התחזות לאדם אחר וביצוע עבירות פליליות על שמודוגמא לפסק דין בנושא התחזות לאדם אחר וביצוע עבירות פליליות על שמו: ביום 25.6.05 נגנב ארנקו של התובע גולן כתר שהכיל בין היתר מסמכים אישים ובהם רישיון נהיגה. התובע פנה מיידית למשטרת ישראל והגיש תלונה בענין. לאחר מספר חודשים החל לקבל דוח"ות חניה אשר לא ביצע. במהלך בירור שערך במשטרת רחובות גילה שהאדם שביצע את הדוח"ות שנרשמו על שם התובע מתחזה בשמו. על כן הגיש תלונה בענין זה. המתחזה המשיך לבצע עבירות פליליות רבות בשמו של התובע ואף נעצר על ידי המשטרה. כן נרשם לתובע במרשם הפלילי רישום פלילי של החזקת סכין. לטענת התובע המשטרה לא טרחה לבדוק טביעות אצבעות של המתחזה שנעצר מספר פעמים ו/או להשוות תמונתו לתמונת התובע כן התרשלה הנתבעת בטיפולה בעניין. משכך נאלץ הוא להשקיע זמן ומשאבים בביטול הדוחות. כן נפגע מקור פרנסתו שכן נוכח הרישום הפלילי לא יכול היה להכנס לבסיסים צבאיים ולבצע עבודתו. רק ביום 4.10.06 נמחק הרישום הפלילי של התובע. משכך הגיש תביעתו בסך 150,000 ₪ הכוללת סך של 10,000 ₪ הפסד שכר, סך של 5,000 ₪ הוצאות נסיעה וסך של ;135,000 ₪ נזק לא ממוני. הנתבעת, משטרת ישראל הגישה כתב הגנתה והכחישה כל רשלנות בטיפולה בתלונות התובע. כך פירטה שביום 25.6.05 הוגשה תלונת התובע על גניבת ארנקו. ביום 22.11.05 מסר התובע עדות במשטרה לכך שקיימים דוחות תנועה שנרשמו על שמו. ביום 2.9.05 נתפס מר ערן אאידה שהוא המתחזה. ביום 21.9.05 התלונן התובע בגין התחזות בשמו. ביום 18.1.06 אותר המתחזה והחוקר הכריז עליו דרוש לחקירה כאשר במקביל פעל לביטול דוחות התנועה והתיקי הפלילים שנפתחו כנגדו. בסופו של יום אותר מר אאידה, הוגש נגדו כתב אישום ביום 16.02.06 והוא הורשע. עוד הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד ערן אאידה המתחזה. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. בתצהירו פירט שלאחר גניבת ארנקו החלו להגיע על שמו מספר דוחו"ת חניה שכלל לא ביצע ברכב שאינו רשום על שמו. הוא פנה לברר, והגיע למשטרת רחובות. במהלך הבירור ביום הוברר לו שהאדם שביצע הדוחות שנרשמו על שמו מתחזה לו באמצעות רישיון נהיגה גנוב, על כן ביום 21.9.05 הגיש תלונה על התחזות, כאשר לא התבקש ליתן טביעות אצבע. למרות זאת המשיך לקבל דוחות חניה רבים. בהמשך פירט את מחדלי המשטרה הרבים בעניינו. כן פירט נזקיו - כך לא ניתן היה לו לעבוד בבסיסי צה"ל השונים, כך נאלץ להעדר מעבודתו מספר מקרים לצורך טיפול בענינים אלה, כך חשש שילקח רישיונו, כך הרגיש תחושת בושה ופחד. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם רב פקד אבי הדדי, ראש תחום בילוש מחלקת נוער - חטיבת חקירות. בתצהירו פירט כי עד ליום 13.10.05 לא היתה כל חובה שבדין לקחת מהמתחזה טביעת אצבע. בהמשך כאשר נלקחו טביעות האצבע, אזי הבדיקה העלתה שקיימת כפילות שמות ביחס לאותן טביעות אצבע. בעקבות בדיקה זו יצא אף מכתב ביום 13.12.05 מהמטה הארצי מדור מידע פלילי אל מרחב יפתח - קצין אח"מ המסביר עובדה זו. כהמשך ישיר אף הוגש כתב אישום כנגד המתחזה. כבר ביום 13.12.05 בוטל הרישום הפלילי של התובע בגין העבירה שבוצעה ביום 13.10.05. ביום 26.2.06 בוטלו הרישומים הפלילים כנגד התובע באשר לשני התיקים שהתנהלו בתחנת לוד. בתיק שהתנהל ברמלה בוטל הרישום הפלילי ביום 20.9.06. עוד הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם מאיר דב ברקוביץ ראש מידע פלילי במטה הארצי לפיה החלטה על סגירת תיק מב"ד - תיק שהינו תלוי ועומד וממתין לבירור דינו ניתנת על ידי מי שבידו סמכות סגירה - קצין חקירות, תובע או פרקליט ומוזנת למערכת המחשוב על ידי יחידת הרישום של יחידת החקירה שפתחה את התיקים. כן הגישה תעודת עובד ציבור מטעם דוד אטיאס עובד המעבדה לזיהוי והשוואת טביעות אצבע לפיה בהתחשב בתהליך העבודה, נפחי העבודה שהינו בשנת 2005 וכן בטיב מערכת המחשוב שהיתה אותה עת אזי פרק הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד מועד שליחתו של המכתב ביום 13.12.05 הינו סביר בהחלט. כן הגיעו לעדות פקד אלי קקוב, השוטרים אלדד אלישיב, ואבי מרזייב וכן החוקר חגי טמיר. דיון משפטי: האם התרשלה הנתבעת בטיפולה בתלונת התובע? טען התובע למחדלים רבים מצידה של הנתבעת בטיפול בעניינו של המתחזה: א. לא נבדקה כראוי תעודת הזהות של המתחזה בכל אותן עבירות תנועה שביצע. ב. לא הושוותה התמונה ברישיון הגנוב שהוצג על ידי המתחזה לבין זה שהציג אותו. ג. לא נלקחו טביעות אצבע מהמתחזה כאשר עוכב במשטרה בכל הנוגע לנהיגה בפסילה ביום 27.4.05. ד. לא פעלה מיידית לעצור את המתחזה כאשר לא התייצב לחקירה באשר לעבירות התנועה החמורות. ה. כאשר נתפס המתחזה ביום 5.8.05 ונלקחו טביעות אצבעו לא זוהה כמתחזה. ו. בדו"ח הפעולה נרשם שהנהג גולן כתר זוהה על ידי תעודת זהות כאשר בפועל זה לא נעשה. כן הפרטים היו שגויים. גם בכתב הערובה נכתבו פרטים שגויים. ז. ביום 12.12.05 המתחזה עוכב במחסום עקב היותו דרוש לחקירה ובשל התחזות. השוטר המעכב לקח המתחזה לתחנה אולם הוא שוחרר ונמסרה לו הזמנה "להגיע מחר לתחנת לוד". - המתחזה לא הגיע. בכל הנוגע ללקיחת טביעות האצבע - מהראיות שהוצגו בפני עולה שביום 5.8.05 עוכב המתחזה לראשונה יחד עם אחרים בהמשך לדו"ח פעולה של אלדד אל ישיב מיחידת בילוש רמלה, ושוחרר בהחלטת הקצין הממונה. מאחר והתובע הגיש תלונתו על ההתחזות רק ביום 21.9.05, השאלה הינה האם קמה התרשלות המשטרה כאשר לא לקחה אז טביעות אצבע המתחזה. איני סבורה שבמצב זה היתה חובה על המשטרה כאשר המתחזה רק עוכב, לקחת תביעות אצבע שלו, כאשר לא היה ידוע אז כלל ועיקר שהמתחזה הינו מתחזה ואינו מר גולן כתר. פקודת המטה הארצי, טביעות אצבע מס' 14.03.15 (להלן:"הנוהל") כפי שפורטה בתצהיר רב פקד אבי הדדי קובעת שאין כל חובה לקחת טביעות אצבע מחשוד שאינו עצור. (ראה סעיף 2 לנוהל העוסק בלקיחת טביעות אצבע). לא הוכחה כל חובה של המשטרה לקחת טביעת אצבע ממעוכב, ונהפוך הוא, סבורני שלאור השמירה על חופש הפרט אין כל מקום לקחת טביעות אצבע ממעוכבים. כפי שפירט רק פקד אבי הדי עד ליום 13.10.05 , יום ביצוע עבירת הרכוש על ידי המתחזה לא היתה כל חובה לקחת ממנו טביעת אצבע. ביום זה אכן נלקחה הטביעה ולאור בדיקה שנערכה נמצא שטביעת אצבע זו מופיעה על שני שמות שונים, הן על שם התובע והן על שם המתחזה (טביעת אצבע המתחזה היתה כבר משנת 2004 במאגר שכן ביצע אז שתי עבירות רכוש). רק בשלב זה עלתה משטרת ישראל על ההתחזות. פקד אבי הדי הסביר בעדותו שבנוהל מפורט אומנם שיש צורך בזיהוי בהתאם לת.ז. אולם רישיון נהיגה הינו מספק לצורך זיהוי. עלי לציי שכעולה מסעיף 3ב 2 או סעיף 3 ב3 - ניתן להזדהות באמצעות תעודה מזהה אחרת. התובע לא הוכיח כאמור לעיל שהמשטרה אכן התרשלה כאשר לא נלקחו טביעות אצבע מהמתחזה או שהכללים לפיהם יש לקחת טביעות אצבע גם ממעוכבים שאינם עצורים אינם סבירים והולמים בנסיבות הענין. טוענת ב"כ התובע בסיכומיה כי בפועל כן נלקחו טביעות האצבע מהמתחזה קודם ליום 13.10.05, כאשר אילו טופלו כראוי היה הוא נחשף קודם לכן. כך בהתאם למסמכים עולה שכבר ביום 5.8.05 כאשר נתפס המתחזה בשל עבירה בניגוד לחוק הסמים המסוכנים של שימוש בסמים ביחד עם אחרים והובא לתחנת המשטרה נלקחו ממנו טביעות אצבעות. (ת/14 ות/15). עיון בת/14 אינו מלמד כלל שבאותו מועד נלקחו מהמתחזה טביעות אצבעותיו. לענין ת'15 העיד רפק הדדי שהינו כריכה של תיק חקירה, שהחוקר החוקר את החשוד ממלא. הטופס נשלח למרכז המחשוב, כאשר אותה עת לא היתה חובה לקחת טביעות אצבע. העובדה שהחוקר ציין שט.א. נשלח, יכולה לציין שהטופס נשלח ולא טביעות האצבע. (ראה עמ' 11 שורות 5-11 לפרוטוקול). בהמשך העיד שסביר שלא נלקחו טביעות אצבע באותו היום. (שורות 18-19). מכאן שהתובע לא הרים נטל ההוכחה להוכחת טענתו שכבר ביום 5.8.05 נלקחו טביעות אצבע מהמתחזה אשר לא טופלו כנדרש על ידי הנתבעת. בכל הנוגע למחדלי המשטרה כאשר לא השוותה בין ת.ז. של המתחזה לרישיון וכאשר לא נבדקה תמונתו כאשר ניתנו לו דוחות החניה- בעת ביצוע עבירות התנועה מיום 29.6.05 וביום 8.7.05. אין כל חובה לאדם להסתובב באופן קבוע עם תעודת זהות על גופו. יכול ואכן התבקשה ת.ז. מהמתחזה אולם הוא השיב שאינה בידיו. כאשר קיים רישיון נהיגה, ניתן להסתפק בכך. אין מחלוקת שהתמונה של המתחזה אינה זהה לתמונת התובע, אולם לא ברור ולא הוכח בפני איך היה נראה רישיון הנהיגה שהציג המתחזה בפני השוטרים. יכול והיה עליו את תמונתו. משלא הוחזר רישיון זה לתובע, ואין כל ראיה לכך שהרישיון שהוצג לשוטרים נשא את תמונת התובע עליו, לא הרים התובע נטל ההוכחה להוכחת טענתו לרשלנות המשטרה ומי מטעמה כאשר לא השוו התמונה ברישיון לאדם המתחזה. טוען התובע לרשלנות המשטרה ברישום, מילוי הטפסים והזיהוי: אין מחלוקת שדו"ח הפעולה מאירוע העבירה מיום 5.8.05 נרשם כי הנהג זוהה על ידי תעודת זהות, כאשר בפועל לא נעשה כן, כן הודעתו נגבתה באופן רשלני שכן נרשם כי הינו "נקבה" וכי אף שם אביו וכתובתו אינם נכונים. עדיין אין בכך כדי להוכיח שאם היה ממולאים פרטי הדו"ח כראוי כאשר יכול והנהג זוהה כפי שציינתי על ידי תעודה מזויפת, אזי היתה מתגלית התרמית כבר אז. בכל הנוגע למחדל המשטרה כאשר לא פעלה מיידית למעצרו כאשר לא התייצב לחקירה - פקד אבי הדי הסביר בחקירתו שפרק זמן של 4 חודשים הינו פרק זמן סביר למציאת המתחזה. לא הוכח בפני שאכן פרק זמן זה הינו בלתי סביר בהתחשב בעומסי התיקים המצויים במשטרה. לא כל מקרה בו לא מאתרת המשטרה את העבריין במהירות הראויה לטעמו של המתלונן מצדיק תשלום פיצוי. כאן, המשטרה איתרה המתחזה במהירות סבירה, ואף הוגש בעניננו כתב אישום ובמקביל בוטלו דוח"ות התנועה של התובע. בכל הנוגע למחדל המשטרה כאשר שוחרר המתחזה ביום 12.12.05 לאחר שעוכב במחסום. באותו היום המתחזה עוכב במחסום עקב היותו רשום כדרוש לחקירה בתחנת לוד, הפעם בשל עבירת ההונאה והתחזות עליה הלין התובע. עם זאת המתחזה שוחרר לאחר שמולא כבר טופס מעצר. במקום מעצרו נמסרה לו הזמנה והוא התבקש להגיע למחרת לתחנת לוד. איני סבורה שקמה רשלנות כאשר הוחלט שלא לשחררו. שחרור אדם הדרוש לחקירה הינו בהתאם לשקול דעת בזמן אמת, כאשר יש לזכור שהכלל הינו שחירותו של אדם עומדת מעל הכל, כאשר רק במקרים נדירים יעצר אדם. בכל הנוגע לאי טיפול המשטרה בתלונות התובע - איני סבורה שהמשטרה פעלה ברשלנות כאשר הגיש התובע תלונותיו ו/או בטיפול בתלונותיו. כמפורט בהרחבה בסיכומי הנתבעת (ראה סעיף 22) המשטרה עשתה כל שיכלה בזמן נתון על מנת לטפל בתלונת התובע, כאשר יש לזכור שמדי יום מוגשות תלונות רבות למשטרה והעומס המוטל על המשטרה הינו רב. המשטרה נקטה בפעולות חקירה אקטיביות לאתר המתחזה. תיק החקירה נפתח מיד עם קבלת התלונה, לאחר מכן נעשו פעולות חקירה לרבות זימון בעלי רכבים, יצירת קשר עם רכז מודיעין, שליחת מברקים אל תחנת המשטרה שבתחומה מתגורר בעל הרכב וכן הכרזה על בעל הרכב דרוש לחקירה. ברור הוא שבכל חקירה ניתן למצוא פגמים ו/או דרכי פעולה אחרות שבדיעבד היו מניבות תוצאות טובות יותר, אולם איני סבורה שיש בכך כדי להקים אחריות בנזיקין במקום בו קיימת דרך חקירה אפשרית חילופית שכן מצב דברים זה עלול להביא להתערבות בלתי סבירה בשקול הדעת המקצועי של המשטרה. בכל הנוגע לפעולות המשטרה לאחר שנלכד המתחזה איני סבורה שהמשטרה פעלה ברשלנות. הוכח שהמשטרה סגרה את התיקים שנפתחו כנגד התובע, מחקה דו"חות החניה ופעלה כנדרש. לאור כל האמור לעיל דין התביעה להדחות. בנסיבות הענין אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. משפט פליליהתחזות