסיף לתחשיב סכומי הכנסות מאירועים שלטענת התובע התקיימו ולא דווחו בחודשים 5/2008 – 6/2008.

בהקשר זה אציין, כי גם תחשיבי רווחי חדש מרץ לא נעשה במלואו על יסוד קבלות וחשבוניות, אלא בעיקרו התבסס על ריכוז הכנסות/הוצאות בכתב יד שלטענת התובע נערך במשותף על ידו ועל ידי נציג הנתבע. על בסיס זה חישב את הרווחים לתקופה 4/2008 – 12/2008.

הנתבע הציג חוות דעת מטעמו שבוססה חלקה על מסמכי הנה"ח לחודשים 5/2008 – 12/2008 (כולל מאזן בוחן). חוות דעת זו מלמדת, כי מדובר במקח רווחים נמוך משמעותית לתקופה זו מזו שהעריך רו"ח לניאדו, (שנערכה על בסיס הנחתו כי הכנסות חודש מרץ משקפות לכל הפחות את הכנסות החודשים העוקבים).
התובע שעומת עם תוצאה זו טען שהנתבע העלים רווחים (עמ' 47 ש' 1-5). טענה זו נושאת אופי פלילי במהותה, והכלל הוא כי להוכחתה נדרש נטל ראיה מוגבר. התובע לא הציג ראיה כלשהיא לביסוס הטענה.
יש בכך כדי לערער את היסוד עליו ביסס רו"ח לניאדו את הערכתו, ערעור נוסף, ובכלל את מהימנות חוות הדעת שכן נמצא כי היא בוססה על תשתית עובדתית שגויה.

מכל הטעמים שפירטתי לעיל, אני קובע, כי לא הוכחו בפניי רווחי השותפות באמצעות חוות דעתו של לניאדו, וכי חוו"ד זו אינה ראיה מהימנה.

לכאורה, בהעדר ראיה לכימות רווחי השותפות דינה של התביעה לדחיה.
אלא, שלתובע באה ישועה מתוך חוזה השותפות עצמו בדמות הסדר מוסכם למקרה בו חפץ היה הנתבע (הוא "צד א'" בהסכם) להרחיק את התובע מן השותפות קודם לסיומה.

סעיף 21 להסכם שבין הצדדים קובע:

"21. היה וצד א' מבקש להוציא את צד ב' טרם מועד סיום השותפות אזי המידה וצד ב' יצא תוך 6 החודשים הראשונים לשותפות, יחזיר צד א' לצד ב' סך של 30,000 ₪. במידה וצד ב' יוצא מהשותפות לאחר תקופת ההתראה המוקדמת כאשר חלפו מעל 6 חודשים מתחילת השותפות לא יקבל צד ב' החזר כספי".


הואיל שקבעתי שהרחקת התובע מניהול השותפות ועסקיה החלה סמוך לאחר מועד הדקירה בחודש 4/2008, חלה החלופה הראשונה בסעיף 21 הנ"ל שכן "הוצאת" התובע מן השותפות ע"י הנתבע אירעה במהלך ששת החודשים הראשונים של השותפות.
אשר על כן, זכאי התובע על פי ההסדר המוסכם בסעיף 21 הנ"ל לתשלום בסך 30,000 ₪ מן הנתבע למועד 5/2008.
בשולי קביעתי זו אציין כי אומנם הסעד הכספי לא נדרש ע"י התובע במפורש בהתבסס על סעיף 21 להסכם , ברם תביעת התובע הינה כספית והחוזה בין הצדדים הוצג בפניי כראיה, על כן מצאתי שלא להתעלם מהסדר זה ולפסוק לתובע בהתאם להסדר מוסכם זה.
לא יהיה מיותר לציין, כי תוכן ההסכם לא הוכחש על ידי הנתבע.

סוף דבר
אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 30,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/5/2008 ועד לתשלום המלא בפועל.

כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 10,000 ₪ להיום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מיסוי שותפות

  2. סיווג שותפות

  3. תקנות השותפות

  4. שותפות לא רשומה

  5. עורך דין שותפות

  6. הפרת הסכם שותפות

  7. פירוק שותפות עסקית

  8. פירוק שותפות בחברה

  9. הסכם פירוק שותפות

  10. שותפים לחיצת יד

  11. בעלות משותפת במושע

  12. הסכם הפסקת פעילות שותפות

  13. פירוק שותפות לראיית חשבון

  14. הוצאת שותף משותפות

  15. תביעה כספית בפירוק שותפות

  16. מלכ''ר או עוסק מורשה

  17. הסכם שותפות מוסך מכונאות רכב

  18. חוזה שותפות מועדון לילה

  19. חלוקת נכסי שותפות בפירוק

  20. הפרת הסכם שותפות - התיישנות

  21. פיצויי פיטורים בפירוק שותפות

  22. תביעה על שותפות עסקית בכפיה - פרוטקשן

  23. תביעה לתשלום שעניינה הסכם פירוק שותפות

  24. פקודת השותפויות נוסח חדש תשל''ה – 1975

  25. קניית קרקעות בחו''ל - הפרת הסכם שותפות עסקית

  26. הוסכם בין הצדדים כי התובע ירכוש 30% מהעסק ונחתם הסכם שותפות

  27. הסכם קונסיגנציה לפיו יספק לבית העסק שבבעלות משותפת משקאות חריפים במחירים מוסכמים

  28. סעיף 31 לחוק המקרקעין, כל שותף רשאי, בלי הסכמת יתר השותפים, להשתמש במקרקעין המשותפים

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון