דוגמא לפסק דין בנושא האם אפשר לקבל בחזרה כסף ששולם לעורך דין: א. התביעה ובעלי הדין 1. בפני תובענה שהגיש לקוח (התובעת) נגד פרקליטו (הנתבע) להשבת סכומי שכר טרחה, לפיצוי בגין סכומי שכ"ט שנאלצה התובעת לשלם לפרקליט אחר וכן לפיצוים נוספים. 2. התובעת הינה חברה קבלנית בתחום עבודות תשתית בכבישים. הנתבע עוסק בין היתר בייצוג לקוחות בדיונים בבית המשפט. ב. עיקר טענות התובעת 1. התובעת טוענת כי מסרה לטיפולו של הנתבע 3 תביעות שהוגשו נגדה על ידי קבלן משנה שהועסק על ידה (להלן בהתאמה: "התביעות" ו"הקבלן"). 2. לגירסת התובעת מנהלה מר רם דבורי (להלן: "דבורי") נפגש עם הנתבע במשרדו, הציג בפניו את כתבי התביעה וניהל עימו משא ומתן באשר לעלות הטיפול המשפטי ב-3 התביעות, ובסיומו סוכם כי הטיפול הכולל בתביעות לרבות הגשת תביעה שכנגד באחת מהן ועד להכרעה סופית בכל אחת מהן - יימסר לטיפולו האישי של הנתבע וכי התובעת תשלם לנתבע שכר טרחה גלובלי בסך 41,179 ₪ (להלן: "שכר הטרחה הגלובלי"). 3. התובעת הטעימה כי הנתבע קבע את שכר הטרחה הגלובלי תוך שהיה מודע לפרטי שלושת התביעות ודרך ניהולן ויכול היה להעריך מראש את היקף העבודה המשפטית לה יידרש לצורך קביעת שכרו. 4. התובעת מוסיפה וטוענת כי שילמה לנתבע את מלוא שכר הטירחה הגלובלי בתום הכנת כתבי הטענות לרבות התביעה שכנגד. לגירסת התובעת העביר הנתבע את הטיפול המשפטי בתביעות לידי עורכת דין שכירה במשרדו (להלן: "עו"ד זינגר") וכי זו הספיקה להשלים את הליכי גילויי מסמכים בתביעות. 5. אשר לנתבע עצמו טענה התובעת כי זה נטל חלק בישיבה מקדמית אחת וכן טיפל בהליכים הנוגעים למינוי מומחה מטעם בית המשפט (להלן: "אינג' מרזוק"). 6. התובעת מוסיפה וטוענת כי בסמוך למועד ישיבת קדם המשפט בתביעה השניה הודיע הנתבע לתובעת כי אין בדעתו להמשיך ולייצג את התובעת אלא אם תסכים זו לשלם לנתבע שכר טרחה נוסף בסכום משמעותי כמפורט ממכתב הנתבע לתובעת מיום 7.5.02 (להלן: "הצעת מחיר"). להלן נטען כי ניסיונותיו של דבורי בשם התובעת, להניא את הנתבע מדרישתו להתנות את המשך טיפולו המקצועי בתשלום שכר טרחה נוסף - כשלו ולתובעת הסתבר כי הנתבע נחוש בדעתו לחייבה בתשלום נוסף כתנאי להמשך הטיפול. 7. התובעת מוסיפה וטוענת כי סמוך למועד בו הודיע לה הנתבע כי אין בדעתו להמשיך ולייצגה לאחר פגרת קיץ 2002 לא היה עליה להופיע לדיון בבית המשפט ולנקוט הליכים בקשר למינוי מומחה ומשכך נאלצה לפנות לפרקליט אחר (להלן: "הפרקליט החלופי") על מנת שייצגה בתביעות במקום הנתבע. 8. התובעת טוענת כי הנתבע לא שיתף פעולה עם הפרקליט החלופי אשר בסופו של יום ייצג את התובעת וזו שילמה את שכר טרחתו. 9. התובעת מייחסת לנתבע הפרה יסודית של "הסכם ההתקשרות" ועתרה לחייבה בתשלום ההוצאות והנזקים שנגרמו לתובעת כדלקמן: השבת הסכום הגלובלי אשר התובעת שילמה לנתבע בסכומו המשוערך ערב הגשת התביעה 64,011 ₪. עלות 30 ש"ע של דבורי בחיפוש ואיתור הפרקליט החליפי, חפיפה והעברת החומר לידיו בתעריף של 270 ₪ לשעה ובסך הכל 8,100 ₪. השבת נזק הנובע מתוספת - עלות שכר הטרחה בשל שכירת הפרקליט החליפי - 44,722 ₪. פיצוי ראוי בגין הפרת ההסכם לרבות בגין עוגמת נפש בסך 15,000 ₪. התובעת העמידה את תביעתה על סך 131,833 ₪. ג. עיקר טענות הנתבע 1. הנתבע הכחיש את מרבית טענות התובעת וכפר בזכותה לגבות ממנו פיצוי כלשהוא. 2. הנתבע טוען כי התבקש על ידי התובעת לייצגו בשתי תביעות בלבד וכי עם תחילת טיפולו הוסכם בין התובעת לנתבע על תשלום "שכר טרחה ראשוני" בתמורה לטיפול בשלבים הראשונים של שתי התביעות, תוך הבנה לאחר שתתברר התמונה במלואה, יקבע שכר טרחה לשלבים ההמשכיים. 3. הנתבע הוסיף וטען כי הסיכום בעניין שכר הטרחה לא נמצא בידו וכי קרוב לוודאי שהוא נמצא בידי התובעת אשר נטלה לידיה את המסמכים שנערכו עבורה. 4. הנתבע הוסיף כי בשל חלוף הזמן אין בידיו ראיות בדבר אותו סיכום ואין הוא זוכר את שיעור שכר הטרחה עליו הוסכם ואת מועדי התשלום. 5. הנתבע מוסיף וטוען כי רק ביום 15.1.01 הוגשה נגד התובעת תביעה שלישית על ידי הקבלן ואף תביעה זו נמסרה לטיפולו. 6. הנתבע טוען כי שירותיו המקצועיים לתובעת היו ללא דופי וכי הגיש בשמה כתבי הגנה, כתב תביעה שכנגד, בקשות שונות ואף ייצגה במספר דיונים. 7. להלן טוען הנתבע כי בהמשך הדברים נפגש עם דבורי ושוחח עימו על שכר טרחתו בגין המשך הטיפול המקצועי וכי העביר לתובעת ביום 7.5.02, כמוסכם, הצעת מחיר להמשך שירותיו המשפטיים וכי בתגובה, הודיעה לו התובעת בסמוך לחודש יוני 2002 כי היא מבקשת מן הנתבע לחדול מייצוגו שכן היא מתכוונת להסתייע בעורך דין אחר. 8. הנתבע מוסיף וטוען כי התובעת לא העלתה בפניו בכל שלב כל טענה או השגה לגבי עצם הצגת הצעת המחיר ואף לא לגופה וכי התובעת לא טענה בפני הנתבע כי עליו להמשיך לייצגה ללא תשלום נוסף ו/או כי הוסכם על תשלום גלובלי. עד כאן עיקר טענות בעלי הדין. ד. המחלוקת 1. הפלוגתא העיקרית הצריכה להכרעה בתובענה זו הינה האם תשלומי שכר הטרחה בסך 41,179 ₪ אשר התובעת שילמה לנתבע מהווה את מלוא שכר הטרחה המוסכם בעבור מלוא הטיפול המשפטי ב-3 התביעות כגירסת התובעת, או דילמא, עסקינן בתשלום חלקי בלבד כגירסת הנתבע. 2. הכרעה בפלוגתא זו תסייע בקביעת ממצאים לגבי הפלוגתאות הנוספות ובכללן, האם הפר הנתבע את ההסכם עם התובעת בהפרה יסודית וכן הערכת הנזק שנגרם לתובעת לגירסתה. ה. דיון וממצאים 1. העדרו של הסכם שכר טרחה בכתב 1.1 בסעיף 13 לתצהיר עדותו הראשית מטעם התובעת טען דבורי: "סיכום נושא שכר טרחתו של הנתבע נעשה בע"פ לא נערך עם התובע (צ.ל. הנתבע-מ.ב.ח) מעולם הסכם בכתב לעניין זה" 1.2 הנתבע לעומת זאת נמנע מליתן גירסה חד משמעית ומבוררת בסוגיה זו. בסעיף 5 לתצהיר עדותו טען הנתבע: "הסכמנו על תשלום שכר טרחה ראשוני...". ובסעיף 7 לתצהירו הוא טוען: "בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה אין בידי ראיות בדבר אותו סיכום". 1.3 דבורי חזר על גירסתו גם בתצהיר המענה לשאלון שהוצג לו (תשובה לשאלה 2) וכן בחקירתו הנגדית במהלכה טען: "ההסכם נערך עם עו"ד X כהסכם בע"פ והסכום שנדרש על ידו נדרש בע"פ וזה סכום שכולל מע"מ" (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 14-16). 1.4 הנתבע לעומת זאת התמיד בגירסתו העמומה ובתשובה לשאלה, אם היה הסכם שכר טרחה, תרשומת או פתק הוא משיב: "אני חוזר על תשובתי הקודמת, בכתב אינני זוכר אם היה הסכם שכ"ט. תרשומת אני מניח שהיתה בתיק" (עמ' 39 שורות 13-18 עמ' 40 שורות 10-11). 1.5 במחלוקת זו, אני מבכר את גירסתו של דבורי על זו של הנתבע. לא זו בלבד שגירסתו של דבורי היתה חד משמעית ועקבית לעומת גירסתו החמקנית קמעא של הנתבע, אלא שניתן היה לצפות מן הנתבע, כפרקליט המודע לחובות הנאמנות והזהירות החלות עליו כלפי התובעת לשמור תחת ידו מסמך בסיסי ומהותי כמו הסכם שכר טרחה. 1.6 אני פוסק איפוא כי למיצער, לא נערך בתחילת הדרך ובעת תשלום שכר הטרחה הגלובלי, הסכם בכתב או מסמך אחר כלשהוא שיש בו כדי לפרט במדוייק את היקף הטיפול המשפטי ואת סכום שכר הטרחה לרבות דרכי חישובו. 2. פיצול שכר הטרחה 2.1 כזכור טען הנתבע כי על פי הסיכום שבינו ובין התובעת הוסכם למעשה על פיצול שכר הטרחה באופן שסוכם כי יתרת שכר הטרחה, לאחר תשלום "שכר הטרחה הראשוני" ייקבע לאחר מכן. 2.2 בסעיף 11 לתצהיר עדותו פירט הנתבע את שיטת החיוב במשרדי המתבססת בדרך כלל על שעות עבודה. עם זאת נמנע הנתבע ממתן גירסה באשר לבסיס התשלום אותו היתנה עם התובעת; בחקירתו הנגדית טען הנתבע לראשונה: "הלקוח שלי יכול להיענות להצעה שלי לעבוד לפי שעות עבודה כפי שעבדתי ונהגתי לעבוד באותה תקופה" (עמ' 37 שורות 4-5). 2.3 בהמשך עדותו טען הנתבע כי התובעת סירבה לעבוד עימו על בסיס ש"ע (שם, בשורה 22 וכן בעמ' 38 שורה 12). 2.4 הנתבע אף הודה כי לא הציג בפני התובעת סדר גודל של עלות שכר הטרחה (עמ' 38 שורות 2-6) אך לשיטתו, התובעת ידעה כי היא יכולה "לסמוך עלי שההצעה (לתשלום יתרת שכר הטרחה-מ.ב.ח) תהיה הוגנת ועניינית וכזו היא הצעתי" (עמ' 40 שורות 29-30). 3. פניית התובעת לעו"ד חלופי 3.1 הראיות שבפני מלמדות כי כבר ביום 14.7.02 הודיעה התובעת לנתבע כי הגישה בקשה לבית המשפט לפיה עו"ד כרמי ייצג אותה במקום הנתבע (נ/7). עו"ד כרמי העיד כי התובעת פנתה אליו "בעיצומן של פגישות עם המומחה מרזוק" (עמ' 8 שורות 9-10). 3.2 התובעת שיגרה למרזוק ביום 26.5.02 מכתב (נ/12) בו קבלה על התנהלות קלוקלת מצד הקבלן וציינה כי "דורם מחליפה מייצג בתיק שבנדון". בהינתן כי מכתב הדרישה נשלח ביום 7.5.02 ניתן להבין כי פנייתה הראשונה של התובעת לעו"ד כרמי נעשתה בסמוך לקבלת מכתב הדרישה. 3.3 לא הובאה בפני כל ראיה לפיה התובעת ביקשה להניא את הנתבע מדרישתו או להתמקח עימו לגבי הסכומים שפורטו בהצעת המחיר, משכך אני קובע כממצא כי התובעת לא הופתעה מעצם דרישתו של הנתבע לקבלת שכר טרחה נוסף בתמורה להמשך טיפולו בתביעות, אלא שסברה כי מדובר בסכומים מופרזים ומשכך גמלה בליבה החלטה להקטין את העלויות המשפטיות, תימוכין לממצא זה אני מוצא בעדותו של דבורי שהעיד: "עו"ד X שינה את ההסכם להסכם שהוא הסכם סחטנות בלתי אפשרי לעמוד בו, לפיכך בשלב זה לא נתתי ולא העברתי בצורה כתובה למשרדו שום הערה" (עמ' 23 שורות 27-29). למסקנה דומה ניתן להגיע בבחינת הצעת המחיר המתבססת על תשלומים נוספים תוך כדי התקדמות בניהול התיק, והשוואתו לנאמר בסעיף 7 לתצהירו של עו"ד כרמי: "החברה בבעלות רמי (דרומי) שילמה לי כאמור שכר טרחה והוצאות משפטיות על פי התקדמות ההליכים ועל פי דרישה שלי מפעם לפעם" 4. תשלומי השכר הגלובלי בזיקה לשלוש התביעות 4.1 בסעיפים 10-12 לתצהיר עדותו טען דבורי כי שכר הטרחה הגלובלי נקבע כשכר טרחה סופי ומוסכם לטיפולו של הנתבע ב-3 התביעות "וכולל את כל ההליכים המשפטיים עד לקבלת פסק דין ו/או הסדר פשרה בכל אחת מן התביעות" וכי הוא נקבע ככזה "לאחר שהתובעת הציגה לנתבעת את כל התמונה כולה לפרטי פרטים". 4.2 הנתבע כאמור חלק על גירסה זו וטען כי הסכים עם התובעת על תשלום שכר טרחה ראשוני, תוך הבנה שלאחר מכן "שתתברר התמונה במלואה יקבע שכר טרחה לשלבים ההמשכיים" (סעיף 5 לתצהיר הנתבע). 4.3 נמצא איפוא כי בעוד שהתובעת גורסת כי הוסכם בין הצדדים כי שכר הטרחה הגלובלי ששולם על ידה בתחילת הדרך הינו שכר הטרחה הסופי טוען הנתבע כי עסקינן בתשלום מקדמה גרידא תוך הבנה שבהמשך ייקבע שכר טרחה נוסף. במהלך חקירתו חזר דרומי על גירסתו (עמ' 17 שורות 1-10). 4.4 בניסיון לערער על גירסתו של דרומי בה מובנית הטענה כי מלוא הסכום הגלובלי שולם כשכר טרחה - הציג הנתבע קבלה (נ/5) המלמדת כי סך של 3,563 ₪ מתוך הסכום הגלובלי שולם לנתבע על ידי התובעת כהחזר של אגרת תביעה שכנגד ששולם קודם לכן על ידי הנתבע בעבור התובעת (עמ' 17 שורות 28-33). אטעים כי לא היתה בפיו של דרומי תשובה מבוררת שיש בה כדי לסתור גירסה זו (עמ' 18 שורות 19-26). 4.5 הנתבע תקף את גירסתו של דרומי גם בהיבט אחר קרי, גירסתו של האחרון לפיה השכר הגלובלי התייחס לטיפול בשלושת התביעות ולהלן אפרט: אין חולק שכתב התביעה ב-ת"א 1276/01 (להלן: "התביעה השלישית") הוגשה על ידי הקבלן נגד התובעת ביום 15.1.01 והומצא לה ביום 20.3.01 (עדות דרומי בעמ' 20 שורות 1-2). בהינתן כי התובעת חתמה על יפוי כח לנתבע ביום 17.9.00 (נספח 6 לתצהיר דרומי) כחצי שנה קודם שהומצא לה כתב התביעה השלישית הרי שלכאורה שולם הסכום הגלובלי בעבור טיפול בשתי התביעות הקודמות בלבד שהוגשו בצוותא חדא ביום 12.6.00. 4.6 דרומי ביקש לתרץ פירכה זו בטענו בסעיף 10 לתצהירו: "נפגשתי עם הנתבע במשרדו והצגתי בפניו את מסמכי התביעות הנ"ל (אבהיר כי באותו מועד היו בידי שתי תביעות בלבד, הראשונה והשניה, אשר הוגשו כנגד דורם ואילו התביעה השלישית כבר היתה ידועה כתביעה אשר "נמצאת בדרך" ו/או על סף הגשה לבית המשפט וכך היה". בניסיון לבסס את גירסתו בסעיף 10 לתצהירו טען דרומי כי לכתב התביעה השלישית צורף מסמך א' דרישת תשלום ששיגר הקבלן לתובעת ביום 20.1.94, לגירסתו של דרומי: "שלושת התביעות עמדו לפני עו"ד X, כאשר שתי תביעות הוגשו בפועל ותביעה נוספת היתה בקנה בצורה מאד ברורה במסמך שעמד בפני עו"ד X ששם התובע (הקבלן-מ.ב.ח) תבע את שתי התביעות הראשונות ובשיחתי עימו (אמרתי) שהוא יהיה חשוף לתביעה שכנגד הוא אמר שתוגש נגדי תביעה נוספת על פרויקט ז'בוטינסקי על הסכום הסופי שהוגש למשרדי התובעת עוד בשנת 1996" (עמ' 19 שורות 3-7). 4.7 סבורני כי אין בגירסה זו לכשעצמה כדי לבסס ולו לכאורה כי הנתבע (להבדיל מן התובעת) היה מודע לקיומה של "תביעה שבדרך". לא ייפלא איפוא כי משעומת דרומי עם חוסר הסבירות שבגירסתו לא עלה הדבר בידו והוא חוזר למעשה על גירסתו הקודמת (שם, שורות 10-17) וביתר שאת בתשובתו לשאלת בית המשפט (שם, שורות 25-28). 4.8 בהיותו מודע מן הסתם לחוסר הסבירות שדבק בגירסתו טען דרומי בעדותו: "המסמך הזה הומצא אלי בשנת 1996 והראיתי אותו לעו"ד X" (עמ' 20 שורות 3-6). גירסה "משופצת" זו נפקדה מתצהירו של דרומי ואין שחר לגירסתו כי העלה אותה במפורש או במרומז בסעיף 10 לתצהירו (שם, שורות 7-8). 4.9 לא זו אף זו; במהלך עדותו הוצג לדרומי מכתב (נ/6) אשר מוען לעו"ד זינגר (שעבדה לעת ההיא במשרד הנתבע). הגם שדרומי טען כי המכתב אינו בכתב ידו (עמ' 20 שורות 9-10) הוא הודה כי המכתב יצא ממשרדו ביום 3.5.01. בכותרת המכתב נרשם: "נתונים ראשונים כתב הגנה ירדני" ומקריאתו ניתן להסיק בבירור כי כותבו ביקש לספק מצע עובדתי להגשת כתב הגנה לתביעה השלישית וכך אישר גם דרומי (שם, שורות 17-18). עם זאת, לא נמנע דרומי מלהעלות השערות בלתי מבוססות לגבי האפשרות כי יתכן והמכתב האמור נשלח לנתבע עוד קודם לכן (שם, שורות 19-21). 4.10 לא נעלמה מעיני גירסת הנתבע בסעיף 15 לתצהירו לפיה: "בתביעה השלישית הסכמנו על שכר של 12,500 ₪ בגין ההליכים הראשוניים הכוללים כמובן גם כתב הגנה". עם זאת מעדותו של הנתבע עולה כי הסכומים בהם נקב הינם פרי שיחזור גרידא של הנתבע (עמ' 36 שורות 20-22) להבדיל מגירסה המתבססת על זכרונו. 4.11 בחנתי את הראיות שבפני והגעתי למסקנה כי אין בידי לקבל את טענות התובעת לפיה סכום השכר הגלובלי הוסכם במועד מסויים אחד; שכן חומר הראיות שבפני מפרנס ממצא לפיו הסיכומים באשר לשכר טרחתו של הנתבע נעשו בנפרד באופן שבתחילה סוכם על שכר בטיפול בשתי התביעות הראשונות, ולאחר מכן, סוכם על השכר בגין התביעה השלישית. ממצא זה מוצא גם תימוכין נסיבתי ברישומי כרטסת החו"ז של התובעת (נספחים 7-8 לתצהיר דרומי) רישומים אלו מלמדים על רצף תשלומים בתקופה שבין 25.9.00 ועד ליום 28.10.00 בסכום כולל של 26,554 ₪ שניתן לייחסם לטיפול בשתי התביעות הראשונות (נספח 7 לתצהיר) ועל סידרה נוספת של תשלומי שכר טרחה החל מיום 6.7.01 ועד ליום 5.9.01 שניתן לייחס לטיפול בתביעה השלישית (נספח 8 לתצהיר דרומי). 5. דרישת הנתבע לתשלום נוסף 5.1 אין חולק כי ביום 7.5.02 שלח הנתבע מכתב הצעת מחיר לתובעת במכתב ובגידרו העלה הצעה לתשלום יתרת שכר טרחתו בגין שלושת התביעות לרבות התביעה שכנד (המכתב צורף כנספח 9 לתצהיר דרומי). 5.2 בסעיף 16 לתצהירו טען דרומי כי בסמוך לפני המועד שנקבע לקיום ישיבת קדם משפט בתובענה השלישית: "הודיע לי הנתבע כי אין בכוונתו להמשיך ולייצג את התובעת אלא אם תסכים התובעת להוסיף ולשלם לנתבע סכום כסף משמעותי כשכר טרחה מעבר לשכר הטרחה המוסכם". 5.3 עיינתי בהצעת המחיר ולא מצאתי בו הודעה מפורשת או מרומזת של הנתבע שעניינה התנאה בין היענות לדרישתו לתשלום השכר הנוסף המבוקש על ידו ובין נכונותו להמשיך ולייצג את התובעת. יתר על כן בהצעת המחיר לא הועלתה דרישה כלשהיא. 5.4 חרף זאת חזר דרומי על גירסתו בהעידו: "עו"ד X בתוך ההליך של ברור עם המומחה וזמן קצר מאד לפני הצגה בבית המשפט הציג לי הסכם שכר טרחה שהוא הסכם סחטנות ומאותו רגע היה ברור לי שעו"ד X, במידה ואני לא אוכל או לא אשיג עו"ד חלופי, עו"ד X יתחיל לחייב אותי בתעריפים הבלתי הגיוניים כפי שהוא הציג. הוא הציג לי את ההסכם ואמר לי קח את ההסכם או עזוב את זה דהיינו לא אמשיך לטפל בעניינך" (עמ' 28 שורות 1-5). 5.5 הנתבע לעומת זאת טען כי משלוח הצעת המחיר תואמה מראש עם דרומי (סעיפים 24-25 לתצהירו) וכי קדמו לכך מספר שיחות שנוהלו בין השניים בחודש מאי 2002 (סעיפים 22-23 לתצהיר הנתבע ועדותו בעמ' 40 שורות 24-26 ועמ' 41 שורות 15-16). גירסתו של הנתבע לפיה להוצאת הצעת המחיר קדמו מספר פגישות בינו ובין דרומי נתמכת לכאורה מתוכן השורה הראשונה בו. 5.6 יתר על כן, במסגרת השאלון שהוצג לו נשאל דרומי, האם הצעת המחיר נשלחה אליו לאחר ששוחח עם הנתבע על הצעת המחיר מטעמו להמשך הטיפול בתיקים והשיב "לא זכור לי", אפס, במהלך חקירתו הנגדית אישר דרומי כי היו "מספר פגישות בנושא שינוי ההסכם בעל פה שהיה לי איתך" (עמ' 23 שורה 1). 5.7 אני פוסק איפוא כממצא כי דרומי היה מודע קודם למשלוח הצעת המחיר על כוונתו של הנתבע לקבל שכ"ט נוסף הגם שלא הוכח בפני כי היה דרומי מודע לסכומו ו/או לשיטת חישובו; אני קובע כי לא עלה ביד התובעת להוכיח את טענתה המרכזית לפיה הוסכם בינה לבין הנתבע כי שכר הטרחה הגלובלי (כהגדרתה של התובעת) נקבע והוסכם בבחינת שכר טרחה מלא וסופי בגין הטיפול ב-3 התביעות. 6. תגובת התובעת למכתב הדרישה 6.1 בסעיף 17 לתצהירו טען דרומי כי הנתבע מצא לנכון לנטוש ו/או לזנוח את הטיפול המשפטי לו התחייב בחוסר תום לב. בסעיף 18 נטען כי ניסה להניא את הנתבע מן ההתנאה שהציב תוך הפרת ההסכם אך הנתבע לגירסתו היה נחוש לאלץ את התובעת להתחייב בתשלום שכר טרחה נוסף. 6.2 בעדותו הרחיק דרומי לכת בטענו כי הנתבע הצמיד אקדח לרקתו בהפרת ההסכם בעיתוי בלתי אפשרי מבחינת התובעת (עמ' 23 שורות 13-16). מצאתי כי תיאוריו והגדרותיו של דרומי לוקים בהגזמה יתירה. 6.3 הנתבע לעומת זאת טען כי היוזמה לניתוקו מהמשך הטיפול המשפטי היתה פרי יוזמה של התובעת וכי דרומי הודיעו כי לאור הסכומים המבוקשים החליטה התובעת להעביר את הטיפול למשרד אחר (סעיף 26 לתצהיר הנתבע ועדותו בעמ' 38 שורות 23-25). 6.4 עם זאת, בעדותו טען הנתבע כי באותו שלב לא היה מודע לכוונת התובעת לפנות לעו"ד אחר (עמ' 38 שורות 23-25). 6.5 עיקר גירסתו של הנתבע מוצאת תימוכין בעדותו של עו"ד כרמי לפיה: "הוא (דרומי) אמר לי שהעוה"ד הקודם שטיפל בו בתיק...הוא התחרט על מה שנקבע בשכר טרחה ובגלל שהוא ביקש תוספת שכר החליט דבורי לעזוב אותו כי הוא לא חשב שזה ראוי ונכון" (עמ' 8 שורות 12-15). 6.6 אני דוחה איפוא את טענת התובעת לפיה הנתבע נטש או זנח את הטיפול המשפטי וקובע כי התובעת אשר סברה כי אין עליה לשלם לנתבע את הסכומים שקבע בהצעת המחיר - החליטה להסתייע בעו"ד כרמי. 7. הכרעה 7.1 על יסוד המקובץ עד כאן אני דוחה כבלתי מוכחת את טענת התובעת לפיה הוסכם כי שכר הטרחה הגלובלי אשר שולם, נועד לכסות את הטיפול המשפטי של הנתבע מתחילתו ועד סופו. 7.2 כמו כן אני דוחה את טענת התובעת לפיה הנתבע זנח את הטיפול המשפטי, ופוסק כי התובעת בפנותה לעו"ד כרמי, ביקשה להקטין את העלויות הכספיות הכרוכות בניהול התובענות. 7.3 לא נסתרה בפני גירסת הנתבע לפיה ביצע עבודה משפטית משמעותית בהכנת כתבי הטענות, הליכי ביניים, הכנת בקשות לסילוק על הסף והתייצבות לחלק מן הישיבות המקומיות כמפורט בסעיף 21 לתצהיר הנתבע ודי בכך כדי לזכותו בשכר הטרחה הגלובלי. 7.4 אני דוחה איפוא את טענת התובעת להשבת שכר הטרחה הגלובלי ששולם לנתבע וכן את טענתה לפיצויים בגין סכומי שכר הטרחה ששולמה לעו"ד כרמי, שהרי אין חולק כי סכומים אלו שולמו לעו"ד כרמי בתמורה לשירותיו המקצועיים בהמשך ייצוגה של התובעת סכומים אשר היו אמורים להיות משולמים לנתבע, לו המשיך במתן שירותיו. 7.5 עם זאת מצאתי כי התנהלותו של הנתבע בקביעת הסדר שכר הטרחה עם התובעת היתה לקויה. כמושכל ראשון אטעים כי האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה מוטלת בראש ובראשונה, על שכמו של עורך דין. השוו: ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ. עו"ד יחיאל. 7.6 עוד נקבע כי להסכם שכר טרחה ערוך כהלכה חשיבות רבה להגדרת הטיפול הנמסר לעורך הדין והבהרת גובה שכר הטרחה הנגבה על ידו בשל כך. השוו: ע"א (ת"א) 2058/08 לוין ברטל בע"מ נ. עו"ד ארנון גיצלטר (-פיסקה 37). וכן, ראו: ע"א 1990/09 אבי זלצמן נ. אביחי ורדי שם, נקבע: "שראוי להגדיר במדוייק את הפרס כמו גם את העניין שנמסר לטיפול באופן ברור, פשוט וקוהרנטי" (שם, בפיסקה 19) 7.7 חוששני כי בנסיבות העניין בו עסקינן יש לזקוף לפתחו של הנתבע את האחריות לעובדה שבין הצדדים לא נערך מלכתחילה הסכם בכתב ברור ושווה לכל נפש. 7.8 מחדל זה תרם במישרין להעדר וודאות בסוגיה חשובה ורגישה מבחינת התובעת ולא מן הנמנע כי יצרה במחשבתו של דרומי הנחה לפיה שכר הטרחה הגלובלי ששולם על ידי התובעת לנתבע נועד למצות את הוצאותיה בגין הטיפול המשפטי ב-3 התביעות עד גמירא. 7.9 הדין והפסיקה הדגישו את חובת הנאמנות שחב פרקליט כלפי לקוחו (סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 וכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין ואתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986. 7.10 סבורני כי חובת נאמנות זו חלה ומשתרעת על הטיפול המשפטי מתחילתו ועד סופו וכורכת בחובה גם את חובתו של עורך דין לערוך הסכם שכר טרחה בגדרו יועמד הלקוח מראש על גובה שכר הטרחה ודרכי חישובו. הנה כי כן נכתב במאמרו של פרופ' דניאל פרידמן "שכר טרחה ראוי לערוך דין" (פורסם בביטאון המשפט כרך ב' עמ' 111). "כאן גם המקום להזכיר את הכלל הידוע לפיו עורך דין חב חובת אמון כלפי לקוחו...חובת אמון כוללת חובת גילוי...הדעת נותנת שעורך דין יגלה מראש מהו השכר שיידרש. האחריות להבהרת נושא שכר הטרחה מוטלת על עו"ד אפילו מדובר בלקוח עסקי". 7.11 טענתו של הנתבע לפיה סירבה התובעת לבסס את שכר הטרחה על בסיס ש"ע לא הוכחה בפני ולכאורה, אין היא מתיישבת עם תוכן הצעת המחיר בה נקבעו בין היתר גם תעריפי שכר המבוססים על שעות עבודה. לא זו אף זו, לא שוכנעתי כי נבצר מן הנתבע לקבוע מלכתחילה את תעריפי הישיבות שנקבעו בסכומים קצובים בהצעת המחיר. 7.12 סבורני כי התנהלותו של הנתבע "בפיצול" שכר הטרחה, עולה כדי הפרת חובת הנאמנות שהוא חב לתובעת ופגע באינטרס ההסתמכות שלה. 7.13 די בממצאים אלו כדי לזכות את התובעת בהוצאות שנגרמו לה בסכום של 8,100 ₪ בשל הצורך לאתר עורך דין חלופי, ביצוע חפיפה והעברת החומר (כמפורט בסעיף 33.1 לתצהיר דרומי (שלא נסתר). 7.14 אשר לפיצויים בגין עגמת נפש - הגם שניתן להניח כי התנהלותו של הנתבע גרמה לתחושת עגמת נפש אצל דרומי אין בכך כדי לפסוק לתובעת שהינה תאגיד פיצוי בגין רכיב זה. והשוו: ע"א 8588/06 דוד דלוגו נ. אכ"א לפיתוח בע"מ. 8. סוף דבר 8.1 אני דוחה את התביעה ברובה למעט חיובו של הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 8,100 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על סכום זה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. 8.2 לאור התוצאה אליה הגעתי - והביקורת שביטאת כלפי הנתבע - אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד מוקטן בסך של 6,000 ₪. הודעה זכות ערעור. שאלות משפטיותעורך דין