הסתבכות כלכלית של בני זוג - פשיטת רגל

החייבים טענו בבקשה כי הסתבכותם הכלכלית נבעה מחובות שנוצרו שלא באשמתם, בגין הסתבכות עסקית בניהול סופרמרקט ברחוב עבאס בחיפה על ידי החייב. החייבת טענה כי כלל לא הייתה מעורבת בניהול העסק וחובותיה נוצרו רק בשל היותה רשומה כבעלת זכויות בחשבון העסק. מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא הסתבכות כלכלית של בני זוג: א. מבוא 1. בפני שתי בקשות להכרזת חייבים, שהם בני זוג, פושטי רגל. החייב בתיק 14514-09-10, יליד 1966, נשוי ואב לשלושה ילדים בני 22,20 ו - 16, המתגורר עם משפחתו בחיפה. ביום 6.10.2010 נתן בית המשפט צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 753,805 ₪ ל - 34 נושים. על החייב הושת צו תשלומים חודשי על סך של 500 ₪. נכון למועד הגשת דוחות בעלי התפקיד, בעניינו של החייב, הוגשו נגד החייב 14 תביעות חוב על סך כולל של 858,958 ₪. החייבת, אשת החייב, הצהירה בבקשתה על 14 נושים ועל סך חובות של 738,755.85 ₪. ביום 6.10.2010 ניתן צו כינוס לחייבת והושת עליה תשלום חודשי בסך 500 ₪. עד מועד הגשת דוחות בעלי התפקיד הוגשו נגד החייבת 5 תביעות חוב בסך 421,536 ₪. 23. החייבים מתגוררים בדירה בת ארבעה חדרים שאת הזכויות בה רכשו, אך טרם נרשמו הזכויות על שם החייבים, בו רשומה לזכותם הערת אזהרה על חלק מהמקרקעין עליהם בנוי הבית בו מצויה הדירה. 3. רכישת הזכויות על ידי החייבים נעשתה באמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא שנלקחה מבנק טפחות בנק למשכנתאות לישראל, ובגין כך נרשמה על הערת אזהרה הרשומה לטובת החייבים הערת אזהרה לטובת הבנק. 4. עו"ד ציפי פריד למפיטר מונתה כמנהלת מיוחדת על נכסי שני החייבים. 5. החייבים טענו בבקשה כי הסתבכותם הכלכלית נבעה מחובות שנוצרו שלא באשמתם, בגין הסתבכות עסקית בניהול סופרמרקט ברחוב עבאס בחיפה על ידי החייב. החייבת טענה כי כלל לא הייתה מעורבת בניהול העסק וחובותיה נוצרו רק בשל היותה רשומה כבעלת זכויות בחשבון העסק. 6. נטען כי העסק נוהל משנת 1998 ועבד בהצלחה עד שנת 2004. נטען כי ההסתבכות החלה עת הפקיד החייב בחשבון הבנק העסקי שיק על סך 70,000 ₪ שחולל, דבר שהביא להגבלת חשבונו ולחוסר יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו כלפי ספקיו. החייבים לא פרטו מהו התאריך המדויק בו ארע האירוע שהוביל להגבלת חשבונם. החייב טען כי לאחר הסתבכותו הכלכלית נאלץ לפנות הנכס בו נוהל הסופרמרקט והמשיך לנהלו מחצר ביתו במשך 8 חודשים עד שפונה מאחר והעסק הופעל בחצר הבית ללא רשיון. החייב טען כי רכש סחורה בתקופה זו לעסק רק מכספים שהצטברו בקופה ועשה כן כדי לנסות ולשלם חובותיו. החייבים לא הוכיחו כי פרעו חובות לנושים בתקופה זו. 7. עוד טוען החייב כי לאחר הסתבכות העסקית שקע בדכאון ועבד רק בעבודות מזדמנות. החייב טוען כי משנת 2010 הוא עובד כשכיר בחברה הנותנת שירות תיקונים למכונות למחזור בקבוקים ופחיות, והכנסתו החודשית הינה 5,000 ₪ נטו. 8. החייבת טענה כי עד שנת 2004 לא עבדה מחוץ לביתה ומאז שנת 2004 היא עובדת כסייעת במעון לילדים אוטיסטים ומשכורתה החודשית הינה 5,100 ₪ נטו. 9. לחייבים שני ילדים בגירים המתגוררים עמם. לטענתם רק בתם הבגירה עובדת למחייתה באופן מסודר ואולם לטענתם הכנסות ילדיהם הבגירים אינם חלק מהכנסות התא המשפחתי. זאת משום שאלו אינם קשורים לחובות ההורים. יצוין כי בדוחות ההכנסות וההוצאות שהגישו החייבים כן נכללו הוצאות כלכלה גם בנוגע לילדים הבגירים. 10. החייב לא ידע במסמכים שהגיש ובחקירתו, להסביר מהו מקור שליש מחובותיו המוצהרים אשר אינו קשור לניהול עסקו. זאת כאמור בסעיף 5.5.9 לדוח המנהלת המיוחדת מיום 4.12.2011. למשל לא ידע החייב להסביר חובו לבית החולים רמב"ם ולמנורה חברה לביטוח בע"מ. כן לא המציא החייב דוחות נדרשים בנוגע לניהול עסקו לפני שנת 2003, מועדים מדויקים של תחילת הסתבכותו, מועד הפקדת השיק שחולל וגרם לטענתו להגבלת חשבונו, מועד רכישת הזכויות בדירה, מועד לקיחת הלוואה מובטחת במשכנתא לצורך רכישת זכויות אלו. החייב גם לא המציא הסברים נדרשים לטענות המנהלת המיוחדת כי: נטל הלוואה בעודו בהליך זה בסכום שאינו תואם סכום חובו לארנונה לעיריית חיפה למרות שטען שהלוואה ניטלה לצורך תשלום חוב זה. מנהל כספיו באמצעות חשבון הבנק של אישתו ואולם אין אינדקציה בחשבון זה כי שכר עבודתו נכנס לחשבון זה. מנגד אין הסבר למשיכות באלפי שקלים מדי חודש שנעשו מחשבון זה. לא המציא דוחות עסקים קודם לשנת 2003 לאחריה. 11. החייבת בדוחות מטעמה ובחקירתה לא ידעה להסביר מה מקור חובותיה וטענה רק כי היא הייתה שותפה בחשבון העסקי של בעלה מבלי שהייתה מעורבת בעסקים ורק מכוח כך הוגשו נגדה תביעות. החייבת טענה כי לא הייתה מעורבת כלל בניהול עסקו של בעלה. גם החייבת לא הבהירה מתי רכשו בני הזוג זכויות בדירתם, מאילו כספים (פרט למשכנתא) ומה היה מצבם הכלכלי עובר לרכישה. החייבת לא הסבירה מקור החובות שאינם קשורים לניהול עסקו של בעלה. החייבת לא סיפקה הסברים למשיכות באלפי שקלים מחשבונה, לעובדה שהכנסות ילדיה הבגירים אינם חלק מהכנסות התא המשפחתי. החייבת לא צרפה פרטים מבהירים להלוואה והלוואות שנלקחו על ידה בבנקים ומועדי לקיחת ההלוואות ומטרתן. 12. בתגובה מטעם ב"כ החייבים נטען כי החייבים סיפקו כל המידע והמסמכים שנדרשו ושיש ברשותם וכן הסירו מחדליהם בכל הנוגע להגשת דוחות והמצאת מסמכים. נטען כי החייבים עומדים בחובם לשלם כספים לקופת הכינוס. עוד נטען כי מדובר בחובות שנוצרו בתום לב ובהתחשב בהתנהגות המופתית של החייבים מן הדין להכריזם פושטי רגל. ב. עמדות בעלי התפקיד 1. בעלי התפקיד מתנגדים לבקשת החייבים וטוענים כי החייבים לא המציאו הסברים מספקים לקבוע כי חובותיהם נוצרו בתום לב. נטען גם כי התנהלות החייבים בהליך אינה בתום לב. נטען כי החייבים מסתירים מידע רלוונטי ואינם ממציאים מסמכים כנדרש. נטען עוד כי החייבים נטלו הלוואות בעודם בהליך ומוציאים הוצאות מופרזות בעודם בהליך. 2. המנהלת המיוחדת טענה בתגובתה הראשונות עובר לדיון שהתקיים בעניינם של החייבים ביום 5.1.2012 כי החייבים לא המציאו מסמכים נדרשים לרבות מסמכי עסק הסופרמרקט, מסמכי חשבונות בנק, פירוט לגבי הלוואות שניטלו ודוחות חודשיים. נטען כי החייבים לא יכלו להסביר מקור שליש מחובותיהם שאינו קשור לניהול עסק המינימרקט ואף לא יכלו להסביר ההתנהלות בחשבון הבנק שלהם. נטען כי גם התנהלותם בהליך לא הייתה בתום לב, החייבים יצרו חובות חדשים, נטלו הלוואות בתאריך לא ברור, לא כללו הכנסות ילדיהם הבגירים בדוחות החודשיים שהגישו ולא צרפו אסמכתאות נדרשות לדוחות שכן הוגשו. 3. בתגובה משלימה מטעם המנהלת המיוחדת לאחר שהוגשה תגובת ב"כ החייבים לכל הטענות שנשמעו נגדם בדוחות קודמים של בעלי התפקיד, ובדיון בעניינם, טענה המנהלת המיוחדת כי: I לא הומצאו דוחות חודשיים הכוללים הכנסות ילדים בגירים למרות הצורך לעשות כן. II לא הומצאו דוחות רווח והפסד של העסק לפני שנת 2003 כדי לאפשר לתהות מה היה מצב העסק לפני מועד זה. III לא הומצאו מסמכים חשבון הבנק העסקי מבנק מרכנתיל דיסקונט, סניף ואדי ניסנס, והחייבים הסתפקו בדיווח כי הבנק מסרב להעביר להם מסמכים אלו מבלי אפילו לעתור לבית המשפט למתן צו בעניין. 4. עוד טענה המנהלת המיוחדת כי החייבים לא התייחסו לבקשתה להגדיל התשלום החודשי למרות שכבר בדוח מחודש דצמבר 2011 הובהר שלחייבים הכנסה פנויה לפחות בסך 943 ₪. 5. כן נטען כי לא סופקו הסברים באשר לאופן ההתנהלות בחשבון הבנק של החייבת, נטילת הלוואות, משיכת כספים באלפי שקלים והעדר הפקדת שכר החייב לחשבון. 6. ב"כ הכונ"ר בתגובה לקונית מאוחרת מיום 1.8.2012 הצטרפה לטענת המנהלת המיוחדת. 7. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הוגש דבר נוסף מטעם מי מן הצדדים. כך לא הוגשה גם בקשה על ידי ב"כ החייבים למתן צווים אשר יאפשרו הגשת מסמכי בנק מרכנתיל דיסקונט שהתבקשו על ידי המנהלת המיוחדת. 8. זאת למרות כל שנאמר בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים ביום 8.1.2012 ולמרות שב"כ החייבים בתגובתו מיום 27.2.2012 קבל על חוסר יכולתו להמציא מסמכים נוספים. לא ברור מדוע נמנע ב"כ החייבים מהגשת בקשה נוספת בעניין. זאת גם למרות שדוח המנהלת המיוחדת מיום 10.6.2012 הומצא לב"כ החייבים ובהם פורטו כל מחדלים החייבים וכל שניתן לעשות להסרתם. ג. המסקנה 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין בקשת שני החייבים להדחות. בהעדר הסבר לאופן הווצרות שליש מחובות החייבים אשר אינו קשור להסתבכות העסקית אין לומר כי חובות החייבים נוצרו בתום לב. בוודאי נכון הדבר כשהחייבים גם נמנעו מהצגת מסמכים רלוונטים לעסקם לפני שנת 2003 ונמנעו ממתן פרטים מדוייקים בנוגע לנטילת הלוואות, מצבם במועד נטילת הלוואות אלו, מועד רכישת זכויות בדירה ונטילת משכנתא לצורך כך ומצבם במועד זה. החייבים גם לא הסבירו כנדרש מהו המועד המדוייק של הגבלת חשבונם בבנק וגם לא צרפו פרטים באשר לנסיונותיהם לפרוע חלק מחובותיהם, למרות שטענו שלצורך כך העבירו עסקם לחצר ביתם ונהלו בו עסק ללא רשיון, דבר המהווה עבירה. 2. גם התנהלות החייבים בהליך אינה התנהלות מצופה מחייבים. הגשת הדוחות לוקה בחסר, לא צורפו מסמכים רלוונטים, אין התייחסות להכנסה פנויה ואין נכונות להגדיל התשלום החודשי. כמו כן החייבים מעלימים בדוחות מידע בנוגע לחלק מהכנסת התא המשפחתי (הכנסות ילדיהם) למרות שהוצאות ילדים אלו המתגוררים עמם מהווים חלק מהוצאות התא המשפחתי. ד. דיון דיון משפטי 1. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשו לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו...." 2. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהגו החייבים בתום לב בעת יצירת חובותיהם, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם בהעדר תום לב, אין החייבים זכאים לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכונ"ר, פד"י מט (1) עמ' 479 בעמ' 576 ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי תק' - על 2009 (3) 1913 (2009) שאלת תום ליבו של חייב מסויים נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, במהלך ההליך לרבות לאחר מתן צו הכינוס. לעיתים גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות חייב נוצרו בתום לב הרי התנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס תקל על בית המשפט לקבוע כי למרות הכל יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. ולהיפך, לעיתים גם אם יצר חייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו. ראה: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09. 3. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם: שנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913 (2009). ע"א 7113/06 גנח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08. רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810,814; ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010) עמ' 23-24 4. בעקבות תיקון מספר 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה אינטרס החייב. לאור הפסיקה המרובה בנושא ובקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980, נדרשים אנו כעת להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל בעלי התפקיד. ואולם יובהר, גישה זו נועדה אך ורק לחייבים אשר נמצאו ראויים לחסות בצל ההגנה המוענקת בהליכי הפש"ר ונמצא כי הם מתאימים ויכולים לנצל הליכי הפש"ר כאמור לעיל. לצורך כך יש לבדוק תום ליבו של כל חייב במועד יצירת החובות ובהליך. חייב אשר אינו מוסר מידע נדרש, מעלים הכנסות התא המשפחתי או אינו משתף פעולה בהליך לא יחשב כחייב תם לב. נטל הוכחת תום הלב נותר תמיד על כתפי החייב. 5. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהלות החייבים בענייננו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם לקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייבים את הגנת הפקודה ולהכריז עליהם פושט רגל, אם לאו. יש לבדוק האם מוצדק לקבוע כי מדובר בחייבים אשר עתידים ויכולים לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה. 6. באשר לשלב יצירת החובות, בית המשפט העליון קבע, לדוגמא, כי קיים חוסר תום לב במצב שבו חובות החייב נוצרו תוך זלזול בנושים או אדישות למצבם. בית המשפט בודק האם נוצרו חובות בדרכי רמיה והאם נהג חייב תוך כוונה להתחמק מנושיו תוך הסתרת נכסיו. ראה לעניין זה: ע"א 143/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה (3) 261. פש"ר (חי) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק' מח 2004 (3) 2871. 7. באשר לסוגיית תום הלב של החייב ממועד צו הכינוס, יבחן בית המשפט את עמידת החייב במטלות על פי צו הכינוס, את מיצוי כושר השתכרותו של החייב והעדר יצירת חובות חדשים. כן יבחן בית המשפט את שיתוף הפעולה הכלכלי של החייב עם בעלי התפקיד, התייצבותו לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני בעלי התפקיד, ויתר הפעולות הנדרשות ממנו, לרבות הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו ובחינה של אופן התנהלותו בחיי היומיום. כן בודק בית המשפט האם חיי החייב ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו. עוד בודק בית המשפט האם השתמש החייב בנכסיו לפרעון חובותיו או המשיך להעדיף טובתו האישית על פי טובת נושיו. כן יבדוק בית המשפט נכונות החייב להסדיר חובות בדין קדימה וחובות שנוצרו אגב אי מילוי חובו לרשויות המס, למוסד לביטוח לאומי וכד'. ה. המקרה הספציפי 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני בדעה כי יש להעדיף במקרה דנן טיעוני בעלי התפקיד ובמיוחד טיעוני המנהלת המיוחדת ואין להעתר לבקשת החייבים. בהתאמה יש לדחות את הבקשה העיקרית, לבטל צו הכינוס ולבטל ההגבלות שהוטלו על החייב מכוח צו הכינוס. 2. במקרה הנדון רב הנסתר על הגלוי והחייבים לא הרימו נטל ההוכחה להוכיח כי חובותיהם נוצרו בתום לב וכי התנהלותם בהליך תמת לב. 3. יש לזכור כי לא נסתרה טענת המנהלת המיוחדת שהחייבים לא הבהירו כיצד נוצרו שליש מחובותיהם, אשר אין להם כל קשר לניהול עסק הסופרמרקט. החייבים למרות ההזדמנויות שניתנו להם לא הציגו דוחות בנוגע לעסק המינימרקט לפני שנת 2003. החייבים לא הבהירו מתי הופקד בחשבון העסק השיק על סך 70,000 ₪ שחולל, מתי הוגבל חשבונם, מתי נרכשו הזכויות בדירה אותם רכשו, כיצד נוהל עסקם לאחר פינויו. כמו כן החייבים בחרו לנהל עסק ללא רשיון בחצר ביתם. עוד לא הובהר אלו חובות הוחזרו על ידי החייבים במהלך תקופה זו בה ניהלו עסקם ללא רשיון מחצר ביתם ואילו חובות נוצרו במהלך תקופה זו. 4. יש לזכור כי החייבים שניהם בחרו לנהל עסק ללא רשיון בחצר ביתם כאשר לא נמסר כל מידע בנוגע לאופן התנהלותו. גם בכך יש כדי להעיד כי החייבים לא הרימו נטל ההוכחה להוכיח כי חובותיהם נוצרו בתום לב. גם אם יטען כי החייבת לא הייתה מעורבת בניהול העסק לא הוכח כי לא שיתפה פעולה עם העברת ניהול העסק לחצר ביתם הפרטי של בני הזוג והמשך ניהולו מחצר הבית ללא רשיון. 5. יש לזכור כי לא הוגשו דפי חשבון הבנק העסקי והחייבים הסתפקו בטענה כי הבנק מסרב למסרם מבלי שהחייבים נצלו הליך זה לבקש צווים להמצאת מידע נדרש. בחירת החייבים במדיניות שב ואל תעשה מלמדת כי אלו סברו שגילוי מלא של מידע יהיה בעוכריהם. עוד לא הומצאו דוחות מלאים ביחס לעסק והסברים נוספים בדבר זכויות אחרות שנרכשו על ידי החייבים ואולם אלו הביאו להגדלת חובותיהם. גם לא הובהר האם פרעו החייבים חלק מחובותיהם וכיצד. 6. אין בעובדה כי החייבים ניהלו עסק שכשל די כדי להצדיק באופן גורף קביעה כי מדובר בחובות שנוצרו בתום לב. לעניין זה אבהיר עוד כי טענת החייבת שלא הייתה מעורבת כלל בניהול העסק אינה ברורה כלל ועיקר. החייבת כן טענה שלעיתים סייעה בתפעול העסק. החייבת גם העידה שדרשה, כדי לשמור על זכויותיה, להצטרף לחשבון העסקי של העסק. בצד הזכויות, אפוא, קיימים חובות, ואם העסק נקלע לקשיים היה על החייבת להטות כתף ולסייע למניעת הדרדרותו ולהשבת חובותיו. 7. בנוסף אין בפני חייבים אשר התנהלותם בהליך מופתית כנדרש מחייבים בהליך. עובר לקיום דיון בענינים לא הקפידו החייבים על הגשת דוחות במועד, וכנדרש, ועל הגשת אסמכתאות נדרשות ולא המציאו מידע מלא לעיון בעלי התפקיד. גם לאחר שקיבלו החייבים לידיהם דוח המנהלת המיוחדת ושמעו טענותיה בדיון שהתקיים בנוכחותם לא הוסרו באופן מלא מחדליהם ולא הומצא כל המידע הנדרש. החייבים בחרו באורח מוזר להסתפק בטענה כי חלק מהחומר אינו בידיהם וכי הבנק מסרב להמציא להם חומר נדרש ובחרו מכאן ואילך במדיניות שב ואל תעשה. 8. יתר על כן החייבים לא גילו מלוא הכנסות התא המשפחתי. בדוחות שכן הוגשו בחרו החייבים לא לכלול הכנסות שני הצאצאים הבגירים שלהם בטענה כי לאלו אין קשר לחובות התא המשפחתי ועליהם לדאוג לעתידם. החייבים גם לא המציאו מידע מלא בנוגע להכנסות הבן הבגיר. החייבים עשו כן גם לאחר שהובהר להם על ידי המנהלת המיוחדת ובדיון שהתקיים בעניינם כי בצד הוצאות התא המשפחתי הכוללת הוצאות כל בני הבית המתגוררים עמם יש לכלול הכנסות חברי התא המשפחתי כולם. 9. בתגובתם בחרו החייבים לטעון שוב כי אינם מחוייבים לכלול בדוח של הכנסותיהם דוח בדבר הכנסות בתם הבוגרת והבהירו כי עליה לתכנן עתידה. אין זו התנהגות בתום לב מצד חייבים. 10. זאת ועוד כבר בדוח הראשון מטעמם הבהירה המנהלת המיוחדת כי החייבים אינם מתנהלים כשורה בהליך, נוטלים הלוואות ומשלמים, בעודם בהליך, תשלומים עבור פרעון הלוואות אלו. הובהר כי באם יחדלו החייבים מלעשות כן תוותר להם הכנסה פנויה. החייבים נדרשו להתייחס לסוגיה זו בתגובתם ולא עשו כן. 11. החייבים גם לא נצלו האורכה שניתנה להם להגיש תגובה מפורטת במהלכה לא הוגדל התשלום החודשי שעליהם לשלם לקופת הכינוס. החייבים לא התייחסו לסוגית ההכנסה הפנויה בתגובתם, לא הציעו להגדיל התשלום החודשי. החייבים גם לא הבהירו כל שנדרש מהם בתגובה במיוחד לגבי הלוואות שנטלו בעודם בהליך כל זה גם הוא מחזק הקביעה כי אין בפני חייבים המתנהלים בתום לב בהליך. 12. לכך מתווספת העובדה כי החייבים לא פרטו מה עשו כדי לקדם פרעון חובותיהם בטרם נכנסו להליך שבפני. עסקינן אפוא בחייבים אשר אינם מגלים האם פעלו לפרעון חובותיהם כשעוד יכלו. עסקינן בחייבים אשר לא ניצלו ההזדמנויות שניתנו להם ולא הסירו באופן מלא מחדליהם ואף לא הסכימו להגדלת התשלום החודשי לקופת הכינוס, למרות שלא יכלו לסתור טיעוני המנהלת המיוחדת בעניינם כי על פי דיווחי החייבים עצמם קים פער בין ההוצאות וההכנסות שיכול לאפשר הגדלת התשלום החודשי לנושים. 13. די בכל האמור לעיל כדי לקבוע כי גם התנהלות החייבים במהלך ההליך אינה התנהלות בתום לב ודי בכך להצדיק דחיית תביעתם. ו. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום הלב ביצירת החובות וכן התנהלותם של החייבים בהליך, אני מורה על דחיית הבקשות. בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינם של החייבים, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתם לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל תוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה. בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייבים. הכונ"ר ישלם שכר המנהלת המיוחדת וינכה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שנצברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪ תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך. בני זוגפשיטת רגל