הדיירים בבניין ובו המחסנים פנו למנוח וטענו כי חיבור המחסנים לחשמל נעשה דרך התחברות לשעון החשמל של חדר המדרגות וביקשו כי המנוח ידאג לחיבור המחסנים לחשמל באופן ראוי. דוגמא לפסק דין בנושא חיבור מחסן חשמל של חדר המדרגות: נתוני רקע ועובדות 1. המנוח ז"ל (להלן: "המנוח"), חתם ביום 8.7.04 על שני הסכמי מכר (להלן: "ההסכמים") לפיהם רכש מהנתבעת 2 מחסנים בבניין ברחוב אלנבי 140 בחיפה, הידועים בתור חלקות משנה 1 ו - 2 בחלקה מס' 90 גוש מס' 10816 (להלן: "המחסנים" או "הנכס"). ביום 2.11.04 נמסרה החזקה במחסנים וזאת כאשר הופיע נציג מטעם הנתבעת, פתח את המחסנים באמצעות מפתחות שהיו בידו ומסרם למנוח (להלן: "המסירה"). המנוח אישר בכתב את קבלת החזקה במחסנים. ביום 14.4.07 נפטר המנוח ועל פי הצוואה שנתן בחייו כל רכושו מכל סוג שהוא עבר לבנו, תובע מס' 2, וזאת על פי צו קיום צוואה שניתן בתיק מס' 33925. טענות התובע 2. על פי הנטען בכתב התביעה, בעת המסירה פתח נציג הנתבעת את המחסנים שהיו במצב של עזובה. עוד נטען כי המנוח אומנם ראה כי במקום קיימת צנרת מים ומאור, קיבל את החזקה המחסנים, סגר אותם ועזב את המקום. מספר חודשים לאחר מכן ביקש המנוח לטפל בפינוי המחסנים וניקיונם וזאת על מנת להכשירם להשכרה לשוכרים פוטנציאלים. הדיירים בבניין ובו המחסנים פנו למנוח וטענו כי חיבור המחסנים לחשמל נעשה דרך התחברות לשעון החשמל של חדר המדרגות וביקשו כי המנוח ידאג לחיבור המחסנים לחשמל באופן ראוי. המנוח אימת את טענות הדיירים באמצעות חשמלאי. ביום 21.06.05 פנה במנוח באמצעות בא כוחו לנתבעת ודרש כי תבצע חיבור חשמל תקני ונפרד למחסנים וזאת על מנת למנוע את ניתוק החשמל למחסנים ע"י דיירי הבניין. בעקבות פנייתו נציג הנתבעת יצר קשר עם המנוח והודיע לו כי הנתבעת תפעל מיד לטיפול בעניין. מס' ימים לאחר מכן פנה נציג הנתבעת למנוח שוב והודיע כי מדובר בבעיית חשמל המצריכה טיפול יסודי מול חברת חשמל ולכן הטיפול יערך מספר ימים. למרות, טען התובע כי הנתבעת לא עשתה דבר כדי לפתור את בעיית החשמל וביום 20.12.05 התברר למנוח כי הדיירים ניתקו את החשמל למחסנים. ביום 21.12.05 שב ופנה בא כוחו של המנוח לנתבעת ודרש כי עניין החשמל יטופל באופן מידי ודחוף ביותר. בנוסף המנוח פנה לנתבעת טלפונית וקיבל מספר הבטחות כי העניין יטופל. נציג הנתבעת פנה אל המנוח והודיע כי אדם מטעמם בשם יהודה מ"נכסי אריאל" (להלן: "יהודה") יפנה במהרה למנוח כדי להסדיר את העניין. מס' ימים לאחר אותה שיחה התקשר יהודה לב"כ המנוח וביקש לקבל את מספר הטלפון של המנוח כדי שיוכל לתאם עמו את הטיפול בחיבור החשמל למחסנים. רק כעבור שלושה שבועות מיום השיחה עם ב"כ המנוח יצר יהודה קשר עם המנוח ותיאם עימו פגישה במחסנים. מכתב התביעה עולה כי בפגישה שהתקיימה במחסנים יהודה הבטיח למנוח כי יזמין חשמלאי על מנת שזה יטפל בבעיה. למרות הבטחה זו במשך מספר חודשים לא נעשה דבר. המנוח שב ופנה ליהודה וזה האחרון טען כי הוא לא ממשיך בטיפול מאחר ויש לפתור את הבעיה מול חברת החשמל ועל כן החזיר את הטיפול בעניין לטיפולה הישיר של הנתבעת. המנוח ובא כוחו שבו ופנו לנתבעת בבקשה שתזרז את הטיפול בבעיה אך למרות שפנו מספר פעמים ולמרות הבטחות כי העניין יטופל, דבר לא נעשה במשך תקופה ארוכה. 3. נטען עוד בכתב התביעה כי במרץ 2006, הודיעה הנתבעת למנוח כי היא תפנה לחברת החשמל לעניין חיבור המחסנים לרשת החשמל וביקשה כי המנוח יפנה לעירית חיפה (להלן: "העירייה") לעניין החיבור לרשת המים. על אף האמור, במשך חודשים רבים לא נעשה דבר והמחסנים נותרו ללא חשמל. באמצע שנת 2006 קיבל המנוח שתי דרישות מעיריית חיפה לתשלום ארנונה בגין המחסנים כשהחיוב נעשה רטרואקטיבי בעבור התקופה מיום 1.11.04. המנוח נדרש לשלם סכום של 64,138 ₪ עבור שני המחסנים. מאחר ועד למועד זה לא הצליח המנוח לעשות כל שימוש במחסנים פנה התובע לעירייה בבקשה לבטל את החיוב מאחר ובפועל טרם קיבל לטענתו את החזקה במחסנים. במקביל פנה המנוח, באמצעות בא כוחו במכתב לנתבעת ובו חזר על דרישותיו הקודמות והתריע בפני הנתבעת על הנזקים וההפסדים שנגרמו לו כתוצאה מהעדר יכולת לעשות שימוש כלשהו במחסנים. ביום 30.07.06 השיבה הנתבעת למנוח וטענה כי נושא החשמל, אשר מטופל על ידה מול חברת החשמל, בשלבי סיום. למרות האמור, החשמל חובר למחסנים לבסוף רק באוקטובר 2006, כאשר החיבור לרשת המים כלל לא נעשה ע"י הנתבעת. בפברואר 2007 הושכר אחד המחסנים לדייר בשכירות חודשית של 500$ לחודש החל מחודש מרץ 2007. המחסן השני לא הושכר מאחר והתברר כי יש להגיש בקשה להתקנת מד מים נפרד לאגף הרישוי והפיקוח על הבנייה בטרם תחודש אספקת המים למחסן. ביום 7.11.06 התקבלה תשובת העירייה בנוגע לחיובי הארנונה ובה היא עמדה על החיוב. סמוך לקבלת התשובה מהעירייה התגלה כי המנוח סבל ממחלה סופנית ממנה נפטר ביום 14.4.07. לטענת התובע אין מחלוקת כי בעת פרסום המכרז למכירת המחסנים ובעת מסירת החזקה במחסנים למנוח בנוכחות עורך דינו, המחסנים היו מחוברים למערכת החשמל והמנוח אף הניח, ככל אדם סביר, כי הם מחוברים גם למערכת המים. למרות טענת הנתבעת כי המנוח היה מודע למצבם הפיזי הירוד של המחסנים התובע טוען כי המנוח לא היה מודע לעובדה כי בנוסף לעבודות שיפוצים נרחבות במחסנים יהיה עליו לדאוג לחיבורם לרשת החשמל והמים. המנוח לא יכול היה לצפות כי האור בו צפה במחסנים הגיע כתוצאה מחיבור בלתי חוקי למערכת החשמל. בשעה שהמנוח רכש את המחסנים הוא הניח באופן סביר כי הם מחוברים באופן חוקי לרשת החשמל והמים ולפיכך הסכמתו לסעיף 4.2 להסכמים התבססה על הנחה זו. זאת ועוד, התובע מפנה להתנהלותה של הנתבעת סמוך לגילוי המנוח כי המחסנים לא מחוברים לחשמל. הנתבעת התחייבה לפעול לתיקון העניין ומכאן יש לראות כי גם הנתבעת סברה כי זאת אחריותה. ואכן הנתבעת היא זו שבסופו של יום פעלה לחיבור המחסנים לרשת החשמל, גם אם הדבר לקח לה כ - 24 חודשים מיום מסירת המחסנים לידי המנוח. לטענת התובע הנתבעת הציגה מצג שווא ביודעין ביחס לחיבור המים והחשמל במחסנים והטעתה אותו בעניין קיומם של החיבורים. הנתבעת אף הסתירה מהמנוח ביודעין מידע שהיה אמור להיות בידה בנוגע להעדר חיבור חוקי לרשת החשמל והמים ולא גילתה לו על העדר החיבור למרות שמחובתה היה לגלות לו את העניין בטרם חתימת ההסכמים. 4. נטען כי אין ספק כי ללא חיבור לרשת המים והחשמל לא ניתן היה לעשות שימוש במחסנים. ואכן ההשכרה של אחד המחסנים עבור 500$ לחודש התאפשרה רק לאחר חיבורו לרשת המים והחשמל. המחסן השני כאמור לא חובר בתחילה לרשת המים ולכן השכרתו לא התאפשרה. רק לאחר חיבורו באמצע שנת 2007 הצליח המנוח להשכירו עבור 2,150 ₪ לחודש וזאת ומחודש דצמבר 2007. אין כל ספק כי מאחר ולנתבעת לקח זמן רב לפעול בעניין החיבור לרשת החשמל והבעייתיות שהתגלתה בחיבור לרשת המים נגרמו למנוח הפסדים רבים בגין אי השכרת המחסנים ומאידך תשלום ארנונה בעבור אותם המחסנים. אין כל ספק כי במעשיה ובמחדליה הפרה הנתבעת את ההסכם הפרה יסודית המזכה את התובע בפיצוי המוסכם בשיעור 10% מהתמורה -18,880 ₪ נכון ליום חתימת ההסכמים. סכום זה הוא בנוסף לנזקים שנגרמו לתובע ולמנוח בגין אי השכרת המחסנים במועד ותשלומי הארנונה שהושתו עליהם במקום על שוכרים פוטנציאלים. התובע ממשיך וטוען כי הנתבעת הפרה את ההסכמים כאשר הצהירה באותם הסכמים כי מדובר בחכירה מהוונת כאשר בפועל התברר כי החכירה אינה מהוונת וכי יש לשלם דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל. יתירה מזאת הנתבעת לא דאגה להמציא לב"כ המנוח שטיפל ברישום המחסנים בלשכת רשם המקרקעין את המסמכים הדרושים להשלמת הרישום, וכן לא טרחה לסלק את חובה בגין תשלום ארנונה לעיריית חיפה לגבי שני המחסנים ולכן לא ניתן היה לקבל אישור מעירית חיפה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. לגבי המחסן הראשון האישור התקבל רק ביום 30.10.08 ואילו לגבי המחסן השני האישור התקבל רק' ביום 16.12.08. עד ליום הגשת כתב התביעה לא העבירה הנתבעת אל ב"כ התובע שטרי מכר חתומים, דבר שמעכב את רישום המחסנים בלשכת רשם המקרקעין. טענות הנתבעת 5. לטענת הנתבעת התובעים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה ולא הראו כי הנתבעת הפרה את הסכם המכר. לטענתה היא קיימה את הסכמי המכר ככתבם וכלשונם וכל סיוע שהנתבעת נתנה למנוח נעשה לפנים משורת הדין (וכך גם נכתב במכתב התשובה של הנתבעת למנוח). לטענתה היא פעלה בהתאם להוראות שכן מדובר במחסנים מוזנחים וישנים אשר לא נעשה בהם כל שימוש ומכאן שהמכירה הייתה AS IS, כמצוין בהסכמים. במסגרת אותם הסכמים סוכם כי חובת הבדיקה של המחסנים מוטלת על המנוח, לרבות היעזרות באנשי מקצוע. המנוח הסכים וחתם על תנאים אלו. מכאן שמצב המחסנים היה ידוע לו או היה צריך להיות ידוע לו. בשני המקרים, אי הידיעה אינה מהווה הפרה של החוזה או פעילות בלתי סבירה כלל וכלל. בהסכם שנחתם בין הצדדים סעיף 4.1 קובע במפורש כי הקונה מצהיר ומאשר כי הוא מכיר את הנכס היטב וכי הוא בדק אותו היטב באמצעות בעלי מקצוע, והוא מבקש לקנות אותו במצבו כפי שהוא מבלי שמוטלת על המוכר כל אחריות לגב מצב הנכס. סעיף 4.2 להסכם קובע במפורש כי הקונה מצהיר ומאשר כי הוא בדק ומכיר המצב הפיזי של הנכס, וכי ידוע לו כי מצבו הפיזי והתחזוקתי של הנכס ירוד והוא מוותר בזה על כל טענה ואו דרישה כלפי המוכרת בנוגע למצב הפיזי של הנכס ובנוגע לכל עניין הקשור או הנובע מהאמור בסעיף זה. סעיף 4.5 להסכם קובע כי הקונה מצהיר ומאשר כי נמסר לו על ידי המוכרת כי המוכרת אינה בקיאה במצב הנכס, וכי על הקונה להשקיע, על חשבונו ובאחריותו, השקעות שונות לפי הבנתו, וזאת כדי לשפץ את הנכס ולהתאימו לשימוש הקונה. סעיף 4.6 להסכם קובע כי הקונה מצהיר ומאשר כי תנאי למכירה הוא הנכס נמכר במצבו כפי שהוא, כולל כל פגם בו, בין גלוי ובין נסתר, מבלי שמוטלת על המוכרת כל אחריות לגבי מצבו. 6. המנוח ידע כבר בעת שהגיש את הצעתו ובטח לפני החתימה על ההסכם את העובדות והתנאים בהסכם ובחר מרצונו החופשי להשתתף במכרז ולחתום על ההסכם. לפיכך התובע מנוע מלעלות כל טענה בעניין מצב המחסנים שכן מערכות המים והחשמל מהוות חלק בלתי נפרד ממצבם הכולל של המחסנים. ההתניה לפיה מכירת המחסנים מתבצעת AS IS תקפה לכל מערכות הבניין ולא רק למצבו הפיזי כפי שמבקש התובע לטעון. הנתבעת סבורה כי פרשנות זו של התובע מרוקנת מתוכן את כל ההגבלות וההתניות שהובאו לעיל ואשר מתייחסות למכלול הדברים ולא רק למצב הפיזי ועומדת בסתירה ללשונו המפורשת ולתכליתו של החוזה. זאת ועוד, בהסכם הצהיר המנוח במפורש כי הוא בדק את הנכס באמצעות בעלי מקצוע בטרם קנייתו. אין ספק כי במסגרת בדיקת אנשי המקצוע היה על התובע לבדוק את מערכת החשמל והמים ולבחון את מצבו הקיים של הנכס. דרישת הבדיקה על ידי בעלי מקצוע לא הובאה סתם במסגרת החוזה אלא מטרתה הייתה לוודא כי הקונה מבין את אשר הוא קונה וזאת בכדי למנוע טענות עתידיות לעניין מצב הנכס, וזאת בהתחשב במצבו הירוד. אילו היה מקיים המנוח את הצהרתו ובודק את הנכס ע"י אנשי מקצוע קרוב לוודאי כי היה מודע למצב מערכות המים והחשמל. המנוח הסתפק במראה עיניו ולא בדק את מצב הנכס ע"י בעלי מקצוע. אי קיום הצהרתו של המנוח לגבי בדיקת הנכס מראה ומוכיחה כי דווקא המנוח הוא זה אשר הפר את תנאי ההסכם ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו ודרישתו לפיצוי דינה להידחות מכל וכל. הנתבעת, מתייחסת לטענותיו של התובע בנוגע לנזקים שנגרמו לו. למרות שהנתבעת סבורה כי אין להטיל עליה כל אחריות לנזקים כל שהם, היא סבורה כי גובה הנזק הנטען ע"י התובע הינו מוגזם. לטענתה המנוח לא ניסה לעשות שימוש בנכס לפני סוף יוני 2005 וזאת עקב מצבו הבריאותי. עניין החשמל סודר באוקטובר 2006 ולפיכך יש להתייחס לתקופה זאת בלבד. זאת ועוד, עניין הפיצוי המוסכם בהסכם מתייחס לקונה בלבד ואינו חל על הפרה יסודית מטעם הנתבעת. בנוסף לכך, גובה דמי השכירות להם טוען התובע הינם מופרזים ונעדרים כל הגיון. בעניין זה יש לאמץ את חוות הדעת של השמאי הממשלתי שהערכתו מבוססת על מדדים אובייקטיבים שנועדו לצורך עריכת שווי המכרז. לפי הערכות אלו, גובה דמי השכירות למחסן הראשון הינם 585 ₪ ולמחסן השני בם 770 ₪ לחודש. 7. באשר לטענות התובע בנוגע לארנונה, בנוסף לעובדה כי התובע לא הציג כל ראייה לעניין תשלום דמי הארנונה, הרי שמדובר בטענה משוללת יסוד, שכן התובע יכול היה לבקש פטור מתשלום בהיות הנכס ריק או מכל נימוק אחר שעומד לרשותו. העדר הגשת בקשה מתאימה לעירייה ואי ניהול הליך מתאים מהווה הפרה של חובת הקטנת הנזק וכן מהווה אשם תורם. ממכתב העירייה שמופנה למנוח בעניין מיום 7.1.06 עולה כי קיימת אפשרות לפעול לקבל פטור מתשלום הארנונה. בנוסף במכתב זה צוין כי פטור יינתן בגין 6 חודשים. בנוסף לכל האמור, הנתבעת טוענת כי טענותיו של התובע בנוגע להפרת ההסכמים מכוון שהחכירה אינה מהוונת וכי יש לשלם דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל וכן טענותיו בנודע לרישום ולקבלת אישורים מעירית חיפה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. מהווים הרחבת חזית שכן טענות אלו לא היו בכתב התביעה. דיון הרחבת חזית 8. תחילה אדון בטענות הנתבעת להרחבת חזית; כידוע כתבי הטענות תוחמים את מסגרת המחלוקת בין הצדדים. משקבעו הצדדים את רשימת הפלוגתאות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט. האיסור להרחיב חזית, עיקרו בכך, שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקות, כפי שהוצבו בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם בעל הדין שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) עמ' 97 וכן ראה ע"א 78/04 - המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ.). במקרה שלפני, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכן את הנסיבות המסוימות והמיוחדות של מקרה זה שלפני, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טענות הנתבעת בנדון. מעיון בכתב התביעה עולה כי לא הועלו טענות בדבר הצהרה כל חכירה מהוונת כאשר בפועל התברר כי החכירה אינה מהוונת (מה גם שדמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל שולמו לבסוף ע"י הנתבעת עצמה). בנוסף לא היו טענות בדבר מחדלה של הנתבעת להמציא לב"כ המנוח שטיפל ברישום המחסנים בלשכת רשם המקרקעין את המסמכים הדרושים להשלמת הרישום, וכן לא היו טענות בנוגע לסילוק חובות הנתבעת כתנאי לקבל אישור מעירית חיפה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. לפיכך הנני מקבל את טענות הנתבעת ולצורך שמירת סדרי דין ויעילות הדיון, אין להתיר לתובעים לעלות טענות אלו בסיכומיהם וביהמ"ש יתעלם מהם בהיותם חורגים מכתבי הטענות ומהווים הרחבת חזית אסורה. כעת נעבור לתביעה לגופה. פרשנות הסכמי המכר 9. השאלה הראשית בעניינו, אשר ממנה נגזרת התשובה לשאלות המשנה האחרות בתיק זה היא האם הפרשנות הנכונה למונח AS ISכוללת את כל האספקטים של מצב המחסנים, כולל את העובדה כי הם לא היו מחוברים למערכת החשמל והמים. תכליתו של חוזה היא לאפשר לפרטים שונים לכרוך את רצונם יחד ולהוציאו אל הפועל, באמצעות מתן תוקף משפטי להתחייבויות שנטלו על עצמם. מטרת העל בפירוש חוזה היא איתור אומד דעתם של המתקשרים בו, עם זאת, נקודת המוצא לפרשנותו של כל חוזה היא לשונו (ראה: דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2), 1681 , 1684 (2006)). ככלל, דרך בני האדם היא להקפיד ולדקדק בניסוח הסכמותיהם החוזיות. והמלה הכתובה, מקום שמשמעותה ברורה וכוונתה המסתברת עולה בקנה אחד עם נושא ההתקשרות, עודנה, כמדומה, המקור האמין ביותר לאומד דעתם של המתקשרים (ראה: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2), 265, עמ' 285). לשון החוזה היא זו שתוחמת, כאמור, את גבולות הפרשנות. על כן יחל מסענו בחוזה הכתוב. במקום בו לשון החוזה ברורה, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו. הנה כי כן, לשונו של החוזה הינה כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים, ומשכך, היא מהווה ראייה - לעיתים הראייה המרכזית - בדבר כוונתם המשותפת (ראה: ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, תק-על 2010(1), 9412 , 9419 (2010)). 10. כאמור לעיל, לא ניתן לייחס לחוזה פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו. אי לכך, על בית המשפט לבחון הלוך ושוב את לשון החוזה ואת נסיבותיו החיצוניות, ובכפוף לחזקה הניתנת לסתירה כי תכלית החוזה היא זו העולה מלשונו הרגילה של החוזה, לאתר את אומד דעתם של הצדדים (ראה: דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2), 1681 , 1687 (2006)). מאחר ובית המשפט אינו מכונן חוזים אלא מפרש את האמור בהם, כל עוד לשון החוזה בהירה וברורה הרי שהיא משקפת את אומד דעת הצדדים ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו. בענייננו הלשון בה נקטו הצדדים ברורה וחד משמעית (ראה: ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, תק-על 2010(1), 9412 , 9419 (2010)). למרות שיש מקום לגמישות בתהליך פרשנותו של חוזה, הרי שהגמישות צריכה להימצא בגבולות החוזה ולא מחוצה להם. כאשר מפרשים חוזה יש לפנות ללשון החוזה ולתכליתו, כשהלשון קובעת את גבולות התכלית. ההלכה הפסוקה היא כי כאשר לשון החוזה מצביעה בבירור על כוונת הצדדים, אין צורך ואין הצדקה ללכת אל מעבר לה, שכן חזקה על הלשון הברורה והמפורשת שהיא משקפת את רצונם. לפיכך עלינו להישמר ככל הניתן מלקרוא לתוך החוזה תניות חדשות תוך כדי התהליך הפרשני שמא נימצא כותבים עבור הצדדים חוזה חדש שהם מעולם לא כרתו ושאליו מעולם לא התכוונו. בית המשפט אינו יוצר מחדש חוזה שונה ממה שהצדדים לו הסכימו ביניהם. חוזה מדבר בעד עצמו, ואין בית המשפט צריך להיות צד לו. לחוזה יש צדדים, והם אחראים לתוכנו ולאופן ניסוחו (ראה ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, תק-על 2010(1), 9412 , 9419 (2010), וכן ראה: ע"א 8239/06 אברון נ' פלדה (לא פורסם, 21.12.2008)). אין זה תפקידו של בית המשפט ליצור עבור הצדדים חוזה סביר יותר מזה שהם יצרו לעצמם. הבחינה האובייקטיבית תעשה רק כאשר איתור כוונתם המשותפת הסובייקטיבית של הצדדים אינו אפשרי. 11. ומן הכלל אל הפרט; במישור ההתקשרות שבין הצדדים להסכם נראה כי לשונו ותכליתו של ההסכם ברורים. הנתבעת כגוף ממשלתי/ציבורי הצהירה בפניי הקונה כי היא איננה בקיאה לגבי מצב הנכס (סעיף 4.5. להסכם) וכמצוין בהסכמים, מכירת המחסנים הייתה במצבם AS IS. זו הסיבה בגינה במסגרת ההסכמים בין הצדדים סוכם כי חובת הבדיקה של המחסנים מוטלת על המנוח, לרבות העזרות באנשי מקצוע (ראה סעיף 4.1 להסכמים). המנוח הסכים וחתם על תנאי זה. מכאן שמצב המחסנים היה ידוע לו או היה צריך להיות ידוע לו. כאשר אדם רוכש נכס מהמדינה שהינו גוף גדול, אל לו לצפות כי מעבר לפרטים שפורסמו עובר לרכישה, ימסרו לו פרטים נוספים. אם מדובר היה ברכישה מאדם פרטי יתכן ואי גילוי פרטים מהותיים לגבי הנכס יכול היה להצביע על פגם בהתקשרות או אפילו התנהגות שלא בתום לב. לא כך במקרה של רכישה מגוף גדול. במקרה זה היה על התובע להניח תשתית עובדתית כי נציג מטעם המדינה פעל מולו מבלי לגלות לו את הפרטים כנטען בכתב התביעה. לא זו בלבד אלא שההסכם קובע במפורש כי הקונה מצהיר ומאשר כי הוא בדק ומכיר המצב הפיזי של הנכס, וכי ידוע לו כי מצבו הפיזי והתחזוקתי של הנכס ירוד והוא מוותר על כל טענה ואו דרישה כלפי המוכרת בנוגע למצב הפיזי של הנכס (ראה סעיף 4.2 להסכמים). האם מצבם הירוד של המחסנים כולל גם את חיבורם או יותר נכון את אי חיבורם לרשת החשמל והמים? יש לענות על שאלה זו בחיוב. הנתבעת הצהירה במפורש בהסכמים כי היא אינה בקיאה במצב הנכס, וכי על הקונה להשקיע, על חשבונו ובאחריותו, השקעות שונות לפי הבנתו, וזאת כדי לשפץ אץ הנכס ולהתאימו לשימושו (ראה סעיף 4.5 להסכמים). המנוח הסכים לתנאי זה כמו גם לתנאי הקובע כי הנכס נמכר במצבו כפי שהוא, כולל כל פגם בו, בין גלוי ובין נסתר, מבלי שמוטלת על המוכרת כל אחריות לגבי מצבו. כמו כן הצהיר המנוח כי ראה ובדק את המחסנים, המבנה והסביבה בה הם ממוקמים. בדק את הזכויות ואת השימושים המותרים בהם וכן בדק כל גורם אחר העשוי להשפיע על החלטתו לרכוש את מחסנים (ראה סעיפים 4.6 - 4.7 להסכמים). 12. התובע ידע כבר בעת שהגיש את הצעתו ובטח לפני החתימה על ההסכמים את כל העובדות והתנאים בהם ועדיין בחר מרצונו החופשי להשתתף במכרז ולחתום על ההסכמים. לפיכך יש לקבל את טענת הנתבעת כי התובע מנוע מלעלות כל טענה בעניין מצב המחסנים שכן מערכות המים והחשמל מהוות חלק בלתי נפרד ממצבם הכולל של המחסנים ואם בעיסקת רכישה שבין צדדים פרטיים יודע הקונה כי עליו להעביר את מוני החשמל והמים על שמו, על אחד כמה וכמה שבמקרה זה נושא החשמל והמים היה צריך להיות אצל הקונה רכיב שעליו לבדוק, לרשום את המונים בעת קבלת החזקה ולגלות את הדברים שלא באמצעות השכנים בבניין. כל פרשנות שונה להסכמים תרוקן מתוכן את כל ההגבלות וההתניות שהובאו לעיל ואשר מתייחסות למכלול הדברים ולא רק למצב הפיזי ועומדת בסתירה ללשונו המפורשת ולתכליתו של החוזה. לשון ההסכמים בעניינו ברורה וחד משמעית, כאשר לשונם מצביעה בבירור על כוונת הצדדים, אין צורך ואין הצדקה ללכת אל מעבר לה. הנתבעת מכרה מחסנים במצב ירוד ומוזנח, המנוח רכש מחסנים אלה אשר תומחרו בהתאם. הזמן לבדיקת המחסנים היה בטרם החתימה על ההסכמים. המנוח אף הצהיר במפורש כי הוא בדק את הנכס באמצעות בעלי מקצוע בטרם קנייתו. אין ספק כי במסגרת בדיקת אנשי המקצוע היה על התובע לבדוק את מערכת החשמל והמים ולבחון את מצבו הקיים של הנכס. דרישת הבדיקה על ידי בעלי מקצוע הועלתה במטרה לוודא כי הקונה מבין את אשר הוא קונה וזאת בכדי למנוע טענות עתידיות לעניין מצב הנכס, וזאת בהתחשב במצבו הירוד. אילו היה מקיים המנוח את הצהרתו ובודק את הנכס ע"י אנשי מקצוע קרוב לוודאי כי היה מודע למצב מערכות המים והחשמל. המנוח הסתפק במראה עיניו ולא בדק את מצב המחסנים באופן יסודי דיו, ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו. כל עזרה שהנתבעת סיפקה במטרה לחבר את אותם מחסנים למערכת החשמל בשלב מאוחר יותר, נעשתה מלפנים משורת הדין ואין בכך כדי להטיל על הנתבעת אחריות נוספת לה לא התכוונה מלכתחילה. התוצאה: 13. אשר על כן, לאור האמור, הנני קובע כי הנתבעת לא הפרה את ההסכמים בין הצדדים ועל כן ודין התביעה להידחות וכך הנני מורה. התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ כולל מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מדרגותחשמל