הסכם שכירות פעוטון

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא הסכם שכירות פעוטון:

1. זוהי תביעה לפינוי מושכר שהוגשה לפי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

2. ביום 13.6.10 נחתם בין המשכירה ליהי שמואל-גוטמן (להלן: "התובעת") לבין השוכר שגיא בכר (להלן: "הנתבע") הסכם שכירות (להלן: "ההסכם") ביחס לחלק מן מהמקרקעין ברח' הדגניות 26 רחובות, הידועים כגוש 3816 חלקה 183, תת חלקה 2 (להלן: "המקרקעין" או "המושכר").
העתק הסכם השכירות צורף לתביעה כנספח 2.

3. בהתאם לסעיף 2 להסכם, תקופת השכירות נקבעה לשנה אחת החל מיום 1.9.10 ועד ליום 31.8.11.
בהתאם לסעיף 3 להסכם, נקבע כי מטרת השכירות היא גן ילדים – פעוטון.
בהתאם לסעיף 5.4-5.5 להסכם התחייב השוכר לשלם את כל ההיטלים וההוצאות החלים על המושכר בתקופת השכירות לרבות מים, חשמל, גז, טלפון, ארנונה עירונית וכן הפרשי ארנונה מים ומיסי מדינה, אם יחולו כאלה עקב השימוש במבנה לצורכי גן-ילדים ולא לצורכי שכירות רגילה.
עוד נקבעו בהסכם השכירות שתי תקופות אופציה של 5 שנים כל אחת ובלבד שהשוכר יודיע למשכיר, חודש לפני תום תקופת השכירות בהודעה בכתב, על רצונו לממש את האופציה.

4. קודם למועד חתימת ההסכם ואף במועד חתימת ההסכם, היה במושכר שוכר אחר, אשר ביקש להעביר את זכויותיו במושכר לנתבע בכפוף להסכמת התובעת, וכן למכור לו את המוניטין והציוד אשר היו בגן הילדים אשר הופעל על ידי השוכר הקודם במושכר במשך מספר שנים.

5. בין הנתבע לבין השוכר הקודם – אסף כהן (להלן: "השוכר הקודם"), נחתם בהתאמה ביום 16.5.10 הסכם למכירת המוניטין, הציוד והמלאי בגן הילדים (להלן: "הסכם המוניטין"), אשר צורף על ידי הנתבע כנספח א' לכתב ההגנה.

6. בהתאם להסכם המוניטין נרשם ב"הואיל" הרביעי, כי המוכר, קרי השוכר הקודם מצהיר כי אין אישור חורג למבנה. הקונה (הנתבע) הצהיר, כי ידוע לו שאין למקום רישיון להפעלת גן-ילדים. עוד הצהיר המוכר, כי אין בנמצא למיטב ידיעתו עילה לפתוח בהליכים משפטיים הנוגעים לפעולות המוכר (השוכר הקודם) נכון למועד המסירה וכי מכל מקום, ממועד המסירה יישא הקונה (הנתבע) בכל עלות ו/או הוצאה כאמור בזיקה לתקופה שלאחר קבלת החזקה על ידו.
על פי ההסכם, נכנס הנתבע בנעליו של השוכר הקודם בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו במושכר לפי הסכם השכירות בתנאים הנקובים שם – סעיף 7 להסכם המוניטין.
כאמור, בין התובעת לנתבע נחתם הסכם שכירות.

7. בכתב התביעה טענה התובעת, כי הנתבע הפר את הסכם השכירות בהפרות יסודיות כדלקמן:

א. עשה שימוש פסול ובניגוד להסכם השכירות בשטח הפרטי של התובעת אגב פגיעה בזכויותיה הקנייניות של התובעת ואף שלל את הגישה לקניינה.

ב. הפר את התחייבותו להמציא בטוחות כאמור בהסכם השכירות.

ג. לא פעל כפי חובתו להשיג היתר לשימוש חורג (כחלק מחובתו להשיג רישיון עסק) ובכך חשף את התובעת עצמה להליכים משפטיים.

עוד הוסיפה התובעת, כי הנתבע הפר את הסכם השכירות בהפרות נוספות כדלקמן:
ד. ביצע שינויים במושכר ללא אישור התובעת.

ה. לא קיים את הוראות ההסכם בדבר אופן ביצוע תשלום דמי השכירות.

8. התובעת טענה, כי ביום 23.2.11 קיבלה מעיריית רחובות מכתב התראה על פיו נערך על ידי מפקח הבנייה נתנאל יוסף, ביקור במושכר ונמצא כי קיים שימוש חורג מבית המגורים לגן הילדים וכי השימוש מבוצע ללא היתר ונדרשת הפסקתו באופן מיידי שאם לא כן תוגש נגדה תביעה משפטית.
העתק מכתב ההתראה צורף כנספח 6 לכתב התביעה.
מכתב ההתראה אף נשלח על ידי העירייה לנתבע, כמו כן נשלח לתובעת מכתב התראה נוסף ביום 2.6.11 וכן מכתב מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה רחובות, הזמנה למסירת גרסה בקשר לשימוש החורג הנעשה במושכר ללא היתר.

9. התובעת טענה, כי פנתה אל הנתבע באמצעות בא-כוחה דאז, מיד לאחר קבלת מכתב ההתראה ודרשה את פינוי הנכס בתום תקופת השכירות, קרי ביום 31.8.11. בהמשך ההתכתבות בין הצדדים (ביום 9.3.11) נתנה התובעת לנתבע שהות להשגת היתר לשימוש חורג ורישיון עסק עד לתום תקופת השכירות אולם הנתבע בין היתר סירב לשאת בעלויות הכספיות הכרוכות בהשגת ההיתרים והאישורים ומכל מקום התעלם מדרישות החוק ומדרישות התובעת והמשיך לנהל את גן הילדים במושכר, מבלי שקיבל לכך היתר לשימוש חורג ורישיון עסק ו/או נקט בהליכים כלשהם להוצאת ההיתר או הרישיון. כן פנתה אליו התובעת פעמים אין ספור בדבר הפרות ההסכם הנוספות, אולם הנתבע התעלם מכל דרישותיה.
בנסיבות אלה, הודיעה התובעת במכתב ששלח בא כוחה ביום 24.6.11 לנתבע על ביטול ההסכם ודרשה את פינוי הנכס כאמור בתום תקופת השכירות ביום 31.8.11 ובאם לא, תוגש כנגד הנתבע תביעה לסילוק יד.

10. בין הצדדים התקיימה תחלופת מכתבים ענפה מחודש פברואר 2011 אשר צורפה לכתבי הטענות.

11. הנתבע טען כי דווקא התובעת היא זו אשר הפרה את הסכם השכירות כתוצאה מרצונה להתנער מהסכם השכירות. היא אשר פעלה בעירייה, באמצעות קשריה, למשלוח מכתב ההתראה בעניין השימוש החורג במושכר ואף עשתה כל אשר לאל ידה כדי לפנותו מן המושכר באמתלה של הפרת הסכם כזו או אחרת.

12. הנתבע טען כי בינו לבין התובעת נחתם הסכם שכירות על פיו מטרת השכירות הינה גן ילדים – פעוטון וכי הנתבע לא הפר את ההסכם כל הפרה יסודית. בנסיבות אלו, אשר פורטו בכתב ההגנה, התצהירים, העדויות והסיכומים מטעם הנתבע, התבקש בית המשפט לדחות את התביעה.

המחלוקת

13. המחלוקת בין הצדדים הנוגעת לתובענה זו הינה האם הפר הנתבע את ההסכם והאם בעקבות הפרה זו קמה לתובעת הזכות לבטל את ההסכם.


הבסיס הנורמטיבי

14. על מנת לבטל את ההסכם על התובעת להוכיח כי הנתבע הפר את ההסכם וכי ההפרה מזכה בביטול ההסכם בהתאם לתנאים הנקובים בסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות"). ס"ק (א) קובע את זכותו של נפגע לבטל את ההסכם אם ההפרה הייתה יסודית ואילו ס"ק (ב) קובע כי הנפגע זכאי לבטל ההסכם, גם אם הפרתו הייתה הפרה לא יסודית ובלבד "שניתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קוים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות העניין היה ביטול החוזה בלתי צודק".

15. הנתבע טען בכתב הגנתו ובתצהירי העדות הראשית מטעמו, כי הוא לא הפר את ההסכם ולתובעת לא קמה הזכות לבטל את ההסכם וכי ביטול ההסכם על ידה ודרישת הפינוי מהווה חוסר תום לב.

16. האם ההפרות אשר נטענו על ידי התובעת הינן הפרות יסודיות?
הפרה יסודית הוגדרה בסעיף 6 לחוק החוזים תרופות כדלקמן:
"הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתחשב ליסודית".

17. ההסכם אשר נחתם בין התובעת לנתבע, לא קבע כלל רשימת סעיפים שהפרתם תהווה הפרה יסודית, במאמר מוסגר אציין כי למקרא הסכם השכירות ברור כי חסרות בו הוראות אשר דרכן להופיע בחוזים מעין אלו ואף נראה לעתים כאילו חסרות בו מילים או שורות.

18. משלא נקבעה בהסכם הוראה בדבר הפרה יסודית מוסכמת נשאלת עדיין השאלה האם מדובר בהפרה יסודית מסתברת ולחלופין ככל שההפרה אינה יסודית האם בוטל ההסכם בנסיבות ובדרך הנקובה בסעיף 7 (ב) ובסעיף 8 לחוק החוזים תרופות.

19. עוד יצוין, כי הלכה פסוקה היא כי השימוש בזכות הביטול כפופה לחובת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים כבכל שימוש בזכות חוזית אחרת. הנתבע טען בעניין זה, כי התובעת הפעילה את זכות הביטול בחוסר תום לב.





האם קמה לתובעת הזכות לבטל ההסכם

(א) ניהול עסק שלא כדין

20. בהתאם להסכם השכירות הוגדרה בהסכם מטרת השכירות- גן ילדים – פעוטון (סעיף 3 להסכם). אין מחלוקת כי לתובעת נשלחו שני מכתבי התראה על ידי עירית רחובות/הועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן: "העירייה") בדבר שימוש חורג במושכר הכוללים דרישה להפסקת השימוש החורג לאלתר וכן אף התקיים לתובעת שימוע בעירייה בעניין זה וכי על פי מכתבי ההתראה יוגש כנגד התובעת כתב אישום בגין השימוש החורג. הליכים דומים ננקטו כנגד הנתבע.

21. הנתבע טען כי התובעת היא זו אשר פנתה לעירייה, הפעילה את קשריה בעירייה ויזמה את משלוח מכתבי ההתראה על מנת ליצור עילה לפינויו.
לאחר שמיעת עדויות הצדדים והעדים מטעם הנתבע, לרבות החוקר, אני קובעת בעניין זה כי הנתבע לא הוכיח שאכן כך היה הדבר. גם אם לתובעת קשרים כאלה או אחרים בעירייה הרי לא הוכח כי היא ניצלה קשרים אלה וכי בעטיים של קשרים אלו "הופעלו" פקחי העירייה לצורך משלוח מכתבי ההתראה. כל זאת אך כדי לגרום לפינויו של הנתבע. גם תמלילי שיחות התובעת עם החוקר, מר ארז ארמי, אין בהם כדי להוכיח טענות הנתבע ומדובר בהשערות של הנתבע בלבד.
בהסכם המוניטין אשר נחתם בין הנתבע לשוכר הקודם – נספח א' לכתב ההגנה, נרשם בהואיל הרביעי – "והמוכר מצהיר כי אין אישור חורג למבנה". זאת ועוד, בסעיף 7 (ז) להסכם מצהיר הקונה כי ידוע לו שאין למקום רשיון להפעלת גן ילדים ובס"ק (ח) מצהיר אומנם המוכר כי "אין בנמצא וכי למיטב ידיעתו אין עילה לפתיחה בהליכים משפטיים הנוגעים לפעולות המוכר קודם למועד המסירה". אולם, "מבלי לגרוע באמור לעיל, מוסכם כי המוכר ישא בכל עלות ו/או הוצאה שיהיו כרוכים בהליכים כאמור בזיקה לתקופה שעד למועד המסירה לידי הקונה וכי הקונה ישא בכל עלות ו/או הוצאה כאמור בזיקה לתקופה שלאחר החזקה על ידו".

הנתבע אף מאשר בעדותו כי לגן אין רישיון עסק (פרוטוקול עמ' 17 ש' 15-16 ) וגם כי אין היתר לשימוש חורג (פרוטוקול עמ' 17 ש' 25-26) וכי ידע את הדבר לפני שחתם על הסכם השכירות עם התובעת, (פרוטוקול עמ' 18 שורות 7,9,11,13.) וכי אף ידע כי יתכן וידרש לפעול להוצאת יתר. (פרוטוקול עמ' 17 שורה 28) .
הנתבע אישר עוד, כי לא קיבל אישור מרשות מוסמכת לפיו אין צורך בקבלת היתר וכי למרות זאת בחר להשקיע את הונו בגן (עמ' 18 ש' 1-9) וכן אישר כי אין לגן אישורים של הרשויות המוסמכות כגון אישור כיבוי אש, מחלקת התנועה, מחלקת הנדסה ורישוי עסקים (פרוטוקול עמ' 18 ש' 24-29).
הנה כי כן, הנתבע ידע עובר לחתימת ההסכם כי למושכר אין היתר לשימוש חורג לגן ילדים ואין לו רישיון עסק ואף התחייב כלפי השוכר הקודם אשר הוא נכנס בנעליו כי ככל שינקטו נגדו הליכים בעניין זה הרי שהוא יישא בעלויות ובהוצאות בעניין הליכים אלו.

22. מיד לאחר קבלת מכתב ההתראה הראשון פנתה התובעת אל הנתבע בכתב ביום 20.2.11 וביקשה כי תקופת השכירות תסתיים במועד תקופת השכירות המקורית, קרי ביום 31.8.11 נוכח מכתב ההתראה.

23. בהמשך ההתכתבות בין הצדדים ביום 6.3.11 מבהיר ב"כ התובעת כי התובעת לא התכוונה לצאת נפגעת מההתקשרות עם הנתבע וכי ההליכים בעניין השימוש החורג עלולים להסב לה לנזקים. יחד עם זאת, ומבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בטענותיה, הסכימה התובעת להמתין, על מנת שהנתבע יבצע את כל ההליכים לצורך קבלת היתר לשימוש חורג (כולל עניני עיריה) עד לסוף שנת הלימודים ובאם לא יקבל ההיתר עד לסוף השנה, - יתבקש לפנות את המושכר (ראה סעיף 10-11 למכתב). גם התכתבות מאוחרת יותר בין הצדדים ובאי כוחם מעידות כי התובעת עמדה על דרישתה זו.הנתבע אף מאשר בעדותו כי התובעת פנתה אליו ודרשה שיוציא רשיון עסק (פרוטוקול עמ' 20 שורות 14-15 )

24. הנתבע טען כי התובעת סירבה לשתף עמו פעולה לצורך הוצאת ההיתר לשימוש חורג ורשיון העסק ולכן לא הוצא ההיתר ורשיון העסק.
אינני מקבלת גרסה זו שכן מעדויות הצדדים עולה כי ניטשה ביניהם מחלוקת באשר לנשיאה בעלות הוצאות ההיתר/הרשיון ולכן הנתבע בחר בנסיבות המחלוקת שהיו בין הצדדים, שלא לעשות דבר בעניין הוצאת ההיתר ו/או רשיון העסק וכך הוא עונה לשאלת ב"כ התובעת:
"ש: תאשר לי שמה שאמרת לה במענה לדרישה שלה שהיא תשלם.
ת: זה לא נכון, חלקית. אני משביח את הנכס שלה והיא צריכה לשאת בעלויות. אני לא אספוג מס שבח על הנכס שלה.
ש: אני שואלת אותך האם אתה אמרה לה שאתה לא תפנה לעיריה עד שהיא לא תתחייב לשלם.
ת: כן, חלק מהעלות, זה עלות מאוד גבוהה". (פרוטוקול עמ' 20 ש' 16-20).

"ש: אתה מיוזמתך הגשת בקשה?
ת: לא. אני לא פניתי כי אני לא יכול בלי בעלת העסק.
ש: אתה גם לא פנית לליהי ומסרת לה טיוטת בקשה לקבלת היתר שתחתום.
ת: כמו שהוסבר לי בעיריה, אני לא יכול לפתוח תיק בלי בעלת הנכס.
ש: אתה לא פנית לליהי מעולם ואמרת לה שתחתום על בקשה.
ת: לא". (פרוטוקול עמ' 20 ש' 3-13).

25. אילו היה הנתבע פועל להוצאת היתר לשימוש חורג ומגיש בקשה לרישיון עסק ומוכיח אגב כך כי התובעת מנעה ממנו להוציא ההיתר ו/או הרישיון על ידי כך שלא הייתה חותמת על המסמכים הנדרשים כגון תכניות או אם הייתה מגישה למשל התנגדות לבקשה לשימוש חורג, כי אז יכול היה לטעון כי לא זכה לשיתוף פעולה מטעם התובעת. כאמור, הנסיבות דכאן כפי שתוארו על ידי הצדדים אינן מעידות על חוסר שיתוף פעולה מטעם התובעת אלא על מחלוקת כספית אשר הנתבע בחר להיאחז בה ולא לפעול להוצאת רישיון העסק וההיתר לשימוש חורג כלל.
(יצוין במאמר מוסגר כי אילו סבר הנתבע כי העלות בעניין זה או חלק חלה על התובעת היה יכול לפעול בהתאם למכתבי ההתראה ובמקביל או לאחר מכן לנקוט בהליכים על פי דין בעניין השתת העלות הכספית על התובעת).

26. לאור כל האמור לעיל קובעת אני כי השימוש במושכר כגן ילדים ללא רישיון עסק כדין וללא היתר לשימוש חורג בו בזמן שהנתבע ידע כי אין לגן הילדים אישור לשימוש חורג ו/או רישיון עסק ולאור פניותיה של התובעת אליו להסדרת השימוש כדין במושכר כגן ילדים נוכח ההתראות שנשלחו לתובעת ולנתבע מאת עירית רחובות והודעה לתכנון ובניה רחובות, מהווה הפרה של ההסכם על ידי הנתבע המקימה את זכות ביטול ההסכם. ובמילים אחרות, כיצד היה על התובעת לנהוג? להמשיך בביצוע עבירה פלילית ולהיות צפויה להגשת כתב אישום נגדה,הרשעה וענישה פלילית וכן לשלם בגין ההתקשרות על פי עמדת הנתבע סכומים העשויים לעלות על רווחיה?
בנסיבות העניין, איני צריכה להכריע בשאלה האם מדובר בהפרה יסודית אם לאו שכן ממילא התובעת לא שקטה על שמריה ומיד לאחר שקיבלה את מכתב ההתראה הראשון ואף לאחר מכן פנתה אל הנתבע, הודיעה לו כי עליו לפנות את המושכר בתום תקופת השכירות המקורית, שכן היא מתנגדת למימוש האופציה אלא אם כן ישיג הנתבע היתר לשימוש חורג ורישיון עד לתום תקופת השכירות. כאמור הנתבע בחר אף שלא להתחיל בהליכים אלו.
משנשלחה לנתבע הודעה הדורשת את תיקון ההפרה ואף ניתנה לו שהות סבירה לתיקון ההפרה, והנתבע אף לא החל בהליכים כלשהם כאמור הרי שהתובעת יצאה ידי חובתה גם על פי הוראת סעיף 7 (ב) לחוק החוזים ככל שהייתה ההפרה לא יסודית.



(ב) הודעת הנתבע בדבר אי מימוש האופציה

27. זאת ועוד. הלכה למעשה נוכח המחלוקות בין הצדדים, הודיע ב"כ הנתבע לתובעת ביום 14.7.11 בכתב ,כי הוא לא יממש את האופציה ויעזוב את המושכר ביום 31.8.11 וכי ינקוט בהליכים בעניין נזקיו בגין הפינוי.
בעניין זה אף העיד הנתבע כי במצב הדברים שנוצר העדיף לפנות את הנכס. (פרוטוקול עמ' 26 שורות 27-33(.וכי לאחר מכן ביום 14/8/11 חזר בו מהודעתו על אי מימוש האופציה "כי לא מצאתי נכס חלופי" (פרוטוקול עמ' 27 שורות 8-9, 12-13,21-22 ) .


28. למרות ההודעה וכשבועיים לפני מועד הפינוי קרי ביום 14.8.11 שיגר ב"כ הנתבע מכתב לב"כ התובעת, לפיו הוא חוזר בו מהודעתו והוא עומד על זכותו למימוש האופציה. בעניין זה השיבה לו התובעת כי הנתבע התחייב לפנות המושכר והיא פעלה בהתאם להתחייבותו וכי ככל שלא יפנה את המושכר היא תנקוט נגדו בהליכים לפינויו.
יצוין, כי על פי סעיף 14.2, להסכם מימוש האופציה מותנה בהודעת המשכיר בכתב על רצונו לממש את האופציה חודש לפני תום תקופת השכירות. בענייננו כאמור, הודיע הנתבע לתובעת כי הוא לא יממש את האופציה ויפנה את המושכר בתום תקופת השכירות המקורית. גם אם נמלך הנתבע בדעתו, לאחר שהודיע על אי מימוש האופציה, עשה כן שלא במועד שנקבע לכך בהסכם.

29. כבר נקבע , כי על המבקש לממש אופציה , למלא אחר הדרישות ההסכמיות הפורמליות באופן דווקני ולמלא " בדייקנות ובקפדנות אחר הדרישות ההסכמיות למימושה." ראה- ע"א 2077/92 שלדון נ. רייף ואח' (פורסם במאגרים המשפטיים) ,וכן ע"א 163/84 מדינת ישראל .נ. חברת העובדים העברית (פורסם המאגרים המשפטיים) :
" הפעלתה של האופציה בשכלולה לדרגת חוזה המחייב את המציע והן את הניצע חייבת להיעשות ע"י מילוי קפדני של תנאי האופציה ושל הדרך שנקבעה להפעלתה"

30. משנשלחה ע"י הנתבע הודעה לתובעת בדבר אי מימוש האופציה ,ומשלא נשלחה הודעה בכתב, בדבר רצון הנתבע לממש את האופציה במסגרת הזמן שנקבע לכך בהסכם , ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים, הרי שלא התמלאו התנאים למימוש האופציה שניתנה בידי הנתבע ולפיכך יש לראות בו כמי שלא מימש את זכות הברירה על פי הוראת ההסכם ולפיכך אני קובעת כי התנאי למימוש האופציה על פי ההסכם לא התקיים.



(ג) סכום ביניים

31. לאור כל האמור, מסקנתי היא איפוא כי לתובעת קמה הזכות לבטל את ההסכם הואיל והגן מופעל במושכר ללא היתר לשימוש חורג וללא רשיון עסק וכי בהתאם למכתבי ההתראה שנשלחו לתובעת, תצהיר התובעת ועדותה, ברי כי המניע של התובעת הינו חששה מהסתבכות בהליך פלילי. אין ספק שהעמידה בפני אישום פלילי והסיכון הכרוך בכך הן עובדות רלוונטיות לעניין המשך קיום ההסכם. במצב זה החלטתה של התובעת להביא ההתקשרות לידי סיום היא החלטה סבירה והגיונית.
יתרה מכך, הנתבע הודיע לתובעת עובר לסיום תקופת השכירות המקורית כי אין בכוונתו לממש את האופציה. הודעתו המאוחרת על כך כי חזר בו, אינה עומדת בתנאי ההסכם לצורך מימוש האופציה ומשכך לא התקיים התנאי למימוש האופציה ע"י הנתבע.

(ד) הפרות נוספות של ההסכם על ידי הנתבע

32. התובעת טענה כאמור כי הנתבע הפר את ההסכם הפרות נוספות ובעיקר: ביצע שינוים במושכר ללא אישורה (סעיף 5.3 להסכם), נעל את שער הכניסה לחלק הפרטי במקרקעין שבחזקתה של התובעת, עשה שימוש בשביל הגישה לשטח הפרטי, ולא העביר לתובעת שטר חוב או כתב ערבות על סך 16,200 להבטחת קיום התחייבויותיו (סעיף 15 להסכם).

33. במהלך העדויות הודה הנתבע כי נעל את השער המפריד בין המושכר לשטח הפרטי של התובעת במנעול כדי למנוע ממנה כניסה לשטח שבחזקתה "אני נעלתי אותו במנעול ולא נתתי לה מפתח לשער הירוק מן הסתם כדי למנוע ממנה כניסה" (פרוטוקול עמ' 24 ש' 21-23).
עוד השיב הנתבע לאחר שטען אין ספור פעמים בהתכתבויות שבין הצדדים ואף בהמשך הדיונים בבית המשפט כי למיטב זכרונו נתן לתובעת שטר חוב או כתב ערבות וכי אם לא נתן לה אין כל בעיה והוא ימציאו מיידית, כי :
"ת: אני זוכר שסיפקתי, במידה ולא, אספק.
ש: לכל אורך הדרך אומרים לך שלא סיפקת ערבות, למה לא סיפקת?
ת: לא סיפקתי." (ההדגשה אינה במקור) (פרוטוקול עמ' 25 ש' 12-13).

34. התובעת פנתה לנתבע בעניין הפרות אלה חזור ופנו ואף נתנה לו הזדמנויות רבות לתקן ההפרות אולם נוכח חילוקי הדעות הקשים שבין הצדדים, לא תוקנו ההפרות בעוד שהנתבע טוען כי התובעת היא זו אשר מפרה את ההסכם ברגל גסה.
יצוין עוד, כי היחסים בין התובעת לנתבעים הסלימו ולמצער התנהל בין הצדדים הליך של בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת אשר הוגש על ידי הנתבע, מיד לאחר שהודיע כי נמלך בדעתו ובכוונתו לממש את האופציה על פי ההסכם, אשר במסגרתו ביקש את הרחקת התובעת מהמושכר – הצו בוטל לאחר שבית המשפט קבע כי מדובר בסכסוך מסחרי טהור (נספח 18 לכתב התביעה).

35. מכל מקום, כאמור הנתבע הודה בסופו של דבר כי לא המציא שטר חוב/ערבות בהתאם לסעיף 15 להסכם וכי אף נעל את שער הכניסה לשטח שבחזקתה של התובעת מאחורי המושכר ולא ציידה במפתח.
הפרות סעיף 15 להסכם והתנהלותו של הנתבע אף בעניין נעילת שער הכניסה כאמור מצטרפות להפרת ההסכם כפי שקבעתי לעיל ובנסיבות אלה מתייתר הצורך להכריע ביתר ההפרות הנטענות על ידי התובעת.

36. דרישת התובעת כי הנתבע יפנה את הנכס נשלחה כבר בחודש פברואר 2011, דרישה נוספת לפינויו תוך מתן שהות להסדיר רשיון העסק/ההיתר נשלחה ב- 6.3.11. ההודעה בדבר ביטולו של ההסכם נשלחה לנתבע ב- 6/11 בשים לב כי מועד הפינוי נקבע לתום תקופת השכירות המקורית, קרי, 31.8.11 (סיום שנת הלימודים).
כאמור, אף הנתבע הודיע ביום 14.7.11 כי יפנה המושכר ביום 31.8.11 אך חודש לאחר מכן נמלך בדעתו וביום 14.8.11 הודיע על רצונו לממש את האופציה וזאת שלא על פי המועד שנקבע לכך בהסכם.

37. לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבע לפנות את המושכר מכל חפץ ואדם. יחד עם זאת, הואיל והתביעה הוגשה ביום 4.9.11 ובינתיים נפתחה שנת לימודים נוספת בגן ומועד מתן פסק הדין הינו בחודש יולי 2012, אני מורה, לפנים משורת הדין, כי הפינוי ידחה עד ליום 12.8.12.



הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך של 10,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם מכירת סככות

  2. הסכם שכירות מאפיה

  3. בוררות - הסכם שכירות

  4. הסכם מכירת משק חקלאי

  5. הסכם שכירות למראית עין

  6. פינוי משרד - הסכם שכירות

  7. הסכם שכירות פעוטון

  8. הסכם שכירות – פינוי שוכרים

  9. הפרת הסכם שכירות חנות

  10. הסכם שכירות מסעדת אל גאוצ'ו

  11. הסכם מכירת קרקע חקלאית

  12. נספח הארכת הסכם שכירות

  13. הסכם שכירות אדמה חקלאית

  14. טעות בכתובת בהסכם שכירות

  15. הסכם שכירות בלתי מוגנת עם מסעדה

  16. זכות שוכר להאריך את הסכם השכירות

  17. הפרה מתמשכת של הסכם שכירות

  18. פיצוי מוסכם הסכם שכירות על אי פינוי

  19. הסכם מכירת מניות מייצגות שטח מקרקעין

  20. הסכם שכירות - בורגר ראנץ / מקדונלדס

  21. הסכם שכירות פתיחת מועדון ספורט קראטה

  22. פסק דין בנושא הפרת הסכם שכירות

  23. פיקוח על הסכמי שכירות תחנות דלק

  24. שיקים להבטחת תמורה בהסכם שכירות

  25. הפרת הסכם שכירות שיפוצים - עילה לפינוי ?

  26. תאונה עצמית - הסכם שכירות רכב עם חברת השכרה

  27. שינוי תנאי הסכם שכירות לעניין ערבות

  28. הפרת הסכם שכירות - שינוי מטרת השכירות

  29. תשלום פיקדון במעמד חתימה על הסכם שכירות

  30. פרשנות הסכם שכירות - איך מפרשים הסכם שכירות ?

  31. הסכם מכירת דירה - נזקים בגין אי פינוי דירה בזמן

  32. תביעה ותביעה שכנגד הסבות סביב הסכם שכירות

  33. הסכם מכירת זכויות כלפי מנהל מקרקעי ישראל

  34. ביטול הסכם שכירות עקב צו מניעה לפתיחת גן ילדים

  35. תביעה ותביעה שכנגד שעניינן ניהול מו"מ להסכם שכירות בבניין משרדים

  36. דרישה להשבת הכספים שחולטו מהערבות הבנקאית ופיצוי על הפרת הסכם שכירות

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון