דחיית תביעה בגין תאונת פגע וברח

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא דחיית תביעה בגין תאונת פגע וברח: מבוא תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 . בהתאם לבקשת ב"כ הצדדים מישיבת יום 13.03.12, נשמעו תחילה ראיות בשאלת החבות בלבד, ובהתאם, עניינה של החלטה זו בשאלת החבות. בתום שמיעת עדויות הצדדים והגשת ראיותיהם, הוגשו סיכומיהם בכתב. טיעוני התובע לגרסת התובע, ביום 21.07.06, בסביבות השעה 21:00 לערך, בהיותו הולך רגל באזור השוק בכפר עראבה, בזמן שעסק באיסוף בקבוקים למחזור ועת התכופף לאסוף בקבוקים מצד הדרך, נדרס על ידי רכב חולף ונפגע קשות בתאונת "פגע וברח", כשהוא נהדף לתוך תעלה בשולי הכביש. לטענתו, לאחר שנפגע הוא היה מטושטש עד איבוד הכרה והוא פונה לבית החולים על ידי אמבולנס, כשהוא מחוסר הכרה, שם אושפז וטופל. לפי הנטען, לאור מצבו הרפואי הקשה לאחר התאונה והבהילות בה פונה ממקום התאונה לבית החולים והתקהלות עוברי אורח שהייתה במקום, לא יכול היה לזהות או להשיג את פרטי הרכב הפוגע, ומעבר לכך, אין לו כל ידיעה באשר לרכב שעלה באש במקום התאונה. עוד הוסיף התובע כי הנתבעת לא הוכיחה את טענתה למרמה, ברמה הנדרשת ממנה בהתאם לפסיקה, ולא מצאה לנכון לחקור את בעלי רכב הסובארו השרוף, אשר לטענתה, הוא הרכב שהיה מעורב בתאונה בה נפגע התובע. לטענתו של התובע, לגרסתו יש חיזוקים בראיות נוספות ועדויות שהובאו במהלך הדיון, ולפיכך, יש לקבל את גרסתו בדבר נסיבות התרחשות התאונה ולפצות אותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב זאת. טיעוני הנתבעת הנתבעת הכחישה כי התובע נפגע בנסיבות הנטענות על ידו בתאונת "פגע וברח", וטענה כי על פי הראיות שנאספו על ידי המשטרה והובאו בפני בית המשפט, התובע נפגע בעת שנסע ברכב סובארו, אשר רשום ע"ש דודתו, וכי הוא היה מעורב בתאונה עצמית. לטענתה, רכב הסובארו הוצת סמוך לאחר התאונה ולפיכך לא מוטלת עליה חבות לפיצוי התובע ויש לדחות את תביעתו נגדה. לגישתה, התובע לא יצא ידי חובתו להוכיח כי המדובר בתאונת "פגע וברח" באופן המטיל חבות על הנתבעת, שכן, על הטוען לתחולת חובת פיצוי על קרנית להוכיח את קיומם של התנאים לתחולתו של החריג, שכן, אין זה מתקבל על הדעת להטיל על קרנית את חובת ההוכחה בעניין זה. מעבר לכך, ולמעלה מן הצורך, הוכיחה הנתבעת ברמת הסתברות גבוהה ביותר כי התובע נפגע בתאונה עצמית שארעה במעורבות רכב הסובארו, ולפיכך יש לדחות את טענתו כי נפגע על ידי רכב אלמוני, בתאונת "פגע וברח", אשר פרטיו אינם ידועים לו, באופן המעורר תהייה. זאת ועוד, מטעם התובע נשמעה עדותו בלבד המהווה עדות יחידה של בעל דין, אשר בהתאם לדיני הראיות צריכה לקבל חיזוק ממקור נוסף. עדותו של התובע נסתרה, לטענת הנתבעת, על ידי כל אחת מהראיות שהובאו על ידה והיא התאפיינה בחוסר מהימנות מוחלט, כאשר התובע התחמק ממתן תשובות לשאלות ולא ידע לתת פרטים אודות הרכב שלטענתו פגע בו וברח. לטענתה, משלא הוכיח התובע את נסיבות התרחשות אירוע התאונה וכי פעל ב " שקידה סבירה " על מנת לברר מי היא מבטחת הרכב המעורב בתאונה, הרי שדין התביעה נגדה להידחות. דיון והכרעה בתצהיר העדות הראשית מטעמו ציין התובע כי ביום 21/7/06, בשעה 21:00 לערך, עת עסק, בהיותו הולך רגל בכביש שבאזור השוק בעראבה, באיסוף בקבוקים למחזור, ובהיותו בעמדת התכופפות נפגע על ידי רכב חולף ונהדף לתוך תעלה בשול הדרך וכתוצאה מכך נפגע קשות והיה מטושטש עד איבוד הכרה, ועוברי אורח, שהוא לא מכיר אותם, הגיעו למקום והגישו לו עזרה וכן הגיעה ניידת לטיפול רפואי, שהביאה אותו לבית החולים כשהוא באיבוד הכרה. בשל מצבו הרפואי הנ"ל, חומרת הפגיעה והבהילות בפינוייו לבית חולים הוא לא יכול היה לזהות או להשיג את פרטי הרכב שפגע בו. בעדותו בבית המשפט ציין התובע כי הוא נפגע על ידי רכב חולף עת התכופף לקשור את השקית שהחזיק בידו, וכי הוא לא ראה את הרכב שפגע בו, לא ראה אור ולא שמע דבר עד שנפגע כאמור, והוא לא יודע מה סוג הרכב הנ"ל וצבעו ( עמוד 4 שורות 30-32 לפרוטוקול ישיבת יום 20/6/12 ). מצאתי דבריו אלה של התובע מעוררים תהייה של ממש, שכן, לא שוכנעתי כי הוא לא שמע רעש של רכב מתקרב אליו ולא הבחין באורות של פנסי רכב כאמור, קל וחומר עת מדובר, לפי טענתו הוא, בשעת לילה וחושך שורר במקום. אילו אכן נפגע התובע מרכב עת היה הולך רגל בשול הכביש, סביר והגיוני כי הוא יבחין באורות פנסי הרכב המתקרב לכיוונו, ישמע רעש של הרכב או יבחין ברכב עצמו. הטענה כי הוא לא שמע או רעש המנוע של הרכב, לא ראה אורות רכב ולא ראה את הרכב כלל, שעה שרכב כאמור נסע בסמוך מאוד אליו, בנתיב הנסיעה הקרוב לו, נותרה טענה בלתי סבירה ובלתי משכנעת לחלוטין. תימוכין לכך מצאתי בדבריו שלהלן של התובע: " את אומרת שיכול להיות שנפגעתי על ידי משהו שאינו רכב כמו סוס או מישהו שדחף אותי, אני אומר זה בטח רכב, מה יעשה לי דבר כזה ? ". ( עמוד 5 שורות 1-2 לפרוטוקול ). התובע לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע הוא סבור כי היה זה רכב שפגע בו ולא סוס או חפץ שאינו רכב, שעה שהוא לא שמע רכב מתקרב, לא ראה רכב מתקרב ופוגע בו ולא ראה אורות של פנסי רכב מתקרב, ואף לא ראה רכב לאחר שהוא נפגע. בעדותו בבית המשפט העיד התובע כי הוא החל לעסוק באיסוף בקבוקים כשבעה חודשים עובר למועד התאונה, וכי חבר שלו בשם עומר שריף חלאילה תמיד הסיע אותו לאיסוף בקבוקים וכי ביום התאונה הוא הוריד אותו במקום מסוים בין עראבה לסכנין והוא הלך ברגל והחל לאסוף בקבוקים בתעלות ( עמוד 4 שורות 7-12 לפרוטוקול ישיבת יום 20/6/12 ). התובע לא העיד את מר עומר שריף, שלטענתו הסיע אותו למקום והוא המשיך משם רגלית ואסף בקבוקים. המדובר בעד מהותי, זאת, נוכח המחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות קרות התאונה והשאלה האם התובע היה הולך רגל או שמא נהג או נסע ברכב והיה מעורב בתאונה עצמית. התובע הסביר את פשר הימנעותו מלהעיד את מר עומר באומרו כי מר עומר לא רוצה להעיד במשפט ( שם, שורה 11 לפרוטוקול ). לא שוכנעתי כי המדובר בהסבר סביר, והרי התובע לא הגיש בקשה לזמן את מר עומר לעדות בבית המשפט ולא הציג ראיה ללמד כי הוא פנה אליו לשם זימונו לעדות כאמור. התובע העיד כי התאונה אירעה בשעה 20:00 - 21:00. הוא נשאל כיצד הוא חיפש ואסף בקבוקים בשעת חושך כאמור, והשיב כי הוא נעזר בפנס ( ( עמוד 4 שורות 14-16 לפרוטוקול ). לא התרשמתי כי עדותו הנ"ל של התובע, לפיה, הוא חיפש בקבוקים בשעת חושך ובתוך תעלה בשולי כביש, כשהוא נעזר בפנס, הייתה כנה ומהימנה, מה גם והוא כלל לא הזכיר בתצהירו כי הוא חיפש בקבוקים בשעת חושך וכי הוא נעזר לשם כך בפנס שהחזיק בידו, ולא מצאתי הסבר סביר לכך שהוא לא תיאר זאת בתצהירו, דבר הגורע ממשית ממשקל עדותו בבית המשפט. התובע, במסגרת עדותו בחקירה נגדית, ערך תשריט של מקום התאונה. עיון בתשריט, שהוגש וסומן נ/3, מלמד כי לפי התובע, הוא עמד בשול הכביש ולא בשטח נתיב הנסיעה, אם כי בסמיכות לשפת הכביש, והרכב הפוגע הגיע מכיוון עראבה - סכנין לכיוון סלאמה, כשהוא נוסע בנתיב הנסיעה שבצדו עמד התובע, כאמור. התובע תיאר את מיקומו עת פגע בו הרכב, כדלקמן: " אני הייתי על הכביש בשטח נתיב הנסיעה מעבר לפס הצהוב. אני אומר שעמדתי מעבר לפס הצהוב מחוץ לכביש. אני לא זוכר כמה מעבר לפס הצהוב. ..". ( עמוד 5 שורות 11-12 לפרוטוקול ). עינינו הרואות כי גרסתו של התובע אינה עקבית. תחילה ציין כי הוא הלך בשטח נתיב הנסיעה של הכביש, ובהמשך ציין כי הוא הלך מחוץ לשטח הכביש, מעבר לפס הצהוב. זאת, נוסף על גרסתו האחרת, לפיה, הוא נהג לאסוף בקבוקים בתעלות ( עמוד 4 שורה 8 לפרוטוקול ), היינו, לא בסמוך לתוואי הדרך או בסמוך לפס הצהוב של הכביש. כן העיד התובע כי לאחר שהוא נפגע ונהדף לתוך התעלה הגיעו אנשים למקום והוציאו אותו מהתעלה והזעיקו אמבולנס, ובשלב זה הוא היה בהכרה וצעק " מה קרה מה קרה " ( עמוד 5 שורות 14-16 לפרוטוקול ). התובע לא ציין פרטיהם של האנשים שעזרו לו לצאת מהתעלה לאחר שנפגע והזעיקו אמבולנס למקום, והסתפק בכך כי אלה לא היו בני משפחתו. ואם לא די בכך, הרי שהוא העיד כי היו אנשים אשר ראו את המקרה ( שם, שורה 16 לפרוטוקול ). דברים אלה מלמדים כי התובע יודע את זהותם של אלה וכי המדובר בעדי ראיה לאירוע התאונה. חרף זאת, הוא לא ציין פרטי אנשים אלה, לא ציין הכיצד ידע הוא כי הם עדי ראיה, לא ביקש לזמן אותם לעדות ולא הסביר מדוע הוא נמנע מכך. כלל האמור גורע ממשית ממשקל עדותו ומותיר אותה רוויית תמיהות ותהיות עמוקות. המדובר בעדים מהותיים, בין אם היו אלה עדי ראיה לאירוע התאונה ובין אם היו אלה אנשים שהוציאו אותו מהתעלה לאחר שנפגע, כך, שעדויותיהם בעלות זיקה ישירה ועמוקה למחלוקת שבין הצדדים. התובע העיד כי הוא לא יודע על רכב שהיה הפוך על גגו, הוא לא ראה במקום, לאחר התאונה, רכב הפוך או רכב שרוף ( עמוד 5 שורות 29-30 ועמוד 6 שורה 5 ושורה 20 ועמוד 7 שורה 3 לפרוטוקול ). טענתו זו של התובע לא הייתה מהימנה כלל. שכן, הוא הועלה על ידי אחרים מהתעלה, לטענתו, כשהוא בהכרה ושואל " מה קרה מה קרה ", ואף הבחין באנשים שאינם בני משפחתו, לפי עדותו, והיה ערני עוד כשהחל האמבולנס לעזוב את המקום, ולכן, תמוהה עד מאוד טענתו כי עד לנסיעתו משם הוא לא ראה רכב שרוף והפוך על הגג, שהיה בסמוך למקום התאונה. זאת, נוסף על העובדה כי הרכב שהיה הפוך על גגו ועלה באש בהמשך הינו בבעלותה של גב' פאטמה זבידאת ( ראה מסמך של משרד התחבורה שהוגש וסומן נ/4 ), שהינה קרובת משפחתו של התובע, העיד כי גב' פאטמה היא אשת דודו ( עמוד 4 שורות 2-4 לפרוטוקול ). כן העיד התובע כי לאחר שהוכנס לאמבולנס הוא היה ערני אך אחרי זה הוא התעורר לאחר 3-4 שעות, בהיותו בבית חולים, וכי הוא לא זוכר האם בהיותו בבית החולים אחרים דיברו אתו על התאונה, ומשציינה בפניו ב"כ הנתבעת כי בתעודה הרפואית של בית החולים מיום התאונה נרשם כי המדובר בתאונה עצמית, התובע הגיב כי הוא נדרס על ידי רכב ( עמוד 6 שורות 27-31 לפרוטוקול ). ואם לא די בכל האמור, הרי שהתובע אישר כי אין זו הפעם הראשונה בה הוא נפגע על ידי רכב שברח ממקום התאונה. כך תיאר זאת: " היו עוד פעמים שפגע בי רכב וברח. זה היה כמעט לפני שנה מהיום. זה לא קשור לעניין. את שואלת אותי אך זה קרה, הלכתי בכביש הגיע רכב במו שחורה, פגע בי וברח. הגשתי תביעה...כשהרכב השני פגע בי הייתי בסכנין. הלכתי רגלית ואז פגע בי רכב וברח....". ( עמוד 7 שורות 4-7 לפרוטוקול ). הישנות האירועים בנסיבות דומות, היינו, פגיעה בתובע ע"י רכב שבורח, כשהתובע היה הולך רגל, מחזק את גרסת הנתבעת. העד מטעם הנתבעת, ד"ר שמואל חן, העיד כי הוא לא זוכר את התובע והתייחס למסמך הרפואי מיום 21/7/06, שהוגש וסומן נ/5, וציין כי המדובר בטופס טראומה שנערך על ידי רופאים בחדר טראומה לאחר שמובא לשם חולה שנפגע בתאונת דרכים או באירוע אחר וכי הוא משוחח עם המטופל שמגיע לשם. עיון במסמך הנ"ל מגלה כי העד הנ"ל ציין בו כי: " בן 31 אשר היה מעורב בתאונת דרכים ככל הנראה תאונה עצמית, עירני משתף פעולה, אינו זוכר במדויק את פרטי האירוע...". כן הסביר ד"ר שמואל חן כי: " מה שאמר לי המטופל במקרה הזה רשום במסמך ... לשאלתך כשאני כותב תאונה עצמית הכוונה, לאיך זה קרה והוא סיפר לי שעשה תאונה, שהתהפך והסתובב ונכנס בקיר, הכוונה באופן כללי ולא למטופל הזה. לפי המסמך שאני ערכתי מצב ההכרה של המטופל היה עירני ומשתף פעולה...". ( עמוד 10 שורות 1-9 לפרוטוקול ישיבת יום 6/11/12 ). על כן, הדברים הנ"ל שנרשמו במסמך הנ"ל על ידי הרופא נאמרו מפיו של התובע, שנבדק על ידי הרופא הנ"ל והיה, במהלך בדיקה זו, ערני ושיתף פעולה. לפי דברי התובע עצמו באוזני הרופא הנ"ל, כאמור, המדובר בתאונה עצמית, היינו, תאונה בה היה מעורב רכב בו נסע או נהג התובע, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הנטען על ידי התובע בתביעה זו, לפיה, הוא נדרס על ידי רכב אחר, עת היה הולך רגל. בחקירתו הנגדית נשאל ד"ר שמואל חן האם התובע ציין בפניו, במעמד הבדיקה בחדר הטראומה, האם הוא נפגע כהולך רגל או נוסע ברכב, והוא השיב: " שמדובר במישהו שהיה ברכב, זה לפי מה שרשמתי במסמך, יש לי נוסח קבוע לכל הנבדקים שנפגעים בתאונת דרכים עם רכב כאשר בהולך רגל זה מצויין הולך רגל שנפגע ע"י רכב. כאשר מדובר בתאונה עצמית ההיגיון הבריא זה מי שנסע ועשה תאונה ". ( עמוד 10 שורות 27-29 לפרוטוקול ). הדברים הנ"ל של העד מבהירים היטב כי התיאור שמסר התובע בפני הצוות המטפל, כשלוש שעות לאחר שעת התאונה, לא מלמד על תאונה בה הוא נפגע בהיותו הולך רגל. לעניין זה ייחסתי משקל ממשי יש לדבריו של ד"ר שמואל חן, לפיהם, לא ייתכן כי אחות או גורם אחר שהתלווה לתובע אמר לו כי המדובר בתאונה עצמית, שכן, אילו כך היה, הוא היה מציין את זהות מוסר תיאור התאונה ( עמוד 11 שורות 1-2 לפרוטוקול ). מכאן המסקנה היחידה לפיה התובע הוא שציין באוזני הרופא כי הוא נפגע בתאונה עצמית. יש לציין כי המסמך הנ"ל נערך בשעה 23:00 של יום התאונה, היינו, כשעתיים - שלוש שעות לערך לאחר שעת קרות התאונה, כך, שהוא אמר את הדברים הנ"ל באוזני ד"ר שמואל חן בסמוך מאוד לאחר קרות התאונה, ולכן, יש לייחס לדבריו הנ"ל של התובע משקל ניכר. אומנם, ד"ר שמואל חן העיד כי הוא לא יודע האם המסמך הנ"ל היה המסמך הראשון שנרשם עם הגעת התובע לבית החולים או שנרשמו מסמכים קודמים על ידי רופאים אחרים ( עמוד 10 שורה 17 לפרוטוקול ). יחד עם זאת, לא מצאתי בכך גורע ממשקל המתועד במסמך נ/5, שכאמור, נרשם מפיו של התובע, בין אם בהזדמנות הראשונה להגעתו לבית החולים ובין לאחר שכבר נבדק על ידי רופאים אחרים. ד"ר נסרה ניזאם העיד מטעם הנתבעת וציין כי הוא שימש, בזמנים הרלבנטיים, כירורג אחראי במיון בית החולים פוריה, וכי הוא ערך את המסמך הרפואי שהוגש וסומן נ/6, כאשר מסמך זה נערך לפני שהמסמך האחר, נ/5, שנערך על ידי ד"ר שמואל חן. עיון במסמך נ/6 מגלה כי עורך המסמך רשם כי הנבדק היה מעורב בתאונת דרכים של " בהתהפכות עצמית ", ומילים אלה נמחקו ובמקומן נרשם " נדרס ע"י רכב ". ד"ר נסרה ניזאם ציין כי עת מגיע פצוע למיון בית החולים או לחדר הלם הוא מדבר אתו, כחלק מהבדיקה הרפואית, על מנת לבדוק האם נתיב האוויר פתוח והנבדק בהכרה, והוסיף כי מה שכתוב בדו"ח נ"ל נמסר לו ע"י הצוות המטפל המפנה או ע"י הפצוע עצמו ( עמוד 12 שורות 6-7 לפרוטוקול ישיבת יום 6/11/12 ). באשר לתיקון שנערך בגוף מסמך נ/6, כאמור, העיד העד כי: " מתחת מה שכתבתי היה רשום התהפכות עצמית, ואז אני מחקתי כי הפצוע אומר לי שאני נדרסתי או משהו אחר ואני משנה, אני מדבר באופן כללי, כל פצוע יכול לשנות שלושים אלף גרסאות במיון ואני מתקן את הרישום לפי דבריו. את כל הקטע הזה שקראתי עכשיו כתבתי לאחר שדברתי עם הפצוע.... לפי מה שכתוב במסמך שבפניי הדברים יכולים להיות גם מהפצוע וגם מהצוות הרפואי... לפי המסמך הזה מצב ההכרה של הפצוע הזה, בהרה מלאה...הוא היה בהכרה וידע מה הוא אמר...". ( עמוד 12 שורות 8-18 לפרוטוקול ). התיקון שנערך במסמך הנ"ל לא גורע ממשקל התיאור שנרשם במסמך האחר על ידי רופא אחר, נ/5, לפיו, המדובר בתאונה עצמית. כמו כן, ד"ר נסרה ניזאם העיד כי התובע היה בהכרה מלאה עת שוחח עמו, ולכן, אני מקבל את הגרסה לפיה התובע הוא שאמר לד"ר נסרה ניזאם כי המדובר בהתהפכות עצמית, ובהמשך נערך תיקון של הגדרה זו, לבקשת התובע או אחר, שכן, ד"ר נסרה לא העיד כי התובע היה מחוסר הכרה וכי הרישום "התהפכות עצמית" נערך הרבה לפני שהוא החל לשוחח עם התובע, אלא שהתיאור שמסר מלמד כי כל המסמך נערך כשהתובע היה בהכרה, לרבות בשלב של רישום המילים " התהפכות עצמית ". גם בהנחה והמילים " התהפכות עצמית " נאמרו מפיו של גורם אחר ולא מפי התובע, הרי שגורם זה בוודאי למד על תיאור זה בהיותו עד ראיה או מפיו של התובע או מאחר, וכפי שציינתי, התובע לא העיד את האנשים שראו, לטענתו הוא, את אירוע התאונה או מי מהאנשים שהוציאו אותו מהתעלה והכניסו אותו לאמבולנס ואשר בוודאי שמעו ממנו את גרסתו הראשונה לנסיבות קרות התאונה. בעדותו בחקירה הנגדית ציין ד"ר נסרה ניזאם כי רופא פה ולסת, הוא ד"ר שמואל חן, לא חייב לעיין, לשם הבדיקה בחקר טראומה, במסמך שערך ד"ר נסרה לפני כן במיון. ב"כ התובע מבקש ללמוד מכך כי ד"ר שמואל חן רשם במסמך נ/5 את המילים " תאונה עצמית " לאחר שעיין במסמך של ד"ר נסרה, נ/6, ולא שמע מילים אלה מפי התובע עצמו. אני דוחה מסקנה זו. ראשית, אילו אכן כך הוא, ד"ר חן היה רושם " התהפכות עצמית " כציטוט מהמסמך נ/6, ולא מגדיר את התאונה במילים אחרות של " תאונה עצמית ". שנית, ד"ר חן העיד, ועדותו לא נסתרה, כי התיאור במסמך שלו, נ/6, הינו מפיו של הנבדק, התובע, ולא ממקור אחר, כאשר הנבדק היה בהכרה מלאה. גם גרסתו של העד מטעם הנתבעת, מר חורי ראיק, מחזקת את ראיות הנתבעת וסותרת את גרסת התובע. מר חורי ראיק מתאר, בהודעתו במשטרה מיום 1/9/06, שהוגשה בהסכמה וסומנה נ/7, כי בהיותו במסעדת " אוהל הירח " בעראבה שמע רעש וחבטה חזקה של תאונת דרכים, ומעוצמת הפגיעה הוא הבין כי המדובר בתאונה קשה, והוא התקשר למשטרה ויצא בריצה לכביש הראשי והבחין ברכב פרטי הפוך על הגג, והוא הסתכל לתוכו ולא ראה אנשים בתוכו, ומשהסתכל סביב הבחין בבחור בן 20-30, יושב לבדו כשהוא בהכרה, והחלו להתאסף אנשים ואמבולנס הגיע למקום, וכעבור חצי שעה ראה כי הרכב הנ"ל עולה באש. בהודעתו הנוספת מיום 26/3/07, נ/8, הוסיף מר ראיק חורי כי בדרכו אל הרכב ההפוך הוא ראה בחור יושב על המדרכה ומחזיק את ראשו ומדמם בפניו. ראשית, התיאור הנ"ל של מר חורי מלמד כי כתוצאה מהתאונה נגרם רעש חזק כתוצאה מחבטה עצומה, אותו שמע העד, שישב בתוך מסעדה. הדבר סותר את התיאור של התובע, לפיו, הוא לא שמע ולא ראה רכב מתקרב אליו, וכי לא ראה, לאחר מכן, רכב הפוך על הגג. שנית, לפי התיאור הנ"ל של מר חורי, התובע דימם בפניו כשרכב לידו היה הפוך על הגג. נסיבות אלה מובילות למסקנה כי התובע היה מעורב באותה תאונה בה התהפך הרכב. יש לציין כי תיאור זה עולה בקנה אחד עם הרישום המקורי של ד"ר נסרה, במסמך נ/6, לפיו, המדובר בהתהפכות עצמית, שנמחק מאוחר יותר. שלישת, בניגוד לעדות התובע, לפיה, לאחר שהוא נהדף על ידי הרכב לתוך תעלה, הגיעו אנשים והוציאו אותו מהתעלה, מר חורי תיאר כי הוא ראה את הרכב הפוך על הגג ובחור יושב לבדו על מדרכה ומדמם בראשו. היינו, התובע לא הועלה מהתעלה לכביש על ידי אנשים שהגיעו למקום על מנת לעזור לו אלא שהיה לבדו, דבר המחזק את המסקנה כי הוא לא נהדף לתוך התעלה אלא נפצע בנסיבות אחרות. רביעית, התיאור הנ"ל של מר חורי מפריך את טענת התובע, בתצהירו ובעדותו בבית המשפט, לפיה, הוא לא ראה במקום רכב הפוך על הגג ושרוף. שכן, מר חורי ציין כי הוא הבחין הן ברכב הפוך על הגג והן בבחור יושב על המדרכה ומדמם בפניו, ובהמשך, הרכב אף עלה באש, ולכן, לא סביר כי התובע, שישב על המדרכה ממש בסמיכות למקום התהפכות הרכב הפרטי, לא הבחין ברכב זה, כטענתו הוא. טענה זו של התובע נועדה, כך התרשמתי, להרחיק אותו מכל זיקה לרכב זה, ועל מנת לתמוך בגרסתו הכוללת, לפיה, הוא נפגע מפגיעה של רכב אחר. עוד אציין כי מר חורי ציין בהודעתו הנ"ל במשטרה שסומנה נ/8 כי התובע ישב מספר מטרים מהרכב שהיה הפוך על גגו ( עמוד 2 שורה 14 ), וכי הוא לא ראה ליד התובע שקית ובה בקבוקים ( עמוד 2 שורה 21-23 ). הדבר סותר את גרסת התובע לפיה הוא לא היה בקרבת רכב וכי הוא אסף בקבוקים בתוך שקית. בהודעתו במשטרה מיום 29/3/07, שהוגשה על ידי הנתבעת בהסכמת ב"כ התובע וסומנה ת/9, מציין מר חסן בדארנה, נהג וחובש במד"א, כי, בעקבות הודעה על תאונה ביום 21/7/06 הוא הגיע למקום והוא מצא כי במקום הגיע כבר אמבולנס ובמקום היה רכב סובארו הפוך על הגג, ומספרו 2258303, והוא ערך את דו"ח מד"א שהוגש וסומן נ/10. יוצא כי גם עד זה, שהגיע בסמוך לאחר התאונה, הבחין ברכב סובארו הפוך על הגג, ולכן, יש בעדותו כדי לסתור את עדותו של התובע, לפיה, הוא לא הבחין ברכב כזה כלל בזירת התאונה. יש לציין כי לפי דו"ח שירותי כבאות מיום 21/7/06, שהוגש בהסכמת התובע וסומן נ/11, הודעה על האירוע הייתה בשעה 21:45, וניתן טיפול של כיבוי שריפה על ידי כבאים, שפרצה ברכב נטוש וללא לוחית זיהוי. שעת קבלת ההודעה, כאמור, הינה 21:45, היינו, בסמוך מאוד לשעת קרות התאונה כפי שציין התובע, בשעה 20:00-21:00, כאשר לפי עדותו של מר חורי ראיק, השריפה ברכב ההפוך הייתה כחצי שעה לאחר התהפכות הרכב, ויוצא כי שעת התהפכות הרכב הייתה אותה שעה בה נפגע התובע מרכב, לפני שהרכב עלה באש. העד מטעם הנתבעת, מר חטיב מוסטפא, העיד כי הוא שימש נהג וחובש במרכז לרפואי דחופה בעראבה, וכי הוא נתן הודעה במשטרה מיום 29/3/07, שהוגשה וסומנה נ/15. בהודעתו זו ציין העד כי לאחר שקיבלו הודעה על האירוע הוא הגיע למקום יחד עם שוקרי אבו ריא, עובד אחר במרכז הרפואי הנ"ל, והבחין בבחור, שהינו התובע, שוכב במטע זיתים, בבמרחק של 50 מטר מרכב שהיה הפוך על גגו, ואנשים סיפרו לו כי התובע עף מהרכב וכי בחור אחר ברכב נוסף ברח מהמקום. העד העיד כי הוא לא שוחח עם התובע על נסיבות התאונה. גם עדות זו של מר חטיב מוסטפא מפריכה את טענתו של התובע לפיה הוא לא הבחין ברכב הפוך על גגו ועולה באש, כאשר עד זה ציין כי התובע היה אך במרחק של 50 מטר מרכב זה. העד ציין, בעדותו בבית המשפט, כי הוא ושוקרי הגיעו באמבולנס למקום התאונה, ואישר כי הדו"ח שהוגש וסומן נ/16 מתעד את שעות היציאה וההגעה של האמבולנס למקום וכן את היעד ( עמוד 22 לפרוטוקול ישיבת יום 20/1/13 ). העד מטעם הנתבעת, מר שוקרי אבו ריא, אישר כי הוא נתן הודעה במשטרה מיום 29/3/07, שהוגשה וסומנה נ/17. בהודעה זו ציין מר שוקרי כי בהגיעו למקום התאונה, יחד עם חטיב מוסטפא, הבחין בבחור שוכב במטעם זיתים והם פינו אותו משם לבית החולים והוסיף כי הוא לא ראה את הרכב המעורב בתאונה ולא שוחח עם הנפגע במהלך העברתו לבית החולים. גם בעדותו במשטרה ציין העד כי הוא לא הבחין ברכב כלשהוא בזירת התאונה ( עמוד 24 לפרוטוקול ישיבת יום 20/1/13 ), ולא שוחח עם הנפגע לגבי נסיבות התאונה. רכב הסובארו שנמצא הפוך על הגג ועלה באש תועד על ידי העד מטעם הנתבעת, מר עווד דראושה, והתמונות הוגשו וסמנו נ/12 ( עמוד 16 לפרוטוקול ישיבת יום 6/11/12 ). אעיר כי ב"כ הנתבעת הצהירה כי התמונות המקוריות הושמדו יחד עם תיק החקירה שבוער על ידי המשטרה, וכי היא לא מגישה את הכתבה מצורפת לתמונות הנ"ל לאימות תוכנה של כתבה זו. העד מטעם הנתבעת, מר סברי אבו ריא, העיד ואישר כי הוא מסר את ההודעה במשטרה מיום 29/3/07, שהוגשה וסומנה נ/13 בהודעה זו ציין העד הנ"ל כי הוא שימש מתנדב במשטרה וכי לאחר שהוזעק למקום מצא רכב פרטי, ללא לוחית זיהוי, הפוך של גגו ועולה באש, וכי ניגש אליו עלי מחמוד זבידאת ואמר לו כי הרכב שייך לאיש מסכנין וכי הוא יודיע לבעלים על כך, וכן נודע לעד כי פצוע פונה באמבולנס לבית חולים פוריה. בעדותו בבית המשפט העיד מר סברי כי בהגיעו למקום נמסר לו על ידי אנשים כי התובע פונה לבית החולים וכי הוא אסף בקבוקים בצד הכביש ( עמוד 17 לפרוטוקול ישיבת יום 6/11/12 ). מר סברי כלל לא ציין בהודעתו במשטרה כי אנשים מסרו לו כי הפצוע בתאונה הינו התובע, ולא ציין שם כי הפצוע נפגע מהרכב עת עסק באיסוף בקבוקים בצד הכביש. כך, שעדותו לעניין זהות הפצוע ונסיבות קרות התאונה הינה עדות כבושה, שאין בצדה כל הסבר סביר לפשר השיהוי במסירתה ומשלא מסר אותה כבר בהודעתו במשטרה מיום 29/3/07. ואם לא די בכך, הרי שמר סברי העיד כי הוא אמר לחוקר במשטרה כי התובע אסף בקבוקים עת נפצע בתאונה ( עמוד 17 שורה 23 לפרוטוקול ). טענה זו משוללת יסוד, שכן, עיון בהודעתו במשטרה מגלה כי הוא לא ציין זאת, ולו בעקיפין. ואם לא די באלה, הרי שבעדותו בבית המשפט טען סברי כי בהגיעו למקום התאונה הוא לא ראה רכב עולה באש ולא ידע האם מקור העשן שראה שם הינו רכב עולה באש או מזבלה, וכי הוא שאל אנשים לפשר העשן ונענה כי ייתכן שזה רכב או מזבלה ( עמוד 17 שורות 26-28 לפרוטוקול ). גרסה זו לא משכנעת והיא מעוררת תהיות וסותרת את גרסתו של סברי במשטרה, לפיה, הוא כן ראה רכב הפוך על הגג ועולה באש. כמו כן, טענה אחרונה זו אינה עולה בקנה אחד עם דבריו של העד הנ"ל במשטרה, לפיהם, למקום הגיעה ניידת כיבוי אש כדי לכבות את השריפה ברכב ( נ/13 שורה 22 ). לאור הסתירות היסודיות והרבות בגרסאותיו של העד כאמור, אני דוחה את טענתו, שציין בעדותו בבית המשפט, לפיה, מישהו אמר לו כי התובע נפצע עת אסף בקבוקים בצד הכביש. מר מוחמד סיד אחמד העיד ואישר את חתימתו על ההודעה שלו במשטרה מיום 23/7/07, שהוגשה וסומנה נ/14. בהודעה זו ציין העד כי זכור לו כי בחור בשם אדהם זבידאת התקשר אליו בשעות הלילה וביקש ממנו לנסוע למקום ליד מסעדת "אוהל הירח" על מנת לגרור רכב סבארו, והעד נסע לשם ומצא את הרכב כשהוא שרוף לחלוטין ואנשים רבים ממשפחת זבידאת שהיו במקום לא נתנו לו לגרור את הרכב ולכן הוא עזב את המקום. בעדותו בבית המשפט ציין העד תיאור זהה לזה שתיאר בהודעתו הנ"ל במשטרה והוסיף כי הרכב היה בתוך תעלה וכי נאמר לו שם כי היה פצוע שפונה לבית חולים ( עמוד 19 לפרוטוקול ישיבת יום 6/11/12 ). מר אדהם זבידאת העיד מטעם הנתבעת ואישר את הודעתו במשטרה מיום 20/7/07, שהוגשה וסומנה נ/19, בה הוא נחקר תחת אזהרה בחשד להצתת רכב הסובארו והוא הכחיש חשד זה וטען שם כי הוא קיבל שיחת טלפון מאדם שמסר לו כי בן דודו, מר עומר זבידאת, היינו התובע, היה מעורב בתאונת דרכים וכי צריך גרר, ואז הוא התקשר לזיאד וביקש ממנו להגיע בגרר למקום התאונה, ומאוחר יותר התקשר אליו מוחמד זיאד סיד אחמד ומסר לו כי הוא הגיע למקום וכי הרכב שרוף. בעדותו בבית המשפט ציין אדהם כי התובע הוא בן דוד שלו וכי בהיותו עם חבריו התקשר אליו מוביל הגרר שלו, מוחמד סייד אחמד, ומסר לו כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים והעד אמר לו לבדוק האם יש צורך לגרור את הרכב וכי יגרור אותו במידת הצורך, ולאחר מכן מוביל הגרר התקשר אלו כי אין רכב וכי במקום אמבולנסים והרבה אנשים ( עמוד 25 לפרוטוקול ישיבת יום 20/1/13 ). מצאתי כי התגלו סתירות מהותיות בין עדותו של העד בבית המשפט לבין גרסתו במשטרה. ראשית, בהודעתו במשטרה טען כי מוחמד סייד אחמד הודיע לו כי הגיע למקום התאונה וכי במקום יש רכב שרוף, זאת, בניגוד לגרסתו של העד בבית המשפט, לפיה, מוחמד סייד אחמד התקשר אליו והודיע לו כי בהגיעו למקום לא מצא רכב כלל. שנית, העד טען כי הוא לא נחקר על ידי שוטר אלא על ידי חוקר ביטוח לאומי, וכי הוא לא נחקר תחת אזהרה בקשר לאירוע זה, דברים שלא עולים בקנה אחד עם המסמך נ/19, שם תועד כי העד נחקר על ידי שוטר תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירת הצתה של רכב. אציין כי גרסת העד במשטרה וכן בבית המשפט, לפיה, הוא הורה לנהג הגרר שלו, מר סייד אחמד, להגיע למקום התאונה ולגרור את הרכב, תומכת בגרסת הנתבעת, לפיה, התובע היה מעורב בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב שהיה עדיין בזירה, אחרת, לא היה כל צורך כי מר אדהם יורה לנהג הגרר להגיע למקום התאונה על מנת לגרור רכב. הפנייה לאדהם בבקשה על מנת לשלוח גרר למקום התאונה בה נפגע התובע מחזקת את הגרסה כי התובע נסע ברכב אשר ניזוק כתוצאה מהתאונה ונדרש גרר על מנת לגרור אותו משם. התובע, בסעיף ד (3) לסיכומיו בכתב, טוען כי הנתבעת וויתרה על עד מהותי, הוא הבעלים של רכב הסובארו, שנמצא שרוף במקום, ויש בכך כדי לחזק את ראיות התביעה. גם בהנחה והיה על הנתבעת להעיד מטעמה את הבעלים של הרכב הנ"ל, לא מצאתי כי הימנעותה מכך גרעה ממשית מעוצמת ראיותיה והביאה למסקנה כי התובע הוכיח את תביעתו ואת גרסתו, לפיה, הוא נפגע על ידי רכב שברח מהמקום, בהיותו הולך רגל, מה גם והבעלים של הרכב הנ"ל הינה קרובת משפחתו של התובע, גב' פאטמה זבידאת, והתובע יכול היה להעיד אותה מטעמו על מנת לסתור את גרסת הנתבעת, לפיה, הוא נסע ברכב הנ"ל ונפגע בתאונה עצמית. סיכומו של דבר, שוכנעתי כי התובע לא הוכיח את תביעתו במידה הנדרשת לפי הדין, היינו, לפי מבחן מאזן ההסתברויות, בעוד שהנתבעת, לעומתו, הוכיחה, במידת הוכחה גבוהה, כי התובע נפגע בתאונה, כשנסע ברכב שהיה מעורב בתאונה עצמית, ולא בנסיבות המתוארות בכתב התביעה. סוף דבר התובע לא הוכיח את התביעה. משכך, אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעת, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיו, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪. משפט תעבורהתאונת דרכיםתאונת פגע וברח / הפקרה