העונש על התעללות קשה בנערה

דוגמא לפסק דין בנושא דוגמא לפסק דין בנושא העונש על התעללות קשה בנערה:   כנגד המערערת הוגש כתב אישום מתוקן לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, המייחס לה את העבירות הבאות: ניסיון למעשה מגונה - עבירה לפי סעיף 348(ב) ביחד עם סעיף 345(ב)(4) ועם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); התעללות בקטין - עבירה לפי סעיף 386(ג) לחוק העונשין; תקיפת קטין - עבירה לפי סעיף 368(ב)(ב) לחוק העונשין; גניבה - עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין ואיומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטים ס' רוטלוי - אב"ד, א' טל ו-ע' סלומון צ'רניאק) הרשיע את המערערת על יסוד הודאתה בעבירות שיוחסו לה בכתב-האישום המתוקן וגזר עליה עונש של שבע שנות מאסר, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל ושנתיים על-תנאי.   על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 7.3.03 בגן אשכול שברחוב בר-אילן בבת-ים, המערערת יחד עם נאשמת אחרת, ולאחר שהסתבר להן כי המתלוננת רבה עם אחת הנערות שהיו במקום, הורו למתלוננת לכרוע ברך בפני הנערה ולבקש את סליחתה. המתלוננת עשתה זאת לפי הוראות המערערת. לאחר-מכן, הורתה המערערת יחד עם הנאשמת הנוספת למתלוננת לעלות לגבעה המצויה בגן והמוסתרת מעיני עוברי אורח ושם החלו לתקוף אותה בכל חלקי גופה על-ידי כך שסטרו לה, בעטו בה, גרמו לה חבלות של ממש, איימו עליה וביצעו בה מעשי התעללות מיניים ונפשיים שונים, גנבו ממנה את כספה, החזיקו מצית בוער בסמוך לידיה, כיבו סיגריות בוערות על שתי ידיה, החלו לשרוף את קצוות שערה והפשיטו אותה מבגדיה. המערערת והנאשמת הנוספת הורו למתלוננת לאכול מיני עלים וצמחים שונים שהיו במקום וכן טבק אותו הן הוציאו מסיגריה. מפחדה מהן ביצעה המתלוננת את הנדרש ממנה. עוד ציוו עליה להכניס לפיה סיגריה בוערת ולבלוע אותה. עוד מיוחסים למערערת מעשים נוספים המפורטים בכתב האישום המתוקן.   המערערת קובלת בפנינו על חומרת העונש שהוטל עליה. המערערת טענה באמצעות בא-כוחה, כי שגה בית-המשפט המחוזי בכך שלא נתן משקל ראוי לעובדה כי המערערת הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן ובכך חסכה זמן שיפוטי יקר. כמו-כן, לטענת בא-כוחה, שגה בית-המשפט המחוזי בכך שלא נתן את המשקל הראוי לגילה הצעיר של המערערת ביום ביצוע המעשה וכן לעובדה, כי אין מדובר במי שניהלה אורח חיים עברייני, אלא מדובר במי שניהלה אורח חיים נורמטיבי עד לאותו אירוע. עוד טען בא-כוח המערערת, כי בית-המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לעובדה, כי המערערת הייתה בעצמה קורבן למעשי התעללות מינית ואף נאנסה פעמיים כשנתיים לפי המקרה.   עוד הוסיף וטען בא-כוח המערערת בפנינו, כי בית-המשפט המחוזי הטיל על הנאשמת הנוספת, שהייתה מעורבת באותו אירוע, עונש של שתי שנות מאסר על תנאי בגין הרשעתה בעבירות של התעללות בקטין וניסיון למעשה מגונה ואילו באשר לעבירת הגניבה והאיומים שבהם היא הורשעה, החליט בית-המשפט המחוזי להעמיד את אותה נאשמת בפיקוח קצינת מבחן לתקופה של שנתיים לפי פקודת המבחן. בכך ממשיך וטוען בא-כוח המערערת, כי בית-המשפט המחוזי לא נהג לפי עקרון אחידות הענישה בהטילו על המערערת עונש חמור מזה שהוטל על הנאשמת הנוספת באותו אירוע.   מנגד, באת-כוח המשיבה ביקשה לדחות את הערעור ולהשאיר את גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי על-כנו.   נתנו את דעתנו לכלל נסיבות המקרה שבפנינו, כפי שעלו מגזר-דינו של בית- המשפט המחוזי, ולאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים, באנו לכלל דעה, כי אף שהעונש שהוטל על המערערת אינו קל, חומרתו הולמת את חומרתן המופלגת של המעשים בהם הורשעה המערערת, ולכן לא מצאנו מקום להקל בעונשה.   לא התעלמנו מטענותיו של בא-כוחה המלומד של המערערת, כי על הנאשמת הנוספת שהייתה מעורבת באירוע נשוא הדיון שבפנינו, הוטל עונש קל יותר מזה שהוטל על המערערת. אך יחד עם זאת אנו סבורים, כי בית-המשפט המחוזי לא חרג מעקרון אחידות הענישה בהטילו את העונש שהוטל על המערערת, בין היתר, לאור העובדה, כי אותה נאשמת נוספת הייתה קטינה ביום ביצוע העבירה וכי בית-המשפט המחוזי החליט לתת משקל יתר לאינטרס השיקומי על-פני מיצוי הדין עם אותה נאשמת, וזאת על-מנת לאפשר לה להוסיף ולתפקד במסגרת הטיפולית בה היא שוהה. לא מצאנו, כי נפלה שגגה בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי, המחייבת את התערבותנו.   לצערנו, מקרי אלימות קשים המבוצעים על-ידי בני-נוער וצעירים, דוגמת המקרה שלפנינו, הפכו להיות לתופעה נפוצה מאוד בחברתנו בשנים האחרונות ושומה על בתי-המשפט לנקוט במדיניות ענישה מחמירה במקרים כגון אלה, על-מנת לעמוד בפרץ זה, להילחם בתופעה חמורה ומדאיגה זו וכדי לבטא את הוקעתם של המעשים ואת סלידתה של החברה מעבירות אלו.   המעשים בהן הורשעה המערערת הינם מעשים חמורים מאוד והם כללו אקטים מיניים שנועדו להשפיל ולבזות את המתלוננת ובמיוחד כאשר הם נעשו בצוותא ומכאן, העונש שהוטל על המערערת מאזן היטב את שיקולי הענישה הראויה במקרה שלפנינו והולם את הנסיבות. מכל מקום, העונש אינו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותנו.   סוף דבר, הערעור נדחה. התעללות